נמאס.
אפשר טוב יותר?!
אני חייבת.עכשיו.אוף אוף אוף.זה לא מצחיק אותי.
דיי דיי באלי ל
אךך..אחיזות..
זה דבר רע ככ.ככ.
אבל ככ קשה לי אחרת.
אבאאאלה.
אתה אוהב אותי בכלל?
(תתן אחרית לעמך.אבא.אבא.אבא.
איפה הבית?איפה?איפה?אני צכה את הבית.אני צכה את הבית.דחוף.אבא.דחוף ככ.
פף אבאאא
רק אליך צעקתי.רק אליך צעקתי.
ואני צכה להרגיש שאתה איתי בכל מקום ושאתה סוחב אותי.
ואיזה טוב.תודה אבא שמצאתי.
ותודה אבא שמחר
המ
תודה וזהו טוב?)
(ותודה על האומץ שלי.
מותר להיות טיפה גאה בעצמי?
תודה אבא.)
אני לבד כאן.לבד.
עצוב לי שאין מישו שאוהב אותי בלי תנאים.
אני צכה שקט טוב,והשקט הזה רע.
וכואב לי אבא.כואב לי.ואני מפגרת ככ.מפגרת.
*** נראה לא טוב בכלל.
והלוואי יעבור כבר.והלוואי לא יעבור.
אלוקים.נמאס לי הכל.
אבא **** אותי כבר.
ביי ביי.

הרגע הזה שאתה אצל הרופא והוא מנסה למצוא את דופק הלב שלך אבל הוא לא מוצא שום דבר כי אתה מת מבפנים גם ככה.
אני חווה דיכאון אחרי הלידה. שלי.
כשעצובים הולכים לים,
לכן הים מלוח.
רק כאב,
הלוואי ישרף הלב.
כה אגיל ואשמח
בראותי עצב חדש נזרח
ולמה זה אשאלה את עצמי
היכן היא נפשי יחידתי
אשר עליה חגים זאבים
כל היום את נפשי מבקשים
ואין מחסה ואין מקום בלי מוקשים
ואשר אומר אליה תגיד הפוכים הדברים
ואשר אשתוק תגיד לא כך הם הדרכים
אותם דרכים אפלות ופתלתלות
אל אותם אנשים פשוטים נפשות נכאבות
שלא אוהבים לעצב אל ליבם
באומרם לא יהיה פה ואין פה דם
כי ברור שדם הוא חיים
כמו שאין חולק ששיש זה למתים
ולכן נפשי נשמה נשמה
אומר לך ולך אבכה בזו הגחמה
לא אשיר עוד על ניצוץ של חיים
כי חיים הם דיכאון וגם קצת אנשים
ולא נשאר מאום רק לגרד בראשים
ולהחיל ניסויים כושלים
ולערוך שירים מאוד מוזרים
ולחשוב על לא משמעות החיים
ועל למה למען ה' אנחנו חיים
ובנימה זו מאוד פסימת ושמחה
אומר לכם תתיאשו וממש במהרה
כי אין פה בעולם מאומה
אל רק בלאגן ומהומה
ולכן אין שום
או בצל
רק נשל
של נחשול
עולם חרא ישרף.
תחשוב רע יהיה רע
אל תאמין בעצמך
החיים קצרים
אבל לא קצרים מספיק
בזמנים שממש ממש רע לך
תזכור שזה רק אתה
ולכל השאר דוקא סבבה
טוב גלויי=מוות.
עדיף למות ביחד מאשר למות לבד.
תקווה החיים היא המוות
מוות מסמל תקווה
מסמל תקומה
מסמל תשועה
מסמל אפשריות תחיה
מסמל סוף סבל
מסמל התחלה
מסמל נקודת אור
מסמל נקודת כיסופים
מסמל אין סופיות
מסמל תחיה
מסמל טוב
מסמל אור גדול
אז למה אנשים לא רוצים למות
מה מפחיד כלכך ברגע הזה
הרי הוא בסוף יגיע
לא משנה מה נעשה לא משנה מה נרצה
אז למה??
למה??
למה??
(אני צכה שקט טוב ואין לי.והלבד הזה יותר רע מטוב.זה גומר אותי.והיא אמרה לי בשבת שאין לי חַיּוּת.היא צודקת ככ אבל וואי כל השבת הרגשתי פח כי חשבתי על זה וזה מעצבן שהיא אמרה לי את זה.זה לא התפקיד שלה,עם כל הדאגה..פחחח אז קומי קומי קומי נשמה בלה בלה בלה הא?לא רוצה.אוקיי אוקי?אוקי אוקי!ואל תזמזמי לי את זה כי זה קלישאתי וקשה לי וכואב לי עכשיו לשמוע דברים שלא מגיעים מהבפנים שלי.ונכון שלא הייתי השבת בבית אבל פףף גם שם היה בעעע.ואני באמת צכה שקט טוב.באמת צכה שקט טוב ובאלי ליסוע אליהם שבת הבאה למרות שזה לסגור 4 שבתות רצופות שלא בבית,יעני חודש.וחוץ מזה תכלס אני יכולה להגיד שמתגעגעת למיטה שלי ולא של בתים אחרים(נונו טוב,חוץ משלהם שהיא יותר גוועלד,אם אפשר לומר,כי זה המקום הכי גוועלד בעולם אז הכל שם גוועלד.)והוא אמר לי שאני חסרה בבית וכואב שנוסעת כל הזמן והוא צודק.אנלא מתמודדת.ואוף נמאס לי שהוא מפחיד אותי.כי הוא לא באמת בנאדם מפחיד.וזה מרגיש לי אחרת מכל השאר וזה מזעזע לי שאני כזאת.בעעע טוב אז אוליי כן להישאר בבית?ולא רוצה לחשוב כבר.קשה לי בבית וקשה לי וכואב לי שאני חסרה לו.ואיך אני חסרה לו זה לא ברור לי.הוא שונא אותי ואני מרגישה את זה.וכולם שונאים אותי.ולא כיף להרגיש ככה כי זה לא באמת נכון.לא שונאים אותי באמת באמת.וזה רגשות.זה רגשות.ולא טוב שהשכל והלב עושים בלאגנים.ו,וואי באמת שקשה לי לצאת מנקודת הנחות הזאתי.וקשה לי עם האחיזות שלי.ושהכל שקריי ולא אמיתי למי שאני באמת.וזה בשכל מתחיל להיכנס טיפונת אבל ברגש זה אחרת לגמריי.ככ אחרת.והכל הבל הבלים וקשה לי לצאת מכאן ואני צכה לחיות.לחיות באמת,ולא ככה.ונכון שיש דברים שגורמים לי לחיות אבל קשה לי לעשות אותם.ו,אוף.דוד המלך.פף.אנחנו צכים ללכת לשם ועד יום שלישי אין לי סבלנות.בעעעע.ולא באלי להישאר מתה עד שלישי וקשה לי לחיות.ואנלא רואה אותי מחר קמה מהמיתה ומהמיטה הזאת.וזה לא מבדר כי זה עצוב לי ככה למרות שאני בטוחה שכן,אקום.אבל לא באמת יהיה לי כוח וגם כשאקום אשאר מתה.ואין לי כוחות להתאמץ לטוב.יא רבי אבל בכלל בפעולה אמרתי שזה הכי שווה כי מרגישים שעשינו את רצונו יתברך וטעטע אוהב אותנו וככה מתקרבים אליו יותר יותר בזה שמתאמצים.וזה שווה להתאמץ כי ככה מצליחים להיות הבנים של המלך באמת.אבל מי אמר שאני רוצה להיות הבת שלו?מי אמר?אף אחד לא שאל.ומעצבן אותי מאוד שזה לא בבחירה שלי.כמובן אם אני בוחרת,מחדש,כאילו לא נולדתי יהודיה,אז זה כן בחירה.כי בחרתי מחדש.אנלא צכה להתרחק ולברוח להודו או אנערף כדי להתקרב בחזרה.אפשר לבחור כל פעם מחדש ולברר תאמת שלי מהמקום שאני נמצאת עכשיו.ולא צריך לברוח לשום מקום.והכל מבולבל לי.
ואני צכה חיבוק.וקשה לי שישר כשהגעתי הבייתה מתנהגים אליי ככה.ושיפסיקו פףף.ואני צכה להתמודד.והוא רוצה שאשאר.כן הייתי רוצה להרגיש טוב כשאני בבית,אבל זה חלומי מידיי.ואני צכה רוגע.לנשום.לנשום עמוק.)
אפשר חיבוק?
(אם כבר תודה שקראת.תמיד אפשר לקרוא אותי.במיוחד את❤
זה מחמם את הלב כשאת מגיבה ותמיד את יודעת לומר תמילים המדוייקות.תודה עליך.ממש כל כך.
תודה על המילים שלך.הם מרגיעות אותי תמיד.הלוואי באמת שטעטע יאפשר לי להרגיש שאני ראויה לכל מה שכתבת שמה.
מואהה מואההה מואההה.
יותר מאפשר.הרבה יותר.חיבוק חזק חזק שירפא הכל,אם אפשר לחלום,לפחות ווירטואלי.
אני אוהבת אותך נסיכה.שוב תודה עליך.לב לב לב.)
(הוא עבר בסדר כזה..
מותק את)
ועכשיו אני רק רוצה למות.ככה פשוט.
וקשה לי שטעטע לא מסכים לי לעשות את זה.
פףף.אני צכה כוחות.וקשה לי לבחור לחיות.

איך אפשר להפסיק להילחם?
להפסיק להילחם על הרצון הזה?
פף קשה לי ככ.
נשמתי עכשיו עמוק עמוק.
אבל לא הצלחתי להפסיק תמלחמה..היא המשיכה תוך כדי הנשימות.ולא הצלחתי לנשום טוב.
הקטע הוא שגם אם ארגיש שאני ראויה אז באלי למווות כבר בלי קשר כי החיים האלה..הם פשוט גוועלד.
מואההה.
איך יש לך כוחות לחכות ככ הרבה זמן?אנלא מצליחה להבין את זה.לא מצליחה להבין.
וזה רק עם אמונה חזקה לטוב הגלויי הנצחי וסבלנות וכן,בלי להיכנע ולוותר..
בעע אין כוחות לזה ואין כוחות לכלום.עייף לי מה שהולך כאן.עייף רצח רצח רצח.
איך יש לך כוחות לומר את זה?ואיך את לא נכנעת?
אני חל"מ
איך אני מתחיל
ע"ז
לסגור את האור, אולי נלך להית. אני חל"מ. מה יש ל' ואיך מתחילים ל'
תחליף שירים. יותר טוב.
תסגור את המזגן הזה.
ולא הספקתי לעשות את מה שרציתי כי היה לי יום עמוס ואני רוצה ללכת מפה אבל איך.
בסוף אני אספור 3..2...1 ואז אני לא אחזור לשם יותר טוב
אבל עכשיו חל"מ
1..2...3...