פורום ריק ומוסתר (עמוד 576)

והיום היא אמרה את המשפט הזה
והיא פשוט לא יודעת מה זה עשה לי בפנים
זה כל כך נכון
כל כך

זו מלחמה.
מלחמה אינסופית.
שלא נגמרת.
כל שניה מחדש.
להילחם נגד עצמך.
נגד המחשבות שלך.
נגד ההיגיון.

ולקום.
כל יום מחדש.
ולבוא.
ולהתאמץ
ולקרוע את הנשמה
ולקרוס אחר כך
וככה בלופים.


איאיאי.
זה גרוע שעל היום הראשון איתה
היא גרמה לי לכעוס עליה ולא לבטוח בה יותר
כי תכלס היא נחמדה
אולי
חוץ מ.


והחוץ מ
הזה
הוא ענק וגדול
ואני פשוט לא מסוגלת להסתדר עם אנשים כאלו
בלי אמפתיה בסיסית וטיפה רגישות לזולת.

אז נכון,
היא לא מכירה אותי,
אבל.


אבל.



וזה הזוי איך לה אני יכולה לסלוח ולה לא

הכל בראש?
אולי לא

איאיאי
אני נשמעת אישה בת מאתיים


שנתקשר ל***?
כאילו שהיא תענה


נעע

אחלה יום,
הא?

אני לא יכולה יותר.
כל מה שאני חושבת זה על שלושה דברים שהם בעצם אחד.

לעזאזל איתי
די כברררר


נמאס.
טוב?


די.

נָתַתְּ לוֹ (לה) אֶת הַכֹּל
אֲבָל בַּסּוֹף נִשְׁאַרְתְּ רַק מְאֻשֶּׁרֶת לְשָׁעָה
(או לדקה
או לשניה
או לא בכלל)


כְּמוֹ כּוֹכָב שֶׁמִּתְאַבֵּד בַּיּוֹם
לֹא תִּרְאוּ אוֹתִי נוֹפֵל
פִּתְאוֹם

אז היא באה לבקר
וזה רק הזכיר לי כמה קשה בלעדיה

איך הצלחתי להסתכסך על היום הראשון
מוכשרת אני
אין מה להגיד

ועכשיו חפירות אימים

אני רוצה הביתה ולישון
בקושי הצלחתי לקום היום

עוד מעט שבת
פוף

אני צריכה כבר לדבר איתה
פף
כאילו שהיא תענה לי

אולי ניפגש בשבת?
אם הם יהיו
פחח מה אני רוצה בכלל


באלי הביתה.
שנלך ל?

בשיחה הראשונה שלנו, לפני בערך שנה וחצי
היא פתחה קלפים עם תמונות ושאלה אותי עם איזה תמונה אני הכי מזדהה.
זה גרם לי לבכות כלכך הרבה.
ולא בכיתי לפני. לא בכיתי בלילה ההוא, לא בכיתי כשעשיתי את זה בפעם הראשונה, לא בכיתי למחרת כשהבנתי שאני בדיכאון. לא בכיתי כשכתבתי לה, רק כשדיברנו אצלה בחדר התגלגלה לי דמעה אחת במורד הלחי. לא בכיתי כשדיברנו שם באמפי, לא בכיתי כשאמרו לי: דיווח. לא בכיתי כשישבתי בחדר ושמעתי את אמא נכנסת הביתה בוכה, לא בכיתי כשאמא עמדה ליד הדלת והנשמה שלי נעתקה
(רק כשהיא יצאה מהחדר בכיתי מאוד)
אבל התמונות. התמונה. איש מכווץ לקיר. מתחבא. מפוחד. היה לי ברור עוד לפני שראיתי את כל התמונות. זאת התמונה.

(ואז היא אמרה: פסיכיאטר, ואני בכיתי כי מי דמיין בכלל
אני חשבתי פסיכולוג וגם זה אולי ופתאום באים אומרים לי: פסיכיאטר. ומה פסיכיאטר.)
(ומי ידע אז מה זה פסיכיאטר, ושמגיעים אליו אנשים לגמרי רגילים. ומי ידע אז שאני אותה אחת רק עם שריטות. הכל היה כל כך שונה, וחוסר התיאבון שהגיע פתאום משום מקום. ואני לא ידעתי. אני הרגשתי צופה בסרט של עצמי והכל כאילו קרה לבד והבטתי מבחוץ על ההיא
מסוכנות, קראתי לזה. כאילו זה לא חלק מעצמי)

וזהו והיום ישבתי בחדר בכורסא והיה התקף נוסטלגיה כי בתכלס בסוף אפילו שהרבה השתנה- הכל נשאר אותו דבר. וכמו שהיה אז גם היום. וכמו שפחדתי אז אני פוחדת היום, מתכווצת בכורסא שלי מחבקת את עצמי
פוחדת כלכך,
כמו אותה אחת בתחילת י"א
שישבה בחדר של היועצת בבגדים דוסים ובחרה תמונה
שסיפרה שהלב שלה שחור מכווץ
שנפלה אל רצפת השירותים בעט אדום כל שעתיים
פוחדת
ולא יודעת ממה

ילדונת,
לא יודעת אם רוצה תגובה או לא.
את נדירה.
באמת.
כמו שאת.
אני אוהבת אותך ככ.

בסוף השיחה ההיא היא שאלה אותי איזה קלף הייתי בוחרת בתור שאיפה
לאן הייתי רוצה להגיע


אז היום יש לי שלווה כזאת, לרגעים
ואפילו יותר
היום יש לי קצת שקט בלב

רק שקראתי והתמונות האלה כ'כ חזקות

 

ומעניין מה איתך עכשיו, ואם התקרבת קצת לשאיפה

 

 

והשאיפה גם השתנתה קצת

שמחה לשמוע , החיים דינמיים באמת..

והיא אמרה: תעזרי בי, אל תתביישי להעזר בי

אני לא הולכת להיות מפיקה של העניין ולחלק פקודות לאנשים
חיים בסרט שיש לי כוח לזה
אתם מוזמנים לדאוג לי או שפשוט אני אדפק

אין לך ברירה, היא אומרת לי. אין לך ברירה.
אני יודעת שאין לי ברירה

אז אולי תהיו איתי ותעזרו לי להתמודד עם זה. מה זה עוזר שפעם בחודש אתם שואלים מה קורה אומרים לי שאין לי ברירה


אוקיי, חדשות: יש לי ברירה. והיא לא נחמדה והיא לא טובה והיא תכאיב לכולם. אבל יש לי אחלה ברירת מחדל ואני פתאום מרגישה שצריך שתעזרו לי אחרת אני אשתמש בה

אני תכננתי ציפרלקס
לא כזה

אני כבר לא יודעת

(ילדונת.

אני רוצה לעזור לך.
באמת.

כל מה שצריך אני יעשה כדי שיהיה לך טוב.
טוב בשנה הבאה וטוב בכללי.
זה יכול להיות עזרה רק בלחבק וזה יכול להיות עזרה טכנית בטלפונים,בבירורים,בכל מה שצריך.

אני ככ פה.באמת.

אוהבת.❤)

למה או או אם אפשר גם וגם

עלה נידף

דף תלוש

רוח סערה

 

 

וואי, כל כך מתאים לפה

 

 

 

 

המקום הזה פשוט מכיל את הנשמות הכי טהורות,

אין מקום אחר שמכיל ככ הרבה כאב

וכאב זה הדבר הכי מזכך

 

נשמות, לא אבודות

(את מבלבלת אותי.)

ואני חושב שהיא צדקה אחרי הכל,
אין שום דבר מזכך בכאב,
התרגלנו יותר מידי לסגוד לו.

מתייחס לנשמה כאל ישות

 

כאן אף אחד לא מסתכל או מדבר על חיצוניות וזה מה שכיף פה

 

(במציאות אנשים כל כך נתפסים לחיצוניות שהם לא רואים את האדם עצמו, את נשמתו בכלל, פשוט לא רואים אותו רק בעיניים אפשר לראות את הנשמה ואז כשרואים אותה מבעד לעיניים אנשים נבהלים ובורחים, אנשים מפחדים מזה, בגלל זה הם מעדיפים להתעלם, להיתפס לדברים שוליים, רק מעטים מוכנים להסתכל לנשמה בעיניים, לכאב ולדעת שזה חלק מהחיים) (ואולי בגלל זה יש תרבויות שזה נחשב לא נימוסי ואפילו חצוף להסתכל בעיניים, לאיזה מחוזות אנשים הגיעו, זה עצוב)

כתבת נכון, מדוייק ויפיפה.

שלא רואים גם את הנשמה בעצמם לעומק

רק אלו שלא חקרו עדיין את האינסוף הזה

 

לא שאני מתיימרת להבין, אבל ברגעים הבודדים האלה שמוצאים אדם שלא נרתע מלהתבונן לנשמה בעיניים, מרותקים אליו, כי זה ככ לא מצוי

 

כולן כאן נשמות טהורות ׁׁ(לא נו, לא הביטוי הריק, המשמעות המלאה), אבל אבל, לא כולן אבודות,לפחות ככה אני מאמינה

ברור שלא אלו שציינת, הן לא אבודות בשום אופן, פשוט, פשוט זה חלק מהפתרון

אופ

רק אל תגידי ככה

 

 

*

איש לא סוגד לכאב 

אבל הוא מזכך, לפחות את הנשמות שטהורות באמת

שיודעות להבין את המתנה שהוא

רק אומרת

מה משמעות החתימה שלך?

שתיקות. חכמות. לכאן.

רצון. להסתתר.

אולי אנחנו דומים.

אכן אתה. אתה א-ל מסתתר. 

יש לי הרבה מה לומר.

אני צריכה להתמיד במקום הנכון לשים מילים.

לנשום. להוציא. להירגע. להאמין. לשמוח.

..

לו רק נרפה את כל הכוחות. ולא נקפוץ ידיים. לו רק נשחרר את כל האחיזות. 

נוכל שוב לפרוש כנפיים.

אין יכולנו לשכוח. מי אנו. ומאין באנו. ושעוד ניתן לנו. להגביה עוף.

הלא מכל נפילותינו. היינו עולים. ומעומק עומק התהומות אל שמיים ממריאים.

הלא מכל נפילותינו. היינו עולים. ומעומק עומק התהומות. אל שמיים ממריאים.

לו רק נרפא את כל הכוחות. ולא נקפוץ ידיים. לו רק נשחרר את כל האחיזות. 

נוכל שוב לפרוש כנפיים. 

(ביני)

 

לנסות. להיות. עוד. להמשיך. לקוות. להיות נאמנה לקול הפנימי. לנקות את המסיחים. 

להאמין בקלותה של תשובה. ללכת בדרך הנכונה שהיא לא קלה. לספוג מה שצריך. 

להבין. מה צריך ללמוד מזה אלי. לרחם. על אחרים. תמיד. עדינות. שתיקות. נאמנות. לה'. לעמי.

לקום. שוב. ושוב. לשתוק. לתת מקום. לאהוב. לראות טוב. לחבק. לבכות. שוב לשתוק. 

לדבר. להודות. להתפלל. לומר. שוב לבכות. לנשום.

בעצם לא אכפת לי

 

עכשיו אכפת לי ממשהו אחר

 

משהו חיובי

 

כן, בואי נתמקד בחיובי