שרשור חדש
רק להגיד שאני חיה עדייןחרוזית



















אם למישהו אכפת |לוחש|

ודי. מפה עולים. ועולים גבוה.
קוקומאדמוזלאחרונה


זה בגלל ש ; הם אומריםדרך חדשה
הקב"הנחל
אני רוצה
אני רוצה
בבקשה.
אלוקים.
טעטע.
אני רוצה.
בבקשה.
(גיבורה שלי.)מקום אחר


נחלאחרונה
מילים שאני רוצה שאת תגידי לי. ואת לא אומרתויהי חושך.
היי, ילדה שלי
תנגבי את הדמעות.
אני אוהבת אותך. כל כך
תודה שאת פה
תודה שאכפת לך
את גיבורה
את נהדרת
את אמיצה
כל הכבוד! אני גאה בך.
אלופה שלי
את אדירה.
אני מתגעגעת.

את זוכרת, שפעם לחשת לי
וזה כואב לי שאת ככה
ככה רחוקה.
אני אוהבת אותך. כל כך
כולם לסקול אותי באבנים, בבקשה!מאדמוזל

אני שיחקתי לבן אדם ברגשות (וגם לעצמי)

 

 

די, מה אני עושה?

 

לא יודעת איך לכפר על זה

 

 

 

די, סליחה, סליחה סליחה

 

 

וואי, זה לא יעזור

 

 

 

די, תסקלו אותי כדי שלא יהיה לי ייסורי מצפון

 

 

 

 

אולי הוא לא רגיש ובכלל לא אכפת לו? (הלוואי, לוחש, חושש)

 

 

 

 

 

 

 

 

|זורק אבן|ימ''ל
סתם לא

אני מכיר את התחושה, גם לי שיחקו ברגשות. גם בי פגעו.

אבל אני אגיד לך משהו:
נכון שרגשות וצורת הפגיעה משתנה מאחד לאחד, אבל תמיד מה שבאמת הכי משנה זו הכוונה. אם לא התכוונת לפגוע - גם אם עשית טעות ופגעת, אולי אפילו מאוד, במוקדם או במאוחר ייסלח לך כי זה מה שחשוב.
אבל זה היה בצחוקמאדמוזל
עבר עריכה על ידי ריקה ומוסתרת בתאריך כ"א בשבט תשע"ז 14:46

ורק אחרי שעשיתי את זה חשבתי שזה לא בסדר

 

אבל לא יכולתי לשנות את זה

 

 

 

תודה על העידוד

אז יסלחו לי אבל יש לזה תוצאות

וזה ממשיך

 

אני מנסה להפסיק לפני שזה יהיה יותר גרוע

מעולם לא שיחקתי ברגשות של מישהו אז לא יודעת מה בדיוק לומרלרגע.
אבל שה' ירפא את ליבך ומצפונך ודאגותיך.



יש לי משהו אישי שחוויתי בנוגע לזה
אבל אישי מכדי להכתב כאן
או בכלל.
נשמע רע, אבל יפה על המודעותמשה
...מאדמוזלאחרונה

אני באה לומר סליחה

 

 

 

ומתחרטת

 

זה חסר תועלת

אין לי שום דרך לדעתשחקנית
מה סיר בשרי ומה סיר חלבי!!

אוף איתה
המצפון
פרחחית.דרך חדשה
חרטת לי את זה על הידויהי חושך.
דמעות שחורות
דמעות שחורות
..הברוש הסטלן

שבוע קדוש מתנפץ

..פה לקצת
הוא היה בסדר
היה לנו כייף


טוב שיש לי משפיעה
שיש לי על מי לסמוך

תודה אלוקים שיש אנשים שאכפת להם ממני
שדואגים לי באמת

תודה אלוקים שטוב לי
ושברור לי שיהיה רק טוב
ומה שלא יקרה, ומה שלא נחליט- זה טוב!

אולי לא אבין למה זה טוב
אולי זה קצת יכאב
אולי אפילו קצת אכעס
אבל בתוך תוכי- אני יודעת שזה הכי טוב
כי לא יכול להיות שאתה מתכנן לי רע.

אפילו מצאתי טוב בפגיעה
מתישהוא לפני כמה שנים
העזתי לומר לך תודה
ולפרט את הטוב שיצא לי ממנה
אולי יום אחד אכתוב את זה שוב
שישאר לי כתוב, למקרה שאשכח

אני מפחדת להחליט החלטות
אבל מותר לי
אז מה אם אני גדולה
גם לי מותר לפחד
ועוד בהחלטה כזאת משמעותית

ואם הוא יגיד לא?
יחסוך לי התלבטות, ונתקדם.
ןאם הוא יגיד כן?
ההתלבטות והפחד ישארו, ונתקדם.

ואם אני אגיד לא?
אז הלוואי שהוא לא יפגע.
ואם אני אגיד כן?
מקווה שזה יהיה הדדי.


הלוואי שלמסע הזה יהיה סוף טוב......


סוף פריקה מבולבלת.
..פה לקצתאחרונה
אז עכשיו קצת כואב לי
ואני קצת כועסת
אבל אני גם מצליחה לראות משהו טוב בכל זה.

אתמול בלילה בכיתי
ורציתי מישהו לבכות איתו
ולא היה, כי לא היה

חשבתי ש'מחר יום חדש' יעשה משהו
אבל 'מחר יום חדש' הגיע
ואני בכלל לא מרגישה את זה.

וזהו.
ברגע זה אני מפסיקה להיות עצובה
ויוצאת מהמצברוח הדפוק הזה
וחוזרת להיות רגועה.




יום טוב!
פורים\הברוש הסטלן

בסוד כן, בינינו, מישום מה נדמה לי יותר ויותר,

מתחוור לי הדבר הנוראה מכול

חוסף את האמת הכול כך מרה ובועטת

 

האמת חוספת את שתי הנשמות\ הנפשות.

או רק אחת, את הנפש הבהמית, התחתונה, החיונית,

את הקליפה הסיטרא אחרא את נפש הבשר השולטת בכול.

 

ואני יודע מה יקרא עוד שלושה שבועות

אחרי כמה כוסות של יין מעורב באבסולוט זול של הישיבה,

היא תיתגלה, לאט לאט, בזהירות, בחשש

היא תיחסף כמו שכבר שנה לא ניחספה

 

והיא תיצעד בצעד עדין אל הבית, שלה, שהיה שלה.

ותיראה שעל הספה,

שוכבת על סרטים מהסוג הזול ומתחת לענן הסיגריות

נימצאת אותה בהמיות מופגנת

מתנחלת

שנימצאת זמן רב מידי במקום לא לה

 

וכשהדבר הנורא הזה יתחוור לה

ויצא מהפנים פנים אל אחוץ

אפול אני במצע המעגל,

על הגמרא או באמצע שיחת שיכורים חשובה

אלהית פני בפשתי הידיים

ואצעק אל אבי שבשמיים.

 

אולי הרגע יהיה טהור וזך

אולי אשכך מה שהלך

אך אחרי יומיים הטוב יעזור,

ואחזור לחיי שבתוך השחור

 

די חברים ואחים, נימעס, נימעס כול שנה לבכות, לרצות להשתנות, נמעס לצעוק ללא מטרה, נמעב שנה להלך בשממה

די חברים ואחים אהובים, מה?! מה אני אמור לעשות?! הוא תמיד נמצע למעלה,\ אני אפילו לא יודע אם זה עדין בבחינת רשע וטוב לו, אין טוב, אולי רשע, וטוב לא.

 

כול שנה לאותה נקודה עלובה,

נכון, טהורה,

אמיתית ונקיה,

אבל מיותרת.

 

 

 

השנה החלתתי, אני לא בוכה בפורים!!!!!

ט"ו בשבט זה תחילת האלול של פורים!

ואני יגיע אליו כמו ליום כיפור, בקדושה בטהרה

בשימחה עצומה על הדרך הנכונה.

 

בעז"ה בעז"ה

בעז"ה בעז"ה

 

יאלה רק שיצליח ונשמח כול השנה.

 

יהודים, פורים בא!!! קדושה אין סופית של שימחה, חייבים להתכונן

אז אני ישתוקמדענית

ויתן לכולם להרגיש עד כמה אני ילדה רעה

ויתלוש את הרשימת חלומות מהבפנוכו של הארון שם.לא ראוי לאחת כמוני לחלום.

אני ישאר פה,בבית.בבית הלא מוגן,בין ארבע קירות.לא,אני לא יתן לעולם הזה לראות ייצור רע שכמוני.אני לא יתן לעולם הזה לתמוך באחת שלא ראויה בזה בכלל.

אולי מחר אצא לטיול שם.

אולי מחר נמשיך לחלום.

אולי מחר אומר לו להפסיק.

אולי מחר נתן לעצמנו יותר להרגיש.

אולי מחר

דימדעניתאחרונה

די עם ההרגשה הזאת

די עם הלצוות על הרגשות שלך להרגיש אחר

די עם הרוע הזה

די עם ההתמסכנות חסרת מעצורים

די עם לתת להכל להשתלט עליך

די וזהו

זה אומרשחקנית
שהיה לו את המספר שלי שנתיים !!!!

זה מפחיד אותי 🙊😟



מקווה שהוא גם מחק אותי מהלב שלו לגמרי
שביליםאני מקליד...
תמיד שהלכת לך בין העצים האדומים בשלכת
התבוננת קצת, ריחפת
בזמנים אפלים שבהם רקדת בין החיים ולא מצאת שבת
אז, שפתאום מכל זיק וצמרמורת נדלקה לך המחשבה ומצאת את עצמך מנתב לך דרך בין שמים לארץ, מפלס לך שביל בתור היער האינסופי של עצמך
ולא מצאת מרגוע, איזה כרית, שמיכה וכוס שוקו מהבילה מאדים שמתופפים למעלה. איזו הפסקה קלה לנפש מהריצה הזאת אל החושך, שהערפל כיסה הכל ולא איפשר בכלל. שרק רצת במחשבה כי להפסיק זה לסבול אחרים. והתנגדות מייסרת אל פירות הזמן..שלך, שלהם, של כולם. וראייה חדשה בוהקת, בוקעת מן האופק הנדכה והרחוק.
שם, איפה שנושקים להם ארץ ושמיים ומים עליונים עם מים תחתונים משתלבים להם בגיל מקפץ של הגלים. וקצף לבן של תנועה עולה לו סרוג עם ריחו המשכר והמלוח של הים העליז
ואותם זמנים הם עכשיו. ולא רק עבר. הם כל הזמן.
וההבנה הלא מבינה שהכל פשוט שלם הוא. ורק נשאר למצוא את המקום שלך. הכיוון של הווקטור. וקטור משוכלל, תלת מימדי ששזורות בו שושני הנצח בפיזור מלא ברוח שנושבת על העלים ומסדרת שם שבילי עלי כותרת נוצצים בגוונים מרהיבים של סגולים ואדומים מחובקים עם לבן ושחורים..צבעים עמוקים, עוצמתיים. מלאים בחן ואור.
שרים שירים אל מקור האור
כיף לי בלעדיהמאדמוזל

היא לא חסרה לי

 

ואני לא מתגעגעת

 

 

זה כ'כ מרושע מצידי

די לשחק לי ברגשותויהי חושך.
כאילו בכוונה,
להיות פה ולא להיות
כזאת קרובה וכזאת רחוקה
לבד שלא ברור לי אם הוא לבד
ואהבה ענקית שאני לא יודעת אם היא חד צדדית או שיש גם מהצד השני
והקשר הזה שהוא כל כך חשוב לי אבל כך כך מרעיד אותי
ושוב לא לצאת מהמיטה ימים ושהדמעות יהיו כרגיל בעיניים
ושוב ושוב
אם פה אז פה לגמרי ולא ללכת
די אני לא יכולה אם הבלבול הזה כבר
זה הורג אותי מבפנים
ולך לא אכפת
ואני. אני לבד.
(ומה שכתבתי שם, ושנשאר שם. אז זה כן בשבילך, שמישו ישמע אותי
קצת
בבקשה)
ועכשיו אני מתגעגעת
אבל אני פחדנית.
ואני רק ילדה. רק ילדה לעזאזל. כולנו ילדים
נגמר לי תכף הכוח וזה יהיה לתמיד
כאן אני יכולהנחל
לצרוח
אתזה:
אני מתגעגעת אליו
אלוקים, תעזור לי
אני רוצה
אני רוצה
אני רוצה לספר לו ולחפור לו ולצחוק איתו
ומה, תמיד היה ממנו התראה
ותמיד השיחות לא היו נגמרות
חוץ מהפעמים שכן
אבל זה הגיוני, הפעמים האלו
ויאווווו
אני נגמרת
אוופפפפפ
אוף אוף אוף....אני-פצלש...

בס"ד

 

אני כל כך פגועה ממנה!

 

מה? היא לא מבינה שהיא לא תורמת לי אלא היא עושה רק להיפך..!?

 

למה כל ההערות האלו? 

למה הביקורת?

למה לא לבוא לקראתי...?

 

אני יושבת עכשיו ודי, הדמעות בעיניים! אבל אני טיפוס חזק... אני לא אשבר ממנה..!

אני לא אבכה....

אני אשתוק ואני אתגבר..!

 

אבל באמת-

בחיי שבא לי לעשות לה דווקא פעם אחת...!

כן.. שתלמד...!

 

אבל הקב"ה (אבא יקר שלי- שגם אתה עכשיו ממש מנסה אותי...)

אתה ציווית אותנו בתורה הקדושה- בעשרת הדברות-

"כבד את אביך ואת אמך..."

 

ומה אני כבר יכולה לעשות כשזאת אמא....

 

?

 

 

וואי, ראיתי אותו עוד פעםמאדמוזל

אוף

 

למה רק לבנים מותר להתחיל עם בנות?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

די, מה נסגר איתי?

ואת אומרת לעצמך --לרגע.
אני לא אתן לו לכבות אותי.

רצה לעשות ממני קטנה?
לתת לי להרגיש שזהו, יותר אני לא יכולה לבטוח באף אחד?
אז הצליח לו.
הוא היחיד, שחשבתי שאני יכולה להיות בטוחה איתו, היחיד שהרשתי לעצמי לידו להתחיל להסיר מחסומים וחומות ומעכבים שנוספו עם השנים. והתחלתי..וסמכתי..והתמסרתי
ו..
אז הוא אמר
מה שתמיד פחדת לשמוע
הכל היה סתם.
אני הולך.

ואת מרגישה כזאת קטנה.
וגם קצת מושפלת.
והרבה מטומטמת.
כי איך האמנת,
שהוא לא יקום וילך מבחינת ההרגשה שלו?

ואת כועסת
גם על עצמך
שהאמנת
שהפעם זה יהיה שונה.

ואז
את כמעט מתפרקת
כי כמה שריטות אפשר להכיל?
הוא שרט
הכי עמוק שהוא יכול
ונעה
בין
אפיסת כוחות
לאזירת אומץ

ועוד לא החלטת
במה לבחור
סביון
זה שורט כ"כ...

ולמה לא גם וגם?
כילרגע.
תדמיין לרגע
מישהו קרוב אליך
אבל באמת
שסמכת עליו
ופתחת את עצמך בפניו
והוא יודע כמה זה לא מובן מאליו אצלך
והוא אמר לך דברים שבזכותם הרשית לעצמך להסיר מחסומים ומחיצות לידו
ואז
יום אחד
לפתע
הוא מתנהג אליך
כאילו הוא לא מכיר אותך
אפילו בצורה מאוד לא נעימה
ופתאום
אומר לך דברים
שלא ידעת שזה מה שהוא בצעם חושב
והלב מתכווץ באותם רגעים
כל כך חזק
עד ש..
זהו
הפעם
הוא לא יוכל יותר להפתח
בפני אף אחד
נגמר.
הלוואי והיה לי מה להגיד סביון
ניסיתי לדמיין.
וזהו.
דוקר.
שורט.
פוצע.
לא נראה לי שאצליח להבין לגמרי.
ב"ה לא חוויתי את זה מעולם...

קיבלת ניסיון קשה.
אין לי מה להגיד לך
אבל תשתדלי להחזיק מעמד
מותר להישבר
מותר להתפרק
מותר לבכות
מותר לוותר קצת
אבל אסור לוותר לגמרי ולהרים ידיים.
אם את לא מרגישה שאת יכולה עכשיו, תדחי קצת.
עד שיהיה לך כוח.
סביון, תודה רבה לךלרגע.
על התגובה המזדהה, המעודדת ועל האכפתיות.
עשה לי טוב..
תודה רבה על ההזדהות וההבנה. באמת.לרגע.אחרונה
מרגיש לי נכון בניק הזהפרח קפוא