אני טיפה יותר,
יודעת
שאסור
אבל זה לא עוזר לי
לא עוזר
כלום לא תכל'ס
הכל רק מעופף ובאוויר,
שום דבר לא תכל'ס
אז בזה אתה טועה
להוציא קיטור מדי פעם. לא עליהן.
להפסיק
Come as you are, as you were
As I want you to be
As a friend, as a friend
As an old enemy
Take your time, hurry up
The choice is yours, don't be late
Take a rest as a friend
As an old memoria
Come doused in mud, soaked in bleach
As I want you to be
As a trend, as a friend
As an old memoria
And I swear that I don't have a gun
No I don't have a gun
No I don't have a gun
Memoria, memoria
Memoria, memoria
(No I don't have a gun)
And I swear that I don't have a gun
No I don't have a gun
No I don't have a gun
No I don't have a gun
No I don't have a gun
ולו בכדי שארגיש משהו"
אז
לפעמים אני הולכת למיטה ומחכה שמישהו יחבק אותי ולו בכדי שאני אבכה משהו
אבל אף אחד לא בא
אבל חיכיתי הרבה ואתה לא באת
ועוד לא הזדקנתי מספיק כדי לדבר איתך באמת
הלב שלי עושה מה שבא לו
והיראת ה' - היא תתהלל עד מחר
היא כבר לא קשורה אלי ממש
וגם האהבה אליו
והקשר אליו
אני מרגישה מנותקת וחילונית. חולנית
וכל כך כלום לא יוצא
ואני מתאמצת, ומאכילה את הנשמה שלי בכאב רק כדי שתבכה כבר, למען ה'
ופשוט
רק לחלוחית קטנה
ולב שותת.
ועוד כמה זמן זה יתפוצץ
ואף פעם לא הייתי בהתפוצצות אז אין לי ניסיון
ואני לא יודעת איך חובשים לב,
או איך סוחטים אותו
(בעצם אני כן יודעת איך סוחטים אותו
אבל אפשר לקבל חיבוק אמיתי רק מאמא וממנו
וממנו אסור
ומאמא אין לי איך לבקש
כי אני לא אבוא אליה "תני לי חיבוק במטותא")
אז נישאר לבד
ונירקב לבד
וכולם יחשבו שטוב לי ושמח לי ושאני תמימה
ושאני לא מאוהבת
אבל לא עכשיו
כי עכשיו היא רק מתבזבזת ומייסרת,
כאילו מישהו אכזר לוקח את הלב שלי ומצמיד אליו לב אחר שבקושי פועם
והלב שלי נחנק, כי הוא לא מקבל מספיק דם מהלב האחר
ועוד אין לסיפור הזה סוף, ואני לא יודעת מה הסוף
וזה מפחיד כל כך
הנה, הדמעות מגיעות
אבל הן ירדו מיד
הן בטח מתביישות להציץ ולהפריע לגוף
ולא משנה כמה אצעק עליהן שיבואו כבר
הוא ימות מצער
אלוקים
אני מתחננת
(אבל לא, אני לא זוכרת איך עושים את זה)
go abtv tbh husg, kv,nuss ngukv
zv cfkk kt gbhhi npjhs tu nau fzv
tbh tuvc, aaubtho tu,h
tz cxsr
,usv
re azv huusg kh cuustu,
vfk hvhv cxsr
gfahu tpar kkf,
kpgnho tbh tuvc, t, thl atbh nscr,
fnu fti knak
fnu neuso
crdgh kj. vnhkho nx,sru,kh nvr hu,r nfatbh bhbujv
nuzr
unmjhe
tbh fu,c, vnui/ gus ngy vpktpui vvut herux uvfk hkl kynhui
ujck
fh ha vnui scrho atbh tuvc,
ufh ao ha jhho akh' cgmo
n,jae kh buat bugz cnhujs kf,uc gkhu
nv' kt hsg,o azv nv atbh tuvc, kgau,?
fi/ tbh tuvc, kgurr xgrv
tz n,jae kh buat fzv
tck nuu, zv cfkk fcr kt ngbhhi
udo kt jual tu adgui
hakh gk zv nxphe scrho
nn
mrhl kjauc
to vht ctn, juac, gkhh fnu abrtv kh una,ng'
urutv tu,h ffzu -
knv kgzgzk vht njpa, ear th,h?
re cdkk atbh gus nxfhnv?
zv ngkhc em,
unbds -
to tbh rutv tu,v fnu avht juac,
do kh kt tnurv kvhu, xhcv kear vzv
tck' fnu atnr,h'
thi xhcv kear go tbaho
vut pauy bumr
ure vtshau, hfukv kjrul tu,u
tup
guko zv scr ndghk
uvcbv' to vhh,v'
vhh,v hfukv kvughk cvjky
|jufl csg,u|
brtkh
atbh vhjhsv ahfukv kanur gk gmnh
tbh tgav zt,
הסדין, השטיח, שולחן המטבח,
החדר נצרח בידי הבידוד.
על אף כל המים נותרתי צמא.
(לפני השקט
שלפני הסערה;
לפני שקשוק כוסות בכיור-
אני
)
(אם זה לא שלך, ואני לא מכירה שירים בלועזית)
כי זה ממש זה.
מדוייק כל כך
nna gmuc kh gfahu/
tbh nrdhav fk fl nhu,r,/
nv kgztzk jac,h kgmnh?
ahrtk tuvc, t, ykhv/ kt ctn, tfp, kv nnbh/
ujac,h akty kty vht fi ,jcc tu,h hu,r nnbv/
tck kt/
gfaahu' atchv vdhgv zv hfuk kpdug do cv/
knru, fk vxhpur go nhfk/
utup/
knv zv eurv kh fk vxhpur vzv? gs ahmt,h nvgbhhi go nhrc/
ugfahu tbjbu re jcru,/
knv zv eurv kh?
ctkh kmruj/
kzrue gk ahrtk fhxt/
zv bfui atbh vfh eaurv tkhv
tck'
nxpr abh nykhv/
utbh do tuvc, t, ykhv/
tz tup/
ujumnzv bntx kh nfk vxhpur vnyunyo vzv/
tbh kt eaurv tkhu cfkk/
bhmi tjrth, kzv/
ukbhmi ha hunuks, chuo ahah/
ukt rumv
kt rumv/
mrhl kgau, nkttt scrho/
thi kh fuj/ do nv veyg avht sura, t, zv?! tbh kt gucs, tmkv tu nau/
tck tbh jhhc,' bfui?
uvho vhv huo akfturv vhv nmuhi/ tck nna abt,h tu,u/ nna/
vrda,h fk fl npdr,/
tbh jhhc, kvpxhe kcer cjsr vzv/ vut vupl tu,h knyunyn, hu,r nnv atbh ctn,/
tck zv kt ctn, tbh arumv kkf, kao/ zv pauy eurv/
fnu avhv go nhrc/
tbh jhhc, avut hdhg fcr/ jhhc,/
![]()
kt fh; kh/
)unna kt tfp, kh akej,h kfi t, "vapv/
to vzt,h vhh,v pju, n,gkn, tz tukh/
tck kt gfahu(
f,c,h hu,r nhsh/ uzv neuo jau;/
tz to nhau ,rdo t, zv/ )azv sh ragu,(
ahcut uhtnr/
atbh hsg nnh kvzvr/
uzvu/
ygu,
pauy ,ygu,/
a,kl fcr npv
futc kh/
השאלה היא לא האם יש לאנשים מדוכאים
את הזכות להתאבד בגלל שכך הם החליטו (הבחירה שלהם),
אלא האם תפיסת המציאות שלהם תקינה
בעת שהם חושבים על הדבר.
|רק מניח|
|חוזר לשתוק|
(זה מפה - תעזרו לי? - פורום ריק ומוסתר (ל"ת) (ל"ת))
הגדרה מעניינת.
ומורכבת מאד.
(כי,
א. איך ניתן להגדיר תפיסת מציאות תקינה?
לפעמים גם מיליארד סינים טועים. דעת הרוב היא לא תמיד המדד.
ב. כמו שכבר אמרתי, האם זה בסדר למנוע אדם בעל כורחו מלטעות?)
א. אני חושבת
שדבר בריא מראה על כך שהוא תקין
הטבע כפי שהוא אמור להיות,
רגשות וראיית עולם מציאותית ולא מוגזמת או מעוותת
ב. אני לא יודעת
אבל אולי
זה סוג של חובה? לא שאלה של מותר או לא
ראוי או לא
זה פשוט צורך אנושי, למנוע מאדם טעות, כאשר היא בלתי הפיכה