שרשור חדש
תאנה~
אני מרגישה צורך להצדיק את עצמי
להסביר
כאילו מה שאני זה לא מספיק טוב
כאילו לא מאמינים לי
כאילו זו אני שלא מתאמצת מספיק, זו אני שמגזימה, זו אני שנהינת מזה
00רק הפעם.
אני מרגישה שאני צריכה בדחוף משהו שיגרום לי להיטהר,הלב שלי נהייה אדיש אבא,הוא קפוא ככ יאו.
קפוא וואו כמה שקפוא.
והחופש המוזר הזה ומה קורה עם שנה הבאה ושום דבר לא ברור.
אני רוצה מעיין עכשיו,אני אוהבת מעיינות ולהיות לבד עם עצמי ועם אבא,אפילו לא לכתוב כי המילים הורסות את השקט.
אבא,גם היום כשדיברתי איתך,הרגשתי ככ מטומטמת פתאום לשיר לכבודך.
תודה אבא,תודה שבסופ הצלחתי לשיר.
פף אני רוצה גיטרה ולנגן לבד ממש כי אני לא אוהבת ששומעים את הזיופים שלי.
דווקא גיטרה שמשמיעה זיופים וצלילים שלא לפי המנגינה המקורית,היא מה שמנקה אצלי הכל.
אבל הגיטרה בארון למעלה ואין מצב לקחת אותה עכשיו ובכלל למה אני שוב ערה בשעה הזאת,אני צריכה להתאפס קצת על עצמי ולדעת מה קורה איתי וחשבתי על זה שפתאום אני מאוד רוצה לקנות לעצמי מלא מלא גואש וקנבסים ואני רוצה עוד קנבס אחד גדול ממש ולכתוב עליו 'ואהבת' ולעשות את זה יפה ועדין עדין..אני רוצה כבר לסיים לעצב לי את החדר ואני רוצה לצייר את הרב גינזבורג,זה,זה אור האורות בפשטות.הלוואי אבא יתן לי כוח ולב טהור לצייר את הרב,מפחיד אותי ממש לצייר רבנים וגם על התמונה שתלוייה בסלון אני מפחדת להסתכל.ממש מפחדת.זה יוצר בשנייה חשבון נפש וכמו אולטרה סאונד ללב ולבהמית וזה מפחיד עיניים..מפחיד עיניים של רבנים..איאיאיאי אבא אני רוצה לב חם לתורה ומצוות ורוצה בית של 'ואהבת' ורוצה ללמד את הילדים שלי מה זה הגוונים ומה זה צבעים בכלל ואיך שרים בלי לזייף ואיך שרים עם הזיופים הכי צורמים בעולם ואני רוצה בעל צדיק למרות שבמצב כרגע אני ככ לא ראוייה לזה.וואו אבא.ככ.
ובכלל,היום קלטתי כמה אני לא ראוייה בכלל לחיים האלו והכל זה מתנות חינם מאבא והלוואי ונזכור את זה תמיד שאבא לא חייב לנו כלום וגם הלוואי ונזכור שאנחנו עושי רצינו,באמת באמת רוצים לעבוד אותו ובשבת ככ הייתי בליבשומי קדוש ואני אוהבת ליבשומי קדוש,זה מיוחד,זה מרים קצת מעל העולם וזה טוב שיש קורונה כי ככה מגלים שהתפילה בבית היא אור האורות והריקודים אחרי לכה דודי מסביב לשולחן וקופצים ושרים ואני אוהבת לרקוד ככ,וואו כמה שאני אוהבת לרקוד וזה כיף לרקוד איתם ולהשתגע ולהרגיש איך הלב עולה למעלה לאבא מרוב אהבה ובכלל,אני ככ לא ראוייה למשפחה הזאת ולא לאמא הזאת ושוב,זה מתנות חינם מה שהולך פה ו,וואו אני רוצה לעשות עם הילדים שלי מלא חימר ולהתלכלך על מנת להתלכלך ולהנות על מנת להינות ואת הכלים שהם יכינו,נגיש לסעודת שבת או לסתם ערב על האש שנעשה עם כמות האנשים האבודים שיגיעו אלינו וינשקו את השלט של הדלת כי היא דלת שלהם,זה,זה בית שלהם.
באמת.
וקמץ ופתח וציירה וסגול והכל ככ רחוק מימני,רחוק כשנות אור ואין לי מושג איך משיגים את הקדושה הזאת שטמונה בילדים הטהורים שקיימים בעולם הזה והלוואי אבא יעשה איתי חסד אחרון ויגלה לי את נוסחת חינוך הילדים,מה הפלא שלה ואיך מצליחים לשמור על טוהר ותמימות ואני רוצה ככ הרבה דברים ושדה פתוח כזה,מלא מלא שדה,מלא,כמו שיש פה ולשמוע את נהימת החיות ולהרגיש ברגע הזה כמה אני בעצם יצור קטן שלא מבין שום דבר,אפילו לא נהימות ו,זהו וואו כמה קישקשתי לך פה אבא,אני באמת לא מצליחה לדבר,רק לקשקש אבא,מחילה ככ ועוד רגע אלול ואני בגעגוע עצום לאלול ואיזה כיף שאני אוכל לצאת לשדה כפשוטו ורוצה להכין עם הילדים שלי מלא מלא אוכל,שיספיק לכולם,שאף אחד לא יתבייש לאכול וזהו,פשוט שיהיה בית טוב לאנשים שצריכים בית ומקום שהם ידעו כמה הם פלא הבריאה ופליאה זה שם מדהים ורועה ישראל ככ ככ זה,זה אור השם פשוט וזה משעשע שהם צחקו מיזה בשבת,נו די כי הם לא מבינים את המקום הזה אצלי וזה נחמד לי שהם לא יודעים את המקום הנסתר הזה ושרק היא יודעת,זה,זה עושה לי טוב,איזה מזל שהם לא יודעים מיזה ובכללי איזה מזל שאנשים חושבים שהם מכירים אותי אבל הם,וואו הם לא באמת מידי מכירים אותי וזה עושה לי טוב שרק היא יודעת אותי ממש טוב ושאפשר להיות איתה מה שאני בלי כיסויים ובלי הסתרות ואני אוהבת אותה ו,וואו קישקוש בשכל אבא,זהו אני הולכת לישון,
גוט מארגן
..רק הפעם.
מי עוזר פה להכין את זה
זה נחמד ברמות נו אבל
המ

באלי לישון בכלל מלא
13רק הפעם.
זה מנותק ככ ואני מרגישה בכלל לא שייכת..ולמה היא הסכימה להן לעשות את זה,זה סתם עכשיו מבאס רצח וזה המ,זה קצת מעצבן..למרות שזה נחמד שאני לא אוהבת את זה..וואו אני רוצה יער
...רק הפעם.אחרונה
,,אני זמנית כאן
עכשו זה גיל שאת מחליטה לבד. ואבא אומר לך שכדאי שתלכי מהמקום הזה. גאד אני שונאת להחליט החלטות כבדות כאלה. ברור לי שבשורה הסופית גם לי זה לא טוב. זה פשוט חתיכת ניסיון שחלק ממנו דורש הרבה אמונה וסבלנות לתהליכים ארוכים. מה עושים? כנראה שהולכים. מתוך מקום עצמאי. מה את באמת רוצה? חיי עומק ושמחה. ואת מחפשת את זה. והנה, השלט אומר לך שהגעת למבוי שלא טוב לך. ואולי הוא טועה? ואולי זה דור אחר? מי מבין את הדור הזה? ומצד שני חייב את החוכמה והרוח של הגדוילים. אני חייבת להיות חזקה ולהחליט. אני חייבת אמת ומלא כוח של אמונה שתמלא את כולי. צריך ללכת לשם ולהתפלל. ועוד דברים. מה יהיה? ה' יודע. רק תלכי עם הלב הנקי והזך. אני מפחדת. גאד.
,,אני זמנית כאן
מה את בעצם רוצה עכשו? לנסות להתחיל לעכל. ולהתחיל להיות שלמה עם זה. אבל. החלטנו? כן. צריך ללכת. *לך* זה לא מתאים. זה לא בריא. זה לא טוב. בא לי ממש לבכות. אני רוצה עולם שמח. אמיתי. של פשטות. של רחמנות. אין לי כוחות ללבבות קרים או אכזריים. שלא באשמתם.
,,אני זמנית כאן
מצוי ורצוי.
קודש וחול.
ועוד ככ הרבה ניגודים.
איה. איה. או הו או הו אייכה. אייכה.
והשורה האחרונה עצובה ממש.
אני רוצה שמחה באמת. ושלימות. וטוב. ולהרגיש שאין שום דבר שיכול לעצור או להגביל אותי. לעוף.
היום עובר לאט שמשקיעים בו זה קסם.
הלב מחפש נחמה. ובעיקר הכלה.
ככה כמו שהוא. אני. והיא נמצאת. כנראה.
טאטע.
,,אני זמנית כאןאחרונה

עוילם. קשה לי איתך לפעמים.
..דף תלוש
לא
זה לא בסדר
זה ממש ממש לא בסדר.

מה אתם לא מבינים?


רע לי נורא נורא נורא.


מחר יש את החתונה ההיא אבל בכלל נוסעים אליהם ואז אולי ניסע גם לשם. פעם אחרונה. אמן אמן אמן שהיא לא תהיה.


כואב לי
את קולטת?

ולא
זה לא כאב פיזי.
כלומר זה גם.
אבל על הפיזי אני כבר לא מדברת.


אני בוכה ובוכה ובוכה
גם אם לפעמים זה בלי דמעות

נמאס לי כבר.

העולם הזה גדול עליי
כבר מזמן הבנתי את זה


ואני רק רוצה לברוח רחוק רחוק
..דף תלוש
ואיך לעזאזל חוזרים לשם מחר
אני לא מסוגלת להסתכל לה בפרצוף
וגם לא לה

מילא היא
היא לא יודעת עליי כלום

אבל היא.
היא יודעת.
הרבה מאוד.

ולעזאזל איך את באה ומדברת על הנושאים האלו כאילו זה לא נוגע לאף אחד. כאילו אני לא שם.
ואז כשנכנסתי היא באה ושואלת אותי שאלה על זה בחיוך כזה, ולא מבינה שהפרצוף שאני עושה לה זה אומר שאני שונאת כל דבר בה ברגע זה.


למה העולם הזה בנוי מאנשים חסרי אמפתיה בעליל.







אני שונאת.
..דף תלושאחרונה
אֲנִי בּוֹכָה
דְּמָעוֹת שְׁקוּפוֹת
כָּל הַמֶּלַח בָּעוֹלָם
...רוח סערה
מחובר/ת





ממ.
...רוח סערהאחרונה
וואי את.
....רוח סערה
קודם צריך קירבה, תקשורת נכונה.
כשהצעד יעשה, הוא יוכל יבין שזה לא מתוך כעס או שנאה.
זה כי הדרך שלי שונה משלו
וכי אלו החיים שלי
רק שיכירו בי, זה כל מה שאני צריכה.
...רוח סערה
Now how the heck am I doing this
וואו.רוח סערהאחרונה
מוזראושפיזין מהירח
העולם או אני? או שנינו?
אז מי יותר? אהממ
בואו ואספר לכם סיפור לפני השינהבוֹר סוֹד

אה, שכחתי

אסור שידפק לכם המוח

אז לא.

 

 

ובכלל

אולי גם אתם לא תצליחו לישון

 

אבל בוא לא נפתח פה לשטן למה הוא מת עליי

גם היינו ממש כאסח פעם אני והוא ככה שהוא מחכה לנקום

אגב, 

צר לי שאתם מתוועדים לחוסר השקט הזה שבי בשעות הצעירות הנל של הלילה

סליחה שאני משפריצה פה כאב ומעכירה את האווירה

 

מה לעשות?

לפעמים זה הדרך היחידה בה אוכל להציל אותי

בטח לא תרצו שאשבר שוב

אז תסבלו את זה

נכון?

הנייר סובל הכל והמסך לא פחותאושפיזין מהירחאחרונה
נכנסתי עכשיו לפרופיל שלך... אלוהים יודע למה...מזמור לאל ידי
ובכיתי,
אלוהים
כמה שבכיתי...
..רוח סערה
מה אני עושה מה אני עושה מה אני עושה עם החיים שלי
מה.
..רוח סערה
באלי לישון נצח
⁦❤️⁩רחל יהודייה בדםאחרונה
..להיות בשמחה!!!
בואו. נלך. כבר. לגבעה.
לא לשם.. או שאולי כן.. לא הייתי שם כבר שנה. שזה גם סיבה ללמה ללכת וגם סיבה ללמה לא.
וגם היא התארסה אז משמע היא מתחתנת עוד מעט וזה.. וואו הזיה. היא קטנה.
בכל אופן רוצה ללכת לאיזה גבעה ריקה לבד.. אולי עם מישו אבל ממ נראה.. אני אבדוק תעניין..
והחליל מחכה לי.. ממ וגם הרועה.
כמה טוב שהרועה מחכה לי. תודה רועה.

ועוד מעט יוצאים.. עוד כמה ימים.. בדיוק ביום שהיא מתחתנת.
בעזרת ה' אני נוסעת. למרות ש.. היא שם ואני יודעת שאברח. למרות שזה ממש לא כיף לי. זה לא כיף לברוח. במיוחד ממי שאתה ככ אוהב.
ולמחרת יש עוד חתונה.. היא ביקשה שאבוא אבל.. ממ לא יודעת.. וגם, זה מורכב לי נפשית.. נראה.
אךך כמה טוב.
ואינלי אוזניות וכולם ישנים אז לשמוע בקול זה לא אופציה.. ואני רוצה לשמוע רב שלמה "נהר של דמעות".. לשפוך קצת מים מחיים על הנשמה המותשת.. (מה עשית היום לכבוד ה' יתברך? אוי אבא.. מה עשית לכבודך.. אינלי מה להגיד) (תיבכי נשמה טובה, הדמעות לא נעלמות. יש נהר מדמעותיהם של ישראל. ורב יצחק מוורקא מקשיב ובוכה איתך.. מקווה שזה מכפה עלי קצת)
והפלאפון.. איה הוא? רוצה לשמוע מה איתה ואיך היתה שאבעס.. מקווה שלא קשה מידי.. וגם לשמוע מה עם.. דאגתי. (טובטוב ריבונו של עולם, שיחררתי)
וישלי רצון להגיד להם שאני עוזבת. יש לי רצון לעזוב. אבל אין לי אומץ ולא החלטיות. וזה מפחיד אותי להיות שלמה עם זה ולקחת על זה אחריות. מפחיד אותי לקחת אחריות.
ואין לי כוח לחכות. (לא שזה משפיע על משו ולא שיש לזה איזה נפקא מינא אבל ממ)

ותודה. הרבה תודה.
תודה שטוב ככ (זר לא יבין את זאת)
..דף תלוש
רק ❤.
אהבה
❤.להיות בשמחה!!!
געגועים..
..להיות בשמחה!!!
ודוד המלך..
אני.. אני צריכה אותך.. ככ.
בואו. ניסע. לדוד. המלך.
רק לשבת שם.. שעה, שעתיים, שלוש, יום, יומיים.. זה מרפא את הכל.
משו שם נשטף ונפתח ומתרוקן ומתמלא ומתנקה ו.. אי דוויד המיילך.
מתגעגעת לתפילה.. ושם נפתח הלב. וזה טוב ככ.
אני מתנהגת כאילו אני שום דבר אז.. אולי כדאי שאני אהיה שום דבר וההתנהגות הזאת תהיה בסדר.(הלוואי והייתי שום דבר).
טוב.. ממ הלוואי וההתנהגות שלי תשתנה ותהיה ראויה למה שאני באמת. זה יותר טוב אני מניחה.
(ודי להגיד "אני".)

ובואו. נלך. לים.
ונצעק. חזק חזק.
והגלים יקחו את הצעקות למקות רחוקים וירימו אותם גבוה על הגלים.. והגלים התנפצו ואיתם הקולות. אולי זה יעזור ללב להתמלאות.
ונשיר ונרקוד לרעש הגלים.
ניתן לגלים לשטוף את הכל..
וניתן צעקה לשמיים. צעקה מתוך הלב.
יש לי חלום לכתוב על החול את הכל.
"רצוני לעשות רצונך" וגל שישטוף.
"אני מנסה! אני מנסה!! אתה רואה?" וגל שישטוף.
"אני מוזרה" וגל שישטוף.
"אני טובה" וגל שישטוף.
ולכתוב שירים וסיפורים..הרבה הרבה.
ולשחרר שם חתיכת צחוק.. לבוז לעולם הזה וליצר. לא משנה כמה ינסה להפיל אותנו מגדולתנו לעולם לא יצליח. טובים אנחנו בעיני הרועה. והוא רואה. הוא רואה.
רואה כמה נאבקים וכמה רוצים.
אךך כמה רוצים.
הוא יודע את האמת טוב יותר משיודעים אנחנו.

ורוצה לקחת כבר את הילדים שלי לים.. למקום בלי אנשים בכלל.
אני אשמור על הלב שלהם ועל העיניים שלהם הכי שאני אוכל. מבטיחה לעשות הכל כדי לשמור עליהם טהורים.
ילדים.. זה אור האורות. מתיקות שאין כמוהה.
ילדים עם פאות, עיניים תמימות.. ילדים טהורים.(אבא.. נכון אתה תדאג לי שאני אזכה?)
מעין עולם הבא
..רק הפעם.




(זה גורם לבכות.
כמה את טהורה..זה וואו.
פף מתגעגעת אלייך.
איזו טהורה את.)
..להיות בשמחה!!!


(אני גם..
יפה שאת. אוהבת.
❤)
...אש החיים.

לא יודעת אם שיך לענות.

רק חייבת לומר שעשית לי דמעות.

כמה טוהר אבאלה.טאטע תראה אתזה.

..להיות בשמחה!!!אחרונה

ילדה יפה
,.Licorne
עבר עריכה על ידי Licorne בתאריך י"ד באלול תש"פ 21:37


..דף תלוש
די כבר.

אני רוצה לברוח מפה.
למה שיחות תמימות צריכות לשבור.

אני עם דמעות ואסור שיראו.


קשה לי
נורא
..דף תלושאחרונה
לא. לא.
פשוט לא.

היום הזה לא היה כבר מספיק גרוע?!

אני תוהה אם לברוח עכשיו.
בשיא הרצינות.

אני רותחת ומעוצבנת וכואבת וכועסת ועצובה ולא יודעת מה. אלוהים היום הזה מידרדר מרגע לרגע.


למה.
למה.

למה
אני צריכה להחליט.רק הפעם.
ממ בע

למה בשבת זה היה ככ ברור לי שכן
..רק הפעם.אחרונה
00רק הפעם.
אני אוהבת לחלום..
לפעמים אני ממש תוהה לעצמי כמה המשפחה שלי לא מכירה צדדים מסויימים שבי..
ממ,זה טוב לי ככה,כן.

אני אוהבת לחלום עם עצמי או עם עצמי ואיתה וזהו.
זה יותר פנימי.
..להיות בשמחה!!!

(אני אוהבת לחלום איתך. זה נותן לחלומות ממשות.
❤)
..רק הפעם.אחרונה


יפה שלי❤