בלי לחשוב
מונוטוני
צעדים רגילים
אנשים רגילים
זמנים
קשים
בלי לחשוב
צעד
צעד
הרגלים
להמשיך
בלי לחשוב
בלי לעצור
ויש לי המון מה לומר להם
אבל אני ישתוק
אבא שורף לי.כל כך.אני רוצה לשחרר.
ואני צכה הרבה זמן חיבוק.אוף אבא.אני צכה חיבוק אמיתי.וקשה לי להיות פה.כל כך.
אבא אני רוצה להרגיש כוחות.אפילו הכי קצת שיש אבל להרגיש טיפונת.
כואב לי כאן.רק אתה יודע עד כמה.
חייבת לצאת החוצה.
צריכה לנקות תראש מהכל.
לתת מקום לעצמי.
קשה לי להכיל הכל.
אבא.אני לא כועסת.אני צכה רק מנוחה.מנוחה מעצמי.מהחיים שרודפים אותי מכל כיוון אפשרי.
קשה לי להרגיש ככה.
קשה לי להרגיש הבנאדם הכי מפגר בכל היקום.
רוצה להרגיש טוב.טוב אמיתי כזה.
(אפשר?אני יודעת שאתה טוב לגמריי.טוב אין סופי.רק קשה לי עכשיו לראות את הטוב שאתה שולח לי.אני צכה תפילות.אבל לאף אחד לא אכפת בגרוש ממני.התפילות שלי לא..הם לא.אבא אני רועדת עכשיו.בבקשה אבא.אוליי אני מקצינה עכשיו.אבל דיי.לא לא רגע הלב לא סתם מרגיש.הלב לא סתם מרגיש.
אז לא.אני לא מקצינה.
כן אבא כואב לי אבא כואב לי.)
מפגרת.
הייתי רוצה לקחת את כל הכאבים של כולם ושכולם ירגישו טוב.שלא ירגישו אבודים.
קשה לי אבא שכולם כאובים.הכי קל להיות בשביל אחרים.וכילו בחיית מה איתי.למה לעצמי אנלא נותנת מספיק מקום לכאב.למה אני מדחיקה למה.למה מכחישה למה למה למה.זה מפגר.כל כך.אני טפשונת שאין דברים כאלה.ולמה אני בפורום הדיכאוני הזה.תמותי.הדיכאון הזה אוכל אותי.
בדיוק בגלל זה אני שונאת להכאיב להם.פשוט שונאת.מה נסגר איתי יא מפגרת מה נסגר.נמאס לי לא להיות בשבילי.נמאס.למה אני חושבת רק עליהם ואיך להם יהיה טוב.מה איתי בחיית מה איתי למה את לא מקשיבה למה שאת צכה באמת.למה להיות רעה לעצמך.זה מפגר זה ככ מפגר.יואוו אבא.למה אני מפגרת למה למה למה.אני כועסת בעצם.אבלאבל לא עליך..עליי אני כועסת.למה לא לחשוב על עצמי מספיק למה.לא רוצה שכולם כאובים.אנלא יכולה כבר שלהם כואב וגם לי ולכולנו.אני שונאת תעצמי.אוף אבא.המצב הזה בלעע.לא טוב לא טוב.לא טוב גלויי.בסדר אם זה אתה רוצה מי אני שאתווכח.
פיכ.
באלי לא לחיות שזה בעצם למות נראלי.
לא.אני לא רוצה למות.דיי דיי דיי.אני לא רוצה למות.אני רוצה פשוט שלא יכאב.אני רוצה פשוט שלא יכאב.דיי הבנתי.מפגרת.
ולא מספיק שאנלא נותנת לעצמי מקום אני גם שם בשבילם בכזה חוסר רגישות.זה מפחיד.רק פוגעת.רק פוגעת.לא עדיף לשתוק לפעמים?בחיית כמה את מדברת.פשוט תסתמי.כל הדיבורים שלך סתם לא מועילים בשום צורה.כל מילה שלך רק פוגעת יותר ויותר.פשוט תסתמי.כמה את יכולה לפגוע ולדבר ו'לעזור'.אז לא.תדעי שאת מפגרת בכל רגע שאת כאן.את פשוט מפגרת.חושבת שאת עוזרת..חכמה גדולה.את פשוט מפגרת.את תסתמי.תודה.
תתנערי.תתנערי.
למה את כאן.תתנערי.
התנערי מעפר קומי.
למה את כאן.
וואי את מפגרת.
ואני אשכרה בוכה.על שטויות.לאיזה רמה הגענו.לא זה לא תקין.כמה אפשר לבכות השבוע.אוליי דיי דמעות?תפסיקו לרדת.פשוט תפסיקו.אתם שומעות?!זה פשוט בלעעעכס.מה הסגר?!?!וואי באלי לשרוף תעצמי.
(נמ,קורונה ונהנים)
אני עוד לא התחלתי תשבוע.אני עוד בשבוע שעבר.ולמה שיהיה לי ראש עכשיו ללימודים.זה כילו לא קשור עכשיו בשום צורה.בחיית רבין.הראש שלי במקומות אחרים.מה אתם רוצים ממני.לא רוצה לחיות.לא רוצה.אוקיי אז חיים אמיתיים בעעע נמאס להתפלסף.פיכ.את לוזרית.
עולם מצ'וגעעע.
אני מצ'וגעעעת
טוב את זה הבנתי כבר מזמן עוד לפני שנולדתי.
אז מה עושים?
נמשיך להצ'טגעעע ולעשות עוד שטויות?
רגע חושבים.
בעצם אין סיבה לעצור את זה.
פיכ.
וואלק היא שמחה אותי האמת.עשתה לי טוב על הלב.
נמ,אבל אם היא הייתה מכירה אותי באמת היא לא הייתה חושבת ככה לעולם.
אנשים תפסיקו לחשוב עליי טוב.כי אני לא.אני.רע.גמור.חידוש כמוהו לא היה מעולם,בקטע הכי רע.לא היה עוד חידוש כזה רע בעולם.משו חדש שעוד לא קיים עד הרגע שנולדתי.
אני לא מצחיקה.מה את מבלבלת תמוח.עדיף לך לצחוק ממישו אחר.מישו אמיתי.שבאמת שמח.החיוך הזה שיקרי.הוא כבר לא חלק ממני,או שאני לא חלק ממנו.אני לא מצחיקה ואם כן אז זה לא אני.לא בקטע עניו,אתה יודע..בקטע שפשוט היא לא יודעת מה אני באמת.מצחיקה אני לא.מפגרת.לא מצחיקה בשום צורה.כן.גם אם זה נראה לך.זה שקר.אם היו מכירים אותי לא היו לי חברים.וזה עצוב לי שזה ככה.כי אף אחד לא היה רוצה להתקרב אליי.פיכ.איזה שפל.שפל המדרגה.מזעזע.יא רבין וואי.
אבא אני רוצה שהיא תרגיש טוב.אבא שורף לי.אני ככ רוצה שתהיה לה כבר בהירות.אבא קשה לה והיא סובלת.אבא.בבקשה אבא.תושיע אותה.היא לא יכולה יותר ואני רוצה שיהיו לה כוחות.שתרגיש תכוחות.אבא.רק אתה יכול לעשות את זה.בבקשה אבא.תביא לה כבר ישועה.היא לא יכולה יותר.אבא אי אפשר לחיות ככה יותר.לא רוצה שהיא תשרוד.רוצה שהיא תחיה.עם חיות כזאתי.באמת אבא.באמת.אבא אתה טוב.תראה אותך ותתגלה.טוב?אתה מסכים?היא צריכה אותך פה.היא צריכה להרגיש אותך.בבקשה אבאלה.בבקשה.
אז אפשר?
אוף נמאס לי מהודעות.נמאס לי לענות.למה הם חיים ואני מתה.ולא באלי לענות לאף אחד כאילו כשישאלו אותי מה איתי, אני אומר להם בדיוק מה מרגישה בלי להתפלסף.פיכ.הייתם רוצים.אם כבר אני אגיד שאני אחלה חסדי ה' כי סתם..בהתפלספות כי הכל טוב בעיניו התברך.ולא, הם לא מתכוונים שאומר להם מה בעיניו התברך אלא בעיניי.ואני לא עושה את זה.ואני לא מספיק אמיתית.מתי תפסיקי להיות כזאת מפגרת מתי.ולמה להיות כזאת שקרנית ולמה להביא להם אשליות.אני לא רוצה.אני לא רוצה לדבר עם אף אחד.אבל אני כן רוצה שהתעניינו ושיהיה להם באמת אכפת כילו בלי שאגיב פשוט.ככה פשוט.אבל כן באלי לענות אמיתי בעיניי אבל קשה לי.קשה לי כל כך לשתף.אבאאא.מתישהו?מה נסגר איתי מה.אני רוצה כבר לחיות.אפשר טיפה?טיפה???נמאס לי להיות כזאת.נמאס לי מהדיכאון הזה.נמאס לי מעצמי.דיי תינוקת.איזה מחלה ארורה.באלי להגיד יהי זכרה ברוך אבל לא.אבא לא רוצה.עד מתי.תמותי.
אני לא רעבה עכשיו ולא היום ולא מחר וגם לא אחכ אוקע?אוקע?וואי אז פשוט תפסיקו.שחררו..תפסיקו להאכיל אותי.דיי דיי דיי.
פסיידר יש מבין.
אתם רוצים שיהיה לי תכלס טוב אבלאבל זה לא ככ נעים לי.אז אולי שחררו?תרפו ממני כבר טוב?אל תחשבו עליי.לא צריך.בעצם כן צריך, אבל זה לא נעים.יש מבין?הלוואי תבינו אותי כבר.אני צכה את זה.יש מבין?יש מבין????לא לא.אין מבין.בעעעעע.
נמ,טעטע?
המ נראלי בעצם כן כואב לי אבל המ
אוף לא ידעת
אוכל זה לא טעים
גם שניצל.שניצל זה בעעע.
שניצל זה לא טעים סופית.
באלי להקיא.את הכל.באמת הכל.
אוף והלוואי שנעשה בסוף את מה שנכון.אני רוצה.לא כיף להתלבט מלאן.לעשות את זה?מה עושים?מה עושים???
אוי טאטי.תראה בהירות.סבבה?אפשר כזה?הלוואי שייצא טוב איתה ואז נבין.נבין סוף סוף.
כואב לי נראלי.
אוף לא ידעת.
בעעע
פוף.אני מתגעגעת לפעם.אני ככ מתגעגעת לפעם.פוף פוף פוף.
ותודה.אבל באמת.אני מבינה שזה לא סותר.
תודה שאני נותנת לזה מקום עכשיו ומאפשרת.אפילו טיפונת.זה כבר משו.
ותודה שהתבהר בסוף.זה ככ לא מובן מאליו.תודה אבאלה.תודה ככ.
אני רוצה לא להתגעגע.
אני רוצה לקבל את המציאות הזאת.ככה.כמו שהיא.וזהו.לשתוק.
נמ,אפשר בעצם גם להתגעגע וגם לקבל תמציאות.
לתת ללב להרגיש.הכל.
בדיוק מה שאמרתי לה,לומר גם לי.
תקשיבי למה שאת אומרת.טוב?זה נכון ואמיתי.
בנחת.
לנשום לנשום לנשום.עמוק לנשום.
את טובה.את טובה.תהיי חזקה.תחזיקי עוד קצת.עוד קצת.את מסכימה?
אךךך אבאלה.אתה טוב כל כך.אתה לא סתם אתה.אתה..פוף.אין אין אין.
שוב בוכה.
בסדר,תני לך לבכות.תני לך להרגיש את זה.את חזקה.את חזקה.בבקשה ממך.לא.את לא מפגרת.בסייידר?אבא איתך.כןכן אבא איתך.בסיידר?
לא.לא בסיידר.אוי טאטי.
להרפות.
טוב?רק קצת.רק קצת.
כמה שאת מסוגלת.
אבא קשה לי להילחם.
אבא אני צכה להרגיש אותך יותר פה איתי.
אתה פה איתי אבל אני צכה יותר להרגיש את זה באמת.
דמעות דמעות..
קשה לי איתכם.
אוף אבא למה אני ככ מפגרת.קשה לי להיות מפגרת.באמת אבא.אתה יכול לנער אותי?אני צכה את זה.
מחילה אבא על הבקשה המוגזמת הזאת כי אתה לא חייב לי כלום.באמת.אבל מותר לבקש בכל זאת?אני לא רוצה להיות מפגרת.אני ככ לא רוצה.למה אני עושה את זה לעצמי למה.למה אנלא יכולה להשתלט על עצמי למה.שורף לי אבא.שורף לי ככ.תוכל להביא כבר תבית?אני צכה רוגע.רוגע אמיתי כזה.לא רק רוגע.זה יותר מזה.הרבה הרבה יותר.וכבר קשה לי מידיי להרגיש שאתה הומלס.ושאני הומלס ושכולנו כאלה הומלסים.זה שורף לי.אבא ככ שורף לי.קשה לי.קשה לי כבר לחכות לטוב הגלויי.אני לא רוצה ארבע כוכביות.אני רוצה לשנות את התפיסה שלי.אבל קשה לי אבא.קשה לי ככ.אני יודעת כמה אתה מבין אותי.תוכל להראות לי שמשו זז וגלויי יותר?דיי באמת רק ביקשתי.אתה לא חייב לי כלום אבל אתה מבין?כן אני יודעת שאתה מבין.אפשר לראות את הטוב שאתה שולח לי?אבא אני רוצה אותך.באמת באמת אני רוצה אותך ובאמת באמת אני לא רוצה ארבע כוכביות.
בעצם כן.במובן אחר פשוט.ארבע כוכביות טובות.לא רעות.אבא תיקח אותי אליך.בקטע טוב כן?פשוט אני רוצה להתקרב.אני רוצה ש***** *** תהיה בשליטה שלי.ושאשים פס על ***.כי זה לא עושה לי טוב להרגיש ככה.אני רוצה לחייך באמת ולעבוד אותך רק בטוב אבל זה לא פשוט לי.ככ לא פשוט לי.אפילו רק לחייך.לחייך באמת כזה.גדול עליי.גדול עליי.
עשה לי טוב ומחמם כזה בלב שהם באו היום.ככ חימם את הלב.זה הדבר היחידי שהרגשתי בו טוב היום.אבל זה דבר גדול.גדול מאוד אפילו.למרות שאני שונאת ***** אבל עדיין.יש בזה המון טוב שהרגשתי שאכפת לה עד כדי כך.כמה שלא מובן מאליו כמה שלא מובן מאליו.
לנשום עמוק.עמוק עמוק.
אל תהיי מפגרת.בבקשה.
אךךך תן לי להרגיש כוחות.יש מסכים?
חלון לים דירה הכי יפה בעיר
עוד מחכה למשהו שאת ליבך יעיר
ובינתיים בדידות מקיר אל קיר
ויום את מחליטה שם לעזוב
רחוק לנסוע כדי להרגיש ת'לב קרוב
מגיע לך כבר לאהוב
כמה חברים שצחקו לך
איך שוב ושוב הם מסבירים לך
את מחפשת דבר שלא קיים
מאחורי הגב אומרים את משוגעת
אבל בפנים אין שום ספק את כבר יודעת
בוודאי ישנו שם
זה לא בשמיים לא בסוף העולם
כמה טוב עוד לפנייך
רק אל תעזבי ידיים
אל תעזבי ידיים
נכון שבלילות את מתבלבלת
סוגרת את הלב ושוב נופלת
והייאוש הולך ומתגבר
תדעי ששום דמעה שלך לא נאבדת
כל תפילה שלך פותחת איזו דלת
נשמה רוצה להשתחרר
בוודאי ישנו שם
זה לא בשמיים לא בסוף העולם
כמה טוב עוד לפנייך
רק אל תעזבי ידיים
אל תעזבי ידיים
האם הרצון יותר גדול מהפחד או האם הפחד יותר גדול מהרצון?
וואי כמה שהיא צודקת..
הלוואי כבר שהרצון יהיה גדול יותר מהפחד.
אני רוצה ככ שזה יקרה,אבל אני גם מפחדת מאוד.
אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אבא זה לא משנה מה אני רוצה.זה משנה מה אתה רוצה.
היידד!
![]()
אוף וזהו
געגוע זה כל כך אכזרי.
(וזה..היה הדבר הכי טוב שיש. הכי מופלא שיש בעולם. אתה ראית כמה היתי ילדה קטנה שם. כמה פשוט נסחפתי איתם,הגלים האלה.
אוך אתה ראית את הלב שלי.כמה שהוא התגעגע. כמה שבכה(בפנים ) והתגעגע. כמעט בכה מהעיניים. הריחוק שלו זעק לשמים.
והאנסופיות הזאת.זה..אי אפשר להסביר.אי אפשר. זה עצום. צריך להביא גלים, שישטפו אותנו.
וגשם, רד כבר גשם. כי צריך לשטוף הכל. ואויי אתה יודע בכלל כמה היה לי טוב איתך שם? אתה יודע כמה שכמעט הצלחתי לפתוח את הפה ולהוציא כמה מילים? ואני יודעת שאפילו זה שכמעט יצלחתי זה גדול בעיניך. ולצעוק את כול כולי שם רק לגלים ולשמים. בחוף הריק ריק ריק הזה. אין כלום. בחצי לילה חצי לפנות בוקר הזה. בללכת מסטולים ברגל. בשיהיה לך חתכים בכל הרגליים כי הלכת יחף. בלצחוק כל הדרך הזאת. בלעצור בתחנת דלק ולקנות ארטיק ב4 בבוקר ולהמשיך ללכת ולצחוק. זה החיים האמיתיים. זה זה. צריך למצוא אותך בדברים המשוגעים והמופלאים האלה. בלהיות מפוצצים בחול ובגלים כאלה סוערים עם קצף לבן. להיות מלאים בצעקה שכמעט נצעקה שם. להיות מלאים בצער. וזה היה.. משוגע. משוגע אני אוהבת. אני רוצה כל החיים שיהיה משוגע כזה.
אני רוצה ללכת ולצעוק שם שאיך כל הגוף כואב. לי. מרוב. געגוע. כואב לי מרוב געגוע. מרוב געגוע. זה אכזרי.
אני רוצה ללכת ולצעוק כמו מסוממים מאהבה ושיגעון, גשםם רד כבר גשםם. כי צריך לשטוף הכל. צריך לשטוף את הלב.
צריך חיבוק שלך. צריך את כולם באהבה ושיגעון.
תודה על הדבר המופלא הזה. תודה על אתמול זה היה לי קסום. ואני רוצה עוד הרבה כאלה כמו אתמול. המון. כל החיים. אני רוצה שמה לגור.
ושמה לצעוק את כל כולי.
זה היה פשוט..חיוך מלאכי כזה. שיער רטוב עם חול ועיניים נוצצות. אשכרה נוצצות. זה.. פף זה מדהים.
ים ולילה וכוכבים שלי. וצעקות שלי. ואהבה ושגעון.אני אוהבת.
אני מפחדת שזה ייגמר)
ועכשיו כל הגוף כואב לי מרוב געגוע.
(כל מיני אנשים שיש בעולם,
אני נורא מתגעגעת ובאלי חיבוק.)
איאיי איזה כיף לקרוא אותך. הזכרת לי להתרגש שמחר אני באה אלייךךך עאעא.
אני אוהבת אותך ובאלי שנלך לשמה גם שוב.. טוב? ממ הלוואי שיצא
אעאעאע עעעע.
כןכן. אני גם באלי איזה אור
הלוואי ולא נהיה.
והילולא לרוזינר.. מחר ניקח נר וגפרורים.
נזכור?
אולי.
השאלה כמה התרחקנו
נעלם לי הספר..
הטיפת רב'ה שהיתה לי נעלמה
ו.. האדמור מפיאסצנה..
(נכון יהיה לנו טיפה של קדושה שתזכיר לנו להדליק נר ולספר סיפור?
האדמור מפיאסצנה.. אנחנו חייבים.)
יש משהו יפה ברמות. אם תרצי תבקשי אני ישאל את אבא שלי מאיפה הוא הקריא אתזה..
מתוך ה'אש קודש'.
(וואוו יאבאלה עשית לי צמרמורות בכל הגוף.
בקטע טוב כן?
וואי וואי וואי כמה שחיזקת.
תודה לך על זה ככ.
את הכי מרפאת בעולם.
ואני איתך.כל כך כל כך
יאבאלה אני בוכה.
יאבאלה כמה זה עשה לי טוב לקרוא את זה.ככ.
וואוו לנשום עמוק.עמוק.
תודה לך על זה כל כך.
וואי הדמעות עכשיו מתוקות לי.
תודה עליך.כל כך.
כמה שזה חזק וחותך פחד.
וזה טהור.זה טהור כל כך.
פשוט תודה עליך.אין לי מילים כבר.פף.)
פשוט זה ככ התאים לי, בשבילך.
וכל כך באלי שתדעי שהמלחמה הזאת טובה. (והלוואי שגם אני ידע את זה..)
ואין לי הרבה מילים.. אבל לב. ענק.
זה מגיע לך ככ.
את אהבה את.
זה כל כך אמת מה שכתבת שם.ואני אוהבת אמת.
איזה מתיקות אייאייאיי איזה מתיקות.
נכון.וואי.את ככ צודקת.
חשוב לדעת את זה.ממש ממש.הלוואי שנזכור את זה תמיד.הלוואי הלוואי.
בואי נחזיק עוד טיפונת יאללה?נחזיק חזק נחזיק חזק.
נראלי אבאלה אוהב אתזה.
מואההה. ואת מרמלדה את.ככ.
את פשוט גיבורה.
זאת אמת טובה.
ובטח נחזיק. נחזיק חזק.
נלחם ובעזרת השם ננצח.
לב גדול.
שתינו גיבורות.
זה דורש כוחות להוציא אמת כזאת.רק ללמוד ממך.
אמן אמן אמן ושוב אמן.
לב עצום.
צודקת..
ורק שתדעי שהאמת הזאת, היא המון בזכותך..)
![]()
ישש
ישתבח שמו לעד
יא בובית
אבא.
תודה לך על זה.
איזה כתיבה יש לך..
הייליגער ייד.
ושוב הגיע השעה הזאת, אני נכנסת למטבח בחיפוש אחר אוכל, משו כזה להכניס לי לפה, או אולי יותר נכון משו להכניס לי ללב, משו לפחות קטן שיבוא ויגיד לי שהיי, גם היום עשיתי משו, הצלחתי להתקדם טיפה באיזשהו תחום, הייתי משמעותית, אפילו טיפה..
אבל לא, כל פעם אני יוצאת ריקה כמו לפני.
מה אני מצפה מעצמי?! כל היום נשארת במיטה, לא זזה מהפאלפון, לא עושה כלום, איך אני מצפה בסוף היום להרגיש מסופקת?! איזה מין משמעות אני חושבת שאני אמצא?!
וככה זה, כל לילה. הבית שקטט, אני לרוב מדברת בפון, או סתם מעבירה את זמני בצורה כלשהי, וזה עושה לי טוב הלבד הזה, השקט והחושך...
אבל גם כל לילה מחדש, זה מחזיר את תחושת ההחמצה הזאת של לא עשיתי היום שומדבר ונאחס כזה, אבל לא משנה כמה מעצבן וחזקה תהיה התחושה הזאת, בבוקר שאחכ, היא לא תהיה קיימת ולא תשלח לי כוחות או מוטיביציה לקום לעשות משו...
מעניין עוד כמה לילות נעביר ככה עד שבאמת נמצא את הכח לשנות פה משו..
חייבת לדבר עם מישה יסתםם לא משו קרהה אוףף איזה עןלם אלוואי שיענו לי
פשוט אף אחתכברלא ערה
אני לא עומדת בקצב
אי אפשר לצאת להפסקה?
להתאפס?
ליישר קו?
השעון מלחיץ אותי
מה יהיה