שרשור חדש
אולי. יום אחד?!אסופית.
השלמה שקטה עם הכאב,
להבין שהכל תלוי במחשבה שלי.
מעוותת או נורמאלית.

כן, נכון.
אני לא נורמאלית.
אני לא מתכחשת לזה.
אך כל עוד אני יכולה להסתיר את זה מפניכם, למה לא?
כדי שאתם תדעו?!
הו. לא.
יש לי עקרונות.
מצטערת.

השלמה שקטה.
עם הכאב.


x
סליחה.
לא בכוונה.




תשתקי כבר.
תשתקי.
ואם נמאס לי. וזהו?!נאזגול


אבל לגמרי לחלוטין?!נאזגול


וכבר אי אפשר יותר?נאזגול


ואני לא מסוגלת לראות את עצמי במראה?!נאזגול


ודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייייייייייייייייינאזגולאחרונה


..~..~..אסופית.

לשיר יש עיניים ירוקות, צוחקות שכאלה.                                                                                           

לי יש עיניים שחורות, אמא אומרת שיש לי בעיניים מין ניצוץ שכזה, חיוך קטן בעיניים, ככה אמא אומרת.                                                                                                                                          

לשיר אין אמא. שיר אומרת שאמא שלה הלכה לטייל ולא חזרה. שיר לא עצובה. יש לה אבא. כן, לשיר יש אבא וכלב, לכלב קוראים שלג אבל הוא בכלל שחור, אולי היא קוראת לו ככה בגלל הכתם הלבן, הקטן שיש לו ליד הזנב.                                                                                                                                           

לי אין כלב, וגם לא יהיה. אבא לא מרשה, הוא אומר שמי שמכניס לבית כלב הוא איש לא אחראי. ודווקא אבא של שיר מאוד אחראי וגם אני חושב שהוא אוהב את שיר באמת, לא כמו שאבא שלי סתם מעמיד פנים והוא לא בא לומר שלום בערב ורק הולך לרפי מהפיצוחיה, הוא חושב שאני ואמא חושבים שהוא נמצא בעבודה אבל אנחנו יודעים שהוא באמת אצל רפי והם משחקים פוקר. אבא של שיר אוהב אותה באמת באמת כמו שאמא אוהבת אותי.

אמא לא אוהבת את אבא. אני יודע. פעם אחת שאלתי אותה אם היא אוהבת אותו והיא לא ענתה רק אחרי שנדנדתי היא אמרה שכן. אבל אני יודע שלא, ואני לא מבין למה היא אמרה לי שכן, היא לימדה אותי שאסור לשקר. אני ושיר רוצים שאמא תתחתן עם אבא של שיר כדי שאבא שלה לא יהיה בודד ואמא שלי לא תהיה עצובה.

שיר ואני החברים הכי טובים. בכיתה ג' דקרנו את עצמינו במחט ומצצנו כל אחד את הדם של השני אבל אז אבא גילה אותי והרביץ לי חזק, הוא צעק על שיר שזה אסור מהתורה ושתתבייש לה מאוד. אבל הוא אפילו לא מתנהג כמו שכתוב בתורה אז אני לא מבין מה הוא רוצה בכלל.        

לפעמים אבא חוזר בבוקר ויש לו צבע אדום מוזר בעיניים ואמא מביטה בו בדאגה ורצה אליו עם דלי ואז יש רעש מוזר, אני חושב שאבא מקיא, אבל אף פעם לא הסתכלתי כי תמיד אמא מסלקת אותי מהסלון,                                                            

ואני לא מבין כל כך הרבה דברים.

אני בכלל לא אוהב אותו, הייתי בורח אם זה לא היה כרוך בלעזוב את אמא לבדה.

 

הילה תמיד אומרת שאני מוזמן לדירה שלה ושל רונן, היא אומרת שהיא מחכה לי, הילה יודעת מה קורה בבית, הילה חכמה, היא התחתנה צעירה צעירה, לפעמים שהיא באה לבקר בבית היא לוחשת לי שאני גיבור, ואני בכלל לא, אני פשוט מפחד לעזוב את אמא וגם אני לא רוצה לעזוב את שיר.

הילה זאת אחותי הגדולה, היא גדולה ממני בהרבה, להילה יש הרבה בגדים צבעוניים ורחבים כאלה ובנדנה כזאת יפה, והרבה הרבה תלתלים צפופים צפופים ולא אסופים שתמיד מפוזרים על הגב שלה אבל איכשהו תמיד מגיעים לפרצוף שלה וכשהיא מעיפה אותם מהפנים רונן מביט בה בחיוך אוהב,

חיוך כזה אבא אף פעם לא חייך לאמא,

אולי בגלל שלאמא אין תלתלים, לאמא יש שיער אפור שרואים בו שהיה פעם שחור ויפה, הוא תמיד אסוף לקוקו נמוך. אז מה? לאמא יש עיניים כחולות וטובות, אני חושב שאמא היא מלכה.

אבל היא לא יפה כמו שיר.

אני אוהב את שיר,

אבל יש את יואב, יואב זה החתיך של השכונה ופעם שיר הביטה בו וחייכה ובכלל לא שמעה את מה שסיפרתי לה, אז אולי היא גם אוהבת אותו.

אז, בינתיים אני ושיר רק חברים למשחק, לתכנונים ולשטויות.

אבל אני מקווה שזה רק לבינתיים.                                                                                       

--מוזיקה? מוזיקה

"ואני לא מבין כל כך הרבה דברים.

אני בכלל לא אוהב אותו, הייתי בורח אם זה לא היה כרוך בלעזוב את אמא לבדה."

(זה לא מה ששבר אותי, אולי בכלל זה לא שבר

אבל זה היה לי שיא)

אין לי מילים.שורדתתת

סליחה.

 

|בוכה|

הואסופית.

סליחה.

הי, |קולט שזו את|שורדתתת

וואו תקשיבי

הכתיבה שלך - ככה בדיוק אני רוצה לכתוב.

זה מדהים. מדהים. ואני לא יודעת איך להגיד אתזה עוד

התיאור החיצוני הזה של כל מה שקורה, שנותן לך להיכנס לבפנים,

לאט ובלי פחד - וואו. וואו.

מזכיר לי קצת את זה - ניסיון. (מספר יודע כל) - נסיונות פעילים

תודה לך.אסופית.אחרונה

עכשיו שאני חושבת על זה כ-ל הקטעים שאני כותבת באים ממקרים של חניכים שלי.

אמאלה.

זה מלחיץ טיפה.

יש לי המון מה לספר לךבת מלך,אשת שטן
על כמה אני מעריכה אותך.
לגמרי לבד פילסת לך דרך, הארת פינות חשוכות שאיש לא מעז להביט בהן.
הם אומרים: "לא מדברים על זה", או "זה פשוט לא נכון. תני לזה את הזמן שלו".
הם לא מבינים. אפילו החכמים שבהם, אפילו המנוסים.
וגם אלו שמסכימים שמותר וצריך לדבר על זה, שלא שומרים סודות בבטן, הם זורקים אל חלל האוויר סיסמאות שלא מועילות לאף אחד באמת. הם עושים ממנו אנשים חלשים ומסכנים.
אנחנו לא, מי כמוך יודעת.
אנחנו הכי חזקים שיש, לכאורה. אבל האחרים, הם מזהים את נקודות החולשה שלנו.

ויותר מזה, וחוץ מזה, ובכלל בלי קשר-
יש בי משהו שרוצה לאת החוצה. ובגלל העולם, הוא יכול לצאת רק בצעקה. אבל העולם שקט כל כך, והצעקה, או שלא תישמע, ואז אהיה סתם מוזרה, או שתישמע מדי. והיא תחתוך אותי ואותם. הם יברחו ויאשימו אותי, אני אמשיך לכאוב.
לצעוק או לא לצעוק?

כי בינתיים זה אוכל אותי, מה שאת צועקת. הסוד הזה.
מה יש בך, שגורם לכולם להעריך אותך כל כך? (או לשנוא אותך כל כך, אבל זה נובע בעיקר מחוסר הבנה, אני יודעת.) איך זה שיש בך כוח כזה עצום לעשות מה שאף אחד בארץ הזו לא עושה? איך את יכולה להוציא את זה החוצה בלי לפחד?
הלוואי שהייתי כמוך. אנחנו כל כך דומות, אני קוראת את זה בך. יש בנו אותם דברים שרוצים לצאת החוצה. ואת מוציאה אותם יפה כל כך, במילים מדויקות כל כך.
למה המילים שלי נשארות בפנים? ממתי אני מפחדת מכאב ומתרחקת ממנו?

אולי אני מדחיקה יותר מדי. אולי אני מתרחקת. ככל הנראה.
אבל אני מנסה, את יודעת? זה רק שכל יום עוד ועוד אנשים, אפילו אלה שהכי סמכתי עליהם, אומרים לי להתרחק מזה. לשתוק. להתעסק רק בטוב ובשמח.
ויודעת מה, אני מאמינה בפסיכולוגיה. ואני מאמינה שבמקומות חשוכים צריך לגעת, וצריך להאיר אותם. כמוך. כמו מה שאת עושה.

אני חזקה יותר מבשנה שעברה. מצאתי בי כוחות, מצאתי בי שמחה. אני רק צריכה לזכור לא להתעלם מהמקומות החשוכים, ולמצוא איך להאיר אותם.

תודה על השיעורים שאת מלמדת אותי, אישה יקרה. תודה שנתת לי יום אחד של אושר כמוהו מעולם לא חוויתי. תודה על המילים שלך. תודה שקראת לי אהובה. תודה שאת אוהבת כל כך את הילדים שלך, ונופים, ואוכל, ומוזיקה, וכל כך הרבה אנשים. תודה שלמדת לקבל ביקורת, והראת לי מהו חיוך אמיתי.
תודה על מה שיצרת.
ותודה ששיחררת אותי ממך.
אני עוד לא הולכת, אבל גם זה יקרה.
(וואו)בלה לטקס


..שורדתתתאחרונה


xxx~תות~

וזהו.

ניחא,

שיהיה.

 

|מיואש|

 

אני בדרך להתפרקות רעה.

 

שלום לכם אנשים טובים.

 

בלעכס,

אני רעה ממש.

הי הי אהובה שלי מה קורה איתך?לב שבור!אחרונה


אני מפחדתלב שבור!
בבקשה שיגמר כבר הלילה
בבקשה אני מפחדת
אני צריכה חיבוק חזק
שלא ירפה ממני
אני רוצה שיהיה איתי מישו
לא רוצה להיות לבד עם הכאב
בחושך
בלילה
בזמן הכי מפחיד ומאיים
צריכה שמישהו יבוא ויוריד אותי מפה
ויקח ממני את זה
ויבטיח שיהיה טוב
אני מפחדתתתתתתתתתתת
בבקשה תפסיקילב שבור!
זה כואב מדי
בבקשה תפסיקי
אני מתחננת
תפסיקייי
באלי לצרוח
די די די
אבל הקול פשוט לא יוצא לי
תסתכלי לי לעיניים בבקשה תסתכלי
הם יסבירו לך כמה את מכאיבה לי
בבקשה תסתכלי
ותפסיקי
אני מתחננת
אההההההלב שבור!אחרונה

לצרוח 

לצרוח 

לצרוח 

לצרוח

 

 

 

להתרסק

 

 

לזייף חיוך ולהמשיך בשיגרה

 

עצובאפאטי

שיטפיתה פיתה

התחלתי לבכות שוב

זה מענייןמוזיקה? מוזיקה

כמה השתניתי מאז

 

(ללא התקפים)

(1)

(מים)

הוא טוב, טוב מדימוזיקה? מוזיקה

כל כך שבור לכל המציאות הזאת

הסוף הזה, אם הוא לא היה..

 

הוא לא גיבור, הוא אנושי

זה מה שיפה בו

 

כל כך ילד

ילד מסכן 

הממוזיקה? מוזיקהאחרונה

0.2-0.5

 

18

אני מפלצת.~תות~
אם או בלי קרניים.
מפלצת רעה
דוחה.

איך? איך יש לי עוד חברה?
איך הם שורדים?
איך הוא הציע?
בנאדם רע שכמותי.

זה מה שרצית שאני יאמר?
זהו הודיתי.
זה נגמר.

xfhi trur' fuku so/אסופית.

thpv t,v xfhi trur?

cut u,ky;' kty kty ,j,ul/

,vrud tu,h ty ty/

,nmu. t, snh ctupi futc hu,r/

atmygr gk ragu,h/

 

cut' cut/

xfhi trur/

מתחשק לי ללהג מעט. הבה?שורדתתת


..שורדתתת

אני לא אוהבת אף אחד

בכלל

לא אוהבת שחיים

לא אוהבת שצריך

להיות

ולהיות, ולהיות

אי אפשר להיות כלכך הרבה!

באמת

 

לעוף על עצמי,

זה תחביב

שגורם לדבר האהוב עליי מכל - 

abtv/

akh t, gmnh' 

uakfo' fnuci/

vcv ,myrpu?

 

כיף להיות בחושך

כיף לא לשמוע אף אחד

כיף לבכות

אני לא בוכה

לא כי אני גיבורה, פשוט

כי אין צורך.

אי אפשר לבכות בלב?

למות בחיוך מאוזן לאוזן

בטח שאפשר

אני ההצלחה,

נעים להכיר

 

אני בסדר גמור

סתם אוהבת להשתעשע בשנאה

רגש נפלא שכזה!

הו, מספק משמעות לזמן

טעם לציפייה

 

אין צורך לבקש.

שונאיי, תודה לכם

Iקד בפני עצמוI

IמסתלקI

|nbhs t, rtau cnur, ruj|כישוף כושל

cx"s

 

tbh juac, gkhl vnui

 

nms tjs t, fthku burnkh,

nms abh///

tvucv

ksg,h t, mrhfv hu,r nkgzur kgmnl

 

,rah kh kvhu, ntuvchl?

Izug;Iשורדתתת

kt vhh, mrhfv kerut t,zv

fkunr' yuc vhv hu,r ku

 

Ituyo t, tuzbhuI

 

kt ,mkhjh/

ctn,

knv?כישוף כושל

cx"s

 

)tdc' zv af,c, capv akbu dro kh kjauc at, rumv atert(

 

to re ,,bh kh tbxv

 

tck to ,ceah akt tfcs t, zv

//שורדתתת

knv vtuzbhho?

fh tbh kt ngubhhb,

zv kt bf,c yuc ceuru, jhho

 

 

tbh nrav kl kbxu,

 

re ,anrh gk gmnl

tbh nsce,

אני רוצה גםיעל

nh ah,rdo t, vscrho vctho' ahanur vfk ckc cceav

fh ha scrho atbh kt rumv kdku,

kt; tjs/ tukh re tjs husg t, zv

tck vtjs vzv vut tukh vtjs utukh kt' utbh kt husg, t, zv

uzv futc kt ksg,/

thl tpar ksg,? zu atkv/

ukt kfk atkv ha ,aucv/

tbh hfukv kjfu, fnv abho' tbh hfukv kgau, t, zv gfahu )kt' cgmo tbh kt hfukv(

ucfk tupi - tbh kt hfukv fkuo/

cehmur' vtjs vut vtjs?

vhv fcr tjs

avhv tnur kvhu, vtjs

uvut fbrtv kt vtjs/

tz to vhh,h hfukv kgu; fnv abho eshnv' krtu, nh zv' ukjzur cjzrv'

tukh vfk vhv vrcv hu,r ek/

tvcv vht scr tfzrh fakt aukyho cv/

uvtjs vzv' atukh vut vtjs utukh kt' vut ctn, n,tho kh/

tck tbh c, 14!

nv tbh tnurv kgau,?

vut kt hjfv kh/ tbh tuvc, tu,u tck vut kt hjfv kh/

tbh juac, fl/

what can I do??

שירות לציבורקמנו ונתעודד

בס"ד

 

http://gibberish.co.il/english_caps.html

 

|מתכונן להתגוננות|

 

(אגב, לא קראתי. אם טקסט כתוב באופן שבו אני לא יכול לקרוא מיד, אני מניח שאני לא אמור לקרוא)

שתהיה בריא... אנשים לא לתרגם!!יעל


IמפטשIשורדתתת

ארר.

בלה לטקס

(אציין למען ההגינות כי לא תירגמתי. אתה בהחלט צודק בהנחתך.

אבל זה היה משעשע)

|משועשע|השומר של הגןאחרונה

הייתי בטוח שככה פענחתן אחת את ההודעות של השניה..

איכה?השומר של הגן

איי?

|מעורער|

לאחרונה יותר מדי יצירות גורמות לי לבכותהשומר של הגן

כמו זה:

 

משירי הבן האובד

 

 

א. בדרך 
ובדרך אמרה לו האבן:
פעמיך כבדו כל כך.
האתה – אמרה לו האבן –
תחזור לביתך הנשכח?

ובדרך אמר לו השיח:
קומתך שחה מאוד.
איך תגיע – אמר לו השיח –
איך תגיע הלוך ומעוד?

ועמדו ציוני הדרך
לא הכירו באיש הזר.
והיו ציוני הדרך
מזדקרים ודוקרים כדרדר.

ובדרך קראה לו העין:
שפתיך יבשו בצמא!
ויכרע וישת מן המים
ודמעה נגעה בדמעה.


ב. בבית

אמרה האחות: "אני שכחתי".
"אינני זוכר". – אמר האח.
אמרה הכלה: "אני סלחתי".
אמר האב: "אנוכי לא אסלח".
והאם עמדה בחלון ושתקה:
הוי, איזו דרך ארוכה!

אמרה האחות: "הסופה מייללת".
"הרוח נושבת". – אמר האח.
אמרה הכלה: "נעולה הדלת".
אמר האב: "אנוכי לא אפתח".
והאם עמדה ודבר לא אמרה:
ריבון העולם, איזו רוח קרה!

אמרה האחות: "חמישה אנחנו".
"נשב ונסעד". – אמר האח.
אמרה הכלה: "השולחן ערכנו".
אמר האב: "כי יאה לנו כך".
והאם דומם הסכין נטלה,
לחמש פרוסות פרסה החלה.

אכלה האחות את פתה כזית,
ביין טבל את פתו האח,
שיבחה הכלה את עקרת-הבית,
אכל האב ונאנח.
אז קמה האם, הכלים אספה
ותפתח את הדלת לסופה.

ג. בתשובתו
לא זכאי, אף לא נקי-כפיים,
והלב לא חזר בתשובה –
ויכרע על הסף אפיים,
וישכב ולקום לא אבה.

"שבעתיים מעלתי המעל,
שבעתיים חיללתי השם,
ועדים השמיים ממעל,
כי תמיד הייתי אשם.

ועדים השמיים ממעל
שדבק בבשרי החטא,
כי אשוב ואמעל המעל,
כי עודני הבן האובד".

האחות בפתח הדלת
ראש השפילה, מחתה דמעה.
הכלה בפתח הדלת
את ידיה פכרה בדממה.

והאח בבית פנימה
לא יצא לקראתו, לא קרב,
ויבט מן הבית פנימה
אל אחיו השוכב על הסף.

רק האם נשאה את פניה
ופניה היו קורנים:
"היינו-הך אם צדיק או פושע,
ובלבד שחזרת, בני.

לעולם לא יסלח אביך,
לא סליחות הוא אגר בלב.
קומה, בני, וקבל מאביך
את ברכת חרונו האוהב".

 

 

אבל אתם לא מכירים את הלחן של יונתן...

..העוקד והנעקד
על מזבח שכוסה בסללי עשן עקד בלי ציווי העוקד את הנעקד והוא שם לגמרי לבד
ומלאך לא אמר לו שלא ישלח ידו
ואיש לא פצה את פיו
ביום בו הנעקד השיב נשמתו לבוראו במו ידיו
...אהבת איתן

עוד ערב...

עוד ערב,
שבו החושך מתגבר, ומחשיך את האור.

ואני כבר שבור ,
חסר אמון,
חסר כוחות..

היי, תראו! הנה ריעות!בת מלך,אשת שטן
מזהים אותה?
פפ. כן בטח.
היא השתגעה לגמרי.
נו מילא. נסגור אותה באיזשהו חדר.
היא תהיה בסדר.
כולם יודעים את זה.

מכורה, פתטית, חולמנית
מילים יפות לגועל
למסירה:בת מלך,אשת שטן
כלבה מעורבת, חסרת יכולת להיות אוהבת ונאמנה. בעלת נטיות אובדניות (שלא יתממשו). מחפשת בית אוהב שבו מבינים את רצון האחר ומכבדים אותו.
ששש. תנשמי. הכל יהיה בסדר.ריעות.אחרונה
אני מבטיחה
את יודעת שיש מלך אחד, את יודעת שהוא אוהב אותך, את יודעת שיש לך כוחות.

מה בסך הכל ביקשתי?
רק תזכירו לי
סיוט רודף סיוטבת מלך,אשת שטן
אני צריכה עזרה
אני מתפרקת מהר יותר מאי פעם
אני חושבת ש
יכולתי לקללבת מלך,אשת שטן
שמישהו יירה בי
לעזאזל
אני חושבת שאני מפתחת תכונות של רוצחת
אני שונאת הכל עכשיו
יואו אלהים
בחיים לא הייתי עצבנית ככה
הלוואי שלא היו ימי שישיריעות.
אבל אז יום חמישי היה הופך לשישיפסידונית


שלא יהיו ימי שישי בכללריעות.אחרונה
אבללב שבור!

אבל אני צריכה להיות שמחה

אז למה אני לא מצליחה?

למה יש את הגוש המעצבן הזה בגרון?

למה כואב לי?

אופ אופ אופמתעצוב

זאת לא מי שאניהנורמלית
אין לכם את הזכות להכיר אותי ולעולם לא תהיה לכם
ולא אני לא בודדה
אף פעם