אבל עוד לא בטוחה מה כדאי.
מתחילה להבין למה אנשים מתפצלשים פה.
כי ברגע שאתה מוכר ומכיר .
אז יותר קשה להיות אמיתי.
נקודה שעוד צריכה לחשוב עליה.
בוגרת קטנהמה פתאום?
תכתבי פה מה שבאלך
כנראה לא הבנת מה זה הפורום הזה
כאן אנשים פורקים מה שיש להם בלב
זה השרשור שהיא כתבה מה שהיא הרגישה
דעות פוליטיות לא קשורות לפה
פה צריך להגיב ברגישות
הבנת?

ואני מסתכלת על האף ליצן שקניתי
לפורים, תחפושת שמחה השנה אמרתי
הוא נפטר
ואני מסתכלת על השיעור על פורים
שהייתי צריכה למסור מחר, אני יתקשר אליה לבטל
הוא נפטר
ואני מסתכלת על אמא שלו
היא ליודעת וגם לא תדע, היא יכולה למות במקום אם היא תשמע
הוא נפטר
ואני מסתכלת על העולם, חודש אדר בחיי
הוא נפטר
והוא היה דוד שלי, כלומר הוא עדיין אבל
כמות האנשים שמתים לי פשוט לא סבירה בשום צורה
הוא נפטר ואני מתקשרת לבחור שהייתי צריכה לפגוש היום
דייט ראשון , במקום זה אלך להלוויה
הוא נפטר ואני מסתכלת על עצמי
את כבר מאד גדולה, הולכת לעזור לאחרים עכשיו, מקסים
אולי אלך לטיפול פסיכולוגי כי עברתי יותר מדי אובדנים לילדה קטנה בוגרת ככל שתהיה ואופטימית ככל שתהיה
טאטע, הוא קרוב אלייך עכשיו, נכון?
פעם הייתי ניקיתחיבוק גדול
מזמור לאל ידי
משההמקום ינחם. שלא תדעו עוד צער.
הן באות כי כואב לנו
כי קשה לנו
כי קר לנו
כי אין אף אחד שיבין
הן באות לפעמים בלילה
מאוחר..
כשהרחובות ריקים
וכולם בתוך הבתים
ורק את מסתובבת
לבד ברחוב עם גינס קצר ומעיל
מחפשת מישהו שיבין
שיאמין
והדבר היחיד שאת מוצאת
זה חושך עצוב
הדמעות זולגות לך על הפנים
וכבר לא אכפת לך
יותר ממה שכולם יגידו
הדמעות באות כשאין יותר מה לעשות
כשאת חוזרת מהבית ספר
ומתברר לך
שהבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם
נפטר וכבר לא פה
הן באות כל כך מהר
הן באות כשכבר בא לך לוותר
הן באות כשמאשימים אותך במשהו שלא עשית
הן באות בלי לחשוב יותר מידי
ואת מנסה להגיד להם דיי
הן באות כשנמאס לך מהחיים
וכשאת כבר לא סומכת על אנשים
הן פשוט באות.
הדמעות.
לי יש ילד שתאורטית יש לו בית-ספר, אבל צריך לקחת אותו לשם ולאף אחד לא היה כח
בינתיים פתחתי לו את הסרטים...
לילד הזה לא יהיה משעמם בכל מקרה. הבעיה שאם לא יוציאו אותו החוצה (לגן שעשועים או משהו) אז להרדים אותו יכלול קרב.
והבעיה שבבית הזה אין מי שיעשה את זה 
החבורה העליזה שלך ידאגו לזה שהם יוכלו להתעלל בך גם מחר. את צריכה לחיות בשביל זה.
אני עושה ככה
ביומיום אני מאד שמחה ופה יוצא כל הדברים שאני לא צריכה כמו כאב, אני משחררת אותו והולכת לי בלעדיו (עד כמה שאפשר)
אמרתי כבר שפה זה מחסן?
למה להיות נחמדים במחסן?
תהיי נחמדה בבית
(אחיינים שלי)
![]()
חוץ מזה אז מה אם אני לא נשואה? אני גם אשה מאד עסוקה
רקלפעמים כשאנשים מסביב מתים
ועכשיו יש מישהו מאד חולה
האופטימיות חזרה אלי, אולי הוא יחיה
בכל אופן הלימודים יותר מעסיקים אותי מאשר המוות
הוא נפטר
אוי אלוקים
הוא בכלל לא היה כ'כ זקן
רק אתמול דיבר
שכלכן מכירים אותי
ואני לא מזהה אפחד
ואלה שאני כבר כן מזהה
זה כאלה שלא הייתי רוצ הלזהות...
אליסי
נכון ויפה אמרת, ומשום מה זה העלה בי חיוךבוגרת קטנהלא הורסת לי ולכפיר?
מה?
אני כ'כ הרבה פה שאת חושבת שזה פורום שלי?
אופס
מה לעשות?
הלב שלי זה לא מחסן
לעומת זאת פה זה כן
יש פורומים יותר שמחים
פשוט
אפשר להיות פה
אבל ברגישות
אין פה באמת כללים. אם יש לך משהו מעניין (או לא) לכתוב את פשוט מוזמנת לכתוב אותו.

בוגרת קטנהלקרוא איזה ספר שמאד התרשמתי ממנו
ואני לא יודעת אם הם קוראים או לא
אבל הקטע הרציני הוא שפתאום אני מבינה שכל אחד מבין משהו אחר מהספר
אני מסינה משהו אחד וזה נראה לי מאד ברור ומובן מאליו שזה מה שצריך להבין מזה
אבל מישהו אחר יבין מזה משהו אחר לגמרי, או בספרים מסויימים לא יבין בכלל
עכשיו כשאני מודעת לזה אצטרך לפעול בעניין
גן מוזיקה
אבל מילים?
חשבתי שזה יותר ספציפי וברור והופתעתי לגלול שזה לא ככה
כנראה שהוא עומד למות
וזה יהיה עצוב נורא
מה נהיה מהפורום הזה
איזה ריק ואיזה מוסתר
מזמור לאל ידי
בוגרת קטנהתודה
יש לי מלא מה להגיד לך על זה ועל עוד כמה דברים בעקבות הרצאה ששמעתי היום
אני נורא עייפה
אכתוב מחר בעז'ה
ברוך ה'.
לגבי התוכן-...
אלוקים הוא זה שסובב את הכל שיהיו שם בסג'עיה האנשים שצריכים להיות שם,
ושיפלו חללים שצריכים ליפול, ולא כאלו שיש להם עוד מה לתקן כאן.
ושהאב והאם והאחים והחברים והילדים שיגדלו עם חלל בלב,
יעברו במדוייק את מה שצריכה לעבור הנשמה שלהם.
כן זה קשה גם מבחוץ וגם מבפנים
אבל זה האמונה,
האמונה הפשוטה שהכל מאיתו.
והמורכבת כל כך לעיכול.

אני רואה את זה כחלק ממך
זאת אומרת אלוקים זה חלק ממך
בין אם תרצה ובין אם לא
וכל הדברים האלו שאתה אומר בכשרון רב
נכונים לגבייך
אנשים יכולים להתחבר או לא להתחבר
לפחות אתה לא שותק
בוגרת קטנהבאסה
נראה לי שאם אנשים יתחברו יותר לעצמם של האלוקים שבהם הם ירגישו יותר שלמים
גם אני הייתי חושבת ככה פעם, למה נולדתי יהודיה? גם אם אבחר להיות חלוניה אהיה מיוסרת, אז פשוט השלמתי עם זה, התחברתי יותר ויותר , דרך עצמי בלבד, ההרצאות בסמינר לא באמת עזרו לזה, כן?
ניסיתי לשמוע שירים טהורים או מוזיקה טהורה שהרגשתי שלא מלכלכת את הנשמה, להיות יותר בטבע, לבד ,לבד לבד ואז הרגשתי אותו
קיצ'ר מה אני מבלבלת במוח? אי אפשר להבין את זה עד שלא מרגישים את זה
אבל כשמרגישים את זה פעם אחת יש מצב שזה יקרה עוד פעם ועוד פעם
ואז מרגישים יותר שלמים
וכמובן כל זה נאמר מנקודת מבט של ילדה אופטימית במיוחד