...מנדול
...רחל יהודייה בדם
מקווה שהכל טוב..
שיהיה לך המשך יום נעים 🙏
שיהיה לך המשך יום נעים 🙏
...מנדולאחרונה
אממ כן, טוב.
ויהיה עוד יותר בעזרת ה'
תודה לך!
ויהיה עוד יותר בעזרת ה'
תודה לך!
אולי לקחת אהבה ממנו,מזמור לאל ידי
ויצאת למסיבות של טכנו
בתל אביב...
בתל אביב...
..רק הפעם.
תניא זה ריפוי לנפש.
(אעייי באלי לבכות ולרקוד ולבכות עוד ולרקוד עוד ולשמוח מלא.
המ י"ט כסלו ממש עוד רגע.)
(אעייי באלי לבכות ולרקוד ולבכות עוד ולרקוד עוד ולשמוח מלא.
המ י"ט כסלו ממש עוד רגע.)
00אהבה.
בעולם הבא של העולם הזה שלי, הוא רחוק לי מאד.
הגוף והעולם מתמזגים. הגוף והנפש מים ושמן. העולם הוא אדם גדול, חלולים חלולים, חללים חללים ריקים. הרגליים שלי רק רוצות לרקוד. לעשות תנועות מוזרות וחופשית ולאפשר למוח לא לחשוב על כלום. בעולם הבא של העולם הזה שלי אני אהיה חופש. פרפר דרור כזה שיכול לעשות מה שהוא רק רוצה.
הגוף והנפש. והנשמה. מה יהיה על הנשמה.
אנשים הולכים ולומדים ושרים וכועסים ופוחדים, עוברים חיים שלמים בלי לחיות. בלי תכלית. הנשמה אין לה סוף. אין לה סוף. הגוף מוגבל, אפשר לצייר אותו ולמסגר אותו במסגרת עבה ושחורה. לך לצייר נשמה. חהחהחה.
לפעמים להביט במחשבה נותן לך מראה לנשמה, מה מעסיק אותך. אה. מה מעסיק אותך יא
בהמה. גוף ונפש. רפש. חלולים חלולים.
חלול הכל פה.
האדמה רטובה וריקה, דמעות מרטיבות אותה, אולי עוד שנה או שנתיים או בעולם הבא של העולם הזה שלי יגדל שם עץ שחלמתי עליו, הרי הרצון הוא הבסיס לקיום התודעה והתודעה היא הבסיס לקיום המציאות, והמציאות יכולה להיות טובה. מאד מאד טובה.
הגוף ונשמה, ככה נוצרנו.
העולם הוא אדם גדול, שמכיל חללים של שפע אינסופי, הגוף מכיל תודעה שיכולה להפתח לקבלת השפע הזה.
שמן ומים. איכשהו זה תמיד יזכיר לי את חנוכה. וחנוכה איכשהו תמיד יזכיר לי את "אחרי הכל את שיר", ו"אחרי הכל את שיר" תמיד יזכיר לי את הפעם הזאת שחיכית לך מלא זמן והשפתיים היו יבשות וסדוקות ואדומות, ולא הגעת. ולא בכיתי. ושרפו לי העיניים, וששרפו לי העיניים תמיד יזכיר לי את הלילות הארוכים עם אריק באוזניות ואערק בכוס פלסטיק ירוקה שנשארה לי מהגן, עדיין. והכוס תזכיר לי תה של מעון, שהוא מגעיל תכלס. אבל יש לו ריח של חורף ובית. וחורף ובית עושים לי להזכר בעולם הבא של העולם הזה שלי.
ואני מדליקה נר ומפזרת ריח לבנדר, ומכבה את האור ואותי, ומקווה לעולם הבא של גן עדן, אני לא מאמינה בגיהנום יותר. שבעתי כאב. אני מאמינה בעולם הבא של אור ואהבה ואמונה, עולם של נפש ונשמה מוארות, וגוף שלם בעולם שלם, וחללים של שפע שזורם כמו בטבע, כי זה הטבע.
ואותך איתי.
הגוף והעולם מתמזגים. הגוף והנפש מים ושמן. העולם הוא אדם גדול, חלולים חלולים, חללים חללים ריקים. הרגליים שלי רק רוצות לרקוד. לעשות תנועות מוזרות וחופשית ולאפשר למוח לא לחשוב על כלום. בעולם הבא של העולם הזה שלי אני אהיה חופש. פרפר דרור כזה שיכול לעשות מה שהוא רק רוצה.
הגוף והנפש. והנשמה. מה יהיה על הנשמה.
אנשים הולכים ולומדים ושרים וכועסים ופוחדים, עוברים חיים שלמים בלי לחיות. בלי תכלית. הנשמה אין לה סוף. אין לה סוף. הגוף מוגבל, אפשר לצייר אותו ולמסגר אותו במסגרת עבה ושחורה. לך לצייר נשמה. חהחהחה.
לפעמים להביט במחשבה נותן לך מראה לנשמה, מה מעסיק אותך. אה. מה מעסיק אותך יא
בהמה. גוף ונפש. רפש. חלולים חלולים.
חלול הכל פה.
האדמה רטובה וריקה, דמעות מרטיבות אותה, אולי עוד שנה או שנתיים או בעולם הבא של העולם הזה שלי יגדל שם עץ שחלמתי עליו, הרי הרצון הוא הבסיס לקיום התודעה והתודעה היא הבסיס לקיום המציאות, והמציאות יכולה להיות טובה. מאד מאד טובה.
הגוף ונשמה, ככה נוצרנו.
העולם הוא אדם גדול, שמכיל חללים של שפע אינסופי, הגוף מכיל תודעה שיכולה להפתח לקבלת השפע הזה.
שמן ומים. איכשהו זה תמיד יזכיר לי את חנוכה. וחנוכה איכשהו תמיד יזכיר לי את "אחרי הכל את שיר", ו"אחרי הכל את שיר" תמיד יזכיר לי את הפעם הזאת שחיכית לך מלא זמן והשפתיים היו יבשות וסדוקות ואדומות, ולא הגעת. ולא בכיתי. ושרפו לי העיניים, וששרפו לי העיניים תמיד יזכיר לי את הלילות הארוכים עם אריק באוזניות ואערק בכוס פלסטיק ירוקה שנשארה לי מהגן, עדיין. והכוס תזכיר לי תה של מעון, שהוא מגעיל תכלס. אבל יש לו ריח של חורף ובית. וחורף ובית עושים לי להזכר בעולם הבא של העולם הזה שלי.
ואני מדליקה נר ומפזרת ריח לבנדר, ומכבה את האור ואותי, ומקווה לעולם הבא של גן עדן, אני לא מאמינה בגיהנום יותר. שבעתי כאב. אני מאמינה בעולם הבא של אור ואהבה ואמונה, עולם של נפש ונשמה מוארות, וגוף שלם בעולם שלם, וחללים של שפע שזורם כמו בטבע, כי זה הטבע.
ואותך איתי.
..רק הפעם.
באלי לכתוב ממש עכשיו ו,
..עמירם
כולי בסטרס.
לא מרוכז במה שאני צריך לעשות
ויש הרבה מה
לא עושה כלום
רק בפלאפון.
מרפרש את הפיד למרות שאין שום דבר חדש.
לחץ לחץ לחץ.
אני אוהב את הקטע הזה ממש. הוא נכון ככ בכל התחלה של משהו חדש . השיתוק הזה שבמקום להתכונן למצב החדש אנחנו מכחישים שזה קורה ופשוט בורחים. לא כי אנחנו רוצים, כי אנחנו בורחים
אמאלה ואבאלהחיים של
פתאום מקום נורמלי.
אנשים נורמלים.
וואוו.
הבאסה היא רק שאולי ירושלים לא כ"כ טובה לי!
לא בגלל הסינדרום אלא בגלל המסנדרם :/
..רק הפעם.
(אני רוצה סדר בראש,משהו שיאזן אותי.
מידי לא מאוזן לי למרות שהימים נעים בין זום למיטה לזום למיטה לזום למיטה למחברות ושיעורים ומבחנים ואינספור עבודות.איכ.
מבולבל
וסוחט
ומעייף
וקשה.כל כך.
לא,אני לא רוצה את זה.
(אני רוצה בית ושקט ולבד,לבד מכל האנשים שמכירים אותי.
לבד אבל שאתה תהייה שם וגם כמה ילדים לא מוכרים,שיהיו שלנו.
ודשא ושמיים ומגלשות קטנות צבעוניות.
וגואש וספרים וכל דבר שיוצר רוגע.
ושקט,מלא שקט.
ונחת,מלא נחת.))
((אני רוצה נחת מימני.))
מידי לא מאוזן לי למרות שהימים נעים בין זום למיטה לזום למיטה לזום למיטה למחברות ושיעורים ומבחנים ואינספור עבודות.איכ.
מבולבל
וסוחט
ומעייף
וקשה.כל כך.
לא,אני לא רוצה את זה.
(אני רוצה בית ושקט ולבד,לבד מכל האנשים שמכירים אותי.
לבד אבל שאתה תהייה שם וגם כמה ילדים לא מוכרים,שיהיו שלנו.
ודשא ושמיים ומגלשות קטנות צבעוניות.
וגואש וספרים וכל דבר שיוצר רוגע.
ושקט,מלא שקט.
ונחת,מלא נחת.))
((אני רוצה נחת מימני.))
..רק הפעם.
אני פשוט צריכה לישון
אוף נו
(אני די חסרת תקנה)
.
אוף נו
(אני די חסרת תקנה)
.
..רק הפעם.
אין לך דבר העומד בפני הרצון
אבלאבל,איך,איךךך איך איך.
אני חייבת להתייעץ
ממ אוך.
אבלאבל,איך,איךךך איך איך.
אני חייבת להתייעץ
ממ אוך.
..רק הפעם.
אני לא מתנגדת שיחליטו בשבילי,רק שכבר יחליטו.
..רק הפעם.אחרונה
דיי נגמרתי
ו,
(...)
ו,
(...)
..דף תלוש
מאז שי
הכל לא שקט
אולי עוד מלפני,
אבל.
ורשימות המתנה ארוכות עד הירח
ומה בינתיים?
•••
(שי)
[אני פחדתי שזה יקרה]
הכל לא שקט
אולי עוד מלפני,
אבל.
ורשימות המתנה ארוכות עד הירח
ומה בינתיים?
•••
(שי)
[אני פחדתי שזה יקרה]
//רצה לאש
אובדן זה כואב
..תפוז סיני
זה לא עוד יום שהוא הכל
זה יום שהוא חולף לו
התחושות הן כן לא
מן בוקר מאוחר
ועומס מיותר
הפתעה מעט שלילית
מסתבר קצת חיובית
והחבר שלי כמו אח
פתאום היום ברח
קונה ולא קונה
מושיקו
הוא פתאום חוזר
לא חיכיתי לו יותר
לומד אותו
נושם איתו
סלט יצא מצוין
השעה זה מיושן
זה לא יום שהוא הכל
זה יום שהוא חולף אותו
זה יום שהוא חולף לו
התחושות הן כן לא
מן בוקר מאוחר
ועומס מיותר
הפתעה מעט שלילית
מסתבר קצת חיובית
והחבר שלי כמו אח
פתאום היום ברח
קונה ולא קונה
מושיקו
הוא פתאום חוזר
לא חיכיתי לו יותר
לומד אותו
נושם איתו
סלט יצא מצוין
השעה זה מיושן
זה לא יום שהוא הכל
זה יום שהוא חולף אותו
הגיע הזמן לומר שלוםמשיח נאו בפומ!
...רחל יהודייה בדם
זה נגמר
ואני מרגישה מוזר,
לא יודעת
חוזרת ל.
אלוקים,אנא, תעזור לי.
ואני מרגישה מוזר,
לא יודעת
חוזרת ל.
אלוקים,אנא, תעזור לי.
מפגרחדר בריחה
אין לך תקנה.
הכל בראש שלך
העולם נועד להפוך אותך לאיש עם חוסר
שלעולם לא יתמלא
תשאר תמיד ריק
תסע תמיד על מיכל ריק
כי לכך נוצרת
לריקנות
לאף אחת
לאף אחד
חבל שבכלל חשבת שמשהו יראה אחרת היום
הוזה
הכל בראש שלך
העולם נועד להפוך אותך לאיש עם חוסר
שלעולם לא יתמלא
תשאר תמיד ריק
תסע תמיד על מיכל ריק
כי לכך נוצרת
לריקנות
לאף אחת
לאף אחד
חבל שבכלל חשבת שמשהו יראה אחרת היום
הוזה
קחי נשימה,רצה לאש
זה כמו ניתוח כואב
ואז אתה פתאום מביןקשדר
ואז אתה פתאום מבין, שהם פשוט חבורת מטורפים, בדיוק כמו אז, ושם.
הם מגחכים מדברים רציניים, הם רוצים להיות בלי ולהרגיש עם, הם מתקשים להבין כראוי מושגים כמו אחריות, ובאופן כללי הם מאמינים באמונה שלמה שהעולם כולו נמצא ושוכן כבוד ממש בתוך הפלאפון שבכיס שלהם. לא רמוז בדילוגי אותיות, לא נמצא בעומק של לימודי עומק דרשות ותובנות, לא מוטמן ומוצפן בדרכים מתוחכמות, לא ניתן ללימוד ולהיכרות נאותה, והעולם גם לא רק "נגיש" יותר מתוך הפלאפון שלהם. הוא בעיניהם ממש נמצא שם. הם מדמיינים את עצמם הולכים ומשוטטים ברחובות עולם בתוך הפלאפון, הם רואים את עצמם אוכלים את המאכלים שתמונתם בפלאפון, הם מדמיינים את עצמם שוחים בבריכות שבתוך הטלפון, והפלאפון הכל יכול גם מציל אותם מהתחשמלות בבריכות שנמצאות בין חלקיקים אלקטרוניים במעמקי הפלאפון. הכל הפלאפון יכול. הוא יכול אפילו לחנך אותם פשוט על ידי "שעון מעורר". כלומר פשוט מסתבכים בחיפוש אחר המנגינה העריבה ביותר, שמים אותה בתור שעון מעורר, כשמתעוררים, הם מבקשים מהטלפון המחנך שיהיה מחנך נודניק, למרות שנודניקיות היא התנהגות לא חינוכית, אבל מי בכלל יגיד להם איך לחנך את המחנכים שלהם, ואחרי שבוע כשכבר לא נעים להם לשמוע מנגינה בודדה, כי מי שזכה בפלאפון כה מתוחכם הרי הוא ראוי לדעתם לכל טוב שבעולם, ואז הם יחליפו את המנגינה, כלומר את הצלילים הבוקעים מהמכשיר, כי האופן בו הצלילים נקלטים במוחם אינו מתחלף, זה תמיד האופן בו הם רוצים לשמוע אותם וזה לא משנה בכלל מה המנגינה, מה שחשוב זה הרצון הקפריזי שלהם, והוא רלוונטי גם בקביעת המנגינה ולהבדיל בהחלטה איך לקלוט אותה במוחם, אם היא זכאית לקליטה. אם לא הרי היא יכולה להיות מושמדת כמו כל עוברי חוק מקרב העולם הדמיוני שבפלאפון, תהיה זו תמונה, אימרה, מאמר, בלוג, חדשות שלא מוצאות חן בעיניהם, טור דעה, או סתם תשבץ מעצבן. בהינף אצבע הם מרגישים שהם מנהלים כל דבר הנדרש. ואם הם יזינו את המילה "שקר" לפלאפון החכם, והוא בתגובה יגיד להם בתוקף סמכותו כחכם: הא לך האמת על מגש של כסף. כמה רבה תהיה שמחתם, הלוא זכו באמת בכמה פרוטות, כמו שאדם זוכה במצוות ציצית הנפלאה בכמה פרוטות, כדברי הגאון מוילנא, והגאון מסין, הפלאפון שלהם, יודע להביא להם דברים נפלאים יותר.אם יזינו את המילה "אמת" והפלאפון שהוא בעל סמכות החכם מליבו יוציא מילין ויאמר: האהאהא, עבדתי עליך!, אז ידעו אל נכון כי משחק נאה היה זה, מתחכומי ונפלאות הפלאפון. הם אינם מבחינים גם בין לולב הצומח בדקל, לבין ציור "אימוג'י" בלשונם, הרי לשניהם ממש אותה צורה, ואותה דמות! ממש כדמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא, נורא הוד, והוא צלם ודמות שאינו פחות מבריותיו של הקדוש ברוך הוא. כי האימוג'י, אם-מג'יק, אם לשון שבועה, מג'יק לשון קסמים, הרי הוא חתום בשבועה שהאמת בתוכו טמונה, יותר מכל כישוף שבעולם. ואין הפרש בעיניהם, בין הפרש מרחק שבין נקודה לנקודה במפה של הטלפון, לבין ההפרש שבין הנקודות במציאות. אם תתגלה תקלה בחשבון - אין בכך כלום! הלוא הטלפון בעל סמכות החכם ימצא להם מהרה הסבר מה בדיוק הייתה התקלה, ואין להם צורך לתקן את השקפתם הכוללנית ביחס להפרש בין המרחק בנקודות שבפלאפון למרחק שבנקודות במציאות. האמונה בדמיון בין המופיע בפלאפון לבין המופיע במציאות, הוא בעיניהם אחד מעיקרי האמונה של "דת הפלאפון", שהיא, כמסתבר הדת הנפוצה ביותר בעולם בימינו. משכימים עם בוקר בהודאה שזכינו באליל גדול ונורא כמו הפלאפון, נעזרים באליל שלהם כדי לבצע פולחן יומי של שעת "מודה אני", יהיה זה ווטסאפ, סרטון, מוזיקה, או סתם התבוננות, ובמקרה הישנוני בהייה במשהו בטלפון, הם מתלוננים עליו שהוא "מרצד" (כך המילה הגסה הנפוצה בקרב המחנכים שלהם שהודחו מתפקידם, ולחלוחית מהגסות הזאת נשמרת אצלם בחצי אמון למחנכים, חצי תקווה להשתנות, חצי זלזול בזקנים, חצי מה-איכפת-לי, וחצי חמישי שהוא פשוט זיכרון העובדה שהם אלו שיודעים הכל מכח האליל הפלאפון, וחכמים כמותם המבינים את עומק המילה "חצי" בצורתה המתמטית הנכונה והמדוייקת, שאף אחד לא ילמד אותם מה פירוש "מרצד". ומכל מקום הוא כן גולש חזרה מחוץ לסוגריים כמו כל הדברים הטבעיים שהם פשוט זורמים בתוך הטלפון מבלי להתחשמל כמו שצייננו, ונחזור בגלישה ישירה אל המילה הגסה מחוץ לסוגריים -) "מרצד" כמו אליל בעל חיות, אבל הם סולחים לו כי הוא עוזר להם להישאר כאבן כבדה המוטלת מבלי נוע. ולאחר הפולחן היומי באחת האפליקציות הקדושות, הם פונים לנצל את הפלאפון גם לצורכי חולין כמו תפילה ולימוד, ולאחר שישביעו את עצמם מהכמות הנדרשת להשאיר את מוחם ונפשם צלולים דיים בכדי להיות שקוע בהבלים תוך התגאות שהם מתפללים ולומדים, ושקוע בהבלים מבלי שמישהו יוכל לומר להם: הבלים! שהרי הם כבר השביעו את עצמם די בצורכי חולין של לימוד מתוך הפלאפון הקדוש המשביע לכל חי רצון, ומי זה יטיל ספק בזוך וטוהר של צורכי החולין של הלימוד הנובעים מתוך פלאפון קדוש זה. והם אינם מבחינים כלל בהבדל בין עץ הנמצא בפלאפון, שאולי לא צמח מעולם, אלא נזרע וגדל בתוכנת עיצוב תמונות, וזה להם אחד עם עץ שצומח בגינה, שמשקים אותו ועובדים את האדמה, ולא יבחינו בין אבן הנמצאת בפלאפון, שאין ספק בעיניהם שהם כבר זכו לראות כל חתיכת חצץ מרחבי תבל בפלאפון הקדוש, ואינם סבורים שיש הבדל בין זה לבין משהו במציאות. בדיוק כמו שגלידה בעיניהם זה פשוט משל מתאים לבני אדם.ואין בעיניהם הבדל גם כן אם אני אמשיך לכתוב פה דברים שהם יראו אותם כ"הגיגים" דהיינו בלשונם - אמת בלי מחוייבות, דעה בלי בר דעת שעומד מאחוריה, חכמה בלי היגיון, ושיר נפלא שערטילאיותו היא הפזמון. ומטורף אחד יקרא את הדברים, ויאמר : הו! למדתי היום בינה, הוספתי לקח! מטורף שני יאמר: הו! אילו עומקי שטות, חירבושים וקישקושים.אחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשות ויחשוב על מהותם, אחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשותויחשוב על מי שכתבם, ואחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשות ויחשוב על מה יאמרו לו אחרים על זה, וכמובן זכות בכורה תהיה לשותפים לסדנאות הפולחן בפלאפון. יהיה אפילו מטורף שיקרא את זה ויחשוב שהוא גילה את סודות המציאות הבוקעים ומאירים מתוך הפלאפון, ב"הגיגים" כהגדרתם כנ"ל, שהם כהגדרה הנ"ל סוג דיבור מיוחד, שחלים עליו דינים שונים שאינם דומים כלל לכללי דיבור ולימוד רגילים. ה"הגיגים" שבפלאפון הקדוש, הם סוג דיבור שיש לו פטור כוהנים ממחוייבות, מהיגיון, מנאמנות בר-סמכא, ומעומק נפשי שיהא טמון ומוביל. טמון ומוביל, טמון ומוביל. לא, לא אוטומוביל. לא מוביל עצמאי ומושך את הקורא. רק עוזר לקורא להוביל את עצמו. אבל מה לנו להאריך, שכבר הבנו את הדברים ככללותם, והלא כל סוגי הקוראים דלעיל, שיקראו, לא ידעו ולא יבינו, והמשותף לכולם שימשיכו להישאר מטורפים, כי חכמת הפלאפון העמוקה מיני ים, עמוקה מיני תהומות, ויש אומרים עמוקה מיני שאול, החכמה העמוקה הזאת מלמדת אל נכון, שאין הבדל בין אל- נכון, כלומר אלוהים נכון, לבין אל- נכון, כלומר לא נכון, מה שקובע זה עומק ההבנה המרצד בערטילאיות, ושאין בלעדיו ואפס זולתו, כשהוא משתיק כל קול בקרבך, סוף דבר, סוף דבר? מילא קוהלת, יכל לומר סוף דבר, היה לו התחלה אמצע וסוף, אבל הפלאפון הקדוש, אין לו ראשית ואין לו תכלית, אשרי הזוכה לעמוד על סודו, וליכנס במסגרת קדושת תמונת דמותו מעבר לכל דמיון, מתחת לכל השגה, עמוס מכל עמוס וכמוס מכל כמוס, כ'אן מ'עשיי ו'אל ס'ובבי
הם מגחכים מדברים רציניים, הם רוצים להיות בלי ולהרגיש עם, הם מתקשים להבין כראוי מושגים כמו אחריות, ובאופן כללי הם מאמינים באמונה שלמה שהעולם כולו נמצא ושוכן כבוד ממש בתוך הפלאפון שבכיס שלהם. לא רמוז בדילוגי אותיות, לא נמצא בעומק של לימודי עומק דרשות ותובנות, לא מוטמן ומוצפן בדרכים מתוחכמות, לא ניתן ללימוד ולהיכרות נאותה, והעולם גם לא רק "נגיש" יותר מתוך הפלאפון שלהם. הוא בעיניהם ממש נמצא שם. הם מדמיינים את עצמם הולכים ומשוטטים ברחובות עולם בתוך הפלאפון, הם רואים את עצמם אוכלים את המאכלים שתמונתם בפלאפון, הם מדמיינים את עצמם שוחים בבריכות שבתוך הטלפון, והפלאפון הכל יכול גם מציל אותם מהתחשמלות בבריכות שנמצאות בין חלקיקים אלקטרוניים במעמקי הפלאפון. הכל הפלאפון יכול. הוא יכול אפילו לחנך אותם פשוט על ידי "שעון מעורר". כלומר פשוט מסתבכים בחיפוש אחר המנגינה העריבה ביותר, שמים אותה בתור שעון מעורר, כשמתעוררים, הם מבקשים מהטלפון המחנך שיהיה מחנך נודניק, למרות שנודניקיות היא התנהגות לא חינוכית, אבל מי בכלל יגיד להם איך לחנך את המחנכים שלהם, ואחרי שבוע כשכבר לא נעים להם לשמוע מנגינה בודדה, כי מי שזכה בפלאפון כה מתוחכם הרי הוא ראוי לדעתם לכל טוב שבעולם, ואז הם יחליפו את המנגינה, כלומר את הצלילים הבוקעים מהמכשיר, כי האופן בו הצלילים נקלטים במוחם אינו מתחלף, זה תמיד האופן בו הם רוצים לשמוע אותם וזה לא משנה בכלל מה המנגינה, מה שחשוב זה הרצון הקפריזי שלהם, והוא רלוונטי גם בקביעת המנגינה ולהבדיל בהחלטה איך לקלוט אותה במוחם, אם היא זכאית לקליטה. אם לא הרי היא יכולה להיות מושמדת כמו כל עוברי חוק מקרב העולם הדמיוני שבפלאפון, תהיה זו תמונה, אימרה, מאמר, בלוג, חדשות שלא מוצאות חן בעיניהם, טור דעה, או סתם תשבץ מעצבן. בהינף אצבע הם מרגישים שהם מנהלים כל דבר הנדרש. ואם הם יזינו את המילה "שקר" לפלאפון החכם, והוא בתגובה יגיד להם בתוקף סמכותו כחכם: הא לך האמת על מגש של כסף. כמה רבה תהיה שמחתם, הלוא זכו באמת בכמה פרוטות, כמו שאדם זוכה במצוות ציצית הנפלאה בכמה פרוטות, כדברי הגאון מוילנא, והגאון מסין, הפלאפון שלהם, יודע להביא להם דברים נפלאים יותר.אם יזינו את המילה "אמת" והפלאפון שהוא בעל סמכות החכם מליבו יוציא מילין ויאמר: האהאהא, עבדתי עליך!, אז ידעו אל נכון כי משחק נאה היה זה, מתחכומי ונפלאות הפלאפון. הם אינם מבחינים גם בין לולב הצומח בדקל, לבין ציור "אימוג'י" בלשונם, הרי לשניהם ממש אותה צורה, ואותה דמות! ממש כדמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא, נורא הוד, והוא צלם ודמות שאינו פחות מבריותיו של הקדוש ברוך הוא. כי האימוג'י, אם-מג'יק, אם לשון שבועה, מג'יק לשון קסמים, הרי הוא חתום בשבועה שהאמת בתוכו טמונה, יותר מכל כישוף שבעולם. ואין הפרש בעיניהם, בין הפרש מרחק שבין נקודה לנקודה במפה של הטלפון, לבין ההפרש שבין הנקודות במציאות. אם תתגלה תקלה בחשבון - אין בכך כלום! הלוא הטלפון בעל סמכות החכם ימצא להם מהרה הסבר מה בדיוק הייתה התקלה, ואין להם צורך לתקן את השקפתם הכוללנית ביחס להפרש בין המרחק בנקודות שבפלאפון למרחק שבנקודות במציאות. האמונה בדמיון בין המופיע בפלאפון לבין המופיע במציאות, הוא בעיניהם אחד מעיקרי האמונה של "דת הפלאפון", שהיא, כמסתבר הדת הנפוצה ביותר בעולם בימינו. משכימים עם בוקר בהודאה שזכינו באליל גדול ונורא כמו הפלאפון, נעזרים באליל שלהם כדי לבצע פולחן יומי של שעת "מודה אני", יהיה זה ווטסאפ, סרטון, מוזיקה, או סתם התבוננות, ובמקרה הישנוני בהייה במשהו בטלפון, הם מתלוננים עליו שהוא "מרצד" (כך המילה הגסה הנפוצה בקרב המחנכים שלהם שהודחו מתפקידם, ולחלוחית מהגסות הזאת נשמרת אצלם בחצי אמון למחנכים, חצי תקווה להשתנות, חצי זלזול בזקנים, חצי מה-איכפת-לי, וחצי חמישי שהוא פשוט זיכרון העובדה שהם אלו שיודעים הכל מכח האליל הפלאפון, וחכמים כמותם המבינים את עומק המילה "חצי" בצורתה המתמטית הנכונה והמדוייקת, שאף אחד לא ילמד אותם מה פירוש "מרצד". ומכל מקום הוא כן גולש חזרה מחוץ לסוגריים כמו כל הדברים הטבעיים שהם פשוט זורמים בתוך הטלפון מבלי להתחשמל כמו שצייננו, ונחזור בגלישה ישירה אל המילה הגסה מחוץ לסוגריים -) "מרצד" כמו אליל בעל חיות, אבל הם סולחים לו כי הוא עוזר להם להישאר כאבן כבדה המוטלת מבלי נוע. ולאחר הפולחן היומי באחת האפליקציות הקדושות, הם פונים לנצל את הפלאפון גם לצורכי חולין כמו תפילה ולימוד, ולאחר שישביעו את עצמם מהכמות הנדרשת להשאיר את מוחם ונפשם צלולים דיים בכדי להיות שקוע בהבלים תוך התגאות שהם מתפללים ולומדים, ושקוע בהבלים מבלי שמישהו יוכל לומר להם: הבלים! שהרי הם כבר השביעו את עצמם די בצורכי חולין של לימוד מתוך הפלאפון הקדוש המשביע לכל חי רצון, ומי זה יטיל ספק בזוך וטוהר של צורכי החולין של הלימוד הנובעים מתוך פלאפון קדוש זה. והם אינם מבחינים כלל בהבדל בין עץ הנמצא בפלאפון, שאולי לא צמח מעולם, אלא נזרע וגדל בתוכנת עיצוב תמונות, וזה להם אחד עם עץ שצומח בגינה, שמשקים אותו ועובדים את האדמה, ולא יבחינו בין אבן הנמצאת בפלאפון, שאין ספק בעיניהם שהם כבר זכו לראות כל חתיכת חצץ מרחבי תבל בפלאפון הקדוש, ואינם סבורים שיש הבדל בין זה לבין משהו במציאות. בדיוק כמו שגלידה בעיניהם זה פשוט משל מתאים לבני אדם.ואין בעיניהם הבדל גם כן אם אני אמשיך לכתוב פה דברים שהם יראו אותם כ"הגיגים" דהיינו בלשונם - אמת בלי מחוייבות, דעה בלי בר דעת שעומד מאחוריה, חכמה בלי היגיון, ושיר נפלא שערטילאיותו היא הפזמון. ומטורף אחד יקרא את הדברים, ויאמר : הו! למדתי היום בינה, הוספתי לקח! מטורף שני יאמר: הו! אילו עומקי שטות, חירבושים וקישקושים.אחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשות ויחשוב על מהותם, אחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשותויחשוב על מי שכתבם, ואחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשות ויחשוב על מה יאמרו לו אחרים על זה, וכמובן זכות בכורה תהיה לשותפים לסדנאות הפולחן בפלאפון. יהיה אפילו מטורף שיקרא את זה ויחשוב שהוא גילה את סודות המציאות הבוקעים ומאירים מתוך הפלאפון, ב"הגיגים" כהגדרתם כנ"ל, שהם כהגדרה הנ"ל סוג דיבור מיוחד, שחלים עליו דינים שונים שאינם דומים כלל לכללי דיבור ולימוד רגילים. ה"הגיגים" שבפלאפון הקדוש, הם סוג דיבור שיש לו פטור כוהנים ממחוייבות, מהיגיון, מנאמנות בר-סמכא, ומעומק נפשי שיהא טמון ומוביל. טמון ומוביל, טמון ומוביל. לא, לא אוטומוביל. לא מוביל עצמאי ומושך את הקורא. רק עוזר לקורא להוביל את עצמו. אבל מה לנו להאריך, שכבר הבנו את הדברים ככללותם, והלא כל סוגי הקוראים דלעיל, שיקראו, לא ידעו ולא יבינו, והמשותף לכולם שימשיכו להישאר מטורפים, כי חכמת הפלאפון העמוקה מיני ים, עמוקה מיני תהומות, ויש אומרים עמוקה מיני שאול, החכמה העמוקה הזאת מלמדת אל נכון, שאין הבדל בין אל- נכון, כלומר אלוהים נכון, לבין אל- נכון, כלומר לא נכון, מה שקובע זה עומק ההבנה המרצד בערטילאיות, ושאין בלעדיו ואפס זולתו, כשהוא משתיק כל קול בקרבך, סוף דבר, סוף דבר? מילא קוהלת, יכל לומר סוף דבר, היה לו התחלה אמצע וסוף, אבל הפלאפון הקדוש, אין לו ראשית ואין לו תכלית, אשרי הזוכה לעמוד על סודו, וליכנס במסגרת קדושת תמונת דמותו מעבר לכל דמיון, מתחת לכל השגה, עמוס מכל עמוס וכמוס מכל כמוס, כ'אן מ'עשיי ו'אל ס'ובבי