מה יהיה?
יהיה
אל תשכחי לחזור.
אף פעם.
אף.
פעם.
איתך.
George Maisonאוך
בהצלחה במה שזה יהיה❤
(ואני לא יודעת מה לכתוב, אבל כדאי אולי להסתכל בכא שלך, לראות שוב מה ששמת שם,
יש שם מילים טובות ומאירות,
פלא עצום שאין בו סוף~
אבל כולם מתגעגעים
כולם רוצים ובכולם יש את התקווה לעתיד טוב יותר
הם פשוט חזקים יותר
זו הסיבה שאנשים נוטים לחשוב שאין בהם עומק
ואלו רק אנחנו קבוצה של חלשים שנכנעים לרגשות
הוא כתב לי שהוא היה רוצה גם לדעת לכתוב "ככה" ושהוא מקנא בי ביכולת הזו
ואני רק חשבתי לעצמי שאנחנו שנינו חיים בסרט כי אין שום יכולת ארורה
אין כלום, רק קושי בלהכיל רגשות, קושי לא לשפוך אותם על הדף
וכולם מרגישים עד לעומק נשמתם וכולם יודעים לכתוב, פשוט הם יודעים לשמור את זה אצלם ואני סתם אחת חלשה שחייבת להשפריץ את זה על הדף
להשפריץ את זה עלינו
הוא לא הבין, הוא רק הגיע איכשהוא למסקנה (שוב) מוטעית שיש לו קושי בוויסות רגשות וביכולת לבטא אותם ולרגעים אני בטוחה שזו מתנה אפילו שאין לו שום דבר כזה
הספקתי הרבה היום ואני לא גאה בעצמי כי זה לא מנע ממני להתבטל כל הזמן הזה
לדעת שיש לי דברים בדרג של היסטרים מבחינת חשיבות אבל נכנעתי לבלאגן במוח ונתתי לעצמי להתחפר בכלום
להתחפר בנו כאילו שזה נכון
רק להוסיף ייסורי מצפון ולדעת שיש עוד אדם שאני מקשה עליו בעצם נוכחותי, אפילו אם זה מתנה
ואני תוהה אם זה אכן אינטרס
הרי ברור שכן, וקצת אכפת לי במקום מסוים כי אני לא רוצה להרגיש שגם הדברים החשובים בחיים שלי נובעים מהדבר הזה
עד עכשיו שום דבר לא היה מספיק חשוב
ומאז שהחלטנו על זה המילים לא יוצאות לי מהמוח
-אסור לנו לשכוח את הטווח הארוך
-איך לא שוכחים אותו
ומאז אנחנו מתכחשים בכלל למילים האלה שיצאו ברגעים שהמוסר הפנימי עולה על הכל
גם עכשיו הוא עולה על הכל
זה דפק אותי הרבה בחיים ותתפלאו, לא תמיד יש תחושת השלמה כשאתה עושה את הדבר הנכון
לפעמים עושים את הדבר הנכון עם כל הקושי ומצפים פחות או יותר למחיאות כפיים מאלוהים
אז הולכים עם אף בשמיים וגאים בעצמינו לרגע כי ככה הגננת לימדה אותנו
ואז נתקעים באבן ושוברים את המפרקת
(:
אנחנו לא מתחרטים עדיין, אנחנו אנשים טובים
ומדמם לי האף ונשברה לי הלסת אבל החיוך אמור להישאר שם
כי החיוך לא שואל אותנו מה לעשות
הוא בדיוק כמונו, הולך רק לפי מה שנכון
(תמיד חיוך.)
ואנחנו עדיין לא נשברים
אנחנו *אף פעם לא נשברים
לא באופן רשמי
רק לפעמים בלילה כשהחושך חשוך מידי ושהאוויר בחלון פחות מכניס אוויר בריאות ויותר מקרר את הנפש
רק באופן לא רשמי
כשכולנו מוחים איזו דמעה עם הכרית וחושבים על כל האנשים שמתו
על כל האכזבות והכישלונות, על כמה שאנחנו אוהבים את אבא בשמיים
רק באופן לא רשמי
כשבא לנו חיבוק טוב
חיבוק דוב
שבא לנו להרגיש קצת בית, קצת משפחה
להרגיש קצת שיש מישהו שגאה בנו
שימחה לי את הדמעות וילטף לי בעדינות את כל הכאבים מכל הנפילות
במיוחד אם זה אחרי שעשינו משהו טוב
ואפילו שאלו יהיו אבאמא שחושבים שהבת שלהם בוגרת מספיק כדי לחיות עם לסת מפורקת בעצמה
לא נשברה לי הלסת, לא מדמם לי האף והמפרקת שלי ברוך ה' יציבה מתמיד
אבל יש רגעים קטנים כאלו כל לילה
לא רשמיים
שאני בין אותם אנשים שלא יודעים להתגעגע בשקט
שאני רוצה לחלוק עם מישהו את התקווה לעתיד טוב יותר וזה רק אתם
כי, כי אני אדם ששואף לטוב וכרגע בעקבות ההחלטות שלי אני נופלת פה
כי הרחקתי מעלי את מי שיכול להקשיב
תאמינו לי
אני אדם טוב
תודה לך אהובה
רק פניות חדות חסרות רחמים
כאילו אין בהם אין הרצון הזה להקל עלי מעט מהמשא שנכפה עלי
מן אגרסיביות כזו שניטלה ממנה היכולת ללטף
כמו ילדים בני חמש שהזקנה נפלה עליהם והחיבוק שלהם מצמרר עד כאב
ובלב הנפיץ שלהם יש מקום להכיל רק את עצמם כי ככה הוחלט
וכאילו איו בהם עדינות
ולפעמים אין שום סימן מעבר לכישלון
ולפעמים אני מעדיפה את זה כי במצבי אני לא יודעת אם זה טוב שנשלח אלי כדי שאלחם בו או טוב שנשלח אלי כי אבא'לה אוהב
ואם רק יכולתי להכאיב לעצמי עכשיו מספיק ולמנוע את אחכ שיהיה גרוע פי כמה
אם רק יכולתי ללמוד את הלקח
ואני יודעת איך זה מתחיל, ואני יודעת איך זה נגמר
אני גם יודעת מה קורה אחרי שזה נגמר
אז למה שוב?
למה?
למה ככה לבזבז שוב את השנים הקרובות?
הרי אני יודעת שאני לא מספק חזקה בשביל להתמודד עם זה
אני יודעת שאני פשוט כרגע נכנעת לטוב
ונשאר לי ללחוש לעצמי ברגעים של שקט לעצור
בלחישה רפה לבקש מעצמי, עייפה, אהובה
אל תלכי לשם שוב, תתרחקי מהאש הזו...
היא שורפת
היא משאירה צלקות
לכי, לכי למראה רגע תביטי בצלקות שמכסות את גופך
לכי תביטי בהם ותיזכרי לאן את נכנסת
נשאר לי רק ללחוש בתחינה להתרחק
אבל
אבל
הטוב הזה טוב מידי
הוא לוחץ לי בעדינות בנקודות הכי רגישות
הוא מלטף בעונג ומשכיח את כל הצלקות
הוא כמו חוויה מתקנת
כמו לראות את כל פצעי הילדות מגלידים ברגע
ויודעים מה?
אני נואשת
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואני לא יודעת לקבל החלטה אובייקטיבית
אני לא רוצה להיכוות שוב מהאש
אני רוצה להבעיר לי בלב הקר שלי מדורה קטנה שתחמם אותי כשקר בנפש
בעדינות
ואני מעדיפה לשקוע בכלום ולא להתמודד מול עצמי
ולהתמודד מול עצמי זה הרבה יותר מפחיד
ו,ו, יש ככ הרבה טוב שאני מפחדת
כי זה לא מגיע לי
זה באמת לא מגיע לי
ואני מתמודדת מול כל הטוב והרע תמיד מה שזה לא ידרוש
ולפעמים צריך להרכין את הראש ולקבל את ה שהחיים שולחים לנו
גם את הטוב
ואני לא מצליחה לקבל אותו
כי באמת לא מגיע לי
ואולי בכלל הוא רוצה לבחון אותי
את היחס שלי להכל
הרי זה מזיק מכמה בחינות ומועיל ועוזר מכמה בחינות ואני לא מצליחה לשקול את זה באופן אובייקטיבי
טעטא
תן לי איזו עצה טובה
טעטא אני לא מבינה
זה בטח עלוב אבל גדול עליי הטוב הזה
זה ישאיר בי כאב חותך
אני לא רוצה לבקש שתיקח אותו ממני כי כל יום שעובר יקשה עליי יותר כשהטוב הזה יגמר
אבל, זה ככ מתוק וחמים שאפילו חיבוק לא ימלא את המקום הזה
חום כזה שמתיישב לי בלב ובגוף ופשוט ממלא אותי בשלווה
ואני יודעת שזה נגמר בקרוב
והקרוב הזה ככ רחוק לי כי כל הטוב הזה הולך להעלם וקשה לי להתעלם מהקושי אחכ ואני לא מצליחה לשקול באובייקטיביות את היחס של הטוב מול הקושי
וזה הדבר הנכון, אני עושה את הדבר הנכון
אני יודעת אבא
אבל זה קצת מתסכל אותי
ואני רעבה וכואב לי הראש
ו, אני לא מאמינה שסיפרתי ככה הכל
אני לא מאמינה שכל זה יצא ממני אתמול
זה נוגד את כל מה שהכנסתי למוח שנתיים
זה נוגד את השכל
לב מטומטם
תהיה בשקט
בבקשה תישאר בפינה שלך
אתה לא צריך לסתום, בשביל מה לימדתי אותך שתיקות
זה שונה, בשתיקה יש את כל המילים
לב אהוב
אל תתערב(ב) לי במוח
הטוב הזה מפחיד אותי
והטוב הזה הוא על חשבון הנפילות שלי בשטח האפור ואני רוצה את הלב שלי נקי (מכל הבחינות)
וזה טוב מוחלט מאלוקים אבל לפעמים צריך לדעת לוותר עליו גם כדי לא לפגוע בעצמינו
והלוואי ואצליח לחיות את הרגע, אבל אל תתפללי שהטוב הזה לא יגמר, בבקשה
פשוט שיהיה טוב
ואני אתפלל עלייך בשמחה נשמה טהורה שאת
אני צריכה לכתוב
צריכה לכתוב
ולא. רע. לי.
הדבר האחרון שאני צריכה שהם יחשבו זה שרע לי
רק קשה טוב?
רק קשה...
זה טוב אני יודעת
זה בשבילי
אבא אני יודעת |צורח|
אבל
אבל
אבל זאת לא אני עכשיו
זה לא המכלול
זה הכאב בלבד
זו החולשה
זה חוסר היכולת
זה התסכול
אני אפילו להתבטא לא מצליחה
רק לשלוח בכם מילים ריקות
ואני קמה על רגל ימין וכל הלב שלי נוטה שמאלה
אני קמה על רגל ימין
מטביעה את המחשבות בעשייה, בסדר, בניקיון
מטביעה תחת המים במקלחת, ככה שהכי קשה לנשום
הכי קשה לחשוב
והקושי נלחם עם היכולת שלו לצוף
קשה להטביע משהו שכל הזמן צף בי
ואני יכולה לקבל את ההחלטה הזו בשיקול דעת ורצינות
פשוט... השבת הזו הייתה קשה לי מידי
ו, אני לא מסוגלת לחיות עם הרעיון שאני זו שגרמה לקושי
שאני זו שלא ידעה לשלוט בעצמה וברגשות ולכן המצב עכשיו, לכולם, "מעט מורכב"
וואלה?
מעט מורכב?!
מעט מורכב??
לא כי אני לא יודעת מה איתכם אבל אני במצב שהולך להטביע את המחשבות שלו בכל דרך אפשרית, שתופס את הראש עם הידיים ומנער, מנערר!!
אשכרה
וזה לא יוצא, לא הולכות המחשבות, לא יוצא הכאב, כן, הכאב נמצא במוח, במחשבות, בחוסר היכולת להתנגד להם
ואני מנערת את הראש, ממש
סוגרת את הדלת ומשעינה את הראש ההפוך שלי, המשוגע
עוצמת עיניים
אבל במקום שזה יעזור במשהו
זה שוב צף בי
ואני נזכרת ביום שלא הייתי צריכה את הדלת הארורה שתחזיק את הגוף שלי מליפול כי
כי היא הייתה שם, היא החזיקה אותי
כי לא היה במה להילחם
וכל הכאב שנמצא בתוכי, כל הכאבים בי, היו צלקות של אחרים שבאו לשפוך אותם עלי
לא משהו שיושב בתוכי ומחרפן
מחרפןןן
טוב די
אני נסחפת
אסור לכם בכלל לקרוא את זה
סליחה אבא
תאמין לי שסליחה.
ילדה חסרת תקנה.
אני פשוט מתוסתכלתתתתתת מהמשפחה הזאת.
הם..הם לא מבינים.לא מבינים כלום.
הם לא יודעים כמה קשה.
אני פסדר אני פסדר.
או שלא?
די.כילו םשוט די.
אינ לי כח אליהם במילמיטר.
די הם לא יודעים מה הם עושים לי.
אופ אופ
והעבודות האלה והבידוד ו
ותפסיקו כבר.
תפסיקו להרוג אותי
נגמר לי מהם ומכולם
ילדה דכאון
והוא אומר לי שהמחשב זה מכונה לבזבוז זמן.
מה אתה אומר..באמת לא ידעתי
אחלה של גילוי
אבל כילו ישך רעיון יותר טוב לתת לי לעשות
לא.
אז למה אתה סתם זורק עלי דברים והולך
ואי זה לא יפה
אין לי כח לעצמי כבר
אני שונאתשונאת
בוא פשוט נצעק ונצעק ונצעק ביחד.
נצעק שכואב ונמאס ונשחק.
הוא יהיה חיב לשמוע
לא?
אעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעעעעעעאעאעאעעאאאאאעעעעעעעעעעעע
טעטע טעטע
טפס טפס בכוח בכוח טטפס
ואל אל אל אל אל אל לאל אלאלאלאל
אמרתי אל.
אל תתן לו ליאוש בך להיתפס.
אל תיתן לו.
זה לא טוב.
לא טוב בכלל.
משו מאוד מבולבל.
מוזר שכזה.
מה עויבר
באלי לבד.
אבל אני כבר בערך לבד אז קצת בעי'ה לא
לאלא נו אני רוצה לבד כזה.
לבד לבד.
אממ
אופ
אני צריכה שירים די
אני כבר לאדעת
כלום
כלום
ותוסיפו בזמנכם הפנוי
הנורמלית האחרונהאחרונה