שרשור חדש
אני לא יכולה לסבול את עצמי.נקודונת.
אני צריכה שמישהו יבוא להציל אותי ממני.
די.
אני כל כך מטומטמת.
אוף.
הלוואי שהייתי מבינה את עצמי.
שמישהו בכלל יסביר לינקודונת.
איך זה להיות אדם שמח באמת.
לא מבחוץ. מבפנים.
אני משתגעת.
אין לי טוב.
אין לי סיבות לשמוח.
אני טובעת בעצמי.
אני בודדה. שכחו ממני.נקודונת.
אני צריכה שמישהו יתייחס אלי.נקודונת.
ויגיד לי שאני לא סתם.
ושאני חשובה.
ושאוהבים אותי.
אני שונאת אנשים.
ומקומות.

את באמת לא סתםגלידת לימון

ואני באמת לא אומרת לך את זה מספיק.

את לגמרי לא סתם, את אמיצה ומיוחדת.

את מהאנשים הבודדים בעולם שרדפים אחרי הטוב שלהם אחרי החיפוש ולא מתייאשים.

את לגמרי לא סתם.

משתדלת יותר

... 

את שווה הרבה יותר מסתם פרצוף עצוב

את נשמעת לי ממש לא סתם*בננית*
מבינה מאוד.

מתי בכית פעם אחרונה?
כל יום בערך.נקודונת.
אבל בכי אמיתי, לפני חודשיים בערך אני חושבתק
אז עכשיו בכיתי באמת.נקודונת.
אבל לבד.
ואני צריכה מישהו לבכות לו.
מישהו שאוהב אותי.
ומבין אותי.
ולא ינסה לתת לי עצות מטופשות של אנשים מבוגרים.
כשאני בוכה אני צריכה שרק ישבו לידי.
ויחבקו אותי.
ורק אחכ ידברו.
אני צריכה שידברו.
אבל שקודם ינחמו.
ויגידו לי שאוהבים אותי.
אבל זה לא משנה.
כי אני לבד.
לבד בעולם.
את יודעת, את מזכירה לי את עצמינחל
של פעם, אבל את עצמי.
לא כ"כ מפעם, למען האמת.

נשמה טהורה, הלוואי והייתה לי אפשרות שלא תרגישי ככה. הלוואי ויכולתי לעשות הכל כדי שלא תרגישי ככה.
אבל אני לא מכירה אותך, ואת לא אותי, אבל אני כואבת אותך. אני רוצה להיות לידך. אני רוצה לחבק, לנחם, לעודד כשצריך. אני רוצה.
לפחות במחשבה את לא לבד. באלי שתדעי שאני לא כותבת ממקום קלישאתי או כל דבר אחר, אני מגיבה לך כי את מזכירה לי את עצמי וכאילו אני עצמי כתבתי אתזה. אני כואבת אותך. וכל כך כל כך מבינה.

אני רוצה לחבק אותך. להקשיב לך.
ותדעי, שאני פה, תמיד. אני משתדלת לא לאכול אנשים
תרגישי חופשי, אני באמת פה לשמוע ולחבק. ולהכיל.

אזסביון


(הלוואי והיה לי מה להגיד.
ומישהו שמחבק אותי כשאני בוכה)
כשבוכים צריך שמישהו יתן מקום.*בננית*
ייעוץ זו ביקורת. אמנם עדינה, אבל עדיין. היא לא נותנת מקום אלא היא תובעת שינוי, משמע שהקיים דפוק.
כשבוכים הכי טוב זה חיבוק שקט, בלי מילים.

ואם לא בכית חודשיים באמת זה מסביר הרבה מהכאב והבדידות. או שזה תוצר שלהם, אני עוד מתלבטת.

נחל לא יכלה לנסח אותי יותר טוב.
(אין לי ככ מה להגיב. לכולכם.נקודונת.אחרונה
אבל רק שתדעו שקראתי הכל. ואני גם חושבת על זה. בסוף אני אקח מזה את מה שעוזר לי.)
אני לבד.נקודונת.
אני מוקפת אנשים.
משפחה, חברות, מדריכות, משפחה מורחבת.
המון אנשים ששואלים שאלות.
אבל אני לבד.
והלוואי שיפסיקו להציק לי.
לא, לא טוב לי.
ואולי זה באשמתי.
אבל שיפסיקו לשאול. כי זה לא אמיתי.
אני מוקפת אנשים אבל באמת כל כך לבד.
אני גם בורחת מאנשים.
רק מחברות לא.
הם משכיחות אותי מעצמי לכמה זמן.
אני לא רוצה לזכור אותי.
אני מצטערת שאני מגיבה גם עלזהנחל
אבל באלי. דווקא כי אני כל כך מבינה.
הכי הכי נורא זה- להיות לבד בין אנשים.
זה רק מגביר את תחושת האפסות, אם היא קיימת. ואם היא לא, אז היא נוצרת, לא משנה איך ובאיזו צורה- אבל היא נוצרת.
וזה מגביר את התחושה הכבדה הזאת שכבר במילא קיימת. והנשימה של השפיות שכבר במילא מקרטעת, ממשיכה יותר ויותר. וזה נהיה חם. וחונק. וסוגר. ומעיק. ואלוקים, באלי לצרוח, לשחרר את כבלי המחשבות ואת כבלי עצמי; כבלי עצמי הם הכי מתישים, הכי. היצר הרע הזה עובד שעות נוספות ועובד עלינו. הוא מאכיל את הראש ואת הלב, ואנחנו כמו טמבלים, רצים אחריו, מספקים לו את מבוקשו.
בין הלבד הזה, החכמה היא למצוא מקום אחד, אפילו כסא שבור, מבנה רעוע, אבל משהו- כמו להאחז בו. לדבוק בו. להאמין בו- בעצמך. בנקודה אחת.
החכמה היא להתבונן באולי אולי מעט טוב שאולי אולי יש לי ופשוט אני כל כך שקועה עד שלא שמתי לב?
לנסות למצוא בתוך מצולות הים, קרש לאחוז בו.
וזה הכל אבל הכל עניין של עבודה עצמית מטורפת.
אבל את חזקה. אני יודעת. את יודעת.

סליחה שחפרתי. היה לי חשוב.
(תודה שכתבת את זה)גלידת לימון


(תודה לך.)נחלאחרונה
מוגבל 18+פרח קפוא
שישרף האלוהים
אלוקים יותר טוב

שישרפו הגברים
והבנות ליאור(וימלא פיהם מים מים מים)

חלום חיי לסתום לכם את הפה
לתפור ואז לקרוע
אולי אז תכאבו קצת.ואז תפסיקו לפזר תשובות


אלוהים אוהב אותנו
מצטערת זה לא הדדי
תשרוף את העולם שלך
נראה לי איבדת את הדפים של הלוגיסטיקה
והתכנון


בקיצור.עכשיו אני צריכה לקלף את העור לחתוך אותו דק דק ושמישהו יתנדב לנגב גם את הדם. אה בעצם מפחדים לראות אותי לא שפויה

שישרף האלוהים
כי יש בי חרטות
קצה גבול הסיבולת



|מסתובב והולך|

אני חזקה

|פיצוץ ברקע|


אני ואלוהים שלי נשרפו.

קשקש קשקשבעיצוב
פוחד מילדותיות. אך הבגרות רחוקה.


תוצאת ביניים של חוסר ודאות.
בליל מילים מיותר...פה לקצת
עבר עריכה על ידי פה לקצת בתאריך י"ד בסיון תשע"ז 09:49
חברה שלי התחתנה היום
משמח אותי מאוד. באמת.
היה לי קצת קשה ללכת
לא היה לי כח להתארגן, לנהוג, לחייך, להגיד שלום לכולם
לא היה לי כח להיות נחמדה
הגענו לאולם, ראיתי אותה
והכל נעלם.
הלב שלי התרחב משמחה

וזהו. לא באלי להמשיך לכתוב עכשיו.
cachk krtu, tu,l rues, tbh ahkn,h fk njhrיעל

re krtu, tu,l buac, ctuuhr

keuu, at, batr, fakuu,r t, nbxv

zv fnu akho t, vanho ceupxt

 

ufuko rumho tkhhl thku re ka,h seu,

re krtu, t, zud ap,hhl vhpu,

uvghr fukv rugs, ,jhhfh kv kpju,

fcr vfhbv vht t, fk vrjucu,

 

ghrunv unpujs, fafhchbu t, vtur

xhpr, kh gk ,eupv akt ,jzur

gk vdu; at, kuca, vcdsho euptho neur

uhusgho aauo anhfv kt ,gzur

 

gshbv unypx, vfh dcuv nfuko

em, afj, nh njzhe t, vxuko

zv vtct canho vut njzhe t, vguko

re ,sgh avut aunr gkhhl do

re ,sgh avut aunr gkhhl

 

t, kt ,,bh kh aey ufkuo kt hgzur

ubjfv kyuc akt hjzur

uvgy hvhv kh bae ufkuo tbh kt nx,hr

unexhnuo tf,uc gkhhl ahr

unexhnuo tf,uc gkhhl ahr

 

(זה כיף משחשבתי)

cuth bkl vkhkv khauiיעל

,p,jh jkui u,fch t, vtur

vruj verv a,cut

gs njr ,rth thl avfk hgcur

 

ntnh kt nmt,h neuo

ufnv zv jauc kbu vaey vhuo

ha tuuhr beh cmpui

cuth bhxg kao kvhrdg ukbauo

 

re akt ,dhsh ckhku, akt gahbu vfk

kt bcvkbu kt pjsbu khpuk

tz to cxu; em, va,dgbu zv akbu

 

gus ngy bjzur kjhhl

ubdhs nhkho yucu, ah,ebu em,

gus gy vjual hkl

fcr gfahu tdhs kl fnv yuc abatr,

 

ceruc bac ghhpho

rjueho thbxu; nvftc vhai

ucyj hatku tbaho

thl cbhbu tuar adsk fk vzni

 

ut, kvo ,dhsh ckhku, ,nhs rmhbu kdsuk

kt bcvkbu kt pjsbu khpuk

tz to cxu; em, va,dgbu zv akbu

אנגלית עברית?נקודונת.
יפה על הרעיון.
כן, לא רעיון שלייעל

כבר @שורדתתת השתמשה בו, ואולי גם @פינג. אאל"ט.

אבל שתיהן כבר לא פה...

vnui tbaho sunho khיעל

re tbh kgmnh kt sunv

au,v go gmnh fk vkhkv

au,v ubatr mnt

 

vnui tbaho eaurho ch

re tbh kgmnh kt eaur

zufr jkunu, npgo

udo v,jkv ak xhpur

 

tukh t, do zufr,

vrcv rdgho hpho

bahev gk vt; cxry

huacho ctncy jpupho

 

cxsbt favdhg ,urh

cfh,h agv aknv

vnui tbaho sunho kh

re kl t; tj, kt sunv

fk vhuo vht re au,vיעלאחרונה

cmvrhho udo ccuer cnhyv

au,v fuxh, utz kbuj

tjrh gus chrv do kehbuj

 

vht kt hsgv ukt tnru kv

vht fugx, afkk kt stdu kv

ckh gcusv vht n,hhpj,

vht tcusv uthi kv auo drua gk v,j,

 

tz ejh gus auy ak uuhxeh

zv cyj hgzur kl

zv cyj do hp,ur kl

zv cyj do hp,ur kl

t, fk vcghu,

 

ejh gus auy ak uuhxeh

zv cyj hgkho kl

zv cyj do hakho kl

t, fk nv ajxr

 

fk vhuo vht re au,v

cch, epv utz ckhkv cnhyv

cecue zfufh, rhe up,uj

nvfcs vurhsu kv fcr cbh,uj

 

anj, jhho thi kv auo zfr

gk vjhho akv tpar kf,uc rc nfr

rutho nzni vhv cv huph

ku re vhv nh ahanur kv gk vtuph

 

tz ejh gus auy ak uuhxeh///

 

vjkunu, fcr vx,keu

tphku vo fcr kt ntnhbho

v,ufbhu, v,ckcku

ckh fuubv a,kv asv ak tcbho

 

ku re hsg,h nv kunr kv

ku re hfuk,h kgzur

tac th,v fti fk vkhkv

brho fuxh, ccut vtur

 

ejh gus auy ak uuhxeh///

..מאדמוזל

בואו נחיה

 

 

אבל לא לנצח

הפך פה לנסיופ 2 ממש, רק עם נושא ספציפי מאוד.ננמח...


כאב?יעל


כאב, באסה מהחיים, תסכולים, וכיובננמח...


מה רע?פסידונית

נסיופ רק בעמוק יותר

באמת רועש פהמשתדלת יותר

זה תקופות

אח''כ נרגע

 

 

ולפעמים שקט מת פה

לא נכון!, זה בכלל לא אותו דברמאדמוזל


זה ממש לא נסיופ.נקודונת.אחרונה
ושגם לא יהפוך.
עד שמצאתי מקום קצת לכתוב באמת.
התגובות של נסיופ לא מתאימות לכאן.
הגעתי לפה בפוקס...דרור על דף מחיק
אתם מכירים את זה שאתם לא מרגישים את האדמה מתחת לכפות הרגליים? את הקו המוצק הזה שהופך אותי לנורמלי , אני לא תמיד מרגיש אותו ...
עכשיו למשל אני תלוי באוויר, מנסה לנתב בין חלום למציאות , מין ריקנות כזו ומדי פעם קצת עמעומי זכרונות .
נמאס לי לחשוב , נמאס לי מהשכחה שאני נמצא בה לפעמים, הכול היה כל כך פשוט.
יש מקום שאפשר לומר שהצלחתי לחוש בו קרקע , ואחריו זה נמשך כמה ימים, כיום זה רק זכרון מתוק מהעבר.
מתישהו אני אלמד שלא צריך לזלזל באחרים בשביל שיהיה לי ערךסביון
עבר עריכה על ידי טרול בתאריך י"ג בסיון תשע"ז 20:11
ושלא צריך להיות מושלם בשביל שיהיה לי ערך
ושלא צריך להיות שונה מכולם בשביל שיהיה לי ערך
ושלא צריך להיות מישהו אחר בשביל שיהיה לי ערך

ושיש לי ערך.





הי, באמת יש לי ערך! פרשת ערכין וזה
מצטער סביון אבל הייתי חייב
כן, מתישהויעל

והמתישהו הזה, אני מאמינה שהוא לא רחוק |לוחש|

 

הלוואי שגם לי הוא לא רחוק

(כשהוא מגיע, המתישהו הזה, הוא מגיע לכולם ביחד או כל אחד בזמן שלו?)

 

הלוואי שתתחיל מהשורה הרביעית.

הלוואי.סביוןאחרונה
מחשבותננמח...

יש משהו בכאב שממכר, משהו שגורם נלו להתגעגע לכאב.
אוי כי הוא מאפשר לנו להישאר מי שאנחנו, לא להתקדם, לא לפרוץ,
לא להתגעגע לאינסוף,
ואולי יש עוד סיבות,
מי יודע?
יותר מאשמח שתגיבו את דעתכם..

..משתדלת יותר

לא חושבת שמתגעגעים לכאב, מתגעגעים לריגוש שבא איתו, זה המתלווה אליו ולכל רגש עוצמתי

כשכואב

מרגישים חיים, חיות

אתה לא עוד לב אבן

כשיש את הפסגות האלה שמגיעים אליהם רק כדי להרגיש חי, דברים עוצמתיים שיטלטלו אותך ולו במעט, כשהנפש עיפה וממשיכה בחיים כאילו כלום, והכל עובר על הסף. רוצים שמשהו יכנס בפנים, גם במחיר הכאב

 

 

להרגיש

 

 

(זה יפה, מה שכתבת)

(הרבה כן פורצים הכל, דווקא עם הכאב, הוא זה שמעניק להם את הדלק להמשיך, ישנם כאלו וישנם אחרים)

(ובכלל רגשות.. זה הדבר הכי משתנה מאחד לשני)

..ננמח...

"(ובכלל רגשות.. זה הדבר הכי משתנה מאחד לשני)"..
אולי, אבל אני כן חושב שישי איזשהו מנגנון רגשי בסיסי שמשותף לכולנו.

 

ומה שאנחנו מתארים זה בעצם מזוכיזם כפשוטו.
 

..משתדלת יותר

יש במשותף בהחלט, אבל התגובה של כל אחד לרגש, שונה. 

 

בנ''א הם מזוכיסטים

בהחלט

התגובה של כל אחד לכל רגש שונה?ננמח...

או שיש מכנה משותף רחב מאוד,
יש יוצאים מן הכלל,
בין אנשים יוצאים מהכלל, ובין רגשות יוצאים מן הכלל, שאליהם אנשים מגיבים בצורה בלתי צפויה נניח,
אבל אני כן חושב שיש מכנה משותף רחב לתגובה של בני אדם.
לא?

כןמשתדלת יותר

התגובה לכל הרגשות בכללותם, בד''כ צפויה.

גם אלו הלא צפויות נרשמו כבר בדפי ההיסטוריה והנה הם גם צפויות כבר

אבל בנ''א שונים, וכל אחד יגיב אחרת אולי אני ואתה נגיב באופן שונה אבל אני והיא נגיב זהה. 

אז לא כולם אותו דבר

וכמו שאמרת

כן יש מכנה משותף רחב ביותר 

נושא מעניין לדון בו..ננמח...

בכלל, אם יש מה להוסיף, יותר מאשמח..

סליחה על הניצלושמשתדלת יותר

אבל גם אשמח

ממש לא ניצלוש.. בכיף.ננמח...

דברים חכמים כתבת.

הי.סביון
לא להוציא ככה סתם לעז על בני אדם.
יכולות להיות כל מיני סיבות למה אנחנו אוהבים כאב. אבל זו לא אהבת כאב לשם הכאב.
כמו''שמשתדלת יותר

לא חושבת שמתגעגעים לכאב, מתגעגעים לריגוש שבא איתו

הודעה אחת קודם

אני העלתי השערה...ננמח...אחרונה

אם יש לך סיבות אחרות, אתה מוזמן לחלוק עלי..

כן. כאב הוא ממכר.נקודונת.
מסכימה לגמרי.
..פה לקצת
עבר עריכה על ידי פה לקצת בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 15:50
מכירים את ההרגשה שעוד רגע ויפער לך חור ענק בלב?!
זה מה שאני מרגישה עכשיו
מרגישה איך לאט לאט משהו בפנים מתרוקן
איך האוויר יוצא
ולא נשאר שם כלום
רק מקום אחד ענק, בלי מישהו אחד שיכנס למלא אותו.

הוא מידי פעם נפער
מזכיר לי שעדיין יש שם ריק אמיתי.
מזכיר לי שגם כשטוב לי, אני עוד לא אמורה להיות מרוצה לגמרי
שגם כשטוב לי, ואני רגועה- עדיין משהו חסר

אני יודעת איך ממלאים אותו זמנית
אני יודעת איך שוכחים מהריק הזה לכמה שעות או ימים
אבל אני גם יודעת כמה זאת דרך נוראית
ומה קורה לי אחרי שהשפעת הסם עוברת ואני חוזרת לעצמי
אני יודעת מה יקרה רגע אחרי שאתפכח.

ולא באלי.

לא באלי את הריק הזה
ולא באלי את האכזבה מעצמי אחכ

סוףפריקה.
ציף
הרגשה ככ מוכרה. שום כלום לא יכול למלאות
משהו בריק הזה
*בננית*
מוכר מאוד.
מוכר לגמרי.נקודונת.אחרונה
פעם ראשונה שהבנתינקודונת.
שמחלה זה באמת יכול להיות משהו פסיכולוגי.
אני באמת חולה.
באמת יש לי חום.
באמת מתפוצץ לי הראש.
באמת אני חא מסוגלת בקושי לזוז.
אבל זה פסיכולוגי.
אני יודעת.
זה רק כי אין לי כח.
רק בגלל זה.
הי, זה מוכר.סביון
(את פורקת פה הרבה בימים האחרונים. ונשמע שאת במצב קשה ממש. אין לי מה להגיד. אבל רק תדעי שקראתי.
לא יודע למה סמיילי עצוב לא נכנס לי פה פתאום)
אני פורקת פה הרבהנקודונת.
וזה גם מאד עוזר לי.
(הפריקות או התגובות?)סביון
גם וגםנקודונת.
הי גם לי זה קורהשחר.
לפעמים הגוף מאותת לנו שאנחנו צריכים סטופ,
בעיקר נפשי.
קצת להרגע מכל הלחץ שסביבנו, להתחפר במיטה ולהגיד לכולם: "היום אני חולה". ודי. בלי הערות, ציפיות ושאר ירקות.

ואז קמים, וממשיכים, ומשתדלים לא ליפול שוב.
אני בחרדות שזה יקרה לי בתקופה הקרובהפסידוניתאחרונה

אני בלחץ ממש גדול, מה שיוצר אצלי בדרך כלל חולי

ואם אני אחלה זה יהיה ממש עצוב כי זה יכניס אותי ללחץ גדול עוד יותר

וכו'

אני לא יפה כשאני בוכה.נחל
חמש שנים. חמש שנים היא נאבקה.
ונלחמה. וחייכה.
ואפילו היא התגברה. עד שזה חזר לה שוב.
אני זוכרת איך הלכת בשכונה, מחוייכת,
כל השכונה הלכה איתך, מחוייכת.
איך התרגשנו לראות אותך, יפה, מאירה, עם שיער שמתחיל לצמוח.
היה לך סימן כזה בראש, מהניתוח.
אני זוכרת שאמרנו "העיקר שאת אחרי".
עכשיו את לגמרי אחרי, אחרי כל כך עד כי
הגעת לשמיים.
רחוקה מאיתנו.
מה, לא נתפלל יותר עליך?!
מה, אבא שלך יפסיק להעלות פוסטים עם סרטון שאת רוקדת, וצוחקת, ונותנת לו חיבוק של כח?!
למה. למה. למה.
אבל את רק בת שמונה.
את מגיל שלש עם המחלה הארורה הזו.
חמש שנים. חמש.
את תחסרי לנו, הדר.
אפילו שאני לא מכירה אותך אישית.
את שלנו, הדר.
כמה התפללנו עליך. כמה קמפיינים היו עלייך.
כמה את לבנה שם, לבנה וכחושה.
אבל מחייכת. כאילו את לא עוברת מהקרנה להקרנה, טיפול אחד ועוד אחד.
היית חזקה יותר מאיתנו. כמה שהעולם שלנו הפוך.

די. גאולה.
אין לנו כח עוד. אין.
זה סוחט אותנו.
אנחנו שבורים, אבא.
אנחנו רוצים אותך קרוב אבא, תביא גאולה לעולם. בבקשה, אבא.
תודה שקראת.נחל
חליל הרועים
אוי מחריד כל כך
היא נפטרה?נקודונת.
פירסמו עליה הרבה נכון?
וואו.
ברוך דיין האמת.
פירסמו בחב"ד..לא יודעת כמה אצלכם.נחלאחרונה
וכן. נפטרה.
אוףקול גלגל

אפשר עזרה?

מה עושים שאתה מת להביע עצמך ואתה ל יודע אך??עצוב

תנסה קודם כל לנסח לך את זה בראש...אור מ

 

פשוט תדבר לעצמך, או שתדמיין מישהו שמנהל איתך דו שיח....

 

לי זה קצת עוזר...מקווה שגם לך

 

(מקווה שלא בילבלתי בשכל)

זה בת..נקודונת.
אה מחילה...(טוב,היום קשה לדעת...סתם לא קשור אליך)אור מאחרונה


אוי ככ מוכר.נקודונת.
פעם חשבתיציף
וזה אוכל אותיפשוט להיות

נוגס

חתיכות חתיכות

 

לילה

זה קורהבעיצוב

נשבר לו מחדש

 

 

 

ברירה אחרונה- בניה קלה

 

אופציה אחרת- להרבות פועלים

אולם זה דורש תקציב

 

 

מעוניין ברעוע או חזק?!

בידך לבחור- לעבוד קשה, או לזרוק.

היו המון חיוכים בפגישהחליל הרועים
והסכינים מושחזות מתחת לשולחן

לא יודע מי ניצח
מישהו שיקשיבננמח...

מה כבר רציתי.

כאן לשירותך אחשליפשוט להיות


איך לא רציתי להרגיש אז, לקחתי כדורים.דמע

די אלוהים, אם אתה שורף אז תעשה תעבודה

ואל תשאיר מהאש נפש חיה

שכולם ימותו באש התבערה

ולא ישארו ניצולים כמו גופה במצוקה

 

די די די

זה אולי לא הסוף אבל קבר רואים את הקצה

קצת

סורי ילדה

..דמע

כן הבנתי את הנקודה

אני עכבר במעבדה

שפן נסיונות לניסויים עוליים

אבל לעמוד בהם במציאות הוא פשוט מת  מניסויים

אז תעצור את המעבדה ותוריד את החלוק הלבן

פשוט תרצח את הכלב הקטן

כן, זה שבצד הציווונ

שמביפנים הוא כלב דני מגעיל ומסריח

די תוריד לא את הראש

או את הבטן

או את הרגליים

בבקשה רבינו, הרי אתה יודעה שאי אפשר להיות שמח, אפילו לא משיר ועוד שיר.

יאלה, בוא נגמור עם ההצגה,

נכבה אורות ונעזוב הבובה

שתצנח ללא רוח חיים וללא נשמה

אבל לפחות אז נראה את שמחתה בפעם הראשונה

זה כואב כשמגיעים לשלב שהחיים הופחים לניתוח,דמע

אתה לוכח חומרי הרדמה כדי לעבור אותם.

לא, אין לי שגיאוט קתיב.דמע


..דמע

במסיבה של הבחור עם השער הקוצני

והאליקס

המסוממם שמחייך מדי פעם לכוכבים וכולם מבינים שהוא לא נעלם

לגמרי

הוא עדין מרגישש את גלי החיים

רק שעכשיו הם בטעם של וודקה

והלילה הם יצאו להפוגה קטנה

גם הוא

אבל אפילו ליטר לא יספיק, מתי שהוא הוא יתעורר

 

למה?

למה אי אפשר שוט אחד לכול החיים

לשון כול יום בקיא החמים של עצמיך

ולא ביטה קרה ועזובה

למה אי אפשר להתעלף לשינה

במקום שהאלכסון במיטה יורגש עד כאב

ולא, אני לא אבוד או בודד או נטוש, כי אחרת החיי היו בעצם טובידמע

ולפעמים זה סתם חונק

אז תישכחו מנימוסים והליכות

אין כאן דברים וורודים של ילדות

זה פשוט הארון הפרטי שלי

אבל כאן כול הבגדים מלוכלכים

 

אל תחשבו איך הם היו ניראים עליכים, מן הסתם נפלא

אני זה שהופך אותם לזוואה שהם

חשבתי לתרום אותם

הבעיה שאי אפשר להעביר נשמה

אז ניתקענו, אני ו.. אני

בהצלחה, שנציב אותו במרומים

 

פסידוניתאחרונה