סמטאותאני: סבא, מה שלומך?
סבא: ב"ה הכל טוב.
רגע של שקט.
סבא: משעמם לי!
ומאז אני שותקת ודומעת.
אף פעם סבא שלי לא היה איש שאוהב חברה ואנשים סביבו, תמיד מחפש את הלבד והשקט שלו....
ועכשיו משעמם לו.
אויי סבא'לה שלי, הלוואי שיכולתי להגיע אליך לשומרון ולקחת אותך אלינו, לפחות לסדר.
הוא הולך להיות לבד, אתם קולטים? מסכן שלי. לא רוצה לחשוב על זה.
משהלא קל בכלל.
מקווה שאחרי החג יהיה קצת יותר כלים להתמודד עם זה, אבל גם אז - זה לא יהיה פשוט במיוחד.
פעם הייתי ניקיתאחרונהנמאס לי לשמוע ולחשוב על סבל של אחרים. מתעלם ושוכח
ואני לא מסוגל לשמוע ולחשוב על שמחות של אחרים. מתעלם ושוכח
וזה אנוכי מדי לחשוב כל הזמן על עצמי אז אני מדחיק.
I know i'm a bad person but This is just to hard
בית
מקום
מקום להיות
מקום לעצמי
להסתגר בעצמי
סוגר אותי
בארבע קירות
של בטון
שהופכות אותי
לבטון
...
ירקו לי בפנים
אחרי שנשבעו אמונים
ואני נשארתי בלי מילים
כי לדבר עם אותם אנשים
זה כמו להיכנס למאורת נחשים
שמראים שהם ידידים
כשאת הולכת לישון הם הורגים
בלי שום בעיות,בלי מצפון, בלי טעויות
הם הרי רובוטים פועלים ללא רגשות
הם פגעו בלי כל כך ובכלל לא הרגישו שזה מלכולך
את היחידה שהיית לי לעוגן
את היחידה שהקשבת בלי ביקורות
את פשוט היית שם
תודה לך.
