פורום ריק ומוסתר (עמוד 511)

אוף.

שוב היא.

בטוחה היא מינימום יושבת דרגה מעל כסא הכבוד.

לא, צר לי.

אבל את לא.

ועם איך שאת, לא יודעת מה מגיע לך כבר.

זה בא ברגל כל זה את חושבת.

אם כן, תחשבי שוב.

אם לא, תחשבי למה..

אך, כמה טוב הילדה הזאת עושה בלב.

משו בקול שלה מרפא איזה פצע שעוד לא נפתח.

איזה פלא גדול היא.

עוצמה וקודשה ועונק.

באלי חיבוק ממנה.

באלי חיבוק ממישו שיודע לחבק.

ונמאס לחכות לטוב הזה ולדבר עליו, ואין אפילו רמז קטנטן שהוא יבוא.

שיבוא כבר.

נמאס לחכות לו כל הזמן.

למה שלא יהיה המון טוב וקצת רע?

למה להתקמצן ככ על הטוב?

עד שטוב.

ולמה כל פעם חדש אני כותבת פה.

אוי, אני צריכה ללמוד לסתום.

דחוף

דחוףדחוף.

שיגמר הכאב בטן,

והלילה,

והפחד,

והזכרון.

זה יגמר מתישהו?

(תשתקי פטפטנית.

תפסיקי כבר כאן.

אחכ תתחרטי בגדול.)

כל הדרכים החסומות.

איי, כמה שהדרכים חסומות.

גדר תייל, לא סתם חסימה של חובבנים.

חסימה של רוע,

שמנסה לתקוע אותי.

לחסום.

יפתחו לפנינו.

עוד יפלו מסכי הברזל,

הסוגרים על ליבנו.

הלוואי.

שהלב ירגיש משו, חוץ מכאב.

שיפסיק להיות אטום ככ.

גם הים הגדול הזה יכול הוא להבקע,

אם רק נאמין.

(נמ,מותר לי?

אני בוכה פה.את לא מבינה בכלל כמה כואב לי לקרוא.כי כואב לך.כי כואב לך וככ כואב לי שכואב לך ככה.וגם,כי את כותבת אותי.הכי בעולם.ואני ככ מרגישה ומזדהה את לא מבינה אפילו כמה.באלי שתעני לה ושתדברו..אבלאבל אוליי זה לא הזמן עכשיו.אוליי את צכה רק שקט מכולם ולהיות.רק להיות עם עצמך ולהקשיב,רק לעצמך,רק למה שהכי נכון לך עכשיו.

את יודעת מה אני רק רוצה עכשיו?אני רוצה לחבק אותך.ואת יודעת עד כמה?לא.את לא יודעת.אני רוצה לחבק אותך ככה חזק שאת אפילו לא מתארת.הכי חזק והכי ארוך.פוף.באלי לשבת איתך ולבכות.ולהיות איתך.ולשחרר.את הכל.את כל הלחצים.הכאבים.הנסיונות.ופשוט הכל.לתת לדמעות לרדת.ככה.פשוט ככה.אני רק רוצה לשחרר איתך ולהרפות הכל.הכל.ולשתוק.ואת יודעת?את הכי טובה.הם לא מבינים כלום.הם לא מבינים מה את מרגישה.הם עושים לך כואב אז דיי,הם לא מועילים בשום צורה עכשיו ורק עושים לך בלעעעכס עם ההתנהגות שלהם אז אל תתני להם מקום בתוכך כי הם פשוט לא מבינים.

אז אוקיי,אנחנו לא מושלמים.וקורה,קורה שמאכזבים וטועים אבל מה נעשה שאנחנו ככה?!אנחנו אשמות?לא.כל אחד נולד עם חולשות אחרות.לא טוב להם,שיתמודדו.את זה את.קשה להם לקבל?לפחות ניתן לעצמנו אהבה ונקבל אותנו.העיקר שנבין שאנחנו בסדר,ו,הגיוני שזה יקרה.הכי הגיוני בעויילם.תשתיקי אותם ואל תכניסי תקולות שלהם אלייך.את בסדר.את הכי בסדר.כןכן את.את הכי טובה.ואת משתדלת.את עושה הכל כדי להיות טובה וטעטע רואה אותך.הוא רואה שאת מנסה.הוא רואה.אז דיי, הם לא יגרמו לך להרגיש ככה.הם פשוט לא.את יודעת מי את ואת יודעת שזה לא היה בכוונה אז אל תתני להם להפיל אותך.אללל.למה שהם יגרמו לך להרגיש ככה הא?הא?לא.פשוט לא.את יודעת מי את ואת יודעת כמה את רוצה באמת טוב.אז קורה.טועים לפעמים.אנחנו לא מלאכים אוקי אוקי?אוקי אוקי!וחוצמזה שאנחנו לא מלאכים אז יש לנו גם המון דברים טובים מאוד.בואו נראה גם תדברים הטובים שכן יש לנו.ונשמח בהם.ונחייך אליהם.ונגיד תודה לטעטע עליהם.הם לא יגרמו לך להרגיש רע.הם פשוט לא.שוב,לא טוב להם,שיתמודדו.כי את זה את וככה ה' רצה שתהיי,למרות כל הכאבים והקשיים.

אני רוצה לחבק אותך.חזק חזק.כואבת איתך ככ.וואי.)

((נמ, ואני רוצה לנגן איתך עכשיו תשיר 'משכן'.פוף.באלי להיות ליידך.ורק לחבק.אני אוהבת אותך.ככ ככ.את חזקה.את הכי חזקה.אל תתני להם להפיל אותך.אל תתני להם להפיל אותך.אני אוהבת אותך.פוף פוף.אני רוצה לחבק אותך.ככ.ואני רוצה כבר שתרגישי טוב.טוב באמת.ושיגיעעעע.שיגיע כבר.וואי.יאללה טעטע תושיע.

ו,אני פה.באמת.לכל דבר.מוזמנת ממש ממש אם רוצה.לב.לב גדול גדול ועצום וענק ואין סופי.))

ילדונת

רק להגיד שאני איתך.

אוהבת המון ופה, את יודעת את זה.

חיבוק ממני. חזק חזק.

(אבל אמרנו שכע לא?)

רק

שכל הספקות יותרו במהרה

ושנצליח

לבנות את הגשר

בין הלב

לשכל

ולחבר

בין השמיים

לארץ

על מה

בחיי, תגיד לי על מה.