פורום ריק ומוסתר (עמוד 511)

מחשבות.

האמת היא שאני מפחד
מפחד להמשיך לצעוד
על הרגלים מגונים
מפחד מטוהר המידות
לבן כסדינים
מפחד ממשקל עודף
במותניים ובשירים
מפחד לאבד הכול
לאלוהי האמיצים

מפחד לסגוד לטיפה הכחולה
לדקירה הקרה בדירה ריקה
עשב מת הקם לתחיה
חיי לילה ללא נשמה
עיניים מרצדות משעות של צפיה
מצבות לרגעים אנושיים

חיכינו ביחד

קיוינו

כבר היינו בטוחים שהוא מגיע.

לבסוף במקומו הגיע גל גדול של אכזבה

ושטף 

והרס

את הארמון שלנו

 

אז בלילות קרים

עם פנס מתחת לסמיכה

הם מדברים

והוא מגלה לה מה היא בשבילו

כל עולמו

 

איך מרגיש געגוע?
לא נרדם...
זה סימן ?

זה גרוע להתגעגע

לפעמים כשטוב
ולא מגיע לי
ושוכחים שזה טוב
שלא מגיע לי
אומרים, נו טוב
זה באמת מגיע לי
אז מאבדים את הטוב
כי זה לא מגיע לי

לא להגיב

אוי פישלתי. ובגדול.
לא נעים.

שמור עליי..

תן לי כוח לזכור
מי אני

למה עשיתי את זה?!
למה ?!

אלוקים,תן לי יכולת
למחול
לעצמי..


וכן, את זה לא עשיתי!
אז אני שלי אתה שומע?!
מגיע לי גם שאפו!

הסגר של השני ירוק יותר.

 

-הרב פמגר-

 

חזק.

"יש בך אהבה לתורה. אהבה עזה לתורה."
כן, יש בי. מלא מלא. והאהבה הזאת מציפה אותי. ואני רוצה לבכות מרוב שאני אוהבת אותה.
אבל גם כן אהבה זאתי. אם זה לא בא לביטוי במעשים מה שווה כל זה.
נשאר רק להתפלל על זה. שנזכה.

אני פשוט בן אדם לא אגואיסט. זה מתסכל.

אני רוצה לשמוח.
באמת אבל.



וגם לדבר עם מישו.

ורציתי להתנתק ממאגרים של ריחוק וביקורת

רציתי לדעת לחפש את עצמי בתוך האחר

וככה לאהוב

רציתי כמו כולם לדעת להביע רגש

לדעת להביע

 

רציתי לדעת לחייך לחבק ולאהוב לא רק מאחורי מקלדת

 

ואני ככ רוצה

לא להתבייש בכך שירדו לי דמעות של טוהר

שירדו לי דמעות

אני רוצה לא לפחד קצת להיות כמו כולם

כמו כל המתרגשים

מתרגשים ובאים עליי בלי ריחוק או חוקים או מבחנים סמויים למיניהם

 

אני ככ רוצה

 

למה אני כל פעם בורחת לפה לספר את פחדיי היפים במקום לספר אותם לעולם ממני

 

תגדלי כבר ילדה 

נו, נו כבר

 

מגעיל עם עצמי

מחשבות. מחשבות. מחשבות.

אין לי שום כוחות מיותרים להתעצבן
ובכל זאת הן עיצבנו אותי ככ ככ

לכו
אומרים לא מתאים אז לא מתאים


ותמונה.
פחח לכו תחפשו אותי בסיבוב


ידעתי שאני צריכה לברוח מפה