שרשור חדש
הממLicorne

אז ככה.

 

התכוונתי:

ככה.

 

כי ככה באלי, בלי הסבר. יש לכם שאלות? ובכן.. לא באמת אכפת לי
לפעמים האגו משחק כאן משחק כפול וזו זכותו
אולי אני מתחילה לחיות.

 

אירוני

 

אבל כן, טוב לי סהכ ומשום מה השיברון הצפוי לא מגיע

ממ

כן.

אני סבבה עם זה

ככה זה כשלא אוהבים באמת (?)

 

 

מחשבות מחשבות מחשבות

יותר מידי בשביל שאצליח להכניס לתבנית מנוקדת

 

היה טוב.

הרבה זמן לא בכיתי 

אז כמה דמעות טהורות עשו לי טו

מזמן לא הרגשתי טהורה

(ששש...)

 

אני נזכרת בדילמות של טוב מול חיובי מול נכון ולאסור

ופתאום אני מזדהה עם התחושות אפילו שזה אחרת
(בגלל שזה אחרת)

 

והיה לי כיף עם זבנג האמונה הזה  ישר אל תוך הלב שלי

בטח שבתקופה כזו

מרגישה שאני חושפת את עצמי יותר מידי איפה שזה לא הכרחי

ואין לי בעיה להיפגע כי שורה תחתונה זה טוב

 

אבל עדיין.

להימנע ממה שלא הכרחי.

 

 

 

דיברנו קודם.

ואו.

כמה שהמלאך הזה עובר בחייו.

אני מעריצה אותה.

❤️

 

 

 

 

 

נ.ב.

קרררר לי

נזכרתLicorne

ככה זה לא תשובה לשאלה למה

אלא תשובה לשאלה איך

לילה טוב עולם ❤️Licorneאחרונה

סהכ טוב פה לפעמים

הֲרֵנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִיבין הבור למים
עבר עריכה על ידי בין הבור למים בתאריך כ"ב בשבט תשפ"א 13:14

לֹא לֶאֱהֹב

[נערך עקב דילמה]

לֹא סְתָם הַכֹּל פֹּה מִסְתּוֹבֵבבין הבור למים

לֹא סְתָם.

 

 

עַד שֶׁיּוֹסִיף בִּי אוֹר.בין הבור למיםאחרונה

.

//קדוישה

מותר לנו למתבגרים המתפגרים להיות אובדניים

מותר

ותפסיקו לעשות מכל נמלה פיל

מותר לרצות למות

זה לגיטימי לגילי

תפסיקו לרדוף אחרי

אנלא צכה לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר לא טיפול ולא מוסד סגור לא שישתנקרו עלי

ולא שהיה עובר מילים טובות וחיבוקים ולא כדורים ולא צומי

גמלא משטרה

לא

זה לא יעזור עם בנאדם לא רוצה עזרה כלום לא יעזור לו

כלום

תנו למתים למות בשקטקדוישה


ממחיימשלייאחרונה

אם ניתן להם למות בשקט הם ימותו

ככה זה וזהוחיימשליי

כדקכמקלמעצקםלעע]לםק]לךעךדעךגדךעלךלגךעלעכגחלגחךלעחגלחעלכלחעכלגחעלחכגלךחעלכגךיחלכגחליגכחלכח

 

..קדוישה

אני ילדה דפוקה

סתומה

מפגרת

טיפשה

חסרת טאקט

רעה

נבלה סרוחה

חמורה

מסריחה

רעה

מטומטמת

שקרנית

רמאית

גאוותנית 

אפתית

מגעילה 

כופרת 

שרוטה

חסרת אכפתיות

חוטאת

רוצחת     
כפוית טובה          
חיה בסרט

משוגעת
איף

(אוףאוף סליחה שאני מגיבה אבלטעטע איתי(:

לא יכולתי להתאפק.אוף סליחה.בעיקרון אני לא ככ קוראת ולא מגיבה לאנשים ככ אבל באמת ש,הממ.הלוואי הייתי מכירה אותך ואז הייתי יכולה לומר לך שחוץ ממה שאת מרגישה,אז בשכל אם שניה תעצרי רגע הכל ותנשמי עמוק עמוק עמוק ותעצמי עיניים,והיית מנסה לראות בך טוב,יכול להיות שהיית מוצאת.תוכלי לנסות בשבילי?אני באמת רוצה לחבק אותך.אוף הלוואי היה אפשר.הייתי רוצה לומר לך שאת אור ולהגיד לך איזה דברים טובים אני רואה בך שיחזקו אוליי,גם אם את לא מרגישה בלב.לפחות טיפה בשכל.אבל לא מכירה אותך,אז אין לי זכות דיבור.

ואוף הלוואי שלא היינו שופטים ככה את עצמנו.הלוואי היינו רואים בנו אור ומרגישים את זה באמת בלב כדי שיחזק אותנו.

שונאת תגובות מאנשים שלא מכירה אבל באמת זה ככ הכאיב לי לכן לא הצלחתי לשתוק.ואוף סליחה.הלוואי תמצאי בך טוב.וזה לא סותר,מותר והכי נכון לתת ללב להרגיש גם דברים שבשכל הם שקריים.זה טוב.זה משחרר.אבלאבל תזכרי לפחות בשכל שאת טוב גמור,אוף בסדר?בבקשה תאמיני לי.לא הגיוני שכלית שאין בך מעט טוב.גם היהודי הכי רשע בעולם,בפנים בפנים מתחת כל הקליפות,הוא פלא.באמת.עם דמעות אני אומרת.כי יש לו נשמה ותמיד היא תישאר טהורה.אבאלה באמת תמיד.

*ואם קשה לך מאוד מאוד לראות את הטוב שיש בך,תחפסי באנשים שקרובים לך את הטוב שיש בהם ואז תגלי שאת בעצמך כזאת,אפילו טיפה.מניסיון אני אומרת.

לב גדול גדול.וסליחה שוב שנדחפתי.את לא חייבת להגיב.באמת.)

 

..קדוישה

(וואו נשמה טהורה תודה פשוט תודה אתלא מבינה איך חיזקתני את מהממת ולא נדחפת ..אממ בישבלך אני יחפש טוב

   עכשיו קשה אבל אני יודעת שיש..)

..טעטע איתי(:

(וואו.טוב לשמוע.

אני גאה בך ככ,שתדעי.

בטוח יש.בטוח.אני באמת לא מאמינה שאין.אפילו בי יש.ואם אני אומרת,אז יש על מי לסמוך.באמת.

תודה שאת מאפשרת בכלל לחפס.את באמת תגיעי רחוק.

לילה טוב ומרגיע מותק.

אוהבת.)

..קדוישה

(אמן!בע"ה גמלך, תודה❤)

..קדוישה
עבר עריכה על ידי קדוישה בתאריך כ"ה בשבט תשפ"א 01:00
עבר עריכה על ידי קדוישה בתאריך כ"ד בשבט תשפ"א 23:15

שכחתי כמה אני קנאית פוסטמה טמבלית ילדה חרא טמאה שלומיאלית (חולת נפש?) מכשפה

דפקה תמותי עכשיו 

 

 

 

זה להסתכל לאמת בעיינים 
לא יקרה לי כלום עם משכתביתי נמאס כבר לכתוב חוזקות דברים טובים ובלה בלה די עם הפוצי מוצי הזה די 

זה מוציא ממני את כל החרא הכתיבה הזאת ..

..קדוישהאחרונה

תמותי עכשיו 

באלי להקיא

כן תקיא זה טוב את כל הגועל נפש הזה 

 

 

זה היה מלחיץפשטות.
ואחכ הוא צעק עלי בגללו וזה כאב לי כי חשבתי מה לו יהיה אם ככה היה לי
..אהבה.
יש ילד שרע לו. ויש מעיים שרע להם.
ויש אשה, ששמה אודם.

יש אהבה לאיש, יש אהבה לאוכל
ויש איש אחד. נשען על מגב, שותק.

ויש יצור אחד, שהוא כל אלה.


תכלס אני צריכה לפרוק אותי כי כבר מלא זמן אני מצטברת לי בבטן לאט לאט וזה מתחיל להראות שזה לא יגמר טוב. זה יגמר טוב. הכל בסוף נגמר טוב.
אח. דאגה בלב איש. ישיחנה. האיבר הראשון שנתפס כשהגוף במתח זה הסרעפת, כל כך מופלא. אתה מרגיש אותה תפוסה ונושם אותה החוצה. ביי ביי לחץ. נשיפה. הטוב שברופאים לגיהנום. והאיש שוכב רמוס על הספה. בקצב הזה עוד יהיה לו פצע לחץ. בית חולים זה. לא בית רפואה.
אם יש דבר כזה שנקרא אמביציה אז אני רוצה לשנות את המדיניות של הרפואה בארץ. אשכרה בית חולים. חולים וחולים ומתים. ביי.
באלי לצרוח. נולדנו בשביל לחיות . נולדנו בשביל שפע. אלוקים הוא שפע. הטבע הוא שפע. כלום לא מובן מאליו. למה לעזאזל אנחנו מודים רק אחרי שאיבדנו. למה.
והריקותי לכם ב ר כ ה . ברכה יא כפרה.
אין לי כח.

אני רוצה בהירות המחשבה.
..רק הפעם.אחרונה
(רק לב.)
..מי?
אני עוד דקה מתחרפנת
או שכבר התחרפני ועוד דקה אני פשוט אשתגע?
ושבת בלילה היה סיוט
כי לא היה פלאפון ולא היה מה שיזיז את המחשבות
והן פשוט מילאו את הראש עד שכמעט מתתי.
ומה עושים עם זה?
כדאי אפשר לחשוב איך מחליטים?
הצילו איך להחליט??
ואני לא יודעתת
ואם אחרי חצי שעה שיחה איתה אני מאבדת את זה לשבוע אז למה כדאי?
אבל אולי זה עוזר?
ולמרות שלא ראיתי שלהן זה עזר בכלל?
אוף.
הצילוו.
מה עושים עם החרא הזה שנכנס לי בגוף.
שיש כאלה שקוראים לו נשמה.
ואני פשוט קוראת לו סיוט.
..מי?
וגם אין לי מה לענות כששואלים אותי מה שלומי.
כי בסדר אני לא.
וגם נהדר לא.
וב"ה כבר מזמן לא אופציה.
במיוחד כשאני שותה קפה שניה אחרי השניצל.
ומדליקה מאוורר בשבת כי חם לי.
אבל הכל רק בחדר.
ולמרות זאת אין לי אומץ לגעת בפלאפון בשבת.
אין לי שמץ למה.
אבל מזמן כבר הפסקתי לנסות להבין למה אני עושה דברים. מזמן.
..מי?
אז אני פשוט בולעת את עצמי אומרת נהדר.
למרות שזה כזה שקר.
אלא אם כן הגדרה של נהדר זה לבכות פעמיים ביום להשאר הזמן לנסות כמה שפחות לחשוב.
כי מחשבות עושות לי רע בלב.
והצילו.
אני חושבת שאני.מתחרפנת.יואו.
..מי?אחרונה
אני מנסה להבין מה הן חושבים שאני עושה ימים שלמים בחדר עם עצמי.
ואיך לעזאזל הם לא שמים לב שמשהו לא בסדר עם הבת שלהם.
לא יודעת אם זה תמימות. אטימות. או סתם אלוהים יודע מה.
אן שגם הוא לא יודע. כי הוא לא קיים.
או שכן?
אעעעעע.
שתוק מוח. שתוק ותתפוצץ בבקשה.
חחח.. מקסים...מזמור לאל ידי
חחח.. אירוני להחריד,
אולי...

ומממ... ילדה?
את מוזרה, שתדעי לך.

אבל... מצד שני,
פעם גם אמרתי לה שהיא מוזרה
ותראי אותנו היום...

החיים מפתיעים- את יודעת?

ואתה?- פויה. פיכסה.
****אזהרת טריגר אונס חמורה*****מזמור לאל ידי
לפני כ4 שנים זכיתי ללמוד אצל הפזמונאי נועם חורב.
מי שכתב את רב המכר "טיוטא של אושר" לצד ספרי ילדים ואחראי בין היתר על להיטי ענק כגון "מילים" "כשאחר" "מתנות קטנות" "אישה חרסינה" "בסוף כל יום" "לעזאזל" ועוד רבים אחרים.

משימת סיום הקורס הייתה לבחור נושא מסויים ולכתוב עליו אלבום שלם.
אני בחרתי לכתוב אלבום בנושא תקיפות מיניות. נושא ששייך לכל אדם בין אם הוא גבר ובין אם הוא אישה- וכנפגע עבירות מין בעצמי זה גם נושא שקרוב לליבי שבעתיים.

את כל שירי האלבום אני כתבתי
למעט 3 שירים. אחד של הזמרת מרגלית צנעני, אחד שנועם חורב כתב, ואחד שכתבה אחותי.

בכל יום אעלה חלק אחד או יותר מהפרוייקט. חלק אחד מנשמתי.

מזכיר שוב- *אזהרת טריגר אונס חמורה לכל הפרוייקט*

מבקש מאוד- מי שמרגיש/ה שזה נושא רגיש מידי בשבילו/ה
בבקשה לא להיכנס ולא לצפות.

תודה.
חלק ראשון: תמונת האלבוםמזמור לאל ידי

חלק שני: פרלוגמזמור לאל ידי

חלק שלישי: פרלוגמזמור לאל ידי

חלק רביעי: הקדמהמזמור לאל ידי

חלק חמישי: רשימת שיריםמזמור לאל ידי

חלק שישי: בורחתמזמור לאל ידי

חלק שביעי: היי שקטהמזמור לאל ידי

חלק שמיני: גופהמזמור לאל ידי

חלק תשיעי: טללים נובליםמזמור לאל ידי

חלק עשירי: לוחמתמזמור לאל ידי

חלק אחד עשר: מכניס ולוקחמזמור לאל ידי

חלק שנים עשר: זהויותמזמור לאל ידי

חלק שלושה עשר: אישה חרסינהמזמור לאל ידי
חלק ארבעה עשר: חומות חימרמזמור לאל ידי
חלק חמישה עשר: לב מוקף תיליםמזמור לאל ידי

חלק שישה עשר: ילדתימזמור לאל ידיאחרונה

..ציפור שיר.
חח היא באשכרה אמרה שאני עמוקה מידי.
ובגלל זה לא תמיד היא רוצה לדבר איתי.
כיאלו נחמד לה והכל אבל.
דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייטעטע איתי(:

אני רוצה לברוח מכאן לעזעזל דייייייייייי מה אני עושה כאן מה מה מה.ואוף.רציתי שישאר הרוגע ולמה הרכבת הרים הזאת למה למה למה.אני שונאת פשוט הכל.לא ידעת להסביר את עצמי לכן שותקת.תפסיקו לנעוץ בי עיניים דייייייייייייי.נכון,אני שותקת ואתם רואים שעוברים עליי דברים באמת אבל למה שאני אגיד הא?כאילו תקבלו את זה..כאילו תקבלו.באמת שאין לי כוח יותר.זה ככ לא מצחיק.למה אני כאן למה אני כאן אני ככ מפגרת שלא נסעתי כבר.למה אני נמרחת לעזעזל למה אני נמרחת וחלאס אוקי?חלאס לקום מאוחר ואז יש חושך ואז אוי גוועלד איזה קטע שמאוחר אז טוב נו נקום מחר מוקדם ונצא.כמה מטומטם בנאדם יכול להיות כמה.ידעתי שזאת הייתה טעות להגיע ליום.ידעתי.אני צכה לברוח מפה.היא אמרה לי שאם אני עדיין כאן זה אומר שטוב לי ולא כזה רע כמו שחשבתי.כמו מטומטמת חשבתי שהיא צודקת אבל עכשיו הכל מובן לי.רררר וואי.למה אני חושבת יותר מידיי למה למה למה.ראש מטומטם.וואי אני חייבת ל.אוף אוף אוף אני חייבת ל.חייבת אבאלה חייבת.

וזהו אני חייבת חיבוק גם ולעזעזל אני באמת לבד בעולם הזה.

פאק פאקק.ואני פשוט שונאת לכעוס.שונאת את זה.כל מיני גהינום שולטים בו?פיככככ.תמותו כולם.תמיד הגהינום שולט בי אז זה לא משנה אם.וזהו.אין לי כוח יותר.באמת שחלאס.באיזה קטע?כילו באיזה קטע אני קיימת?לא זה לא מובן לי.לעזעזל למה יש שאלות למה.אני חייבת לעוף מפה וזהו וזהו וזהו.ואני צכה לפגוש את נעה ירון דיין דחוף.אבאלה כמה שזה נחוץ לי.ויש לי המונים מה להגיד לה.המונים.זה לא כזה מסובך להשיג אותה כי היא חברה של א*****.אז בקטנה.וקיצור.מה שנקרא-עיניים להם ולא יראו..נמ.

יודעת שלא ***** עכשיו אבל אוף חלאס נראלי אני צכה ל.אני לא רוצה לומר להם.אני באמת לא רוצה לומר.ואין סיכוי שיעיזו לומר לי שוב.אני ארצח אותם.ואני חייבת שכולם ימותו לעזעזל אני חייבת שכולם ימותו.לא רוצה כבר אף אחד.לא רוצה אף אחד.זה ככ לא מצחיק לעזעזל למה אני כאן למה אני בבית למה למה למה.אני שונאת אותה.אני פשוט שונאת אותה אבאלה.היא באמת גהינום ואני גהינום וכל החיים הם גהינום דיי דיי נשבר לי הזין מלהיות כאן.נשבר לי.וגם שם זה גהינום.אז אין מקום שאפשר באמת לחיות בו?אין מקום?וזה תלוי אם בתוכי יהיה מקום אבל אנלא מצליחה ליצור אותו בעצמי וקשה לי עם הכל.אז באמת שאין מקום.באמת שאין.אין לי כוח אוקיי?אין לי כוח.אנלא ידעת מה לעשות עם עצמי כבר.ואוף.אני לא ארדם זה בטוח ואז גם מחר אקום מאוחר מאוד והכל אותו דבר ואתקע פה נצח.ומה כילו מה הקשר סניף עכשיו?זה הכי לא קשור מכל דבר אחר.אני צכה לעזוב הכל.הסניף זה הדבר היחידי שגורם לי איכשהו לחיות ולא לעשות עכשיו עוד בלאגן יותר רציני מאז.אבל כאילו כוח יש לסניף.מאיפה לי הכוח הזה מאיפה לי.

השפל של השפל.

ילדה חרא אנוכי.מטומטמת אבאלה מטומטמת.

..טעטע איתי(:

אם נגיד מדברים עליו,גם לטעטע אין עיניים בפועל.אז דיי.אין לי מילים פשוט.

עולם חרא.

עיוורת מטומטמת.

..מזמור לאל ידי
"ראיתי אלוהים שאין לו אלוהים..."
..טעטע איתי(:
בנאדם רוצה לטבוע בים,מישו רוצה להציל אותו ושוחה ושוחה ושוחה אליו אבל אוי גוועלד הוא לא שם לב שמטביע את עצמו כשמנסה להציל תבנאדם ההוא.ואז מה קורה בסוף?שתיהם מתים.פף מה נעשה שהזה שרוצה לטבוע הוא רוצה לבד?אוי גוועלד מה באמת נעשה..
טוב?רע?נמ.
אני לא רוצה להטביע.ככ לא.
הם אמרו פעם שאני גורם השפעה רעה.זה מפחיד אותי ככ.באמת שלא רוצה לפגוע באף אחד.אי אפשר.אי אפשר שזה יהיה על חשבון מישו.לא רוצה לפגוע.לא רוצה להטביע.יש הבדל בין לעשות לעצמי רע (כבייכול(?)) לבין לעשות לכולם רע.אני עושה לכולם רע וזה מגעיל אותי איך שאני רעה לכולם.לא מתחשבת אבאלה.לא מתחשבת.פיכ.צריך לשתוק.לא לומר לא לומר לא לומר.וזה לא באמת.זה סתם הרגשות שלי.למה אני מעצבנת את עצמי?וחלאס לשפוט את עצמי.אבל מגיע לי.אבל לא.דיי להילחם דיי.מלחמה מטומטמת.יש לב ויש שכל.דיי אני לא משפיעה רע.למה הם אמרו את זה?הם פוגעים בי ככ.ובאמת שאני רגישה ויש כוח למילים.דיי דיי דיי.תרעגי.אוף קשה לי.אני מעייפת את עצמי יותר מידיי.יותר מידיי.
למה שירה גאולה חזרה בסוף?היא מטומטמת.סוף רע סוף רע סוף רע.
והחיים זבל.שונאת שונאת שונאת.
רעש.
שקט.
רעש.
בום.
כמה טוב שכולם ישנים.
נעשה שוב?אבל לארוצהלארוצה ל.
דיי נמאס לי באלי חזק.ואוף האיומים.מטומטמים.אני רשעה.אני לא אבל.ודיי ללב הדביל הזה.אבל אם אני אז לא.אוף אוף אוף אני רוצה ככ ככ.באמת שאי אפשר כבר.
מפחיד לי אם.דיי מפחיד.
פאקקק פאקק למה אני מוצאת את עצמי כותבת בריק ומוסתר שוב?אוליי אנלא באמת רוצה לבד?אני לא יודעת מה קורה לי.דיי תרעגי.ואוף תסתמי כבר מפגרת.כמה הבלים כמה.אני לא מפגרת.סופית.זה בסדר לפרוק נראלי.אבל גם רוצה להישאר עם הכל לבד.אבל גם צועק בפנים אז לא באמת.שכל ולב.מבולבלת.
..טעטע איתי(:
((אני מוזר לכולם
וזר לעצמי
בלי מקום בעולם.))

אלו רק המחשבות שבי
אפשר לחיות פה במקומי
אני לא נשאר בך

אלו רק המסקנות שלי
אולי העיר הזו לא בשבילי
אני לא נרגע בה

רואה שאת כבר לא רואה
כמו סוס דוהר בלי כוונה
אני לא עוצר
מנסה להתעורר

מהגגות אפשר היה לראות
חלומות של אנשים הולכים נעלמים
בתוך שמיים בוערים
ראיתי מהומות
דברים שאני לא רוצה לזכור
ראיתי ילדים שאין להם לאן לחזור
אין להם לאן לחזור

נשמות עומדות עכשיו בתור
מחכות שרק ידליקו אור
כי הכל חשוך בך

וכולנו שוכחים לזכור
שיש לנו עוד זמן לבחור
אני לא נשאר בך

מחפש רגעים שלא יהיו תמונות
העולם הזה הפסיק לחיות
אני עוד ער אומר ולא אומר

מהגגות אפשר היה לראות
חלומות של אנשים הולכים נעלמים
בתוך שמיים בוערים
ראיתי מהומות
דברים שאני לא רוצה לזכור
ראיתי ילדים שאין להם לאן לחזור
אין להם לאן לחזור



(מגיע לי למות פשוט.
אני חרא.
לבד.
נראלי מחר וזהו.
אוף אין לי כוח דיי.
מגיע לי למות מגיע לי למות מגיע לי למות.
לא רוצה.אני לא רוצה את החיים.אין לי אף אחד.אני צכה ל.דיי לא.אשכרה הומלס.מטומטמת.ואיכ למה הכל.)
..טעטע איתי(:אחרונה
אוף דיי.אני מפחדת לפתוח את המייל.אני מפחדת דיי אני מפחדת.הכל רע.הכל רע.למה היא ככה למה.והיא התקשרה.אני לא מסוגלת לחזור אליה.אני לא.דיי אני לא.אני לא רוצה להיות קשורה אליה ולמה היא מתקשרת כל יום לפחות 2 פעמים למה.אני רוצה נתק גמור.לכן ברחתי.למה היא שולחת מכתבים ולמה היא רודפת אחריי למה.למה היא מנסה להיות משו שהיא לא בכוח למה אבל למה.אני לא רוצה את הבית.ואם אני לא בבית אז יש לזה סיבה.תפסיקי לשאול תפסיקי.וואי למה היא מעיקה למה.המכתב שלה ככ הכאיב לי.כל מילה שלה עוצמתית כזאת ונכנסת ישר ללב.זה כואב.אני לא יכולה יותר.לא יכולה לקרוא תמכתבים האלו.מה היא מחייכת שקראתי.טפשה.
נַמְתִּי לְצַד יָגוֹן ולִבִּי עֵר...בין הבור למים


"נַמְתִּי לְצַד יָגוֹן ולִבִּי עֵר, נִחֵשׁ וְאָמַר מַה לְּךָ נִרְדָּם,

קוּם וַחֲזֵה פַּרְדֵּס בְּסִפְרֵי דוֹד וּרְוֵה וְהִתְעַנַּג בְּטוּב נִרְדָּם."

 

 

>>בין הבור למיםאחרונה

 

ישֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי?/ דְעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ!
הֲלָעַד יְמֵי השַׁחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,/ רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ,
וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִפֳּרִים/ אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ.
דְאִי כַדְרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַעֲלֵךְ/ וּמִתוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִּים יִסְעֲרוּ.
הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד/ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב ה' נָהֲרוּ!

 

~ריה"ל

...נשמה שלי
חבל שככה נפתחתי, גם ככה בסוף כולם עוזבים.
מזמור לאל ידי
מכל דבר לומדים... לטוב או לרע,
ואני חושב שעדיף לנסות וליפול
מאשר להישאר סגור לעולם...

ילד נופל אלף פעם לפני שהוא לומד ללכת...
אבלנשמה שלי
די, אין כוחות כבר.
נכון, זה טוב לנסות.
אבל זה מייאש שזה לא מצליח.
..נשמה שליאחרונה
אני מרגישה טיפשה על זה.
את כמוני ילדה.מזמור לאל ידי
גדולה מידי על העולם הזה...

(אבל איך הפכת להיות כזאת? ולמה
את נשאבת שוב ושוב לבור השופכין הזה-
זאת השאלה.)
מחשבות טובות...משיח נאו בפומ!
..(:

אני רוצה לפטפט עם מישהו

לעצום עיניים ושלא יהיה אכפת לי לשפוך הכל

להרגיש אחלה כזאת, לא מטומטמת

לשעה אחת

,,אני זמנית כאן
אנחנו בשבט ואנחנו מרגישים את פורים. אבל אנחנו בשבט עכשו. ובוא נהיה בעכשו. לי בא להיות בעכשו. למרות שהתפילות על אז כבר מתחילות. ואפילו פסח כבר מורגש קצת. במיוחד עם המשפט של העבד ה' הוא לבדו חופשי.שהוא גדול ככ. ובכלל אנחנו רוצים אותך ככ. אין אחד שלא. ומי שלא תחפש מאחורי כל הקליפות והכאבים והשריטות ותראה שכן. ואנחנו אוהבים ככ. ורוצים ככ. טאטע.
,,אני זמנית כאן
רצון. איי. רצון.
,,אני זמנית כאן
וכולנו כעם כעולם בבית אחד גדול. וזה משתק. ויפה. ועצום. וצריכים שירים לחמישי. ותקוות. ולבכות על כל הטוב ועל כל הכואב. ועל האנשים האלו שככ רוצים ומוסרים נפש מאהבה אליך. ולבכות על הבתים שלנו בעמ"י. על כולנו. על כל מה שעובר.
,,אני זמנית כאןאחרונה





זה קדוש. זה קדוש.
זה קדוש. עוילם. זה קדוש.
..רצה לאש
עבר עריכה על ידי רצה לאש בתאריך כ"ג בשבט תשפ"א 14:14
כואבכואבכואב