פורום ריק ומוסתר (עמוד 586)

נערך.

ואוו.

ואני אשכרה לובשת חולצה שהמילים האלה כתובות עליה

לי כי אני לא מאמינה בזה

גם לא כי אני לא מאמינה

כי עדיף לא לקחת צד או להחליט

 

כי עדיף להפסיק לספר את זה לאנשים לגרום להם להאמין ולשבור לעצמי את הלב

ולמה הוא נשבר

אין לי מושג

פעם דן שאל אותי משהו ואמרתי שאין לי מושג לא ציפיתי לתגובה ולכן ממש הופתעתי שאחרי עשרות שניות הוא נזכר להביע את מורת רוחו

הוא הביע  אותה ככ טוב שלא ידעתי אם לקנא על עצם כושר הביטוי או לפחד ממנו

תמיד פחדתי ממנו

גם היום כשהקשר שלי איתו מסתכם בכמה משפטים פעם בכמה חודשים

ואני הרבה אחרי הגיל שבו אנשים מרגישים בנוח לנזוף בי

 

הוא האדם הכי פסימי שפגשתי אבר

ומעניין, הוא החליט לבחור את הצד שלו באופן ככ מוחלט שאני תוהה מאיפה הביטחון הזה

אולי אפילו מקנאה קצת

 

אז אני בחרתי צד רק להיום

כי אני נפגשת איתה והיא קנתה לי את החולצה

כי אני במסע של לעודד את עצמי 

כי תתפלאו

אפשר להישאר על המדף לנצח ולהישבר כל יום מחדש

בלי ליפול

רק המחשבות האלה שיכולות להרוס אותך מבפנים

במיוחד אם אתה מודע לעצמך כי אתה מבין שאתה מייסר את עצמך על פארש

ומי שמודע לעצמו לא צריך את השקרים שמספרים לו שהוא אפס

הוא פשוט שוקע בהם בלי צידוק

אנשים שמודעים לעצמם או כאלה שלא אבל טעמו את החיים מכמה כיוונים

תתפלאו יכול להיות להם טעם גן עדן בדיוק כמו גיהנום

זה תלוי בסדר ובמודעות

 

Optimism is a lifestyle

ואני תוהה מי האנשים שבוחרים בדרך הזו

כי הסקאלה שלי אומרת שאף קיצוניות לא טובה ואופטימיות זה רק ההפך מפסימיות אבל זו לא האמצע

אז אני הולכת על להיות ראלית

נפגשת איתה היום בעיקר בשבילה

זה יעלה לי בהצפה רגשית אני יודעת

לפחות נשב על גלידה

 

מה יותר קשה

לאהוב מישהו שלא אוהב אותך בחזרה או להיות נאהב על ידי מישהו ולא לאהוב אותו באמת?

לילה טוב
נשמה.
טהורה.



איי.

And I could really use a warm hug right now
One that I haven't gotten for years

Words
Feelings
A whole lot of messed up shit

Being nice to ppl isn't my thing
It's like I get their feelings, but also their Weaknesses, and when I find something that I see inside me too, that I can relate to, I immediately push that person away from me.
It's like I hate to admit, I hate to see the sad truth

You kind of wrote most of me
In a few single lines

 

Well, lots of
But what am I related to at all
(tnx)

❤️

Cuando nos encontramos, Jamal?

Puedo venir en bus.

 (Gracias a Dios)

 

No se ha hecho realidad en mucho tiempo, la distancia social efectiva

 

?mañana

נשמה שלי אני לא מאמינה

יאלדהה זה מתגשם!!!!
יאוו.
לומדים מחר בערב?!!

ואני ו@להיות בשמחה!!! בתכנון להגיע❤

יאאא לא להאמין

אני מתרגשת לראות אותך...

 

אני מתלבטת ממה יותר- מהחתונה או מלראות אותך?

בארורר שמלראות אותי
אני תוהה אם אתרגש יותר לראות אותך או שאתרגש יותר לראות את השמלה שלך
חחחח סתםם

וצפי למתנה מהממת מימנו❤🙈

כןכן בעזרת ה' אנחנו נבואא
איזה שימחה!!

מה שלומך?

איזה כיף לייי, תודה אהובה!!!

ואני בסדר, ב"ה. איך את?

מאד משמח לשמוע!!
ישתבח שמו איתי אחלה ממש.. ברוך ה'

לאלאלאלאלא
(זה כבר כואב. כל פעם. לא רק לפעמים)

---
עריכה: אני צריכה לחשוב קצת לפני שאני כותבת

היום כש... זה כאב פחות, זה טוב
(צריך לשתוק. ולא להגיב, ולשים לב.)

(אני מפחדת ממש. זה לא ממש קשור כאן. אבל זה קצת כן)

כבר לא מאמינה שאפשר לתקן

ערב
לילה
חושך.

בכי
וכאב ראש.

מחר אולי נפגוש אותה.


אני חייבת לישון דחוף.

אם מתישהו אנשים מתוודעים למאחורי הקלעים.

הוא פגע בך יותר.. כשכואב זה משפריץ

אבל כל מקרה לגופו.

אבל אני מעריכה אותך ברמות על השאלה הזו, בכלל.

בשבילך. לא טוב לשמור טינה, בטח לא של אנשים שלא ראויים שתשמרי עליהם משו

כשאתם מתנצלים אתם עושים אתזה על מנת לנקות את המצפון שלכם או על מנת לעזור לאדם לקבל סליחה ושיוכל להמשיך הלאה?

קשה לי להתנצל- מודה.

אפילו שכיום זה פחות מהעבר.

לרוב אני מתנצל בגללי,
לא בגללו.

ולהמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום פשוט לא יהיה נכון

את עשית לא בסדר, ביקשת סליחה, אפשר להמשיך הלאה.

בנוסף, לסלוח עוזר גם לך להמשיך הלאה.

זלא חייב להיות אחד מהם,
זה בהחלט יכולהיות 2,
אני שאלתי מה אצלכם

"יותר טוב לסלוח"... הזוי לחשוב.שהוא נחשב פרובקטיבי
בזמנו...

לא צריכה.
מה שנקרא לפנים משורת הדין.

נכון זה שהוא פגע בך והוא לא אדם חיובי לא הופך את הפגיעה שהוא קיבל לפחות כואבת.
וכמו שאמרת, אנחנו יהודים. ואחד הדברים שהתורה מלמדת אותנו זה לכופף את הראש, לעבוד על מידות שלנו (במקרה הזה מידת הכעס, אגו, אולי גם גאווה).
לא יודעת מה לפי ההלכה צריך לעשות במקרה כזה. אבל בטוח שגם אם לא צריך לבקש סליחה, לפנים משורת הדין זה יפה וראוי לעשות את הצעד הזה.

(ואני לא אומרת שזה קל. זה קשה מאוד.)

אלא זה הדין עצמו, פגעת? תבקשי סליחה,
לומשנה מה הבנאדם השני עשה לך

אם זה הדין אז עוד יותר.
אבל נניח שאין דין שקובע שצריך להתנצל, אז מה שאמרתי תקף.
וגם אפשר לקחת את העניין של "לפנים משורת הדין" בתור דימוי לצד הריגשי. כלומר, שאת פגעת ולא רוצה להתנצל. אבל כן אפשר לעבוד על עצמך ולעשות את זה בניגוד לרגש הראשוני.

וכן יש דין, יש הלכה לפייס 3 פעמים ואם עד אז לא מתרצה,לא צריך יותר

שוטה האיש,
שוטה האיש,

להרבות בשטויות יפעל חיש,
לציית ולהחכים זה בעיניו עסק ביש,
הצדק והאמונה מסוכנת יאמר כמחשיש,
אבל זדון הוא בעיניו גבורת איש,
ובלבול ירבה כגבר מביש,
וזה כל מעשה האויל משריש,
אני ראיתי אויל משריש,
ויוקב נוהו פתאום חיש,
אבל בשטותו ימשיך לקרוא קיש קיש,
לכן יאבד כל רצונו כמביש,
כי את האמונה והציות לחכמים החשיב לעסק ביש

ואז יכתוב שפת יתר מיותר
ויוסיף לאבד טעם בכל שיאמר
כי כך משפט האומר לכל מותר
שלא יהיה כי אם ריבוי מיותר ומהוכחות נסתר
וברוב דברים לא יחדל בלבול דבר
ואיך יאמר כי מספר נספר

רק לחכות בסבלנות שיעבור ויירפא..

 

ולראות כמה סבל זה גורם לאנשים בינתיים זה לא הכי אטרקטיבי

אולי להתעסק בינתיים במשהו אחר?

יכולה לדבר איתי אם בא לך.

(אבל עדיף שלא, אם אפשר)

אולי עוד כמה זמן כן יהיה אפשרי להזיז דברים.. עכשיו זה מהזמנים המתסכלים האלה שעומדים בלי לעשות כלום ונותנים לכאוב כי זה מה שנכון לעכשיו..

וזה קשה ממש להרפות ולא לרוץ ישר לעשות עם זה משהו, נראלי הטבע זה ישר לרצות לנסות לפתור הכל

כמה אווילי מצד גברים לחשוב כך,
מרתיח אותי כל פעם מחדש.

במילים פשוטות

תהיי החברה הטובה של עצמך, שבי על קפה מושקע או גלידה וירד קצת מהמשקל שבלב

 

 

אבל באותו רגע לא ככ התאפשר לי לקרוא... היה מסך ערפל כבד חח

 

ולמרות שגם זה לא תמיד עוזר להסיט את המחשבות.. כל מילה שאני קוראת בספר בערך מבכיאה אותי גם ומכניסה אותי להרהורים עמוקים מידי מידי

נראלי...

מתחיל במילים "שכבד הלב..."

לא ככ היתי כאן בכמה ימים האלה ובאלי להגיד שאני יותר בטוב...

לא שהמציאות השתנתה ככ, אבל הסערת רגשות קצת קצת נרגעה אז זה מאפשר גם לחיות את שאר החיים במקביל ולא להיות עם הראש רק בזה...

זהו בינתיים, אז תודה לכם ושמחה לכולנו אמן סלה ועד!

יפה שאת.
טוב לקרוא את זה.
❤

(אתם יכולים לזלזל,
אין לכם מושג כמה דם יזע ודמעות
עלו בגורליי.)









ומסתבר שיש לי עיינים זקנות,
כל הבאסה...

את כותבת מקסים.

ואני נהנה ונפעם כל פעם מחדש
לקרוא אותך
ואת רחשי ליבך.

אז תודה, לפחות על זה.

אולי לא ככ קטנה

 

וזה נכון גם הפוך

בכל יום טוב יש טיפה קטנה של איכסה

או לא ככ קטנה |:

 

אני כמובן משתדלת להעביר אותה מעל הראש שלי

או מקסימם לשטוף איתה פנים להתרענן ולהמשיך הלאה

 

אבל אני כאילו מרגישה שחייב לתת לה ביטוי

ואלוקים אני אני לא מצליחה

 

כאילו, יש לי כמה טיפות כאלה

אני שומרת אותן בדלי ופעם ב עושה לעצמי יום של גלידות מנגו ואהבה עצמית

משקה עם כל הסירחון הזה את הגינה הקטנה בלב שלי

ובסוף צומח פרח כזה יפה

 

אבל יש את הנקודה הזו הרגישה

שהיא מסריחה מידי מכדי שתצא ממנה איזו שושנה

גאוותנית כזו, שדורשת את תשומת ליבי באופן מטריד עד נודניקי למדי

 

וזה אחלה

באמת

(תמיד חיוך. אמרתי?)

פשוט,

כשהיא מחליטה לפצוח במרד ולנתק עצמה מכולם

היא מדגישה את היובש במדבר שלי שלי בלב

(שוב, הראש שלי ממשיך אוטומטית לשיר של גיא ויהל

אין לי מושג למה אבל אני מוצאת את זה ממש מתאים)

 

 

כי במדבר שלי בלב
איפה שהלב כבר לא כואב
ואיפה שתיגע זה לא מרגיש
ולא תצמיח אהבה

בשממה של ילדותי
איפה שלא נגעת בי
ולא שאלתי שאלות

ושם חשבתי שטוב

 

 

לא מבקשת חיבוק

רק ליפול לזרועות שלך ושהם יקבלו אותי בחזרה

 

והנה את כאן מוארת כל כך !
שימשיך תמיד !

לא נעלמתי 

ניסיתי להגדיר את זה - ריק ומוסתר

אל תשאלי

(חשבתי שזה די ברור)

הקאתי את נשמתי עכשיו

כאילו התחושות הרעות התבשלו בי וכשהגיעה השעה הקבועה ביום שאני נותנת מקום לכאב זה התווסף לרשימת התחושות הרעות ואז כמובן הקאתי את נשמתי

 

אני מרגישה יותר טוב

כי נפרדתי גם מהחלקים המסריחים בנפש

זו לא הגזמה, נפרדתי גם מדברים פחות מוחשיים באותם רגעים קשים

ובכלל לא אכלתי היום כמעט כלום

אולי בגלל זה הרגשתי ככ רע

אכלתי אבטיח ב17:00 וקרואסונים מעשה ידי להתפאר בכמות קטנה מאוד

 

הרגשתי רע

ממש

והמוח הטיפשי שלי ראה ספרייט על השיש וחשב לעצמו
"היי, ספרייט אמור לעשות לך טוב"

אז שתיתי רבע כוס ומיד הלכתי להוציא את זה בחזרה בדרכים פחות נעימות

 

מצטערת על זה

באמת

פשוט משהו בי מזועזע מהרעיון הנל

 

בכל אופן

מקלחת של החיים

כדור (התשיעי בערך מאז שנולדתי)

ושינה טובה בעוד רגע, גם מחר חופש

והכרתי היום שני אנשים חדשים

אני מופתעת לטובה מאחד מהם

 

כיפלי

אני בסדר

(תמיד בסדר.)

 

(:

זה היה יום מספק

 

הספקתי המון, קניתי ספר שאני מחכה הרבה זמן לקנות

המוכר היה מופתע, הוא גם אמר לי את זה

שוחחנו מעט, דתל חמוד ומעניין

(עכשיו כשאני חושבת על זה אולי הוא גם נכנס לרשימה של אנשים שהכרתי היום, אז 3.)

התברר לי שיש לי יום עודף ברשימת ימי החופש אז למרות הכל כן יצאתי ליום נחמד עם עצמי

שופינג, גלידה כמובן (לא באובססיה) ספר, שאני לא כותבת את שמו מחמת אאוטינג

וקבעתי איתן שלושה ימים נחמדים אחרי כל הבלאגן, עוד שבועיים בערך

 

בית מבריק (לא באובססיה) ריח נעים של אפיה

ובאמת,היה לי נחמד

עד שכבר פחות

אבל אנחנו לא מדברים על זה

זה חלק מהפרויקט האחרון שלי

להתכחש לרע בכל מחיר ולתת לו לפרוץ רק בשעות בודדות ביום

כל פעם במקום אחר

היום היה שונה

לכן יש פה רק עצמי נקי ומקולח שלא מנסח עצמו באופן מיוחד למדי אבל לפחות הוא יכול לבטא את עצמו

 

 

אני משתדלת להכין את עצמי לאכזבה של עוד שבועיים

מצד אחד אני יודעת מה הולך לקרות

מצד שני אסור להיות פסימים

ק"ו שלא בטטות חסרות מוטיבציה

 

--- מתקשרת |מרוגש|

כמה זמן לא דיברנו