פורום ריק ומוסתר (עמוד 1247)

בהנהלת: מבולבלת מאדדדד

מכתב פתיחה

שרשור חדש

...מבט אחרון

חצי חיוך עולה יחד עם הדמעות בעיניים

לפני שהיא בולעת את עצמה שוב בשקט

לובשת את החיוך הכי מוצלח שיש

ומהנהנת על כל מילה

כן כן

את צודקת אני באמת כזאת

לגמרי

ואו איך הבחנת

עוד כמה הנהונים והיא יכולה כבר לצאת

ברגע שהיא נכנסת לחדר

החיוך נשטף ממנה באחת

מרתק

החוסר גבולות

מסקרנת הבדידות

כשאפילו בדיאלוג פנימי

לובשים מסכה

..מבט אחרון

השתנת

הכרתי אותך אחרת

לא נוצצת כל כך

אבל מיוחדת בדרכך

ידעתי שיחסית למקום שבו את נמצאת

את בסדר

עכשיו זה כבר לא נכון

איפה את?

הכרתי אותך אחרת

עשית רק מה שהאמנת

אמרת מה שחשבת בלי לעשות חשבון

היית זאת שמסתכלים עליה בהערכה

גם אם לא הערכת את עצמך

היה לך על מה

אבל עכשיו

אני כבר לא מזהה אותך

ילדה

הכרתי אותך אחרת

ואני מתחילה לחשוב שאת השיא שלך עברת

אם מכאן את רק מתדרדרת לא עדיף להחליט לפרוש?

אני יודעת שאת עונה שכן

ומתאכזבת

פעם לא היית מהפורשים

התמודדת עם כל דבר שבא עליך

לא שהקטנת את הבעיה

ראית כמה היא גדולה ועשית מה שדרוש כדי לטפל בה

נכון שהבעיות היו יותר קטנות מעכשיו

אבל הם התאימו לגדול הכלה שלך

היום את פחדנית

מכירה את השיכור?

ששותה כדי לשכוח מקלון השתיה שלו?

הוא מטופש בעיני כולם

אבל את אפילו יותר

כי השיכור לא מודע לטיפשות שבמעשיו

את יודעת

את מבינה

ועדיין ממשיכה

שיכורה בעיניים פתוחות לרווחה

את מאכזבת

אני הכרתי אותך אחרת

...בלה לטקסאחרונה

____בלה לטקס

כן

לא

יודעים

אנחנו פה

את לבד

אנחנו ניקח

אנחנו נגמור

את

אנחנו

את

יש שם מקום אם נרצה

אנחנו יכולים

אל תשקרי

את משקרת

אני שונאת לשקר

והנוראים באים אז

כשאני משקרת

לכם

אבל בעיקר לי

אני שונאת לשקר

אבל אין לי דרך אחרת להתגונן

בבקשה

אל תתקרבו לפה

אל

בבקשה

אפשר הסבר קטן על מה עושים בפורום הזה?

חסויי

לפה נזרקים כל המדוכאים הלא רצויים בנסיו"פ |עזוב| |מריר|אביגיל.

(נא לא לקחת אותי ברצינות)

|שולח חיבוק|מבט אחרון

כאן אפשר להגיד מה שרוצים בלי שחצי ביקורת נשלחים אליך

ממ..הבנתי,תודה

חסוייאחרונה

...מבט אחרון

ובמיטה כשהיא לבד

קולות של שברים עולים בתוכה

הי

מה קורה איתך לאחרונה?

את נורא מרוחקת

את חסרה לנו

הי

למה את בוכה?

אנחנו איתך

לא תישארי לבד (כל עוד אנחנו צריכים אותך)

למה את את הולכת כשאנחנו מדברים?

זה לא מנומס

הי!

איפה את גרה ילדה?

את צריכה שאביא עזרה?

תמיד את יושבת ככה לבד?

ילדה

ילדה תעני

ילדה זה לא בסדר

אני נשארת איתך רק כי אני דואגת אבל תדעי שאת חצופה

ילדה איפה אמא שלך?

אני הולכת מכאן

את בוכה

ידעתי שתבכי

אסור להשאיר אותך לבד

למה את מתחמקת מהחיבוק?

את יודעת שזה לא יעזור לך

אל תזוזי

אני נכנס

תפסיקי להילחם

יופי

עכשיו את שקטה

תורידי את החצאית

לא מעניין אותי אם את רוצה או לא

חיכיתי לך כל היום

אל תבכי לי

ילדה בכיינית

כל יום אני עובד שיהיה לך מה לאכול

אם אני מבקש תעשי

עכשיו תורידי את החצאית

טוב

מעולה

את רואה שזה נעים?

את נהנת מזה

את מבקשת את זה

סתם את עושה פרצופים

היה טוב היום

את ילדה טובה

עשית את אבא גאה

לילה טוב

___אביגיל.

...מבט אחרון

תמיד היא הייתה הפחדנית הכי גדולה

בתחילה היא בכתה בגללו במיטה

הרשתה לעצמה רק רגעים ספורים של שבירה

ומיד נכנסה לאטימות

ספר מוזיקה שינה שיגרה של הסחת דעת

רק לא לחשוב עליו

הפחדנית הגדולה גדלה

עכשיו היא מתכחשת לו

היא מצאה המון חכמות יפות להיאחז בהן

והיא כאילו לא ראתה אותו מעולם

מסרבת להאמין שהוא קיים

כמעט קשה להאמין

הפחדנית הכי גדולה

ממש כמו ילדה קטנה מסתתרת מתחת לשמיכה

זמן עובר

הוא כבר מבקר יותר מידי

וגם הפחדנית הכי גדולה כבר לא יכולה להעמיד פנים שהוא לא קיים

היא חושבת הרבה לעשות

מזגזגת קצת בין שתי התבניות שהכירה

לפעמים מוזיקה ושמיכה

לפעמים כיסוי עיניים וספר

בסוף היא מוצאת פיתרון מפתיע

הפחדנית הכי גדולה

מוציאה רגל אחרי רגל במיטה

וככה אפילו בלי היסוס מושיטה לו יד

היא לא הפכה לאמיצה

הפחדנית לא השתנתה

זאת פשוט עוד טקטיקת מלחמה

כי אם אי אפשר להילחם תצטרף

אז ביום שני

אחרי יום של שגרה

היא עלתה על 19,4

ונפלה אליו

למוות

לא

בבקשה לא

רק לא זה

לחישות מהוססות של סוף

...מבט אחרון

פחחח

חבר

פחחח

חילוני

פחחח

יפה

עוד משו?

|מריר|

..הנסיך הקטן.אחרונה

>>מופים

>>מופיםאחרונה

המגיהההשומר של הגן

בלילה הוא עובד, מתקן טעויות של אנשים אחרים, מנקד. פסיקים הם קטנים אמנם, אבל כה בעלי משמעות.
את יודעת, הוא עוד חושב עלייך לפעמים. נזכר בעינייך העצומות ובנשימות ההן.
אז הוא סוגר את דלת המקרר בכח ומסתובב בדירה הקטנה.
ההרגלים הם קבועים,שלושה צעדים לאורך קיר אחד, חמישה צעדים אל השני, שני צעדים אל אמצע החדר.
הוא מתפשט וחוזר על הטקס, גופו הערום מדיף ריח קל של סבון. תמיד אותו הסבון, אם תהיתם.
אף אד לא טעה.
בעירומו, הוא ניגש לדלת הברזל הסגורה. צבועה בצבע חום מבריק המשקף את גופו המעוות. את נפקו המעוותת.
הוא זכר את הראשונה, צוחקת למשמע השנינויות שלו, בדיחה גסה פה ושם. היא דיממה כמו פרה שחוטה לקראת הסוף. נשימותה על שפמו. דם בכל מקום.
כשהם תפסו אותו בסוף, מדינה שלמה הייתה בפאניקה. אז הם הכניסו אותו לכאן. והוא עמד שם, מחכה.
ובכל יום, בעשר עשרים ושבע בהוקר ובערב הן חזרו בתוכו.
השנייה צרחה לרגע אחד. גופה תחתיו מכיל את הטפרים. כה קטנה, וכ יודעת שאין לאן לברוח. היא רק נשקה אותו, נשיקת אהבה אמיתית. דמה נמרח על גבו עם ליטופי הנשיקה ההיא.
הוא לא בכה כשהרגיש את טפריו בתוכו, את נשיקתו על שפתיו. את הגסיסה.
הוא לא זע חמש עשרה פעמים נוספות. חש את הריטוש בעמקי גופו, חש את ההנאה האין סופית, הבטחון, העונג- ואז הזוועה.
הוא ניגש אל הדלת ופתח אותה. גופו מרוטש ומדמם. בלב מספר חמישם וארבע.
צעד אחד החוצה, ריקוד קליל.
דלת נפתחה בדירה, צווחה שנקטעה לרגע.
הוא התלבש, ליטףאת שפמו, ואחרי שמונה ערה שנה החל לחפש את האהבה הבאה שלו.

כואב מידימבט אחרון

פסיקהשומר של הגןאחרונה

הוא עוד זוכר אותך, את יודעת. קול צלול כיין יבש ומשכר כמותו. הוא אוהב לגחך לממע משחק המילים, משקר.
שיער שחור קצר, ידיים זריזות משחקות באמרת הבגד שלו.
היא אהבה לצחוק על הפסיק הקטן שלה, והוא? הוא רק אהב שהיא צחקה.
כשהוא הגיה, התיר לעצמו הרוצח לבכות.
הוא גילח את השפם שהוא ברח, השפם שכה שנאת.
גם אותו שנאת, בסופו של דבר.
בעצם, בסופו של דבר היית רק מספר. מספר ארבעים ושמונה.
אבלשנאת אותו עוד לפני, את הכלי העדין,השביר שלך. ולאחר שחרצת את דינו כבהמה, החלטת לשרוף את נגיעותיו אחת אחת.
והוא, כה נכלם, נגיעתו כה תמימה, פסיק קטן שלה. שחקתם יחד.
כשהוקעת אותו זה כבר לא היה משחק. והוא, כמעין השבר בין הפסיק והנקודה באתנח. נשבר.
ויצא החוצה, והתחיל להיות בהמה, כמו שאמרת. כמו שתמיד אמרת. והחל לספור.
והחל לצוד אהבות.

שיפריעוהנסיך הקטן.

למי אכפת?

הם עם המבט האטום הזה

המפחיד

לא מתייחסים לאף אחד מלבד עצמם

אז שיפריעו

שילכו

לי זה לא יהיה אכפת

בום בום בוםבלה לטקס

שלום חמודה

בום בום

איזה יופי שאת פה