,,אני זמנית כאן
אני יודעת שכואב לך. אני יודעת. אני יודעת. ילדה.
,,אני זמנית כאן
ה'.
,,אני זמנית כאן
את רק רצית לנשום.
,,אני זמנית כאןאחרונה
אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך.
ונראה כאילו כבר הכל נאמר, והכל נעשה. ואין חדש תחת השמש..
והספריות העמוסות במכללה רק גורמות לדיכאון. ובניגוד מכאיב גם למרץ ומוטיבציה.
ואתה איתנו בלי חופשות. מחזיק אותנו. נותן לנו כוחות וסיבות להיות.
והטוב הוא ככ עצום שזה כואב לדבר.
אבל אתה לגמרי מבין גם את הכואב.
את הריק הזה. שעד 120 טבעת בנו.
ויש ככ הרבה לומר. אבל בואי ונשאיר. בואי.
ילדה שלי התגעגעתי.
...למרות הכל.
..נקומה נא
רק שתדעו.
עברו כמעט שלוש שניםמזמור לאל ידיאחרונה
איך בכל אהבה יש תמיד איזה שקר...זאב לבקן
את לא צפויה.זאב לבקן
..רק הפעם.
הכל ביחד ככה זה כבד
אבל הי,התגובה שלי טיפה שונה לזה וזה אומר שאני בהתקדמות
....מעגלים.
כלום
אני רציתי לכתוב על השיר היפה הזה ועל חוסר הסיפוק שלי מעצמי ועל השעה המאוחרת ועד כמה שכלום פתאום לא נראה לי חשוב ואיך ממבט רחב של נצח הכל מאבד את המשמעות והצבע ואיך הלב שלי רוצה רק להתנתק ולעלות גבוה כמה שיותר צמוד לאינסוף. חוסר מדידה. חוסר הגדרה. שום דבר שקשור למשחקי המחשבה שאנחנו חיים כאן יום יום למטה
...מעגלים.אחרונה
אני רוצה לעלות אני רוצה לעוף גבוה מעל כל הימים והחולות והשעות הקטנוניות ולהתפזר
אני אלך לישוןרוח סערה
מכירים את הצורך לגונן על מישהו?חופשיה לנפשי
על מישהו שהכרתי רק לפני כמה ימים, אבל לעזאזל, הוא צעיר ואומלל למדי וזה לא נחמד לי ככה
...רחל יהודייה בדם
יש לילות שהדמעות זולגות,
יורדות יורדות
כשאני מביטה בעינייך
הן מביטות בי בחזרה
אבל את לא מאמינה לי
שאת כל כך כל כך יפה
אני רואה בך משהו טוב
משהו קרוב שאפשר לאהוב
אני רואה בך משהו טוב
משהו קרוב שאפשר לאהוב
יש ימים שאני לא מוצאת תשובות
כשאני חושבת על מי שאני
ועל ההיא שחלמתי להיות
כשאני מביטה בעינייך, אני רואה ים של תקוה
את עכשיו לא מאמינה לי,
אבל זכרי את לא אבודה
אני רואה בך משהו טוב...
מושלםהרמוניה
זה של להקת שלווה.רחל יהודייה בדם
אה באמת?🤭 והלחן גם יפה כל כך?...הרמוניה
אני אחפש אותו
בעיניי זה מאוד יפה..רחל יהודייה בדם
אין בו בעייה או משהו אבל רק מסבירה למקרה שאת לא מכירה ונוהגת לשמוע רק מוזיקה דתית
👍הרמוניהאחרונה
..רוח סערה
I love her so much she is like a flower
..נשמה שלי
..רק הפעם.
רק שזה לא חוזר.
(למרות שבמחשבות העמוקות מאוד שלי,אני כאילו מעדיפה בטיפה שזה יחזור כדי לא להיות כאן אבל זה גם לא חייב להיות זה
ואיך תמיד שאני מגיעה אני רעבה ואין כלום ושום דבר)
רק שזה לא חוזר.
אבחנהשחקנית
פוסט טראומה PTSD
..בברסלב בוער אש!
אני מקנאת. לעזעזאל. כל כך מקנאת.
מרוב שאין לי, אז אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה בכל שניה בחיים שלי וזה זועה.
שתקי. תפסיקי לבהות. שתקי מטומטמת אחת ותעצמי את העיניים שלך
אוף מה ישלי כילו, זה לא אמור להיות ככה, בדוק שזה לא
אני חושבת אשכרה רק על זה ועל זה, כילו מהההההה
ולא הפסקתי לבהות בו אוף. מטומטמת חסרת חיים
פחחחח הקלות הזאת שבה אני עושה דברים בלי להרגיש, אין זה מדהים
מי צריך תתפילות שלך בכלל, זה שווה פחות מלא לעשות כלום
(לילה טוב, אני רעבה)
..להיות בשמחה!!!אחרונה
והמחשבות שלנו לא מטומטמות וגם לא מה שאנחנו מרגישים)
רצתיהילד
ממש עכשיו לתפוס אותו
לצאת בפנים בחוץ
בקלות עם הרגליים
דילוג אחת ושתיים
מכאן לשם משם לכאן
ואין סיבה
אין מקום
רק
לרוץ לרוץ לרוץ
אם עכשיו תתפוס אותו
תגמור ת'יום לחוץ
עם הלשון בחוץ
שרירים על הרגליים
דרגות על הכתפיים
ואין לאן
אין אדם
...הרמוניה
...הרמוניה
Never be Enough
Never never
Never enough
..רצה לאש
..שנהב
זה כמו לטפס על הר, אתה מצליח לגרד בקושי שתי צעדים למעלה ומשם נופל הרבה ה ר ב ה יותר עמוק.
ואז אתה עולה ושמח שעלית אבל פתאום משם אתה נופל לתחתית חדשה שלא ידעת שהיא קיימת. ויושב שם בלמטה כי אין יותר כח. פותח שם מושב לצים עם הנחשים והעקרבים, נהנה מהכאב שבעקיצות שלהם.
עד שמתגעגעים אז אתה מקבל החלטה אמיצה. אוהו כמה שהיא אמיצה. ומתחיל לעלות לאט לאט, צעד צעד. ואתה מקבל שריטות וכאפות אבל מגיע לאור השמש ואפילו מטפס צעד שתיים על ההר! ואז מישהו מלמעלה צועק "אהו אני למעלה! אתה לא מבין איזה רוח טובה יש כאן. אל תתיאש, הדרך מאוד מאוד מאוד קשה ואני גם עדיין לא סיימתי אחרי אלף שנים שאני פה. אבל אל תתייאש!"
ואתה עושה חושבים. מוציא מראה באמצע הדרך ואתה מסתכל ורואה איש מלוכלך, מלא פצעים עוד מהבור ועייף, כל כך עייף, ובמצטבר הוא עשה משהו כמו ארבע צעדים על ההר. חישוב זריז מעלה שהעקיצות זה אחלה דבר לעומת לעלות ולהישרט ללא גבול.
והופ צניחה חופשית לבור.