אני לוקחת את העיתון ביד. "תסתכל על זה. זאת אני, אתה מאמין? פעם הייתי מסתכלת על היפות בעיתון בכזאת קנאה, חשבתי שטוב להן." אני קוראת משהו מצחיק שאמרתי, וזה רק מגביר לי את הדיכאון. אין שם אפילו מילה אחת של אמת.

אני מנגבת עוד דמעה מהלחי. " פעם חשבתי שאם יהיה לי משהו, שאם אני אהיה משהו, אז אולי אני אצליח להיות שמחה. והנה עדיין הכל נראה לי כמו איזו בדיחה עצובה."

"אולי זה בגלל שזו באמת בדיחה עצובה." הוא מנסה בעדינות, " כל מי שיש לו טיפה של אומץ להודות באמת, מרגיש את זה."

"מה? שאין תקווה? שהכל סתם?"

הוא שותק, מדליק סיגריה ונותן לי אותה. אני לוקחת.

"תעודד אותי קצת."

הוא עושה פנים רציניים, חושב רגע.

"תרשה לי להזכיר לך, שגם אתה עד הצוואר בתוך הזבל הזה. ולא רק שאתה חי בו, אתה אפילו מרוויח ממנו כסף."

הוא מרים את הראש.

"ונראה לך שאני נהנה מזה? נראה לך שאני חי עם עצמי טוב?"

אני מחייכת אליו עייפה.

"לפחות יש לך אותי..."

הוא מתקרב אלי, שואל אם אני יודעת למה הוא אתי.

"בגלל הגוף שלי?"

הוא עונה שגם, אבל לא רק.

"את לא מאמינה למה שאומרים עלייך," הוא אומר. "רוב האנשים קונים בשתי ידיים כל מילה טובה

שיש למישהו לרפד להם בה את השקר שלהם. אבל את לא מתבלבלת."

הוא משתתק רגע, הפנים שלו רציניים. הסיגריה בוערת לו בין האצבעות.

"יש משהו מעבר לזה. חייב להיות משהו שכדאי לקום בשבילו בבוקר."

"ואם אין?"

"אז נמות. ובינתיים נחפש, אין לנו ברירה."

אני אומרת לו שאני בטוחה שגם ההורים שלנו הרגישו כמונו כשהם היו בני עשרים וחמש.

הוא שואל אם אני יודעת מה קרה להם מאז.

"העולם הזה בלע אותם," הוא עונה לעצמו. " הם לא מצאו ולא מצאו, עד שהם הפסיקו לחפש והשתכנעו שזה היה רק

הורמונים של גיל ההתבגרות. ואני לא מוכן שזה יקרה לי."

..בברסלב בוער אש!

הלילה מת מזמן

מה את חושבת

תגידי לי, תגידי לי

אולי השלכת העציבה את ליבך

מה את חושבת

תגידי לי תגידי לי

אולי יותר טוב שאלך

..בברסלב בוער אש!

ואני אמשיך לעמוד ולהסתכל עליך ככה ,מהצד.

כזאת יפיפיה. שיער דבש קלוע לצמה ארוכה רפויה, שזור בפרחים עדינים. את צווארך ואוזנייך מעטרות פניני זהב זעירות, ולגופך שמלה מבד קטיפה בהיר. והעיניים שלך. אוי.עיניים כחולות כהות, ענקיות. שיש בתוכן את ים הכאב והרחמים. הם מסתכלות עלי ואני לא יכול, פשוט לא יכול לעמוד בכך. העיניים העצובות והשובבות שלך. ואני עומד ורואה את כל היופי הזה הולך ומשחיר ונמס לים,

ואין בי את האומץ לקום ולמשוך אותך משם.

לקום ולחבק אותך חזק. לספר לך כמה את הכל. כמה כלום לא חשוב חוץ ממך. כמה שאין כלום בלעדיך.

אין בי אומץ לשתוק אותך ולהיות ליד הפלא הזה שאת, ככ קרוב.

אני עומד כל כך קרוב, ופשוט מפחד. ואין בי את האומץ לגעת בך. לגעת בך עמוק עמוק. ואני רק מסתכל, וכואב.

עומד ורואה אותך נופלת ונחבטת בעצמך, ושוב. והכאב בפעם השניה והשלישית והעשרים, הוא כל כך חזק ומר.

והשיער שלך כבר פרא, והעיניים משתוללות וכואבות ומסוכנות. מסתכלות עלי, ובחיי שאני רואה בהם ייאוש. בחיי שהם עוד שניה טורפות אותי. ואני כמעט יכול לשמוע אותך צועקת, תצילו אותי מפה. רע לי כאן. אני לא יצליח להוציא אותי לבד. תטרפו אותי ותחממו אותי קצת, אני קפואה. לגמרי.

ואני רואה את העיניים שלך, היבשות. האלה שהבטיחו לעצמם שהם ילמדו לאהוב, שהם יאהבו. כל כך יאהבו עד קצה גבול היכולת.

רואה את העיניים האלה, הטובות כל כך, שיש בתוכם ים, אבל לא ים יפה כזה. ים כמו בלילה. עם גלים גבוהים וסוחפים ושחורים ומטביעים. ואת טובעת. טובעת בעצמך.

ואני עומד כאן, ואין בי את האומץ למשוך אותך משם.

ואני רואה אותך מסתובבת בבהלה סביב עצמך, לא מבינה מה קורה כמו אריה בתוך כלוב של מטר על מטר, והגלים יורדים עליו, והוא שואג שואג.

ומיילל, כמו חתול פצוע. אריה זה חתול פצוע.

ואני רואה את העיגולים השחורים מתחת לעיניים שלך, העיניים האלה העייפות והיפות כל כך שאת לא מאפשרת להם לנוח אפילו לדקה.

ואני רואה את הציפורים מנקרות לך ברחבי הלב הראש והגוף, רואה את החורים שנפערים, רואה את הדם הרב שזורם משם.

רואה את נחלי הפחדים ועוד פחדים ועוד, והבעתה. רואה את התהומות העמוקים האלה שיש בליבך.

ורוצה לבוא, ולשמור עליך מכל זה.

רואה את מחשבותייך הרבות, אלו שדוחפות אותך לצאת לרוץ בלילות הקרים, להיחבט ברוח ולנסות לשכוח. לנסות לברוח.

רואה אותך מוקפת בעשן סמיך מכל כיוון, שואפת אותו עמוק אליך. רוקדת לצלילי האורות הכבדים. לצלילי הרעש שמרעיד את האוויר. הרעש השקט. והכל בפנים. הכל בדמיון.

רואה אותך עייפה, כל כך עייפה. הכי עייפה שאפשר להיות.

מסתכל עלייך דוחפת לעצמך רעל לגופך הקטן, החלש, הרועד מפחד. הרוטט מבכי יבש.

וכואב עליך. ופוחד עלי. ופוחד עלינו. ולא יודע מאיפה לבוא.

ומי ישמור לי עליך. ומי ישמור עלינו?

..בברסלב בוער אש!

מישהו פעם אהב אותי ככה
לעלות על ספינה לשלושה שבועות
באמצע הלילה שיכור מרוב אושר
לקפוץ הוא לא יודע לשחות

מישהו פעם רצה אותי ככה

כמו שהיתי ונתן לי להיות

ולהשתנות לאיך שבאלי

כזאת מטומטמת וחסרת

ככ חסרת

ועדין הוא אהב אותי ככה

..בברסלב בוער אש!

גם אחרי שהלכתי

לך זה לא שינה,

ומיד כשחזרתי,

הייתה לך הרגשה

שאני עוד אוהב אותך,

שאני כבר שלך,

ואהבת ושמחת וחשבת.

שרציתי להיות שם תמיד בשבילך

כי ידעתי שככה זה טוב.

שלשניים יהיה יותר פשוט לאהוב,

כל הדרך אני לצידך.

גם אני עוד שומע,

וגם אני לא יודע,

איך עושים את זה,

איך שזה לא קל,

לאהוב ללא תנאי.

והופתענו כשבא השינוי הגדול,

והבטחנו תמיד לדבר,

וראינו אחרי שבועות וימים,

שלא קל לעמוד מול הרגל.

גם אני עוד שומע

וגם אני לא יודע

איך עושים את זה

איך שזה לא קל

לאהוב,

ללא תנאי.

(איך שתמיד השירים של עלמא מציפים ועושים לי געגוע שהוא מטריד ומגרד לי בצורה הזויה.

ואני לא יודעת להסביר אותו. אני לא יודעת למה אני מתגעגעת שם.

וזה שורף אותי.

געגוע זה תהום)

..בברסלב בוער אש!

הסכנה

היא כל כך מתוקה

יש בה משהו פראי

והגבול הדק הזה

שאתה מגיע לקצה

וזהו

אין יותר לאן לברוח

ואתה חייב לגעת

פשוט חייב לגעת

ורואים פיסת שמיים

וכוכבים

ועשן

ואורות

והעולם כולו בקילקול וכואבת לי הבטן

ואנחנו כולנו צריכים לאהוב ללא תנאי

לילה זה מסוכן

בדידות היא שורפת

אהבה זה הכל

ולכולם שורף

והשטויות המ

בוא נעצור את זה כאן

הלואי אני ילמד כבר לקח שאני היחידה שיכולה להציל את עצמי.

לא רציתי שזה יהיה ככה

הלואי כבר נלמד לאהוב אותך

הלואי שאני יחזור לדבר איתך כמו פעם

הלואי ומחר אני יתפלל

אני רוצה לב נקי. רק שיהיה נקי וזהו לא אכפת לי יותר כלום

לא משנה כמה שטויות יקרו

..בברסלב בוער אש!

נולדתי מגעגוע

..בברסלב בוער אש!אחרונה

ואם כבר

התרגלתי

לשים את הראש על מיטה לא מיטה

ומילים כבר

לא שמעתי

אז מה כבר נשאר לי

לרוץ ולצעוק, לרוץ ולצעוק

לרוץ ולצעוק

##אור חדש.

אז חזרתי. איך התגעגעתי לנקודה הזאת. לאנדרינלין שזה נותן לי. להרגשות שזה מעורר בי, לתחושה המופלאה הזאת.

חזרתי.

##אור חדש.

צריכה שמישו יזריק לי חלק מהכח שלה. מהאנרגיות שלה, מהחיות שבה.

הלוואי.

##אור חדש.

לעזאזל. לא באלי.

למה אי אפשר לדעת מראש איך דברים כאלו יתפסו אותך?

פאקינג מציאות.

##אור חדש.

ועכשיו הסרט הזה, פףף.

מזל רק שהפעם לא קיבלתי את התפקיד הראשי והסתפקתי בתפקיד המלאך המציל. למרות שהוא בכלל, בכלל לא קלל יותר.

##אור חדש.

עכשיו היא מבינה. אני עדיין לא הגעתי להבנה.

לא הגעתי לפאקינג הבנה ואלו החייים שלי. ההתנהגויות שלי!

##אור חדש.

לעזעזאללל. מגיע לי מינימום שליטה בחיים שלי.

זה לא מגיע לי. זה לא מגיע לי. זה לא מגיעעע לייייי!!!

מגיע לי טוב, ומגיע לי שליטה. ובחירה. ואין לי.

_Fuck My Life_

##אור חדש.

אף אחד לא עושה לי טובה שהוא חבר שלי. לא טוב לכם, ואני יודעת שלא טוב לכם, אז תלכו. ככה פשוט. לא צריכה טובות.

##אור חדש.

אני בצומת. עדיין לא בכביש, וזה נתון לבחירתי האם להמשיך ישר או לפנות.

אני רוצה להמשיך ישר, וכן, אני יודעת שזה כביש חד סטרי.

##אור חדש.

איך הכל מתפרק לי כאן בין הידיים.

ה ת פ ר ק ו ת

(

❤רק הפעם.

מוזמנת לכתוב לי מה קורה איתך..)

##אור חדש.

אי אפשר עם זה יותר. פאקניג חיים.

##אור חדש.

ובוא נקלל.ונקלל עוד ונמשיך לקלל.

ולא.

לא אכפת לי להמשיך עם זה.

מצידי שישפיע על הנפש.
היא גם ככה הרוסה.

##אור חדש.

תותים זה בעע. הכלל כאן זה בעע.

##אור חדש.

אין סוף לכאב. אין סוף.

##אור חדש.

נמאס לי לראות כאב בכל פינה. ונמאס להשפריץ כאב לכל כיוון.

נמאסס.

##אור חדש.אחרונה

אני מוזר לכולם. וזר לעצמי. בלי מקום בעולם.

ילדה...מזמור לאל ידי

מה את רוצה מחיי?
מה??

אין לי כוח אלייך.
אני לי כוח אלי.

THE MAN WHO SOLD THE WORLDמעגלים.

We passed upon the stair
We spoke of was and when
Although I wasn't there
He said I was his friend
Which came as a surprise
I spoke into his eyes
I thought you died alone
A long long time ago

Oh no, not me
We never lost control
You're face to face
With the man who sold the world

I laughed and shook hand
And made my way back home
I searched for form and land
For years and years I roamed
I gazed a gazeless stare
We walked a million hills
I must have died alone
A long, long time ago

Who knows?
Not me
I never lost control
You're face to face

With the man who sold the world

Who knows?
Not me
We never lost control
You're face to face
With the man who sold the world

..מעגלים.

??Who knows
Not me
.I never lost control
You're face to face
With the man who sold the world

HELLO HELLO HELLO HOW LOWמעגלים.

I'm worse at what I do best
And for this gift I feel blessed
Our little group has always been
And always will until the end

//מעגלים.אחרונה

a denial

00רק הפעם.

..רק הפעם.אחרונה

.0אהבה.

איך שמגיע הזמן הזה, הוא מביא ריח של התחלה, ריח אמצע וסוף ומוות וחיים.
ריח של חופש וכלא ואהבה.
יש עניין של הזמן הזה שהוא בא לי טוב בלב אבל ברגליים לא. חלשות לי הרגליים. חלשות.
בדרך כלל זה קורה כשאין לי מקום. וכאן יש עניין לחקור.

חלשות לי. חלשות

אתמול קיבלתי את חיי במתנה, ואז בכיתי כי לא הסתדר לי בדיוק איך שתכננתי מה שתכננתי. בני אדם יושבי חושך וצלמוות. טיפשה.
אתמול קיבלתי את חיי במתנה והיום בכיתי שוב כששוב לא הסתדר מה שהיה צריך לא להסתדר.
היום קיבלתי מה שרציתי לקבל הרבה זמן, בלי לשלם כסף או לטרוח, בפשטות. והלכתי והתיישבתי וכאבי לי הרגליים ועל זה חשבתי. כו** וכל מיני קללות אחרות. הלו. איפה את.
הלו
איפה את.

הזמן הזה שהרגליים שלי חלשות קורה לי למצוא משבצת או חלקת אדמה או בית או מיטה או מקום לנוח בו. ולהיות. די, די. שה.
זה זמן שקורה לי ללכת 20 דקות באמצע כביש עד תחנת דלק ולקנות סיגריות. מי את. מי את.
הלו.

אני צריכה חיבוק.
הכל מאת ה'.

אני אוהבת אותך.רק הפעם.

גם אניאהבה.

ואני צריכה אותך

..רק הפעם.אחרונה

הלוואי..אולי אפתיע אותך שבוע הבא?
תכתבי לי אם יש לך יום פנוי.
(אני חייבת גם.
היום היה לי יום חצי קלאצ חופש..

)

כי החיים כל כך יפיםקיבוצניקית

יהיה טוב ביומים האלה, בטוח, אני אשמח וארגע
ואני צריכה להיות אדם טוב יותר, להפסיק עם המשחקים המטופשים האלה, לשמוח בשבילה במקום להיות קנאית, לשחרר, ויצמח מזה רק דברים טובים

לילה טוב עולם
אמן שנקום לעולם יפה מחר, העונה הזאת בלי אובך עושה לי טוב בלב

אני רוצהנשמה שלי

לשבת ולכתוב אותי על דף
להוציא את המחשבות החוצה
אני רוצה לצייר את הלב שלי
אני רוצה לעזור לעצמי
אמי יודעת שאני יכולה
אני רוצה לרקוד
לכבודך
אני רוצה לרוץ
אני רוצה לשכב ולראות כוכבים
אני רוצה שמיים
אני רוצה חיוך
אמיתי
אני רוצה נגינה
של הלב
אני רוצה דיבור
של אמת
אני צריכה אותך איתי.
אני רוצה לספר.לכולם.
אני רוצה לשתוק
איתה
אני רוצה להבין
אני רוצה פשטות.

..ציפור שיר.

עבר עריכה על ידי ציפור שיר. בתאריך י' בניסן תשפ"א 22:55

נמ.
חשבתי שיש לי תשובה
אבל פתאום הכל התהפך.
אני יודעת שזה לטובתי.
עוד כמה שנים אני אסתכל
על הדרך שעברתי
ואחייך.
אז תודה, אבא.
כנראה זה גוף ונפש
אממ
"להרחיק בשביל לקרב"
אולי אכתוב קצת מזה.
אני לא רוצה לפגוע
עושה לי טוב לעזור לאחרים
כנראה הגיע הזמן לחשוב על עצמי

אני יודעת
או לא.
זה בפנים, תמיד היא אמרה.בגללה אני חושבת ככה.אני צריכה שהיא תסדר את הבלגן שהיא יצרה.טראומות.

...ציפור שיר.

עבר עריכה על ידי ציפור שיר. בתאריך י"א בניסן תשפ"א 00:37

זה משפיע לי כבר על הגוף.

..תלתן

..רוח סערה

הבטן

..רוח סערה

אני זוכרת ימים שלא היה אכפת

וימים שלא כאב לי ככה

..רוח סערה

לא להפסיק באמצע הספר רק בגלל פרק אחד גרוע
לא עושים את זה, נכון?

..רוח סערה

אבל

איך אתה יפה
איך אתה יפה
איך אתה יפה

איך אתה
יפה

..רוח סערהאחרונה

חם ליבי בקרבי
בהגיגי תבער אש

יש זמניםאילת השחר

שרוצים לצעוק חזק, להרעיד את כל העולם
אבל מה שיוצא נשמע כמו זעקה של נמלה.

מה הנחמה?
שגם לזעקתה של נמלה
יש מי ששומע.

למהאילת השחראחרונה

אני עוד ערה?
מישהו מוכן להסביר לי?

ומה עושים כשהכפתור של הווליום נשבר והפעם האחרונה שהמערכת עבדה בה המחשבות והרגשות נשארו בה על פול ווליום?
ואיפה הכיבוי?

;(

זה מתיש

מחר יום חדשרצה לאש

..נשמה שלי

אני רוצה לדעת
שהשביל הזה מוביל אליך
אני רוצה לדעת
שאתה איתי בצד הדרך
אני רוצה לדעת
שכל מה שקורה סביבי נכון לי
אני רוצה לדעת
שבכאב הזה טמון גם יופי

שלח סימן קטן מידי פעם
שלא אשתגע שלא אתפקע
כשהלב צולל עמוק עמוק
אל תיתן לו לשקוע
תן לי לשמוע

נושם זוכר בסוף הכל יהיה בסדר
מכוון ת׳אור שיכנס לחדר
עושה בנשמה שלי עושה בה סדר
כמה הרגלים אספתי

אני רוצה לגעת
באמת ורק אותה לשמוע
אני אחד כזה שמדבר מעט
רק לא לפגוע
ואיך אתה יודע להרים אותי
מתוך השבר
מניח לי לשמוע מנגינות שמרגיעות ת'נפש

תחבק אותי מידי פעם
שלא אשתגע שלא אתפקע
כשהלב צולל עמוק עמוק
אל תיתן לו לשקוע
תן לי לשמוע

@טעטע איתי(:
אממ שמעתי את השיר הזה וחשבתי עלייך.
אז מקדישה לך❤️

..טעטע איתי(:

אני..

ממ אני אוהבת אותך פשוט.

מאוד.

ותודה עליך.את יקרה לי מאוד.

ואיזה שיר חזק איזה.❤

את יכולה לשלוח לי אותו בפרטי?

(ואני אוהבת ככ את השירים שאת אומרת לי לשמוע.הם בול בשבילי.ושמעתי תשיר ההוא שאמרת לי בהודעה והוא פשוט בובי וואי)

..נשמה שלי

אוהבת גם
❤️
הכי באהבה.
שולחת..

(יש, משמח כל-כך, באמת)

..טעטע איתי(:אחרונה

לב שלי.

❤

..תפוז סיני

לא שיש לי עוד ערב
ולא עוד רגע לחשוב

אבל יש לי אותי
ואת כל הטעויות שסביבי

,,רק הפעם.

((אני צריכה לדעת איך לאכול את זה.לפחות אני קצת יודעת מה יהיה))

,,רק הפעם.אחרונה

חָלַמְתִּי עַל אִי קָטָן בַּלֵּב,
עַל כַּמָּה פִּסּוֹת אֶרֶץ קְטַנּוֹת
אֶרֶץ וְשָׁמַיִם אוּלַי,
כְּדֵי שֶׁאַצְלִיחַ לְחַבֵּר אֶת הַבּוֹרֵא
לְעַצְמִי,
כְּדֵי שֶׁאַצְלִיחַ לֶאֱכֹל אֶת הָרֶגֶשׁ הַכּוֹאֵב
וּלְהַגִּיד עָלָיו קַדִּישׁ
כְּשֶׁאֶחְגֹּג יוֹם לֵידָה לְרֶגֶשׁ הָאַהֲבָה שֶׁלִּי,
בְּעוֹד כַּמָּה חֹדָשִׁים.

אני אוהבת את זה

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא