כואב לי בפנים.
בטירוף.
כואב לי בפנים.
בטירוף.
איזה גועל. פשוט דוחה אותי.
די תעזוב. שחרר. שחרר.
למה אתה לא מבין רמזים? למהה??
אני לא אוהבת להיות רעה. לא משאירים לי ברירה בעולם הזה.
השאלה איזה סוג של רעה אתה מעדיף שאני אהיה?
אולי פשוט להיות ישירה ולגמור עם העסק? ואז להישאר בפדיחה לכל החיים-לא.
להשאיר את זה ככה לא אופציה בכלל. תבין כבר. תבין.
כבר עשרה חודשים. חלאס. הבנו ת'קטע. זה לא ישתנה. פשוט לא.
מי יודע ואולי זה באמת עניין של שנים, אבל זה לא משנה בכלל.
אני מרגישה עם זה לא נוח אז די. די די די.
אתמול רציתי להרביץ לך. ברמה שפחדתי שאני אעשה את זה.
הרגשתי שעוד דקה אני נותנת לך אגרוף.
ובתגובה אתה מתקרב. פחדתי שאני פשוט אתחיל לצרוח עליך מול כולם.
אולי אגרופים יעשו ת'עבודה.
רציתי לכתוב: חרטה
אבל אז ראיתי וחייכתי. תודה.
מי האמין, בסיפור של סבא,
שכדי להוציא מהלא טוב המשרת באמת יכול להתגעגע כמה שנים טובות, וואלה זה מגיע אליך, וזה אפשרי, לא אנושי, לא רצוני, אבל אנושי, וכבר התחלתי לנוח בירידות
מחקים להבנה עמוקה ברצונות אנוש, ינעל
תפס אותי, תודה שהעלת!
חיוך מאולץ
איכססס
והמרחק מגעגוע..אין מה ליקרוא, אין מה להגיב, אם בא לכם תעשו את שניהים גם ככה המטוס מתרסק למעלה.
ינע נעל נעל נעל נעל העול הזה והעולם הב וכול איש ואיש וענן וכוך דבר גשמי ורוחני שלא נשרף ונעלם לי מהעיניים ורק עומד שם וצוחק עלי ינעל נעל העולם הזה וכול מי שחושב בהוא יכול לעמוד בסערה, כי אי אפשר!אין שום סיכוי להישאר על הרגליים יותר מכמה ימים בודדים וספוררים שנחגגים כאילו חמורו של משיח עצמו היתגלה, וזה בערך מה שקורא כש, במקוםשהם יגיעו ביחד, המשיח שלך רק את החמור,
רק את החומריות,
עני ורוכב על חמור,
ענייים ממעש והינה החמור,
וואלה לא מגניב, יש מצחיק ויש כלאס,
יענו בסדר, באמת קטע גדול רצח ומגניב אחרי 2000 שנה לבנות את הבית בהסתרה,
בסדר, ואחרי זה האקשן עם המלחמה, שוב המוטיב של מעטים מול רבים, באמת קטע גדול, עובר.
אבל חלעס, זה הנשמות שלנו אבא, אלה החיים שלנו, חלעס עם החמור, כן, מחכים לך וכשתקפוץ ותגיד, הי, היתי כאן כול הזמן, אחלתם אותה, אף אחד לא יצחק, אז חלעס עם הקטע המגעיל הזה, טיף טיפה רחמים.
יאלההההההההההההההההההההההההההההההה אוף שונא לדבר אל הקיר, תן קריצה, קריצה! יעל העולם, ן משו טוב, משו
ינעל שלחת אותי עד לכאן, להיות בתקופה העצומה הזאת, אין לי מוסג למה אבל זה כנראה חשוב וחייבים להתגבר,
אבל גם לקרב לא שולחים טירונין או חסרי נשק,
תצייד במשו, משו גדול להילחם איתו בכול הרע רוע רוע בעולם הזה. ינעל נעל נעל נעל נעל נעל נעל נעל ערק
לפעמים באלי לדבר ושיבינו.
זה הכל.
____________
הרבה זמן לא הרגשת נח לדבר עם מישהי, והרבה זמן לא הרגשתי שעשיתי דיבור כמו צשריך.
אני מקליד...אחרונהמי העז לטוות חוטי תקווה בנפשנו
מי הוא השם נפשו, בכפינו
ילדים אשר העניקו משנות חייהם
הקיצו ימם
וכגמולם, כגמולינו
דרכם אל הסוף נסללה
ואנחנו האקדח
סחטנו
באושר אינסופי
תחושת (ה)שליחות
הרגנו
נשבע, נשבע באמת אני מפסיק ינעלזימבורערס
זה קיים?
לפעמים אני תוהה על זה