כמו עורביםהשומר של הגן
גם אתן תרות
אחר ניצוץ של זוהר
משתקף על
להב הסכין.
גם את שוקעות
ועולות עם הרוח
וחוזרות ועולות
בדמיון הנקי.
גם אתן שותות
דם, שיכר, מים
שאתן מזילות
מסביבכן במטר.
גם אתן מביטות,
נוצצות העיניים
למראה שערים
יש לפרוץ בעדם.
גם אתן בשחור בחרתן
בגינדור של זהב ושל דם.
עוד ניקור של כאב וחזרתן
השער נעול לעולם.
אחר ניצוץ של זוהר
משתקף על
להב הסכין.
גם את שוקעות
ועולות עם הרוח
וחוזרות ועולות
בדמיון הנקי.
גם אתן שותות
דם, שיכר, מים
שאתן מזילות
מסביבכן במטר.
גם אתן מביטות,
נוצצות העיניים
למראה שערים
יש לפרוץ בעדם.
גם אתן בשחור בחרתן
בגינדור של זהב ושל דם.
עוד ניקור של כאב וחזרתן
השער נעול לעולם.
יש לי כל כך הרבה מה להגיד על זה..אגיב בהזדמנותמבט אחרון
*אתן. בית שני שורה ראשונהבלה לטקסאחרונה
המשל ההוא.Slow motion
ותשעה באב.
מי שומר עכשיו על הילדה שלי?בלה לטקס
למי אכפת מהילדה שלי? מי מכסה אותה? מי אומר לה לילה טוב?
מי לוחש לה שלא תפחד? מי מחבק אותה חזק עד שהכתפיים שלה יפסיקו לרעוד?
ילדה שלי
מי ישמור לי על הילדה שלי?
נערךהשומר של הגן
המ פידי דיי דייהשומר של הגן
דם בין ידיי דיי
אש בשפתיי תיי
ובגרוני
יד אז אש אש
לא מתרגש גש
רב הוא אוני
בואו נרקוד קוד
שלא נוכל לבכות כות
שלא יהיה אני
זוג של בובות בות
סבך עבות בות
קשר גורדי
יד, בקבוק, סכין כין
עכשיו אני מקיא קיא
אל תתעני
קץ הלכלוך לוך
ישר והפוך פוך
כן, תנגני
שגעון שתוסס סס
בי מתבוסס סס
אה
אין אני
אש בשפתיי תיי
ובגרוני
יד אז אש אש
לא מתרגש גש
רב הוא אוני
בואו נרקוד קוד
שלא נוכל לבכות כות
שלא יהיה אני
זוג של בובות בות
סבך עבות בות
קשר גורדי
יד, בקבוק, סכין כין
עכשיו אני מקיא קיא
אל תתעני
קץ הלכלוך לוך
ישר והפוך פוך
כן, תנגני
שגעון שתוסס סס
בי מתבוסס סס
אה
אין אני
...מבט אחרון
קשרים מחוטים דקים מחזיקים אותי בעולם
כל חוט אהוב עלי
כדי לפרוש מהעולם הכואב צריך לגזור את החוטים
זה יאפשר לי לצוף לתוך הריק לבד
כדי לגזור את החוטים צריך להרוס את הדברים האהובים עלי
פעם הייתי אומרת שהם חשובים לי כל כך שהייתי מתה עבורם
היום כשמוות הוא כבר לא דבר רע בעיני
אני עושה את הדבר הכי קשה
וחיה בשבילם
ארבעה חוטים
ארבעה אנשים
מלחמה אחת יותר מידי
|כאוב|
קראתי אצל חברה
'תעצרו את העולם אני רוצה לרדת'
|מתחנן|
תנו לי להיגמר
תעזבו אותי
תיפרמו ממני בלי שאצטרך לגזור אתכם ממני
בבקשה
אם אתם אוהבים אותי כמו שאני אוהבת אותך
תיפרמו
תשחררו ממני
תעשו שזה יפסיק לכאוב
כי נגמרו לי הכוחות
|רועד |
אני יודעת שלא תעשו את זה
ברור לי שתתנו לי להמשיך
לעצמכם תמכרו תירוצים
תגידו שאני אתגבר ואהיה מאושרת ואז אודה לכם
אני יודעת את האמת
האמת היא שכוחות יש
אבל הם לא שווים כלום בלי הרצון
ולי אין רצון להיות חלק מהעולם הזה
אז לא
אני לא אהיה מאושרת
אבל אולי אצליח להפוך אותכם למאושרים
ואז אולי
אולי תהיה הצדקה לכל הכאב הזה
רציתי להגיב משהו בלתי צפויהשומר של הגןאחרונה
אבל החלטתי שאת מבינה מספיק.
פה. תמיד.
פה. תמיד.
..הנסיך הקטן.
עבר עריכה על ידי הנסיך הקטן. בתאריך כ"ה בכסלו תשע"ה 11:10
אני כבר 3 שבועות רצופים בוכה כל לילה
ולא סתם בכי
בכי היסטרי
כאילו מישו שאני אוהבת נפטר
וזה מפחיד אותי
בבקשה תעשה שיפסיק
אני לא אוהבת להיות לבד
אני לא טובה בלהיות לבד
ונמאס לי כבר להיות לבד
הצילו
..הנסיך הקטן.אחרונה
בכיתי אתמול
אף אחד לא ראה
אף אחד גם לא להסתכל
לא חשב
לא חסמתי כלום וזה פשוט יצא
לא צריך הרבה כדי לבכות
גם לא צריך לראות את הדמעות
הן חלק ממני
ולא יעזבו לעולם
...אביגיל.
בא לי לבכות ולבכות ולבכות
...בלה לטקס
אבא, אני לא בנאדם שיודע להיות לבד.
|צורח|אביגיל.
טוב לי
|צורח|מבט אחרון
כואב לי
|מייבב|
קשה לי
|תולה חיוך ענק|
מסתכלים עלי
|מחבק חזק חזק|אביגיל.
רוצה לתת לי חלק מהכאב? אני אקח
זה לא הוגן או אפשרי |ראלי מידי|מבט אחרון
החיים לא הוגניםאביגיל.
תנצלי את זה 
אבל אני הוגנתמבט אחרוןאחרונה
|שותק|בלה לטקס
Iחודר לפורום לא קשורIהמצב חסה
תוכן ההודעה קשור אלי?
|שותק|אביגיל.
|צועק|הנסיך הקטן.
ועכשיו
שתיקה
.
סליחה,The bean
לא התכוונתי שזה יצא ככה.
דקירה,
אופס זה היה בטעות.
דם
אוי זה הדם שלך?!
מבט כבוי
אבל למה?
רק התחלנו לשחק.
איפה את?!
איפה אני?!
דמעות,
דמעות ובכי.
רק רציתי לשחק,
אז למה הבובה נשברה?
ברבי,
ברבי יפה.
..הנסיך הקטן.
אתה צועד אילם בלי כל
במציאות האיומה הזאת
רוחות קרות, נושבות אותך
אל תוך החושך
אתה בורח והזמן, בורח גם ממך
בורח גם, מעצמך ונעלם
שלא תיפול ותישבר
שלא תכאב יותר
במציאות האיומה הזאת
היה לאיש אחר
שלא יגידו שאתה פתאום נשבר
שלא תכאב יותר שלא תכאב יותר
אתה בורח, בורח מהזמן
כולם בוכיםהשומר של הגן
אין דבר כזה כולם.
מזמן לא פגעתי בעצמיהשומר של הגן
למה להשאיר להן את העבודה?
לא מצחיק ולא מגניבמבט אחרוןאחרונה
כשהרמתי עלייך ידהשומר של הגן
מה חשבת?
ראיתי את אותם אורות קטנים מנצנצים בעינייך. גם ביום בו נפגשנו לראשונה.
כשהרמתי עלייך יד.
חצי חיוך, חצי ידע.
ידיים קשורות מאחורי גבך.
בין הידים חוטים.
על החוטים מריונטה.
אני.
מרים עלייך יד.
ואני מפר את העקרונות שלי
וזה מסוכן לכולנו
איפה את, אהובתי?
אקדח
במערכה הראשונה
ראיתי את אותם אורות קטנים מנצנצים בעינייך. גם ביום בו נפגשנו לראשונה.
כשהרמתי עלייך יד.
חצי חיוך, חצי ידע.
ידיים קשורות מאחורי גבך.
בין הידים חוטים.
על החוטים מריונטה.
אני.
מרים עלייך יד.
ואני מפר את העקרונות שלי
וזה מסוכן לכולנו
איפה את, אהובתי?
אקדח
במערכה הראשונה
...אביגיל.
"היה טוב?"
"מה היה טוב?"
"החיים שלך, דודה רוז. הם היו שווים את כל זה?"
רוז הירהרה בכך.
כן, אלה היו החיים שרצתה לעצמה, אבל היא שילמה מחיר נורא.
הדממה בין ארבעת הכתלים של הדירה הראשונה ההיא היתה בלתי נסבלת. היא הרגישה כמו גרגיר אבק שמרחף באוויר, חסר ממשות. השבתות והחגים היו הקשים מכול: הדים מן העבר - מההתכנסויות המשפחתיות של פעם, מקולות הצחוק והדיבורים והשירים של בני דודים ודודות ודודים היושבים ליד שולחנות ענקיים ונאנקים מרוב אוכל - הגבירו והעצימו את בדידותה.
לפעמים, בשעה ארבע לפנות בוקר, כשהקולות היחידים שהגיעו לאוזניה היו רעשי התנועה ברחובות ניו יורק ותוכניות האירוח הליליות בטלוויזיה, היתה שואלת את עצמה אם חדלה בעצם להתקיים ועכשיו אינה אלא רוח רפאים.
"מה היה טוב?"
"החיים שלך, דודה רוז. הם היו שווים את כל זה?"
רוז הירהרה בכך.
כן, אלה היו החיים שרצתה לעצמה, אבל היא שילמה מחיר נורא.
הדממה בין ארבעת הכתלים של הדירה הראשונה ההיא היתה בלתי נסבלת. היא הרגישה כמו גרגיר אבק שמרחף באוויר, חסר ממשות. השבתות והחגים היו הקשים מכול: הדים מן העבר - מההתכנסויות המשפחתיות של פעם, מקולות הצחוק והדיבורים והשירים של בני דודים ודודות ודודים היושבים ליד שולחנות ענקיים ונאנקים מרוב אוכל - הגבירו והעצימו את בדידותה.
לפעמים, בשעה ארבע לפנות בוקר, כשהקולות היחידים שהגיעו לאוזניה היו רעשי התנועה ברחובות ניו יורק ותוכניות האירוח הליליות בטלוויזיה, היתה שואלת את עצמה אם חדלה בעצם להתקיים ועכשיו אינה אלא רוח רפאים.
...אביגיל.
אסור לתת רק כדי להיות. אסור
זה כואב כואב כואב
זה כואב כואב כואב
...אביגיל.
זה חד פעמי, להשתמש ולזרוק.
פלסטיק, קלקר, זכוכית...
הכל הכל חד פעמי
אז לזרוק.
פלסטיק, קלקר, זכוכית...
הכל הכל חד פעמי
אז לזרוק.
...אביגיל.
אולי היא תעצום עיניים חזק?
אולי היא תחשוב כאילו אומרים גם לה,
כאילו גם עליה מסתכלים
ומבטיחים שהיא חשובה
שהיא טובה
מועילה
שהיא קיימת?
אולי זאת האפשרות היחידה שנשארה
אז היא חייבת לעצום עיניים
אל תכעסו, טוב?
היא פשוט חייבת
אולי היא תחשוב כאילו אומרים גם לה,
כאילו גם עליה מסתכלים
ומבטיחים שהיא חשובה
שהיא טובה
מועילה
שהיא קיימת?
אולי זאת האפשרות היחידה שנשארה
אז היא חייבת לעצום עיניים
אל תכעסו, טוב?
היא פשוט חייבת
...אביגיל.
נורא נוח לאהוב מרחוק
נורא נורא נוח
נורא נורא נוח
A Rush of Blood to the Headאביגיל.
Said, I'm gonna buy this place and see it go
Stand here beside me baby, watch the orange glow
Some'll laugh and some just sit and cry
You just sit down there and you wonder why
Stand here beside me baby, watch the orange glow
Some'll laugh and some just sit and cry
You just sit down there and you wonder why
...אביגיל.
כל כך ריק כאן וכבר שרפתי את כל הגשרים.
מה שיש במים... אני לא יודעת מה זה
אבל זה רע
מה שיש במים... אני לא יודעת מה זה
אבל זה רע
...אביגיל.
"המשאית להובלת עצים סטתה בחדות שמאלה. איך אני? היה כתוב על מדבקת הפגוש על דלתה האחורית, המדבקה שעודדה נהגים להתקשר למספר 800 כדי לדווח על נהיגה לא זהירה. אני בסדר, חשב דניאל. אני בריא ושלם, ולידי האדם שאני הכי אוהב בעולם, שבור לאלף רסיסים".
...אביגיל.
סניטר תפס בזרועו. דניאל ניער מעליו את האיש הגדול והמוצק. הוא המשיך הלאה, מתנגש בדרכו ברופאה מתמחה בחלוק לבן כרוח רפאים, אולם אז הגיע למבוי סתום. הוא הסתובב אנה ואנה והמשיך לקרוא לטריקסי, ואז, במרווחים שבין אותיות שמה, שמע את טריקסי קוראת לו.
הוא הלך בעקבות חוט קולה דרך מבוך של פרוזדורים, עד שלבסוף ראה אותה. "אני כאן," אמר, והיא הסתובבה אליו ופרצה בבכי.
"הלכתי לאיבוד," התייפחה על חזהו. "לא הצלחתי לנשום. הם נעצו בי מבטים".
"מי?"
"כל האנשים בחדר ההמתנה. הם שאלו את עצמם מה לא בסדר אצלי."
דניאל נטל את שתי ידיה. "אין שום דבר לא בסדר אצלך," הוא אמר, והשקר הראשון הזה חרץ סדק בליבו.
הוא הלך בעקבות חוט קולה דרך מבוך של פרוזדורים, עד שלבסוף ראה אותה. "אני כאן," אמר, והיא הסתובבה אליו ופרצה בבכי.
"הלכתי לאיבוד," התייפחה על חזהו. "לא הצלחתי לנשום. הם נעצו בי מבטים".
"מי?"
"כל האנשים בחדר ההמתנה. הם שאלו את עצמם מה לא בסדר אצלי."
דניאל נטל את שתי ידיה. "אין שום דבר לא בסדר אצלך," הוא אמר, והשקר הראשון הזה חרץ סדק בליבו.
...אביגיל.
אני לא צריכה שתבואו ותגידו כמה אני עצלנית.
כמה אני דפוקה, טיפשה.
אני לא צריכה שתספרו שאני דופקת את עצמי ושהחיים שלי יישארו בזבל אם אני אמשיך ככה.
אני גם לא צריכה שתגלו לי שככה אני אסיים בלי תעודת בגרות, או בכלל לא אסיים.
תאמינו לי בלהוריד את עצמי למטה, בלכעוס על עצמי, אני הרבה יותר טובה מכם.
אז בבקשה די. לא צריכה.
כמה אני דפוקה, טיפשה.
אני לא צריכה שתספרו שאני דופקת את עצמי ושהחיים שלי יישארו בזבל אם אני אמשיך ככה.
אני גם לא צריכה שתגלו לי שככה אני אסיים בלי תעודת בגרות, או בכלל לא אסיים.
תאמינו לי בלהוריד את עצמי למטה, בלכעוס על עצמי, אני הרבה יותר טובה מכם.
אז בבקשה די. לא צריכה.
...אביגיל.
הייתי רוצה שתגידו שאולי אני חסרה, אבל אפשר למלא את זה. הלוואי שהייתם מגלים לי שאיפשהו בפנים אני טובה. שאני מוצלחת, לא רק בפוטנציאל.
מישהו מכם מסוגל להסתכל לי בעיניים ולומר שאני טובה איך שאני?
שאני מוצלחת? חכמה?
הייתי רוצה שתספרו לי שיש דרך להשתמש בחכמה הזאת, בטוב שלי. שתאמינו בזה באמת...
בבקשה תאמינו בי. אני לא אצליח לבד.
מישהו מכם מסוגל להסתכל לי בעיניים ולומר שאני טובה איך שאני?
שאני מוצלחת? חכמה?
הייתי רוצה שתספרו לי שיש דרך להשתמש בחכמה הזאת, בטוב שלי. שתאמינו בזה באמת...
בבקשה תאמינו בי. אני לא אצליח לבד.
...אביגיל.
זה סיפור על בחורה שיצאה
לקרוע את הלילה וקרעו לה ת'צורה
בעיתון זה לא הופיע לא משפיע
משום מה זה קורה בכל מקום
ואל תגידי "לי זה לא יקרה
אני אחראית יוצאת פעם בשבוע
לא קבוע לי זה לא יקרה"
את לא יודעת מי ה שיופיע דרך עשן
מקצה אחד לקצה אחר של החדר
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
כל הלילות כל הלילות
שבכל הלילות אין אנו מחוללים
אפילו פעם אחת, אפילו פעם אחת, אפילו...
לקרוע את הלילה וקרעו לה ת'צורה
בעיתון זה לא הופיע לא משפיע
משום מה זה קורה בכל מקום
ואל תגידי "לי זה לא יקרה
אני אחראית יוצאת פעם בשבוע
לא קבוע לי זה לא יקרה"
את לא יודעת מי ה שיופיע דרך עשן
מקצה אחד לקצה אחר של החדר
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
כל הלילות כל הלילות
שבכל הלילות אין אנו מחוללים
אפילו פעם אחת, אפילו פעם אחת, אפילו...
שיר משמראביגיל.
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.
זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.
הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד?
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד?
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב?
שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.
זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.
הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד?
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד?
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב?
שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.
שיר הנשמרתאביגיל.
השמיים רצים רצים רצים
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.
אני נזהרת מדברים נופלים
מאש, מרוח, משירים
בתריסים כל מיני רוחות מכים
כל מיני עופות מדברים
אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם איני בוכה
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה
אני ברוכה, אני ברוכה.
השמיים רצים
הם אינם נוגעים בשיער ראשי שלך
הם אינם מתקרבים אפילו לרוח שבאה אלי ממך
השמיים רצים למקום אחר
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבה
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.
אני נזהרת מדברים נופלים
מאש, מרוח, משירים
בתריסים כל מיני רוחות מכים
כל מיני עופות מדברים
אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם איני בוכה
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה
אני ברוכה, אני ברוכה.
השמיים רצים
הם אינם נוגעים בשיער ראשי שלך
הם אינם מתקרבים אפילו לרוח שבאה אלי ממך
השמיים רצים למקום אחר
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבה
...אביגיל.
אין פה מים
אין גם עקרבים
עוד אומץ?
אין גם עקרבים
עוד אומץ?
...אביגיל.
יש לי את כל הסיבות בעולם להיות מאושרת
איך זה קורה שאני עוד לא שם?
איך זה קורה שאני עוד לא שם?
...אביגיל.
כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
...בלה לטקס
למה את מתכוונת כשאת אומרת לא?
...מבט אחרוןאחרונה
ללא.
שונאת את השיר הזה
הוא עצוב
...אביגיל.
כבר יומיים אני לא חייכתי
כבר שלשה ערפל בעיני
אנשים עוברים דרכי
דרך גופי, דרך ליבי
ודרך בגדי.
כבר שלשה ערפל בעיני
אנשים עוברים דרכי
דרך גופי, דרך ליבי
ודרך בגדי.
...אביגיל.
והגשם עוד מעט מתחיל לרדת
אני רוצה להתנחם בחום גוף
רגשות כבר עשו בי שמות
אני רגיש, אני שביר, אני שקוף
אני רוצה להתנחם בחום גוף
רגשות כבר עשו בי שמות
אני רגיש, אני שביר, אני שקוף
...אביגיל.
אבל עכשיו
אני לוקח ת'זמן
לקום וללכת
לוקח את הכוח
לא להישאר כאן יותר
אני לוקח ת'זמן
לקום וללכת
לוקח את הכוח
לא להישאר כאן יותר
...אביגיל.
איך פעם רציתי
איך פעם ביקשתי
תמיד
לוותר לוותר לוותר...
איך פעם ביקשתי
תמיד
לוותר לוותר לוותר...
...אביגיל.
לכל הכלות מסתירים ת'עיניים
זוגות זוגות טובעים במבול
אתמול הרחתי ריח של חופש
ועכשיו אני לגמרי מסטול
זוגות זוגות טובעים במבול
אתמול הרחתי ריח של חופש
ועכשיו אני לגמרי מסטול
...אביגיל.
רק רגעים מכילים את הנצח
חיים שלמים נגמרים כך פתאום
לדמעות של פרידה
ולחיבוק אוהב
יש בדיוק אותו חום
חיים שלמים נגמרים כך פתאום
לדמעות של פרידה
ולחיבוק אוהב
יש בדיוק אותו חום