לא כי אני צדיקה
כי פחדתי
וזהו.
(סגור לתגובות)
אני אוהבת את המסקנות שלך
, ממש לא.)
הילד הזה חמוד
והילד הזה חזק
והילד הזה מבין את הלב של עצמו, לפחות אם אין אחרים שיבינו אותו
והילד הזה, הוא בן אדם טוב בסה'כ
וידעתי שזה אתה כבר לפני שהגעתי לסוף
המון הצלחות ילד ![]()
באמת חמודבוגרת קטנההעולם הזה מלא ברובוטים
אין כמעט אנשים
שעושים את מה שהם רוצים
לא אכפת לי שתגיבו..
ואני חשבתי שהרובוטים הם בני אדם ואני חייזר
הקטע הוא שמרוב שכולם משוגעים היחידים שנורמלים נחשבים למשוגעים
נו, ניחא, שיהיה
אני לא מאמינה, זה כל כך נכון
ואני כל כך מזדהה
ואני גם חשבתי על זה פעם
אולי כשייגמר הקורונה הזאת, אולי טיפה..
רוח סערה
אני משלמת על השטויות שאת עושה
זה מבאס

הבעיה שלך זה עם העבודה - המקצוע, או עם מקום העבודה?
תאורטית את יכולה לחפש עבודה אחרת, או אולי מחלקה אחרת באותו מקום עבודה?
ושאין לה תחרות בעצם.

מי מזלזל בך? המנהל? המורים האחרים?
סמטאותאו שמי שקיבל אותך לעבודה היה מישהו אחר?
מה זה חוסר במעשים? את תלויה בו ודברים לא מתקדמים?
__
מערכת החינוך. ברובה.
זה לא שההורים בוחרים את המורים או המנהל
השאלה מה קורה פה.
האם את מורה לא טובה? (לפחות בעיניו)?
או שזה משהו ברמה האישית שלך מול המנהל שאת לא מסתדרת איתו באיזו צורה והכל נגזר משם.
אני מנסה להבין בקצרה האם לדעתך זה אישי או מקצועי.
אם כן, תחפשי עבודה אחרת. לשנה הבאה.
(הלא לעבוד שנה הבאה)
גם בגלל שאני חסיד גדול של המלך פרעה שמאמין שתכבד העבודה על האנשים.
גם בגלל הסיכון לדיכאון (חבל)
וגם בגלל שבכללים של המערכת המעוותת שאת עובדת בה אחרי שנתיים אי אפשר יותר לפטר אותך ואז המנהל יצטרך להתמודד עם זה.
את עובדת בארגון חרדי במקרה?
בכןבע אחר שלי אני יכול להגיד הרבה עליה. המערכת הזו די איומה וזו החרדית אפילו איומה יותר.
אבל זה לא קשור לסיטואציה שלך כרגע.
הנורמלית האחרונהזה מצבי רוח משתנים
כשהם משתנים לטוב, זה טוב
(ההפך מבאס)
הרבה פעמים הסיבה פיזית, הורמונים
את מטומטמת לפעמים
את משוגעת
כן, אני יודעת, אז מה?
סתם, רק מציינת עובדה, סתם לגמרי