פורום ריק ומוסתר (עמוד 646)

אני מזדהה איתך ממש.
אבל למדתי לקלוט שיש אנשים שבאמת אוהבים את זה, ולמדתי להנות מזה גם, לרוב.

מידי פעם. פעם ב.. ואז ההנאה באמת ממלאת בצורה לא רגילה.
אבל ברור שמעדיפה את הכמה דקות האלה עכשיו.. לפני שיורשי העצר יגיעו לכאן..
לנשום עמוק.
תכף הטרפת מתחילה..

רבע שעה של שפיות לפני שהם חוזרים מהמעון.

על הדקות האלו ..
מאורגנת לשבת כבר ?

אבל רק כי אנחנו מתארחים

בבית שלי ההכנות לשבת נמשכות עד שקיעה

הכי כיף להתארח.
הבעיה שאני טובה. ומתחשבת במארחים.
אז לא נעים לנחות אצלם כל שבת..
אחרי הכל זה לא רק אני והוא.
זה אני והוא. והיא. והיא . והוא והוא.
כן.
יש לי הרבה ..

קשה לשמור על שפיות ככה,
מצדיעה לך

ביני לבין האשפוז .

אלוהים יעזור. יום אחד .

בידוד 14 יום...

מכירה אותה.

מתוקה את.. צחקתי עכשיו ממש הרבה!!!

משום מה..

מי את שתביני?

כותבת מה שחושבת.

(זה לא אישי, אבל לפעמים אפילו בנות
לא מסוגלות להבין...)






(ובנים זה עם אדיוטי, אז אין לי מהם ציפיה
יכול להיות שדווקא הוא שונה,
זה מה שעדיין לא הבנת.)

לא מרגיש בטוח שאכן אקשיב באמת לעצמי, שאעשה מה שטוב *עבורי*.

אני אצטרך הוכחות לפני שאוכל שוב להאמין לי.

תמיד כשאני חושב עליו
העיניים שלי יבשות
ואני תוהה לעצמי,
האם ביקום אחר אנשים בוערים מאהבה
ולא מפחד.

הלוואי.

וְלִפְעָמִים
עֶצֶב הָעוֹלָם נוֹגֵעַ בְּךָ
וּמַכְאִיב
אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ לַחֲבֹשׁ
פִּצְעֵי נֶפֶשׁ שְׁקוּפִים
יֵשׁ נְשָׁמוֹת עֵירֻמּוֹת שֶׁלֹּא הִלְבִּישׁוּ עֲלֵיהֶן
כָּתְנוֹת עוֹר
וְהֵן מְאִירוֹת וּבוֹהֲקוֹת
וַחֲשׂוּפוֹת
לְכָל נִיעַ, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב
מֵאֲחוֹרֵי מָסָךְ שָׁקוּף וְדַק
הַחֹרֶף קַר
וְרוֹאִים לָהֶם
אֶת כָּל הַצְּעָקוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לַעֲטֹף

וְלִפְעָמִים אַתָּה הוֹלֵךְ עִם כָּל זֶה
מִתַּחַת לִמְעִיל חָדָשׁ
מִתַּחַת לַחִיּוּךְ הַמִּתְבַּקֵּשׁ
כְּדֵי לָשֵׂאת חֵן
כְּדֵי לֹא לְהַכְבִּיד
כְּדֵי לִהְיוֹת שַׁיָּךְ לִבְנֵי הָאוֹר וְלֹא לִבְנֵי הַחֹשֶׁךְ
כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּךָ מִבְּלִי לִצְלֹל
אֲבָל אַתָּה רָאִיתָ אֶת עֶצֶב הָעוֹלָם

מָה סוֹד הַנְּשִׂיאָה שֶׁל הַשְּׁבָרִים
שֶׁל מָה שֶׁהִתְנַפֵּץ כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה מִן הֶהָרִים,
כְּשֶׁיּוֹצֵא אָדָם עֵירֹם מֵרֶחֶם אִמּוֹ
לָקַחַת וְלָשֵׂאת בַּיָּדַיִם
לְהַנִּיחַ עַל הָאָרוֹן כְּרוּבִים
וּפְנֵיהֶם תָּמִיד כִּפְנֵי יְלָדִים
וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו
וְהֵם סוֹכְכִים בִּכְנָפַיִם
בִּכְנָפַיִם
בִּכְנָפַיִם
הָעוֹלָם תָּלוּי בָּאֲוִיר
בְּתוֹךְ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל
וְיֵשׁ לוֹ לָעוֹלָם כְּנָפַיִם

@רועי שלום זמיר

יכולת כתיבה כמו שלך
מעולם לא ראיתי שנית
אם שיר אחד שלך
משבר את סכר הדמעות
איך ניתן להכיל
את כל הים הגדול הזה?

אבל התחלתי משהו
אז נזרום...

@רוש לילה.

ואכן-היה גרוע

אם כי זה לא עוזר לומר את זה

ברררררררר

מה זה קטנה. ...
פיצית.

אני לא רוצה לחזור אחורה
לשום שלב או גיל

רק להתקדם


שיגמר כבר

הכוונה שלי היתה לחזור רגע להיות הראש קטן. חסרת האחריות . העול. המשא.

פשוט ככל שמתקדמים האחריות גדלה. העומס. המשקל. זה לא הולך ונהיה קל.
אצלי לפחות.

ונקודה יפה מה שאמרת.

מהבית והמטלות.

היה לך מטלות של שיעורי בית וזוועות אחרות.

(שהיום אני חווה בגלגול שני).

אבל זה לא חוכמה.
כולם כבר ישנים.
תשאל אותי ב 16:30 מחר.

חלומות הם הדרך של המציאות להנחית אותנו חזק וכואב חזרה לקרקע.

והחביבה עליי ביותר היא:אם הגבר עובד ומשלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות והאישה עקרת בית-היא לא צריכה לשלם לשודדים פרוטקשן.

במקלחת .
הלכה הפוזה של מתארגנת למקלחת .

ולשלוף אותן ברגע שיתחילו לשאול אותי למה אני לא לומדת.

וזה ייגמר ככה וזהו

אפשר לבטל כמה פיצ'רים שיש בגוף האדם?

ואני רוצה למות .
ואין לי כח.
והאדיוט ההוא שפותח שירשורים מפגרים.
אין לי זמן פנוי . סבא!
אני פה עכשיו כי אני בעונש ליד הילד.

ואני לא אכתוב את זה שם.
כי יש לי כבוד למבוגרים. עדיין.

לא אדיוט כזה גדול..

אחד הרגעים הכי מתסכלים בחייו של הורה. החיבור שבין המתוק/ה הנפלא/ה הזו לבין הצורך שילך לישון כבר וישאיר לי את הזמן שלי.

 

והם

עם פרצוף חמוד

יכולים להיות הכי נפלאים בעולם והכי מתסכלים בעולם.

כמו תמיד.
בשעה הזו.
ואח שלו מיילל אי שם בלול.
ואני עייפה.
מאוד.

ללכת לפסיכולוגית זה פינוק.

אני יודעת

אגב.

כי היא תמיד חוזרת אחרי העדרות ארוכה 

ואני לא עומד בהבטחות שהבטחתי לעצמי