שרשור חדש
..דף תלוש

Ahahahahaa

Thousands steps to the back

.Such a weekend


I love them, but


Just wanna go away from here

I have no power anymore 

..דף תלוש

אם יש ספק אין ספק?

אני יכולה לשלוט בעצמי?


למה אני רועדת ורואה מטושטש 

..דף תלושאחרונה
אפשר להירדם בלי שהשדים בראש יצרחו לי שעות על גבי שעות 
...חופשיה לנפשי

אני חושבת שאני משתגעת ואני לא רוצה לשבור לו את הלב

אני באמת משתגעת

אין ביכולתנו להבין את אשר אין ביכולתנואיהמקוךאבאלה

אך יש בכוחנו לתקן את אשר יש בכוחנו מעולם לא נדרש מאתנו יותר מהשתדלותנו

 

אבאלה

 

נשברנו לרסיסים

 

ממש ממש

 

 

 

את לא חרידייה?איהמקוךאבאלהאחרונה

חח זה היה טוב

מאה שערים מודדת בגדים

מישהי בחנות "וואו מהמם!!"

זה מהאינטרנט

אה חשבתי שזה מכאן גם החצאית?

...אמרת שזה מהאינטרנט מה ישלכם אינטרנט?

....

אה אתם לא חרדיים?

וואו אני צכה לנשק אותך

 

זה היה חזק

ממש

ממש

 

אבאלה אנלא רוצה אינטרנט

לא יכנס אלי הביתה

אבל עכשיו עכשיו להתגבר

לא להיכנס לזבל

זה הזבל של הזבל

אבלה זה שווה את זה 

אבל צריך עזות 

ממש חזקה 

לא לגעת 

לא להתקרב

 

זה יותר מסוכן מאש הכי שורפת

מהמחלבל הכי מטורף

פשוט לחיות חיים פשוט..

 

ולא רוצה את זה

רוצה להיות מעל הזמן מעל הרגעיות הזאת 

של חייב עכשיו מהר.מה שיותר טעים ומהנה

ומה עם הגוף שמתקלקל?

מה עם הנשמה שצועקת?

מה?

 

וכן יש לי חובת השתדלות גן אם אנחנו לא מבינים בעצם אנחנו לא מבינים אני לא מבינה7

 

..אנונימי/-

היא אמרה לי שהיא מסוקרנת לדעת מי יהיה החתן שלי כי אני באמת משהו מיוחד וצריך משהו מיוחד.

פתאום הבנתי

אני לא זבל.

אני משהו מיוחד.

..הרמוניה

זה מרגש..

 

כיף לשמוע🤗

..FireBush

חושב שזה טוב שהגעת למסקנה הזאת. "אני משהו מיוחד".

אני נוטה להגיד שפחות חשוב איך הגעת אליה, אבל אם כבר הזכרת איזה הליך בדרך (היא אמרה לי וכו'כו'),

אז רק להצביע, שהגעת למסקנה מאוד מבחוץ פנימה, "צריך שהחתן יהיה משהו מיוחד".

הדרך עוברת בהסתמכות שאני לא יודע כמה תקיפה, על הדברים של אותה אחת,

והפנטזיה הנעימה על חתן מיוחל מיוחד. אני מהמר שזה בטח גם מעסיק את מחשבותייך. (איך לא.)

מה אני אומר? המסקנה הסיכון להיות משענת קנה רצוץ. הכוונה היא לא בנויוה על יסודות מבוססים מדיי.

אז היום היה לך נחמד להאמין לה, והשתכנעת ממנה ש"אני לא זבל" (שזה דרך אגב טוב שהמסקנה מתבטאת גם על דרך השלילה),

מחר? זה עלול להיות אחרת. תחשבי על זה.

ואם את לא רוצה (לחשוב על זה) כי נעים לך מדי במקום שהגעת עליו ואת לא מסוגלת לבקר או לערער עליו, אז לא.

לא מתיימר להיות יותר חכם ממך, או לעשות ניתוחים פסיכולוגיים מורכבים (גם אם זה בדיוק מה שאני עושה פה באזלת יד וחוסר מקצועיות בעליל),

אבל החיים ימשיכו, והמציאות תוכיח, עד כמה את מסוגלת להחזיק ב"אני משהו מיוחד" הזה.

אם את טיפוס ביקורתי כלפי עצמך? (משתמע מההוה אמינא "אני זבל"), או גרוע מכך (נוטרת שנאה לעצמך),

אני מהמר לצערי שאין כאן בשורה. אז אני לא מתלהב כמו @הרמוניה . נאמן לאמת שלי. אני יודע שכנראה את לא פתוחה לשמוע אותה (במילים אחרות חושבת שאני מבלבל בשכל. ובהחלט אני חופר פה חחחחח). 

השורה התחתונה היא רק שאת צריכה עוד לעבוד להעמיק ולבסס את האהדה והסימפטיה העצמית.

הי,אנונימי/-

ברור שזאת עבודה ואני עובדת אותה כבר כמה וכמה וכמה שנים.

זה שהיא אמרה לי ככה ופתאום זה נגע בי, בהחלט לא אומר שמחר זה יגע בי.. הכוונה היא באמת כמו שכתבת, לעבוד על זה מבפנים ולא להיות מוזנת מבחוץ.

קרה לי איזשהו משהו ולכן התרגשתי מיזה ולכן כתבתי את זה.

זה לא ככה פשוט, - אני מדמיינת חתן, היא מדמיינת ואומרת לי שהוא יהיה משהו מיוחד ואני מתלהבת ואומרת שנכון, אני משהו מיוחד ולא זבל.

יש הרבה מאוד מאחורי המסקנה הזאת שסוף סוף, מגיעה אלי באימרה כזאת ברורה.

  

לא אפתח פה בכלל את הנושא.

אבל תודה!

ועוד משהו,אנונימי/-
לגבי מה שהרמוניה כתבה, בהתייחס לסיפור שכלפי חוץ נכתבו כמה מילים בודדות ומרומזות, אני ממש חושבת שזה מרגש ומשמח.
בהחלט אני שמח לשמוע את זהFireBush
אני מבין עכשיו יותר, תודה לךFireBush
יש אמת במה שאתה אומרהרמוניהאחרונה

אבל זה שזה עוד לא הכרה שלמה ומבוססת לא אומר שאין מה לשמוח על ההתחלה של ההכרה הזאת ועל ניצוצות ממנה שיובילו בסוף אליה... אתה יודע

ואם דברים טובים חיצוניים, אז עדיין צריך לשמוח מהם, רק להיות מודעים שזה חיצוני, וזה לא רע, זה חלק, זה משהו

ואפילו לא משנה מה הגורמים והסיבות, אם משהו מביא אותנו לשמחה, ביטחון או דבר טוב אחר זה גדול

..הרמוניה

מדהים איך כל פעם יש לי תירוץ מחדש למה לא לעשות את זה!

לפחותFireBush

את מודעת לכך שאלו תירוצים.

החכמה הראשונה זה לזהות את הנקודות האלו שאנחנו עובדים על עצמנו כדי להתחמק מחובות או אחריות.

אחר כך הטיפול, החלק הקשה...

 

ודרך אגב, יותר מדי "מדהים" לך לאחרונה. (הכוונה כאילו את אומרת על הרבה דברים "מדהים").

חחחחחחחחח ביקשת שאמשיך להיות כנה

אממ לא בטוח שזה תירוציםהרמוניהאחרונה

יש דחיה מלעשות משימות שאני לא אוהבת (כאן זה אולי תירוצים), ויש דחיה מלעשות משימות שאין לי אומץ לעשות ואני מרגישה שאני לא מסוגלת

 

וואלה? חחח טוב זאת לא מילה רעה

לא יודעת מה זה אומר 

וכן תמשיך להיות כנה

..דף תלוש

איזה לנשום ואיזה חרטות

היקום אוהב לדפוק אותי ככ

אין לי כוחות באמת.

מה אני אמורה לעשות?

למה הכל תמיד קורה בטיימינג הכי דפוק?


מתוסכל לי מדי מדי

--מחכה לרחמים~

ומי ירפא ליבי

...טיטו

אבא תודה.

לא יודע איך לא חשבתי על זה אבל אשכרה רק עכשיו נופל לי האסימון איזה גודל הנס. 😍😍

...טיטו
שתי אלפות לא יכולים להיות ביחד!!!
..הרמוניה

הבטחתי לעצמי שאני אשאר ילדה.

שבחיים לא אהיה מן מבוגרת כזאת שמדברת מילים מוזרות שמבוגרים מדקלמים בחוסר כנות.

שתמיד אשתנה ואלמד, ולא אתקבע למקום.

שתמיד תשאר בי אש.

אבל לפעמים נדמה לי שהאש שרפה אותי ואז כבתה.

היא הלכה לאיבוד הילדה.

מורכבות, הגחלת, ערימה של שטויות, והתיקוןFireBush

גם אני הבטחתי את זה לעצמי.

הייתי כל כך בטוח בעצמי.

"לא תהיה מציאות אחרת. או שהאש תדלק, או שאמות. לא אתן לעצמי לחיות אחרת".

עד כדי כך בטוח, שאם אני חי,

אני עדיין, חי.

נתקלתי במציאות מורכבת יותר מכל מה שהעליתי על דעתי אי פעם.

קצת כמו המתמטיקה של כיתה א' מול זו של כיתה י"א.

לא נדמה לי שהאש שרפה אותי.

אני בטוח בזה.

נכוויתי קשות בחמין.

ובמשך שנים... חרדתי את נשמתי בצוננין.

היא כבתה, אבל הגחלים תמיד נשארו שם...

לפחות גחל אחד... מלחש...

הילד אמנם אכן הלך לאיבוד,

אך בדיוק כמו עוף החול, שנולד מחדש מתוך אפרו שלו,

קם לו לתחיה האיש, 

הגבר.

____________#

זיכרון מלפני שנים... שנים! אני עוד בדמי ימיי, הולך עם אבי ברחוב, ושואל אותו "אבא, מה אהבת יותר, להיות ילד או להיות מבוגר?"
"אה הא" הוא עונה. "יש דברים טובים בלהיות ילד, ודברים טובים בלהיות מבוגר. לפעמים אהבתי יותר להיות ילד, ולפעמים, מבוגר."
"איזה קטע!" אני עונה לו. "זאת בדיוק התשובה שאמא ענתה לי!". (צוחק). "אתה רואה? בגלל זה התחברנו, כי אנחנו דומים".
 

שטויות. פשוט ערימה של שטויות.
הורים שלי לא היו מבוגרים כשהתתנו. ולא בגילם. בבגרותם.
ממש ילדים. הם לא הבינו את משמעות מעשיהם ונכפתה עליהם מציאות שאחר כך במשך שנים הם קצו בה.
וכמובן שכל זה השפיע עלינו, האחים. על ילדותינו, נערותינו ובגרותינו.

____________#

שטויות, ערימה של שטויות.

זיכרון עמום נוסף מלפני שנים. אמא שלי משמיעה לי את השיר "הכי כדאי להיות גדולה, להיות קטנה" (מאיזה תוכנית ילדים מילדותה אפשר לחפש מאמין שזה נמצא ביוטיוב בשחור לבן), שרה את זה. אוהבת את השיר. אבל פעם אחת בשולחן שבת, התוודתה "לא הייתי חוזרת לגיל נערותי". "הכל מלא ריגושים מדומים". ואני, בתור נער שחשב אז שהוא ממוצע, מבולבל, פוער עיניים מביט בה, "אבל אמא" אני אומר, "היית יכולה לחזור ולתקן".

___________#

לחזור ולתקן.

מנקודת מבטי היום, לא הייתי "חוזר" לא להיות נער, לא להיות ילד, לא הייתי מדליק את אותה האש, בעד שום הון שבעולם.

בעד שום הון שבעולם.

למדתי להשלים עם המקום שלי.

להבין שהתיקון הוא לא שם. שם יהיה כישלון חוזר, מוכרח, שוב ושוב ושוב.
התיקון הוא כאן ועכשיו.

מהמם...הרמוניה

מדהים ממש

כתבת יפה

אני גם הבנתי את זה ואני כבר לא באמת בוכה, אבל זה כן חוזר לי לרגעים התחושה הזאת, האבחנה, הזיכרון

חחחח תודהFireBush

(וואי קצת לא נעים לי שאנשים אומרים את זה).

לדעתי התרפקות על העבר לפעמים כל כך מספקת...

אי אפשר להסביר, זה מעבר לנוסטלגיה...

חח אתה יודע מה עוד מדהים?הרמוניה

שלא איבדת את הכישרון הזה ב"ה.

אני כשהייתי בדיכאון איבדתי חשק לתחביבים שלי ומעבר לזה לא הצלחתי בהם, כאילו לא הייתי עצמי. 

 

אממ כן בעיניי העבר מזכיר לי שיש בי הרבה טוב שהיה קיים בי מלכתחילה וזה נותן תקווה שהטוב נמצא בי באמת

 

(נאנח)FireBush

תודה, אבל,

את מניחה שאני בדיכאון? אני נשמע בדיכאון?

 

אצלי זה ממש הפוך. העבר מייסר אותי ומנקף את המצפון שלי. אבל אני מתענג על הכאב הזה

חחחחחחחחהרמוניה

"אני רוצה לחדול" זה לא: "אני בדיכאון"?

את כנראהFireBush

לא חווית דיכאון מג'ורי כרוני בשביל לחשוב שהודעה אחת עם ניחוח מעט אובדני מעידה על דיכאון חחחח

ושקלתי את מילותיי מאוד בשירשור הזה, במציאות מול עצמי הייתי הרבה יותר חריף.

אבל זה לא דיכאון, לפחות אני לא קורא לזה דיכאון.

זה כמעט הפך להיות היום באופנה להיות בדיכאון שאנשים משכנעים את עצמם שהם היו או עכשיו בדיכאון.

...הרמוניה

זאת לא הודעה יחידה שלך אתה כותב פה ככה הרבה כבר במשך תקופה בעיקר בצמ"ע הדברים שהיית כותב... רוב הסיכויים שאתה כן בדיכאון וגם אם זה לא אז זה קושי נפשי אחר. 

וזה לא רק באופנה להיות בדיכאון, זה באמת נפוץ היום, זה המחלה של הדור.

נכון לא חוויתי דיכאון מג'ורי אבל יש בחינה שדיכאון קל הוא יותר מסוכן מדיכאון מג'ורי. בגלל שבדיכאון קל אפשר להיות שנים ואפשר להסתיר את זה היטב, וקשה לצאת מזה אולי יותר מאשר דיכאון מג'ורי, שמתבטא בחריפות אבל בד"כ יטופל מיידית וכשיוצאים ממנו יודעים שיוצאים ממנו.

אם ככהFireBush

אני חושב שזה כבר האופי שלי. אני לא בן אדם לא שמח, או שלא מסוגל לחייך, אבל אני מודה שיש מוטיב מלנכולי.

זה מחשבה או נבואה שמגשימה את עצמה, הדיכאון.

ואת חושבת שאת בסוג של "דיכאון קל"?. כי הדברים ממש לא סותרים, אפשר לחוות את שניהם. ב"ה זה ספקטרום לא קטן.

וגם אם הוא יטופל מיידית (מה שאני לא בהכרח מסכים) בדרך כלל הטיפול לא יפעל (/יועיל) מיידית.

אני עברתי משהו אחרהרמוניה

עברתי טראומה ארוכה באולפנה

חשבתי שכשאני אצא מהאולפנה זה דף חדש והכל יעבור, והיה לי טוב יחסית בשנה הראשונה בשירות, אבל הטראומה השפיעה מסתבר וראו את זה אח"כ...

ממש שברה לי את האמון באנשים, בעצמי, בחיים.

אני הייתי ילדה שמחה כל כך, זה היה ידוע... הייתי כמו השם שלי, אור. הייתה לי עין טובה והייתי מתפקדת במקרים שאף אחד לא תפקד. 

ומהמקום הגבוה הזה הגעתי להכי שפל. אחרי הטראומה מה שקרה זה שהתנתקתי מעצמי, עם כל מה שזה כולל אבל אני לא ארחיב על זה.

עכשיו אני חושבת שיצאתי מהדיכאון כבר... לא חזרתי להיות מחוברת לעצמי באותה רמה אבל בע"ה בדרך...

לקח לי זמן לחשוב על האפשרות שאני "בדיכאון" בכלל ועוד יותר זמן ללכת לאבחן את זה, כי כן, גם בדיכאון יודעים לחייך. חיוך מזויף לפעמים, לפעמים חיוך ריק...

מאז שאובחנתי לא חזרתי למי שאבחן אותי בזה, הבנאדם הפחיד אותי ככ... לא הבנתי איך מי שמטפל באנשים כל כך חסר רגש. הוא צעק עליי איך שנכנסתי ואחרי זה עוד שואל אותי שאלות אישיות כאילו הוא ראוי לאמון. 

 

אגב, דברים נפשיים יש לכולם: קצת פחדים, קצת עצבויות, קצת התפרצויות זעם. אז איך מתבטאת מחלה? ב3 דברים: עוצמה,תדירות והמשכיות. מה העוצמה, מה התדירות שזה מופיע ולכמה זמן זה נמשך.

..FireBush

מצטער לשמוע על מה שעברת. זה לא נעים בכל קנה מידה שאני יכול לתאר לעצמי.

והאמירה וההגדרה שבסוף התגובה שלך מדויקות מאוד לדעתי.

תודה...הרמוניהאחרונה

ההגדרה- למדתי את זה כך שזה מחקרי

מהעומקי העומקיםאיהמקוךאבאלה

אבאלה 

למה ?

איפה איפה הלב שלנו

שלך

אתה כאן איתנו בשוטטות הזאת שמרגישה חסרת טעם

ממש כל הבורות האלה שלא רוצה להתקרב אליהם

בסוף אתה כאן מכוון נוכח

וכן הרגשות שלי מוטעים הרבה פעמים

וזה כואב להרגיש לבד בלעדיך

שאתה לא רואה אותנו כמה כואב לנו כמה אנחנו מחפשים אחרייך 

כמה אנחנו צועקים

אבאלה

איההה

לפתוח תעניים אתה כאן דופק חזק על הלב שלי וקורא לי 

רעייתי יונתי תמתי

אבאלה גם אתה פצוע?

אבלאה קשה לפתוח תלב

זה קושי שטותי אבאלה אתה אומר לנו נחמו

תתנחמו

באו תנחמו אותי

כואב כואב שכאוב לכם

פצוע שפצוע לכם

אבל אבאלה אנחנו מרגשים בסוף בפנים בפנים מרגשים 

תנשמה תנקודה הזאת בפנים

אבל תן לנו לשמוח עלייך שתרפא תלב שלנו

שתפתח אותו אלייך שניתן בך אמון שהטוב שלך ככ ענק ומתוק ואין סופי
אבאלה תיתן לנו לאמין בך שאתה תמיד תמיד רוצה טוב ומלטף 

ואתה כאן

 גם שעכשיו שמסתכלים לא רואים אותך

לא מרגישים אותך יבשש לא רוצים יבש רוצים אותך ואתה גם רוצה אותנו

 אז באמת באמת אני לא מבינה 

לא צריך להבין רק צריך להאמין

וברגע זה תמיד אני ירגיש תנקודה החסרה הזאת ששום דבר לא מושלם

תמיד

אבל וואלה למי אכפת למי אכפת החוסר הזה

אכפת הריחוק הגעגוע אלייך

זה פשוט כואב כי אני רוצה אותך באמת

וכל הדיבורים שהרגש מתעתע לפעמים

תאמת שההרגשה של הריחוק הזאת אף פעם לא תעתוע

כי אין מה לעשות 

אין לך בית

אין לי בית

הכל בכאילו

הכל כזה בהרגשה של חסר טעם

כי אין אותך בנוכחות שלך שאתה פה.וזה הנקודה הכי כואבת 

כי למה אני חייה

בישבילך לדבקות לקשר 

לרומם להגדיל את השם הגדול שלך

וזה ככ נראה רחוק

הקרבה האמיתית 

שכולם יבינו שהחוסר

זה אתה שלא כאן

ומה בסך הכל אני רוצה כלאחד רוצה 

בנקודת העומק שלו בנקודת אמת

רק אותך

אז למה אבאלה למה אתה ככ רחוק

למה אתה לא חוזר?

למה אתה לא פותח לנו תעניים להבין שאתה יותר טוב מאבא הכי טוב והכי אוהב 

ואנחנו כמו ילד בן שלוש שחושב שאמא שלו שונאת שאותו כי הכניס תהצבע לחשמל והיא נתנה לו מכה קטנה שלא יכניס כי הוא יכול למות

די אני רוצה לזכור

לזכור שהכל ככ מדויק וטוב ענק

ושבחרתי בכל מה שאני עוברת עכשיו ו

עברתי ואעבור

וגם לדעת לדעת מה רצונך

ולהרפות 

אני בסהך הכל בובה על חוטים

בובה על חוטים 

להלהלהלהלהההה

ולא נקפוץ ידיים

אבאלה 

מתגעגעת

טוב?

ואבאלה אתה רוצה שנתקרב אז אל תכאיב לנו,תחבק אותנו 

במושגים שלנו

ולא.אבאלה לא רוצה שנסבול לא מגיע לנו!!שומעים?שומעת?לא מגיע לך לסבול!ולא לי ולא לאף יהודי 

דידידי

שחררי אתזה מגיע לך טוב,אך טוב וחסד,הרבה חסד ומתיקות אור וחיבוק ואהבה 

אז די תכניסי לראש מגיע לך גאולה

מגיע !

לא משנה מה עשית

את רוצה

וגם אם נראה שלו

אני יגלה לך 

שמתחקת לכל החרא והחוסר חשק ורוצון

יש רצון ענק יותר גדול מכל הרצונות הענקיים שהיו לגדולי עולם לפנינו

אז לא מגרגישים

נו במה התחלת?שיש תעתועי הרגשה

אז נשמה 

....חופשיה לנפשי

אדם נעלם

אדם אחר משתחרר חלקית

אדם חוזר

כל הפגיעוּת חוזרת ביחד איתו

אני לא רוצה לשנוא אבל לשנוא יהיה קל יותר 

מדהיםחופשיה לנפשי
מדהים איך שחברות שהתאדתה לה בבום מסוגלת להשפיע עליי ככה מגעיל
אני גם מקנאה קצת באדם הזהחופשיה לנפשי

היכולת להתנתק מאנשים שהנוכחות שלהם בחיים שלו עושה לו רע(הנה אני עוד פעם בוכה בגלל זה)

....חופשיה לנפשיאחרונה

מה הוא כתב(בגדול): הבנתי שיצרתי לעצמי דמות ולא טוב לי פה בגלל זה, אז נטשתי בשביל לסדר לעצמי את הראש ועכשיו אני חוזר ונראה מה יהיה

מה קראתי: הנוכחות שלכם עושה לי רע אז בבקשה די

...חופשיה לנפשי

הידיעה(יותר נכון המחשבה) שמשהו יקרה בסוף לא עוזרת כשזה קורה בפועל

זה מוזר ועושה לי רע פעמיים

...רחל יהודייה בדם

raise your head

shut him up shut him up

let it Don't resist.Don't resist. shut your head up let it


..דף תלוש
תפסיקי להשוות. תפסיקי.


איפ אני

..דף תלושאחרונה

עברנו את זה.

עכשיו לנשום.

..אנונימי/-

להזכיר לעצמי לעשות שחרור לכפות רגליים

אני כבר לא מצליחה לעמוד עליהן.

והי

לישון, לישון הרבה.

ואני צמאה ממש ותודה להשם ששלח לי שתיי כוסות מים קרים.

אמא רק להגיע הבייתה כבר

..אנונימי/-
איזה מדהים להתחיל ככה בתחנה
..אנונימי/-

פנטזיה קסומה שנגמרה ברגע

חה בנימוס

חה טו באב

..אנונימי/-

אני משועשעת

..אנונימי/-אחרונה

החתונה הזאת עשתה לי טוב

והירח היה מדהים.

מוקדש למי שמוקדשטיטו


שיר נדיר שקפץ לי בטעות בפלייליסט והתאהבץי בו ברגע אחד.

אני שומע אותו כמה פעמים ברצף וכל מילה מרגישה לי כאילו אני אומר אותה.

❤️❤️❤️

--מחכה לרחמים~
וכמה טוב שבאת❤️