|מתאמץ| אסוראסוראסורמוזיקה? מוזיקה
את יודעתהנורמליתאחרונה
......קסנוסייד
יש קסם בכאב
כשעצוב לי
והדמעות האלה
בוכות דמעות
והכאב הזה
הורג תחושות
והשמחה מזוייפת
גם באמיתותה
והכעס עליו
מגיע רק אלי
מי לקח אותך גבוה
מי השאיר אותי לבד
אם הייתי רק בטוח
כשאמות אפגוש אותך
אבל את במקום טוב
במקום הכי טוב
ואני לא מכירה טוב
ולא חיה טוב
אני רק מתה טוב
ואת חיה מכדי למות
גם במותך
כשעצוב לי
והדמעות האלה
בוכות דמעות
והכאב הזה
הורג תחושות
והשמחה מזוייפת
גם באמיתותה
והכעס עליו
מגיע רק אלי
מי לקח אותך גבוה
מי השאיר אותי לבד
אם הייתי רק בטוח
כשאמות אפגוש אותך
אבל את במקום טוב
במקום הכי טוב
ואני לא מכירה טוב
ולא חיה טוב
אני רק מתה טוב
ואת חיה מכדי למות
גם במותך
......קסנוסיידאחרונה
את חיוכך תינוקת קברו באדמה
וחיוכי לא רצה לעזוב אותך
אז הוא נקבר גם
ואני נשארתי פה
בלעדייך
בלעדיו
בלי אפשרות להקבר
מתה בעודי בחיים
שבורה מבפנים
כשאת שבורה מבחוץ
אומרת שלום כל רגע
אולי תשמעי יום אחד
את השלום
שלא הספקתי
לומר
וחיוכי לא רצה לעזוב אותך
אז הוא נקבר גם
ואני נשארתי פה
בלעדייך
בלעדיו
בלי אפשרות להקבר
מתה בעודי בחיים
שבורה מבפנים
כשאת שבורה מבחוץ
אומרת שלום כל רגע
אולי תשמעי יום אחד
את השלום
שלא הספקתי
לומר
רק נכנסתי לאמר :שמן פשתן
אוף!
פשוט הייתי חייבת.
..לא עכשיו
הבדידות
הבדידות
מוחצת אותי
הורגת אותי
הכאב
הכאב
שיעזוב
שילך להציק למישהו אחר
הרע רודף אחרי
רוצה רק אותי
רק לי להכאיב
רק אותי לכלוא
רוצה שאני אהרס
שאני אהפוך לצל של אדם
.....
והוא מצליח
הבדידות
מוחצת אותי
הורגת אותי
הכאב
הכאב
שיעזוב
שילך להציק למישהו אחר
הרע רודף אחרי
רוצה רק אותי
רק לי להכאיב
רק אותי לכלוא
רוצה שאני אהרס
שאני אהפוך לצל של אדם
.....
והוא מצליח
..לא עכשיו
הבדידות
הבדידות
מוחצת אותי
הורגת אותי
הכאב
הכאב
שיעזוב
שילך להציק למישהו אחר
הרע רודף אחרי
רוצה רק אותי
רק לי להכאיב
רק אותי לכלוא
רוצה שאני אהרס
שאני אהפוך לצל של אדם
.....
והוא מצליח
הבדידות
מוחצת אותי
הורגת אותי
הכאב
הכאב
שיעזוב
שילך להציק למישהו אחר
הרע רודף אחרי
רוצה רק אותי
רק לי להכאיב
רק אותי לכלוא
רוצה שאני אהרס
שאני אהפוך לצל של אדם
.....
והוא מצליח
זה פורום דכאון?שוברת גלים
זה פורום בחירה.השומר של הגן
הוא שקוף,
את לא רואה?
את לא רואה?
לא
שוברת גלים
מה זה אומר עלי?
איך אני יכול לדעת?השומר של הגן
אני חושב שכולם בסוף תוהים
אם המלך הוא עירום, או שהילד מדמיין.
האמת כנראה מורכבת יותר.
אם המלך הוא עירום, או שהילד מדמיין.
האמת כנראה מורכבת יותר.
אין פה מקום לאנשים אמיתייםצבי-ליזציהאחרונה
רק לצלליות האפלות שלהם.
כמו שאמר השומר של בית הקברות, זה פורום בחירה.
וכששקוף, הכל חשוף.
כמו שאמר השומר של בית הקברות, זה פורום בחירה.
וכששקוף, הכל חשוף.
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים?הנסיך הקטן.
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם
מה קרה לו יום אחד שקם
ונעלם?
ממכישוף כושל
בס"ד
לרוב בסופו של דבר מכניסים אנשים שמדברים אל כוכבים למוסדות סגורים
אז אולי לשם הוא נעלם
הי זה היה בצחוק כישוף כושלאחרונה
הנה הפחד משתלטמוזיקה? מוזיקה
הנה הוא אוכל
הנה הוא מכה בבפנוכו של הלב
הנה הוא יושב שם, נהנה
אתה על סף התקף, הוא
לא אכפת לו
הנה הפחד משתלט.
זה חוסר הידיעה שבידיעה שזה אותו הדבר בדיוק כמו אז
זה הפקפוק שבלתת לו להתבשל עם ההמתנה הזאת
זה התסכול שבשתיקה מצידה-מצידו-מצידם
זה הידיעה שבחוסר הידיעה שאולי הטעות הענקית עוד לפניך
זה
זה
הנה הפחד משתלט.
הנה הוא אוכל כך ביטחון בידיים
חשופות הוא הורס חלקות שנשארו
בטוחות מפני כאב הנה הוא
מגדיר אותך כואב הנה
הפחד
משתלט.
לא אין לו דרך יציאה רק
משטר דיכוי של הלילות האלה
רק אולי בכי מרגיע
רק הרעד הזה
וחוסר התחושה המוחשית כל כך
והקוצר
שבקוצר
הנשימה.
הנה הפחד
מש
ת
לט.
אני לא אפסיק לרצותמוזיקה? מוזיקה
אני לא אפסיק לרצות
|נאבק|
|הרים ידיים ממזמן|
אבל בלי תאונות.
שום סימן לדאגה
זה עניין של השרדות.
זה בסדרהנורמלית
מותר הכל
חוץ מתאונות
תאונות אסור
זה מפתהמוזיקה? מוזיקה
את יודעת?
פשוט לזרוק את זה ולעזוב אותם וללכת
אני יודעתהנורמלית
אבל הבטחת
וצריך
כי ככה
ולזרוק אפשר רק בדרך אחת
וזה בדיוק מה שאסור
אז בלי תאונות
אני יודעתמוזיקה? מוזיקה
אבל זה רק יומיים ואני כבר משתגעת
וזה יהיה ככה חודשיים
ועם הלחץ שלהם..
אני שונאת אותו.
אני יודעתהנורמלית
ותמיד תוכלי לברוח אלי
נראלך שהוא ירשה?!מוזיקה? מוזיקה
אני בספק אם הם יתנו לי להוציא אף מהבית אחרי שהם ידברו איתי
ואני לא יכולה לגור אצלך חודשיים
כן כנראה אני לא אהיה האדם האהוב עליוהנורמלית
אבל יש סבא וסבתא
להם הוא לא יוכל להגיד לך לא ללכת
לפחות לא חופש שלם
גם אצלי יש המון מקום |ממלמל|בלה לטקס
ברגע שיתחיל החופשמוזיקה? מוזיקהאחרונה
הם בטח יכלאו אותי איפשהו.
אבל
תודה.
אני מעריכה את הרצון
..גוש זבל
והמלחמה
קורעת אותי
ולפעמים
אפילו האהבה
לא מרגישה שווה את העינוי שבמלחמה
ובכל זאת אני נשארת
למה אני נשארת?
אני רוצה שיגמר
בבקשה
תנו לי להיגמר
|בוכה|
את לא גוש זבלבת מלך,אשת שטן
אסור אסור אסור לך לומר את זה
ולגבי המלחמה. מלחמה באהבה לא נגמרת טוב, לצערי.
אבל לחשוב איך לאהוב בלי להילחם, זה כבר טוב.
אני כןגוש זבל
והמלחמה היא לא באהבה
אלא בעצמי
ובצורך הפסיכי שלי לקחת גרזן או רובה או לא משנה מה
משהו קטלני כלשהוא
ולפטור את העולם מהעולם הזה
(אני)
והאהבה שלי לאנשים גורמת למלחמה הזאת להיות יותר קשה
כי אני לא יכולה פשוט להכנע
אז טוב שיש לך אהבהבת מלך,אשת שטןאחרונה
תעצימי אותה
תתמלאי בה
עד שלא יהיה במה להילחם
תתמלאי בה
עד שלא יהיה במה להילחם
הם לא מביניםקסנוסייד
שהחתכים שלי לא כואבים
אבל החתכים של השאר
הם בלתי נסבלים
בריחות. שלא תדע.שתיקות
זה מתחיל מחישובים. מקום, זמן, כלים.
אוהו, כמה חישובים.
זה זולג מעונש לשחרור
לידיעה של הריכוז הזה בטיפה המושלמת
בדמעות הנעלמות עם סימן חדש שמופיע.
(מבינים, רק העברתי את המיקום
מהלב לזרועות
קל לברוח ככה)
ההתמכרות מתמקמת לאיטה דרך הכניסה האחורית
כשהיא קובעת מקום בפנים
זה כבר מאוחר.
(אבל הם לא יטפלו אם זה לא נורא
וזה נורא רק בהתמכרות.
כלומר
נורא להם לחשוב על האפשרות)
השקרים של הלילות
שהם אשליית המשמעות
שהיא דמיון נאחז
שהוא כובל אותך למקומך.
להיאבק בתת מודע הלא קולט
ובמודע המשתכנע
ובעצמך היודע
שרק ככה
עוד תוכל לשכוח.
השתיקה הזאת תעטוף אותה לנצח.שתיקות
גם כשכורעת מהעומס
היא תתעטף בה
כמו במעיל ההוא
המסתיר
...מוזיקה? מוזיקה
(אולי
אם יוציאו אותי
מהעור שלי
ויכניסו לאחר
זה יהיה בסדר.
אולי.)
no one will know?מוזיקה? מוזיקה
no one will know.
go to hellמוזיקה? מוזיקה
run run run
צמא. צמא. צמא.מוזיקה? מוזיקה
כאב אוכל ומכרסם
מים..
רק מים
אני צריכה להפסיק לנסות להסתיר את עצמי ככה.מוזיקה? מוזיקהאחרונה
זה רק מביך ולא עובד
אבל אני צריכה להסתתר
צריך למצוא מסכה אחרת
המוזיקה הזאתמוזיקה? מוזיקה
יודעת לרפא
ויודעת לפתוח פצעים ישנים.
הבעיה היא שהיא מתבלבלת
ופותחת גלדים אסורים.
המוזיקה הזאת מרפאת
ומכאיבה כל כך.
קוצר נשימה.
חוסר נשימה.
טרוף.
כדורים כדורים כדוריםקסנוסייד
למה זה תמיד הפתרון שלהם
לא רוצה להיות אדם אחר
לא רוצה
מי שאני זה הדבר האחרון שנשאר ממנה
הם ארזו לה את החדר
זרקו את התמונות
נשארו לי רק הזיכרונות
והכעס
ושניהם ילכו
אז לא אני לא אקח כדורים
אז לא אני אשאר אני
|מחבק| לא לקחת כדורים זה בדיוק להישאר את.צחורת כנף
עבר עריכה על ידי צחורת כנף בתאריך י' בסיון תשע"ה 13:30
ומה שנשאר ממנה- חשוב שהוא לא יגמור עלייך.מצטערת את לא תביניקסנוסייד
כל מה שמגדיר אותי זה היא והכאב שהיא השאירה
וזה בסדר
אני מעדיפה את הכאב שלה על פני כלום
ואני לא חושבת שנשאר בי משהו אמיתי חוץ מהכאב
ובכל מקרה היא זאת שהיתה אמורה להיות פה
אני מזמן הייתי אמורה ללכת
צחורת כנף
את בטוחה שהיא היתה רוצה שזה יהיה ככה?
לא היא היתה רוצה שאני אהיה מאושרתקסנוסייד
בכל דרך אפשרית
אבל אני לא מסוגלת לזה
..כישוף כושל
בס"ד
כדורים לא משנים את מי שאת
הם מראים לך שער
את בוחרת אם לעבור בו
זהו
אבל אם כל מי שאני זה הכלאקסנוסייד
מה יקרה לי ברגע שאני אצא ממנו
ואולי כדורים זה תחליף
ואני לא רוצה להחליף אותה
אני לא חושבת שאת יכולה להבין
אני מקווה שאת לא יכולה להבין
..כישוף כושל
בס"ד
זה שיש לך את המפתח לא אומר שאת חייבת לצאת
זו בחירה שלך
תמיד תוכלי להשאר בכלא
ואני מבינה
אין לך מושג עד כמה
אני לא ממציאה עובדות אקראיות
אני מהאנשים שמביאים דוגמאות מהשטח
|חש ג. יפית|
אוליקסנוסייד
אני לא יודעת
אולי השער הוא מה שמפחיד אותי
יותר מדי זמן לא היו לי בחירות
יותר מדי זמן שרדתי
אולי אני כבר לא יודעת לחיות
את מעדיפה שלא תהיה לך בחירה?כישוף כושל
אוליקסנוסייד
אני לא אדם חזק
אני לא יודעת אם אני אבחר נכון
כשאת לא לוקחת את המפתח את כבר בוחרתכישוף כושל
בס"ד
בוחרת להישאר
אם כך את לא רוצה לצאת בכלל
ואם את לא רוצה לצאת
מה יש לפחד מלקחת מפתח?
אני לא יודעתקסנוסייד
אף פעם לא הייתי הגיונית במיוחד
ואני לא יודעת איך להסביר הכל
כי אני לא יודעת להסביר מה היא היתה
ובעצם היא משפיעה על הכל
ובסוף הכל חוזר אליה
אני לא יכולה להסביר יותר טוב מזה
אבל היה לי משהו יותר טוב מכדורים
שהחזיק אותי למעלה
היתה לי חברה
ועכשיו אני לא יכולה להחליף אותה בכדור
אין כאן עניין של החלפהכישוף כושל
בס"ד
הייתה מישהי שעשתה לך טוב
וכואב לך שהטוב הזה נגמר
זה לא אומר שאסור לך להרגיש טוב אחר
אין פה החלפה כי הרי את מה שהיא נתנה שום כדור לא ייתן
יהיה פה משהו חדש
אם רק תתני לעצמך לקבל אותו
למה אנשים מוצאים נחמה בלקרוא לילדים שלהם על שם קרובים שהלכו להם (להבדיל) ?
הרי זה לא מחזיר את הקרובים
זה שיש את אותו שם לא מסוגל להחליף את המקור
אבל יש שם משהו אחר
הם נותנים פתח לחיים
היה להם קרוב שהם אהבו
והוא איננו
עכשיו הם יאהבו את הילד שלהם
ויזכרו גם את האהבה אל הקרוב
וגם יפתחו אהבה חדשה
מבולגן לי המוח ואני לא מצליחה להבהיר מה אני מתכוונת
בע.
הנקודה בשורה התחתונה היא
שאת בוחרת מה לעשות עם המפתח שהכדור נותן
והשער שדרכו נכנסת לכאב הוא לא השאר שממנו תצאי
זה שלב חדש בחיים
שלב של שיקום
אבל גם שמחה חדשה
שוב
רק אם תבחרי
וזהו סיימתי לחפור
|הולך לשנוא את עצמו בצד|
אני יודעתקסנוסיידאחרונה
את צודקת
אבל זה לא משנה את ההרגשה שלי
ואת הפחד
ואני לא מאמינה בזה
בכדורים
ואני לא מאמינה בי
וזה מסכם הכל
וכל החיים שלי עכשיו זה החלפה
הרבה דברים קטנים שמחליפים אותה
את הדבר הגדול
ואולי אני סתם רוצה להיאבד
די
אני לא יודעת
ותודה
שבכלל אכפת לך
היא לא רוצה לחזורמוזיקה? מוזיקה
לשיחות עם אלוהים
אנשים רק מדברים לא מקשיבים
(גיא ויהל)
...קסנוסייד
עבר עריכה על ידי קסנוסייד בתאריך י"ד בסיון תשע"ה 16:34
הם פה
הסיוט
והידיים
והבריחה
והחיפוש
והיא לא פה
וגעגוע
ושוב בכיתי
והעיניים היו אדומות
וניסיתי להמשיך לבכות
אבל זה נעלם ברגע שהתעוררתי
אז בכיתי אחרת
והוא שוב נעלם
והיא חזרה
אבל זה עבר כל כך מהר
ואפילו לא הסתרתי
והם שמו לב
והיא בכתה
והוא החזיק אותה
כאילו היא זאת שנשברת
בזמו שאני צרחתי
בלי קול
כאב
ומוות
חיות.בת מלך,אשת שטן
כמו חיה מלחשת הוא פיתה אותי אליו. מושך ומושך ונעצר בדיוק במקום הפגיע. נכרך סביבי. וכשכבר לא יכולתי יותר גמר ועזב. ואני נשארתי מתה, ריקה וקרה.
ודווקא הוא דומה עכשיו לחתלתול אבוד, בעוד האחרים הם הנחשים, הם המפלצות.
האחרים. שפיתיתי, שמשכתי, שנכרכתי, שחנקתי.
האחרים, שאחרי שהרסתי בהם הכל עזבו אותי. אסור היה להם לעזוב. נכון, הרסתי. אבל את ההרס הם ביקשו, אני הזהרתי.
חיות.
חיות כולם.
גם אני חיה.
חיה-מפלצת.
וכשהירח מתעגל ומתכנס אל עצמו, ואני שוב נקשרת אל כבלי מיטתי (הו, האירוניה), הכל בי זז ורועד ומלחשש, בדיוק כמוהו.
ואני כולי משתוללת ומזיעה וצועקת, צועקת.
וכשהכל נגמר לפתע פתאום, אני שוכבת זנוחה.
הכבלים רפויים, אבל אני לא קמה. אני עוד מדמיינת אותו שם, מכפר על ההרס.
חיות שכמונו.
רודפים אחד אחרי השני בשביל הרגע. מחפשים, רוצים, גונחים.
חיה שכמוהו.
הורג ומחריב, מלטף את ההריסות והולך בלי לשקם דבר.
חיה שכמוני.
הורגת ומחריבה, נהרסת ונשברת. ונשארת מתה, לבד.
כמו חיה.
ודווקא הוא דומה עכשיו לחתלתול אבוד, בעוד האחרים הם הנחשים, הם המפלצות.
האחרים. שפיתיתי, שמשכתי, שנכרכתי, שחנקתי.
האחרים, שאחרי שהרסתי בהם הכל עזבו אותי. אסור היה להם לעזוב. נכון, הרסתי. אבל את ההרס הם ביקשו, אני הזהרתי.
חיות.
חיות כולם.
גם אני חיה.
חיה-מפלצת.
וכשהירח מתעגל ומתכנס אל עצמו, ואני שוב נקשרת אל כבלי מיטתי (הו, האירוניה), הכל בי זז ורועד ומלחשש, בדיוק כמוהו.
ואני כולי משתוללת ומזיעה וצועקת, צועקת.
וכשהכל נגמר לפתע פתאום, אני שוכבת זנוחה.
הכבלים רפויים, אבל אני לא קמה. אני עוד מדמיינת אותו שם, מכפר על ההרס.
חיות שכמונו.
רודפים אחד אחרי השני בשביל הרגע. מחפשים, רוצים, גונחים.
חיה שכמוהו.
הורג ומחריב, מלטף את ההריסות והולך בלי לשקם דבר.
חיה שכמוני.
הורגת ומחריבה, נהרסת ונשברת. ונשארת מתה, לבד.
כמו חיה.
שקטפים
זה באמת לא מצחיק אותי
אוף. אוף. אוף.
איך הן מצליחות? בחיי
אוף. אוף. אוף.
איך הן מצליחות? בחיי