פורום ריק ומוסתר (עמוד 451)

אולי כל מה שאנחנו צריכים זה שקט ומרחבים?.
אולי לטייל?
לזרוק את השכל.
לא לחשוב
להנות מהאוויר
אולי מעיין או ים
ולנגן בגיטרה
ולשים שירים בשיא הווליום
ולהנות מהרגע.
כי אנחנו כל הזמן רצים
אולי פשוט להיות?
בפשטות
לא לרדוף אחרי כלום
לא לצפות לדברים לא הגיוניים
אולי לאהוב את החיים
כי הוא אוהב אותי?
אולי להתחבר לעצמינו
בלי לחץ?
אולי פשוט לקבל אותנו כמו שאנחנו?
ולא נורא אם טעינו.
זה בסדר
אין מה להתייאש.
לסיים הכל.
אין.
זה סתם.
זה שקר
ההרגשה הזאת.
האמת זה טוב.
הכל טוב
אנחנו טובים.
אולי כל מה שצריך זה להיות אני?
אולי צריך לא לפחד?
להעיז?
אולי לנשום ולשאוף יעזור?
אולי לצייר קצת
סתם דברים שהלב מרגיש.
אולי לרוץ.
אולי לדבר מילים טובות?
אולי לעזור לאחרים?
לקבל הכל באהבה.

מה בסך הכל ביקשתי

להיות טוב

מה בסך הכל ביקשתי

קצת לאהוב

מה בסך הכל ביקשתי

להתגבר על הנסיון

מה בסך הכל ביקשתי

לעבוד אותו ולא ליפול

 

אבל

החיים לא התחשבו ברצון

וזה מוקדם מדי כדי לאהוב

והנסיון היה קשה עד מכאוב

ואני נופל וקם, אפול ואקום עד שאהיה קרוב.

את זה

נושמת נשימה עמוקה

מחניקה זעקה

לנשום

לנשוף

לנשום

יופי.

לא לחשוף.

חיוך

(תמיד)

מה שלומך?

בסדר?

יופי.

לנשום

לנשוף

 

מזמן לא...

נכון.

אז איך היה ל..

ואו.

טוב.

כן בטח, אני בסדר.

חיוך.

לנשום

לנשוף

לא לחשוף.

 

 

שתיקה.

 

 

לאלהסמיקלאלהסמיקלאלהסמיק

 

דמטדמטדמט

 

מוח מטומטם לא זמן לחשוף מה שבפנים

 

אמ...אז

כן.. שנדבר על הפיל?

כן. תודה לאל.

כן.

 

 

כמה רגעים בלי חיוך

ישירות אין סוף ואפס מבוכה

טוב שדיברנו.

מעולה.

אפילו.

חיוך

נבוך

אני בסדר. באמת.

אתה?
קצת יותר טוב?

(יש)

אמ... תרצה...?

כן.

(יש)

 

 

שתיקה.

 

[הי. לנשום עמוק. הכל בסדר.

החלק הקשה עבר בהצלחה]

 

לנשום.

(לא חזק מידי)

לנשוף.

(תרגעי ילדה)

לנשום

לנשוף

אובססיה חרדתית מחורבנת

 

לא החלטתי אם מביך או לא אבל גאד

נצח מינימום.

(זה טוב.)

 

 

3 בחורות צוחקות בקולניות
שקט בי

מכונית חולפת

שקט

כלב נובך

חיוך.

מבט.

פרפר.

 

done (:

אמנם קצרצר אבל זה מה שיצא

 

ובגללך למשל

את לא חלק מהם
את לא שייכת לזה

את כלום

(הייתי כותבת מפגרים אבל אסור)

זהו!

 

הבנתיייייייי

 

אני פשוט מתוסכלת מעצמי..

 

יש לי כשרון לסבך דברים..

 

 

 

אויייי המציאות כואבתת ואי אפשר לשנות את זה.

 

אוף והיא עכשיו כועסת ואני עשיתי את זה...

 

אויי אני מטומטת ומבולבלת וסתומה.

 

חדמ"ש.

 

 

 

וצוחקת כמו שיכורה (למרות שאפעם לא הרגשתי איך זה..)

 

 

וואיי אולי נשתכר?

רעיוןןןןןןן

 

לא לא אני טטלה מעלפתתתת וזה הורס את הבריאות...

 

 

כבר ציינתי שאני עברתי את השעה כשהייתי בת 60 דקות?

 

 

א מ ב י צ י ה
אני אשה של אמביציה, של אנרגיות, של לרקוד ולהשתולל ולצחוק סתם ככה.
אני אשה של רוח. אני אשה של פרפראות. אני רוצה לחזור לפרפראות. זה לא בקשה גדולה מדי. אני רוצה לקום בבוקר שמחה. אני רוצה ללכת לישון שמחה. אני רוצה בין לבין להיות שמחה. אני יכולה גם, איפה הבעיה.
ג
ר
ב
י
ט
צ
י
ה
נדמה כאילו פשוט נמאס לי לשמח אותי שוב ושוב. נדמה שהחסר בחברה יצר לי ממש בורות, אני צריכה חברההההההההההה המוווווון אני צריכה לשבת מלא אנשים ולהיות. פשוט להיות. ולפרוק אותי, אני חייבת לפרוק אותי. אנשים הם וואחד תיק, וזה כבד. צריך לדעת להניח אותו מדי פעם. איזה נס שיש לי עבודה. איזה נס, איזה נס שאני אוהבת. איזה נס שאוהבים אותי. איזה נס שעוד שניה התקופה הזאת נגמרת. איזה נס שהתקדמתי עוד שלב בחיים, כמה לא מובן מאליו.
הטוב. כי לא תמו חסדיך,זה מטורף, להגיד מילים כאלה פעמיים ביום, ולא להרגיש את זה תמיד.
כשאני לא שמה לב ל ועל נסיך שבכל יום עמנו
ועל נפלאותיך
וטובותיך
ש ב כ ל ע ת
ערב ובוקר וצהריים.
כל כך כדאי להרגיש את זה.
כלום לא מובן מאליו. לא הבריאות, ולא ההרגשה הטובה ולא הפרפראות, ולא האנשים שאוהבים אותי ולא האנשים שאני אוהבת.

במקום שאין אהבה יש פחד. זה כלל. והכלל הזה אצלי בגוף.
והכלל השני הוא שגוף ונפש חד הם. ואצלי זה מיידי ובועט. זה לא מובן מאליו.
יש אנשים שהגוף שלהם מסתיר מהם את המציאות עד שכשהם מגלים זה כבר מאוחר מדי.
הגוף שלי מופלא. הוא פלא אמיתי. הנפש רוצה חופש. הנפש רוצה משהו שאין לה. הנפש רוצה שבזמן הפנוי שלי אני ידבר איתה. בסדר אני אדבר.
יש תקופות של גרביטציה, יש תקופות של אושר, אפשר לשמוח בגרביטציה גם, לול. אני רק רוצה להרגיש טוב.

הפרחים בגינה שלי צומחים, והכוס קפה תהיה מוכנה כבר ממש. ואני ממש הולכת להתחיל לפרוק אותי למרות שהפסקתי כי 🐸 שרח וזה

שיהיה יום של אהבה עצמית, חלאס עם הטלפון הזה כבר לעזאזל.

אין לי כח לבכות

מִי אַתָּה מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת
לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת
וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע
וְהִנֵה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת

גַּן נָעוּל לֹא שְׁבִיל אֵלָיו לֹא דֶרֶךְ
גַּן נָעוּל אָדָם
הַאֵלֵךְ לִי אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע
עַד זוֹב דָּם

But I want you to stay






Stay

ולהתפרק.

ולהפסיק להיות כזאתי.

להפסיק לרצות צומי.

להפסיק להשפיל את עצמי.

 

אני מושפלת.

 

אני גרמתי לזה.

ואני מרגישה עם זה זבל.

ובא לי להתפרק.

ובא לי שאנשים מאגניבים יתחברו אלי.

ושהתייחסו.

ושיהיה להם אכפת.

 

בא לי שיהיה לי כבוד 

שאנשם יעריכו גם בלי טרגדיות.

 

שאנשים התקרבו.

יחבקו.

וסתם ככה יאהבו.

 

ומה יקרה אם אני יתנתק?

 

כולם לא יבינו מה קרה.

ואין לי כוח לאף אחד.

ואז מה יקרה?

מה יקרה בעולם הזה?

למישהוא אכפת ממני?

 

למי שאני רוצה שיהיה אכפת ממני אכפת ממני?

 

דאיי למה אני משפילה את עצמי??

 

תפיסיקי!

 

 

אבל את מכורה.

ואת לא יכולה פתאום להסגר.

 

בא לי לבכות.

 

 

 

למה הדלת שלי תלושה ממקומה?

 

איך מתגברים על עצמך?

חחח

אני מוכן, אני מוכןןןןן...

וזה מוסר- המחמאות שלה
מטרידות אותי יותר מההצקות וההעלבות...🤔

מעניין אם ישלה בעיות נפשיות, נראה ככה...🙄

אני רוצה לבכות.



...
זה לא פגע בי.
ידעתי שזה יקרה.
אבל זה עשה לי משהו בלב.
סוג של כאב.
ובאלי לבכות.
שהכאב ישתחרר.
שהלב ירגע.
ומהר.