שרשור חדש
לוותר. על הכלקפיץ
(ומשהו בלב מנסה להילחם, ולצעוק שמה לוותר עכשיו. מה?
אבל כבר אין טעם להילחם על זה. אז לוותר)
כלומר, צריך לחכות לתשובה שלהם עוד, אבל לפי מה שהם אמרו התשובה ברורה. אז לוותר.
(ולמה זה כל־כך כואב?)
הר ומדבראחרונה
עבר עריכה על ידי הר ומדבר בתאריך י"ח בשבט תש"פ 22:49
אנחנו לא מסכימים לך לוותר, הכל יהיה בסדר בסוף. אני בטוח




למרות שאני האחרון שיכול להרצות ככה על קלישאות כאלה. אני פשוט במצב רוח יותר מדי טוב ויותר מדי אופטימי.
(חשיפה)עשב לימון

ברוך ה'.

 

עקרה/ רחל

 

בן לו היה לי, ילד נבון

שחור תלתלים ונבון

לאחוז בידו ולפסוע לאט

בשבילי הגן

ילד.

קטן.

 

אורי אקרא לו, אורי שלי

רך וצלול הוא השם הקצר

רסיס נהרה לילדי השחרחר

"אורי"-

אקרא.

 

עוד אתמרמר כרחל האם

עוד אתפלל כחנה בשילה

עוד אחכה

לו.

כמה שזה יפהבוגרת קטנה


תודהעשב לימון

יש לי אינטרנט עם הגנה.. לא פותח

מממממשה
 
תודהעשב לימוןאחרונה


לךמזמור לאל ידי
לך
שעוד לא זכיתי להכיר
האם את שומעת
האם את יודעת
את כיסופיי אלייך
בלילה?

עת כל אנשי הבוקר
נמים את שנתם
ורק מעט אנשי לילה
עוד ערים
אני משווע לשמוע
את צלילך
את טפיפות רגלייך היחפות
הנושאות אותך
אל גני
בין ערוגת הבושם
ופרחי המור
בין ציפור שיר
נושאת מזמור
בין אופק מוריק
נושא אהבה
אני מחכה לך
אהובה.

והלוואי
וכבר תבואי
כי אני כה
מלא געגועים
והלוואי
וכבר תגידי
נגמרו התירוצים
והלוואי
שאגלה שוב אותך
ונתחיל מבראשית
לצעוד יחדיו בשבילי החיים
לצעד יחדיו
חרישית.


אחד היפים והטהורים שבשירךבוגרת קטנה


פשוט מלא ויפהתפוז סיני
זה טוב!
תודה לכם!! כיף ומרגש לשמוע שזה נגע בכם...מזמור לאל ידיאחרונה
וואיבוגרת קטנה

אנשים שמשתפרים ונהיים טובים יותר

 

 

זה כ'כ עושה לי נחת

 

אני גם רוצה

 

להיות טובה יותר

להתאבדרק למחר

על כל יום שעבר

וחיכיתי

על כל ציפיה

שנגוזה

על כל העולם

שממשיך לתת כאפות

על האשליה

החלום

השבר

 

פשוט לא להיות.

לא להיות.

..בוגרת קטנה

..

 

להיות

 

ומתי שתגיע למצב שלא יכול להיות יותר גרוע תדע שמעכשיו יהיה רק טוב

מדהים. כי כבר עברתי את הגרוע לגרוע יותר בכל פעםרק למחר
פשוט להיות פשוט. לנשוםמזמור לאל ידיאחרונה
שעת לילה
ואני עייף
מכרסם חצאי מחמאות
מחפש נואשות
אות קיום
איזה לייק או שניים
שיהיו שווים
את טרחת חיי

לילה
בחוץ כולם נמים
ורק אני פה
עוד ער
מחכה נואשות
להפוגה
במירוץ המטורף הזה
גם אני
כמו כולם
בוהה בחשיכה

ואת לוחשת
אהובי
מתי כבר תברח?
תעזוב את היאוש
המר- מתוק הזה
ותשכח
לילות מלאי עצבות
ערפילי בדידות
של שחר

אהובי
מתי תפרח
שנית
בליל ירח
וסער?

ואני נודם
רדוף שתיקות
רדוף שדי עבר
המכים ללא הרף
שתיקת בלהות
נודמת
להט חלילים
מלא עשן
נמוג בעלטה
האינסופית
הלוחשת
המפתה.

ובבוקר
אור חיוור
מנתץ חלומי
גודע חיי
ונפשי
מרוב חמצן
לא יכולים
פשוט
להיות
פשוט
לנשום.


אלו רק המחשבות שבירוח סערה
אולי העיר הזו לא בשבילי?
אני לא נשאר בה......
.....פעם הייתי ניקית

עדיף לרוץ לאש

לדרוש לא לבקש

...*אור קטן*

נמאס מזה שלכל מילה שאני אומרת אני צריכה לקחת אחריות
(אפילו שביקשתי והדגשתי שזה לא כ''כ רציני כמו שזה יכול להשמע)
על מי שישמע את המילה

אם אזרוק מילה אובדנית
כל המערכת תקפוץ
די
תנו לי ליפול בשקט
מעצבנים
עוד מעט אני ארצה שתלכו מפה*אור קטן*
שאוכל כבר ליפול בשקט
ברור שהזמן מרפא*אור קטן*
אבל שום דבר לא מרפא את הזמן
...*אור קטן*אחרונה
במצבי תסבוכת כאלו
מה שאני לא צריכה זה שתסבכו אותי יותר ויותר
,,משיח נאו בפומ!
כל כך הרבה כלוא בפנים
ולא מצליח לצאת
לא מצליח

ואתה מרגיש על סף קריסה
אל תוך עצמך
לא קלמשה
(תנסי לדובב את עצמך למקלדת)
רעיוןמשיח נאו בפומ!אחרונה
צריכה לאסוף כוחות בשביל זה

תודה
אמירהתפוז סיני
דיבור בפה
אמירה בלב
הבטחה ישנה
זה יפה

נוגע שם למעלה
מעל ההרגלים
נוגע שם באופק
הנה ימים באים

עצירה קלה
בתהליך
עצירה קטנה
שהיא הזמן
להביט קדימה
להתבונן
פנימה
לבד
ולהחליט
לבנות על גבי סמכויות
לסור מן ההרגלים
מלמעלה
לשבור ימים שהיו
בשביתה
להביט עמוק פנימה
לראות שם שורש
במה שהיה
שורש של טוב
של הטבה

ההרגלים רגילים
הימים טורפים
החיים ממשיכים
חלומות נותרים
חלומות. מתממשים
נכנסים סדרים
יוצאים קשיים
מתעטפים מן הפנים
מנסים ולומדים
מתעלים
איכשהו מתעלים
תמיד
כי ככה חיים
נמאס ליטעות
מה יש לי !

דווקא היה נחמד עם הילדים היום .
אבל בעבודה היה גרוע. וכל היום מחפשת .
ומבאס הכל.
וערימות של כביסה.
ודיכאון.
וצריך להכניס את העוף לתנור!!!
ומתי אגיע למיטה.
והוא מסכן . כי הוא ירצה.
ולי אין כח וחשק... והכל בכאילו.


בעיקר מרחמת עליו.
כזה איש טוב.
ואני רעה. ומגעילה.


שהשם יעזור כבר .

והלוואי ואף אחד לא יגיב שלא תהיה התלבטות!
והלוואי ומישהו יגיב ויעזור לי .
אבל עדיף שלא.
או שכן.



הלוואי והחמודים שלי בחיים לא ירגישו את מה שאני מרגישה!


שיצאו כמו אבא שלהם.
וגם בני הזוג שלהם כמוהו.


שיט!!טעות
העוף !!!
אמא יקרה!עשב לימון

ברוך ה'.

 

אל ירך לבבך.

 

זה באמת לא הגיוני לתפקד בכל החזיתות 100%.

הי, חיבוק מאמא לאמא.הנורמלית האחרונהאחרונה
את טובה, אני בטוחה בזה. רק עמוסה וזה קשה ממש...
כולם אותו הדברמסילות אל הנפש

כולם.

שזו התפיסה שלי

אז

באמת

שאין כוח

לשום דבר

עולםמסילות אל הנפש

אין סוף

אין סוף

אין סוף

בה'

בי

באנשים

בסביבה

כמה שחשבתי שמצאתי

תמיד אהיה רחוקה

הימים האלה שהכל מרגיש לי

מעורער

חסר יציבות

שהצוק מתחתיי

שזהו

הלך עלי

הלך

עלי.

ובא לי לבכות חזק

ולסגור את כל החלונות

ולישון 

לישון כמה שאני צריכה.

זהוחן,
הספירה לאחור מתחילה
&&עולה קומה
רץ כמו מטורף, בורח באטרף
שלא להתחרט ולחזור קדימה
מאבד הזדמנות חד פעמית
השראה של רגע
בגלל סתם טמטום
וממשיך להישאר מאחורה
תקוע במקום
``עולה קומה
שישרף הכל.
שיתפוצץ הכל.
שיעלם הכל.


איך נעבור את זה בשלום.
אין לי כוח לכלום.





אני אלוף העולם בליפול
וליפול
וליפול
וליפול

אעלק לקום.


כמה פסימיות יש בי.

אני אדם מגעיל.
__עולה קומהאחרונה

ולקום
ולקום
וליפול
ולקום


כמו גדול
כמו קטן
זה לא כל כך משנה

איי. טאטע.
..אהבה.
..זה מה שהוא גילה: כל מה שקיים הוא ביטוי גשמי של הישות החיה שאנו מכנים בשם אלוהים. הכל הוא אלוהים; והא הסיק כי התפיסה האנושית היא בעצם אור הקולט אור. הוא גם הבין שהחומר הוא מראה - כל דבר מראה המשקפת אור ויוצרת בבואות של אותו אור - ועולם האשליה החלום, הוא כמו עשן שאינו מאפשר לנו לראות מה אנחנו באמת.
"האני האמיתי שלנו הוא אהבה טהורה, אור טהור," אמר

הבנה זו שינתה את חייו. משידע מה הוא באמת, התבונן סביב בבני אדם ובטבע ונדהם. הוא ראה את עצמו בכל דבר - בכל אדם בכל חיה, בכל עץ, במים, בגשם, בעננחם, באדמה. והוא ראה שהחיים ערבבו את הטונאל והנגואל בדרכים שונות על מנת ליצור ביליוני ביטויים של חיים.

באותם רגעים ספורים הכל היה נהיר לו וליבו נמלא שלווה.

הוא גילה שהוא משמש מראה לשאר בני האדם, מראה בה יכול היה לראות את עצמו. "כל אחד הוא מראה" אמר. הוא ראה את עצמו בכל אחד, אך אף אחד לא ראה אותו כעצמו.

והוא הבין שכולם חולמים, אך ללא מודעות, מבלי לדעת מה הם באמת. הם לא יכלו לראות אותו כעצמם מפני שחומת עשן או ערפל חצצה בין המראות. וחומת ערפל זו קמה מהפרשנות של בבואת האור - החלום של בני האדם.

(דון מיגל רואיס)
מצאתי סרטון ישן שלה...כשהיא הייתה בת 4רוח סערה
לא יכולתי...
לא יכולתי להפסיק לצפות
עם הסמ"ך הזאת שלה והתלתלים הבלונדיניים / לבנים שלה
לפעמים אני מתגעגעת לפעם....


זה שורף לירוח סערהאחרונה
לעזעזאל
אני אוהבת את הצריבה הזאת
מה לא בסדר איתי
מתמכרת לכאב
לגעגוע
נהנת ממנו
מתעקשת להכאיב לעצמי
פעם אחר פעם
אני מתגעגעת אל פעם
אני לא רוצה לחזור אל פעם בחיים
אבל לפעמים אני מתגעגעת
אליה
מזג אוויר נחמדמשה

ואנשים לא נחמדים. ברמה של התנדבתי ללכת עד לאוטו 10 דקות הלו"ש כדי לעשות טובה ליהודי, העיקר לא להיות שם.

(מי יקבל אותך, מירצה לאש
את אמורה להיות מלאת כוחות)
(שונאת את המזג אוויר הזה.)רצה לאשאחרונה