זה כבר אפילו לא בקטע של מציק/כואב
סתם נמאס ומתיש
סתם נמאס ומתיש
ימים כאלו שהכל חזק יותר 😖קפיץ
וזה לא עוברקפיץאחרונה
כלומר, עובר מיום ליום, ולא עובר כשהולכים לישון ומקווים שעד הבוקר הכל יעבור. וקמים. ומגלים שלא.
וגם הימים עוברים, בקצב מבולבל כזה, חלקם לוקחים נצח, ויש כמו שבוע שעבר, שעבר תוך בערך חצי שעה, כל השבוע, כן?
(אבל בסופו של דבר הזמן עובר, לפעמים אפילו מהר מדי, ומתישהו הכל ירגע, ויהיה טוב).
ובינתיים לנסות לשלוט בזה כמה שאפשר (שזה ממש לא הרבה), ולהחזיק מעמד איכשהו.
וגם הימים עוברים, בקצב מבולבל כזה, חלקם לוקחים נצח, ויש כמו שבוע שעבר, שעבר תוך בערך חצי שעה, כל השבוע, כן?
(אבל בסופו של דבר הזמן עובר, לפעמים אפילו מהר מדי, ומתישהו הכל ירגע, ויהיה טוב).
ובינתיים לנסות לשלוט בזה כמה שאפשר (שזה ממש לא הרבה), ולהחזיק מעמד איכשהו.
תפיסת עולםעשב לימון
ברוך ה'.
בהתחלה נולדים, הכל טוב ויפה
אחר כך מקבלים רשמים,
מתחיל להסתבך.
ואז מגיעים סיבוכים גדולים יותר
וגדולים יותר.
ואם עוברים את הכל
ומתחזקים מכל דבר,
שזה ממש לא פשוט.
או אפילו לא מתחזקים אקטיבית
אלא מניחים את זה וזורמים לכיוון טוב.
או פשוט מרימים עיניים למעלה,
אז מגיעים לתקופות טובות יותר,
ולקראת סוף החיים, בגיל השיבה,
מגיעים למים רגועים
שיש זמן לחשוב על הכל מחדש
ולהבין תובנות
שלא ראית אז, תוך כדי המאורע.
וזהו.
וזה לדעתי גם בעולם הגדולעשב לימון
ברוך ה'.
שבהתחלה היה טוב ופשוט
והסתבך והסתבך.
ובסוף תהיה גאולה לעולם,
המציאות תהיה יותר טובה מאי פעם.
לפעמים דברים הם באמת מסובכיםמשהאחרונה
לא הכל כזה פשוט. ולכל החלטה יש סיכון ב'
זהו זהבוגרת קטנה
מבחינתי הוא מת
אפשר לאהוב אדם מת
אבל הוא מת
מחקתי את המספר כבר מזמן
אבל עכשיו מחקתי את כל ההתכתבויות, אין להתרפק על זכרונות
לא יפים ולא כואבים
ואני כבר לא זוכרת איזה מספר מוות זה, היו כמה אנשים שהכרתי ומתו באמת
והוא הראשון שימות בכאילו
מוות, בעעע
אתה לא מפחיד אותי, בסדר?
תודה
את כזאת קשקשניתבוגרת קטנה
זה משהו
גם לאהוב מישהו מת זה כואב לא פחות
ובמיוחד אם הוא לא מת באמת
לא מת באמת זה יצא מהחיים שלך?משה
אני לא יודעתבוגרת קטנה
נראה לי שלא
אחרי שנפרדנו לקח לי המון זמן עד שהצלחתי להוציא אותו מהחיים וכשהוא חזר פתאום וכבר חשבתי שהוא רוצה לחזור אלי ובסוף לא, מאז הוא לא יוצא לי מהראש
אם מישהו אומר משהו שמזכיר אותו אני מתעצבנת, השם של העיר שהוא גר בה, השם של העיר שהוא לומד בה, מישהו אומר את השם שלו בטעות, זה פשוט מחורר אותי
כזהמשה
ועוד עם לב רגיש....
בעיה לב רגישבוגרת קטנה
יותר "אתגר" כמו בעיהמשה
יש לזה גם צדדים חיוביים...
נכון
בוגרת קטנה
..בוגרת קטנה
רע לי
רע לי פה
רע לי איתם
ויש מקומות אחרים ששם טוב לי
אומץ וכוח אני צריכה
ופניות נפשית לעשות שינוי
אל תראו אותי ככה, אני מאד אופטימית ושמחה בד'כ רק לפעמים רע לי וגם זה בגלל שקשה לי לראות סבל של אנשים מסביבי, הלב שלי יותר מדי רגיש, הוא עלול להישרף
אז חשבת.משיח נאו בפומ!אחרונה
אז מה.
..בתוך בני ישראל
עבר עריכה על ידי בתוך בני ישראל בתאריך י"ד בשבט תש"פ 01:02
אולי ללכת לישוןעייף לי וכואב ואני לא מרוכזת
(אני על ממוצע של שעתיים בערך וזה גרוע, גרוע, במיוחד כי)
(ד' יעזור)
לא
עוד שיעור, שניים, ואולי
[מפחדת שאם ארדם לא אקום בזמן, אני מותשת קצת]
..ביחד ננצח
אני לא מאמינה.לא מאמינה שזה עדיין קורה.
זה חלק מהחיים שלי.משהו כמו שעתים שלוש בשבוע,
יודעים מה?
אפילו יום.
יום בשבוע.
שביעית.שביעית מהחיים שלי.
מה הפלא שיש לזה תוצאות לוואי.
שלא משנה כמה אני מדחיקה ,מתעלמת.
מנסה לחשוב על דברים אחרים.
לא משנה שבזמן שזה קורה אני משתדלת להתנתק מהמציאות.לשכוח ממה שמסביבי.לחשוב על זמנים אחרים.רחוקים.טובים יותר.
הרבה יותר.
זה לא נתפס.
שביעית מהחיים שלי,
אני בתוך הדבר הדפוק הזה.
נמאס לי מהחארטות האלה.
ניסיון שאני יכולה לעמוד בו.
מי ממכם יודע משהו על זה בכלל. מי ממכם ניסה פעם לעבור את זה
זה נחמד לדבר.נורא נחמד.
תמשיכו לדבר,לרכל מאחורי הגב.
תגיעו לפה ונראה אתכם מחזיקים מעמד רבע ממה שאני מחזיקה.
זה לא ניסיון.
זה רוע.זה זוועה.
זה דבר שאין לאף אחד זכות לצפות ממני להאמין אחריו.וזהו.
זה חלק מהחיים שלי.משהו כמו שעתים שלוש בשבוע,
יודעים מה?
אפילו יום.
יום בשבוע.
שביעית.שביעית מהחיים שלי.
מה הפלא שיש לזה תוצאות לוואי.
שלא משנה כמה אני מדחיקה ,מתעלמת.
מנסה לחשוב על דברים אחרים.
לא משנה שבזמן שזה קורה אני משתדלת להתנתק מהמציאות.לשכוח ממה שמסביבי.לחשוב על זמנים אחרים.רחוקים.טובים יותר.
הרבה יותר.
זה לא נתפס.
שביעית מהחיים שלי,
אני בתוך הדבר הדפוק הזה.
נמאס לי מהחארטות האלה.
ניסיון שאני יכולה לעמוד בו.
מי ממכם יודע משהו על זה בכלל. מי ממכם ניסה פעם לעבור את זה
זה נחמד לדבר.נורא נחמד.
תמשיכו לדבר,לרכל מאחורי הגב.
תגיעו לפה ונראה אתכם מחזיקים מעמד רבע ממה שאני מחזיקה.
זה לא ניסיון.
זה רוע.זה זוועה.
זה דבר שאין לאף אחד זכות לצפות ממני להאמין אחריו.וזהו.
נשימה עמוקהתפוז סיני
עוד אחת
התמונה הגדולה יפה.
ואנחנו כל כך קטנים
כל כך לא יודעים מה יהיה
איך יהיה
אני כאן כדי להשאר
אני כאן כדי לעשות טוב
אני כאן עם שליחות מלמעלה.
לא רק אני.
כולם ילמדו לחיות יחד בהרמוניה
כולם ידעו את מקומם בעולם.
כולם יחיו באמת פנימית יוקדת
כולם ידעו שמה שהיה
זו הכנה קטנה
למציאות גדולה
של יופי וחיים
מציאות שלא אנחנו המתכננים.
להמשיך הלאה בידיעה
שהטוב יגיע
בלי דמיונות איך הוא יראה.
כי הוא בכל זאת יראה אחרת
התמונה הגדולה יפה.
ואנחנו כל כך קטנים
כל כך לא יודעים מה יהיה
איך יהיה
אני כאן כדי להשאר
אני כאן כדי לעשות טוב
אני כאן עם שליחות מלמעלה.
לא רק אני.
כולם ילמדו לחיות יחד בהרמוניה
כולם ידעו את מקומם בעולם.
כולם יחיו באמת פנימית יוקדת
כולם ידעו שמה שהיה
זו הכנה קטנה
למציאות גדולה
של יופי וחיים
מציאות שלא אנחנו המתכננים.
להמשיך הלאה בידיעה
שהטוב יגיע
בלי דמיונות איך הוא יראה.
כי הוא בכל זאת יראה אחרת
(התקף עליצות.)רצה לאש
•••עיגול שחור
אולי יש מספיק שמחה בשביל כולם,
בשביל הילדות תכולות עניים המיטות לשמיים בעוד דמעה נושרת ונעלמת תוך שניה,
בשביל אנשים בני מאתיים שעדיין לא פיתחו את סוד האושר, האהבה, השמחה.
בשביל אחים מבולבלים שכל כך מתגעגעים לאחיהם שנשאר בן שמונה עשרה.
בשביל אישה שהפילה את תינוקה, בשביל אישה ששכלה את בעלה.
בשביל אישה שלא מוצאת את האיש שלה. בשביל
בשביל כולם, בשביל נער שאיבד את כל משפחתו בשריפה.
אולי יש,
ואני יודעת לפעמים אני קלישאתית כשרוב הזמן אני מדברת רק על שמחה וקשת בענן וכל השיט הזה.
מאז הפיגוע, זה הדרך שלי להתמודד. זה קורה כל יום. האובדן הזה שמפיל אותנו. ולמרות שכל שאומרים לפעמים אסור לדבר על הפיל הורוד שמונח באמצע החדר.
לפעמים צריך לחייך ולהמשיך, להגיד הכל לטובה. גם כשבפנים רע. בסוף מגיע טוב, לכמה שניות.
וגם אם לא, אני לא אדבר על זה בשוטף. כי אז אני אתפרק.
אני אתפרק כמו שאני מתפרקת בספרים, בלילות, בסרטים. בשירים.
בשבת קראתי את הספר על בניה שראל והתפרקתי. נשברתי לחתיכות. ואולי לרוב האנושות זה לא יחתוך את הלב, אבל אותי זה פצע.
זה מן מזוכיזם כזה, לאהוב את הדברים שגורמים לך להישבר ,להיפצע. לראות בלופים סצנות קודרות.
בסופו של דבר אתם תמשיכו לשמוע ממני קשת בענן קלישאות ושמחה וכל השיט הזה.
כי אני רוצה לחיות ולקדש את החיים
בשביל הילדות תכולות עניים המיטות לשמיים בעוד דמעה נושרת ונעלמת תוך שניה,
בשביל אנשים בני מאתיים שעדיין לא פיתחו את סוד האושר, האהבה, השמחה.
בשביל אחים מבולבלים שכל כך מתגעגעים לאחיהם שנשאר בן שמונה עשרה.
בשביל אישה שהפילה את תינוקה, בשביל אישה ששכלה את בעלה.
בשביל אישה שלא מוצאת את האיש שלה. בשביל
בשביל כולם, בשביל נער שאיבד את כל משפחתו בשריפה.
אולי יש,
ואני יודעת לפעמים אני קלישאתית כשרוב הזמן אני מדברת רק על שמחה וקשת בענן וכל השיט הזה.
מאז הפיגוע, זה הדרך שלי להתמודד. זה קורה כל יום. האובדן הזה שמפיל אותנו. ולמרות שכל שאומרים לפעמים אסור לדבר על הפיל הורוד שמונח באמצע החדר.
לפעמים צריך לחייך ולהמשיך, להגיד הכל לטובה. גם כשבפנים רע. בסוף מגיע טוב, לכמה שניות.
וגם אם לא, אני לא אדבר על זה בשוטף. כי אז אני אתפרק.
אני אתפרק כמו שאני מתפרקת בספרים, בלילות, בסרטים. בשירים.
בשבת קראתי את הספר על בניה שראל והתפרקתי. נשברתי לחתיכות. ואולי לרוב האנושות זה לא יחתוך את הלב, אבל אותי זה פצע.
זה מן מזוכיזם כזה, לאהוב את הדברים שגורמים לך להישבר ,להיפצע. לראות בלופים סצנות קודרות.
בסופו של דבר אתם תמשיכו לשמוע ממני קשת בענן קלישאות ושמחה וכל השיט הזה.
כי אני רוצה לחיות ולקדש את החיים
◼◼עיגול שחור
יש דברים יותר קשים מהשתיקה,
ואלה דיבורים סתמיים וריקיים מאדם שכל כך אהבת
(ואתה עדיין אוהב)( הוא פשוט לא נותן לך לומר לו שאתה כל כך אוהב.
אולי כדי לא להאשים אותו.
אולי כדי לא להאשים אותך)
וכבר שבעתי פרידות, ומכתבי פרידה ומריבות. וחרדת נטישה
( וכמה שהכאב מכריע לפעמים
וכמה שהאדישות מכריעה לפעמים
וכמה שחייבים לפתוח דברים
לפני שהם יתפוצצו אחרי שנה של דגירה)
( כמו הקורונה שאחרי דגירה השביתה את סין.)
( מחריד)
(מפחיד)
(בואו לא נפתח עוד חרדות)
(בואו לא)
אלוהים כמה שמבולבל בעולמך להיות.
שאנשים יפסיקו להכניס אנשים למשבצות. שאנשים יפסיקו להכניס אותי ואת עבודת ה' שלי למשבצת.
היו שלום.
ואלה דיבורים סתמיים וריקיים מאדם שכל כך אהבת
(ואתה עדיין אוהב)( הוא פשוט לא נותן לך לומר לו שאתה כל כך אוהב.
אולי כדי לא להאשים אותו.
אולי כדי לא להאשים אותך)
וכבר שבעתי פרידות, ומכתבי פרידה ומריבות. וחרדת נטישה
( וכמה שהכאב מכריע לפעמים
וכמה שהאדישות מכריעה לפעמים
וכמה שחייבים לפתוח דברים
לפני שהם יתפוצצו אחרי שנה של דגירה)
( כמו הקורונה שאחרי דגירה השביתה את סין.)
( מחריד)
(מפחיד)
(בואו לא נפתח עוד חרדות)
(בואו לא)
אלוהים כמה שמבולבל בעולמך להיות.
שאנשים יפסיקו להכניס אנשים למשבצות. שאנשים יפסיקו להכניס אותי ואת עבודת ה' שלי למשבצת.
היו שלום.
....י.ש זה אני!
הכתום הזה שסנוור את עיני רק לפני כמה שעות
ונתן לי כח. הרבה כח.
מתגנב לו עכשיו אל מעבר לים
בורח לשקט שלו,
ונעלם אט אט מעיניי
והאופק כבר מתחיל להיות שחור
אני מסתכלת על השמיים האלה, שכבר נהיו כחולים
בצבע כחול עמוק כזה
וקצת לפני שאני מתאכזבת
הם מגיעים כמו מלאכים
נקודות נקודות
הם צצים להם פתאום מתוך הכחול העמוק הזה
שכבר נהיה שחור
נוצצים כל כך
יהלומי לילה, אני קוראת להם
באלי לקטוף אחד מהם ולשמור אותו אצלי לשעת הצורך
שיאיר אותי כשחשוך לי
כשחשוך בלב.
אבל לא הגעתי אליהם,
הם מדיי רחוקים ממני
זה מדהים איך שהם מאירים לי ממרחק,
אני מנופפת להם לשלום
מחייכת
ומודה להם על-
רגע של תקווה.
רגע של תקווהעשב לימוןאחרונה
◦•רסיס.
כן
תחתוך
תן לדם לזרום
רוץ מהר
אל תוותר
אתה יכול
יותר
◦•רסיס.
הנחש מתקרב
וכשהדוב ישן הוא לא ידע בכלל
איך זה קרה
מתקרב מתקרב
נשיקת נחש קטנה
לא בכי, לא צעקה
◦•רסיס.
בבית גדלים אפילו רשעים
ומה יעשה במוח רע
בבית לא מרשים לשנות
העייפות לא מניחה לשינה
הכעס לא מרשה להירגע
הטירוף אינו מתיר רפואה
מה יעשה במוח רע... רע
כל הדברים דורשים להישאר
◦•רסיס.
אמרו לה לגשת
אמרו לה לשכב
לחצו לה בבטן
הרביצו בגב
אמרו לה ילדה
את פנים אחרות מכולם
אמרו לה ילדה
אין לך מקום בעולם
◦•רסיס.אחרונה
אבל את הבור הזה מי ימלא
מי ימלא את כל החלל הזה
אלוהים אתה גדול אני לא רוצה להתערב
רק תעשה שיהיה קצת פחות כואב
אולי היה עדיף לכתוב את זה פהחופשיה לנפשי
לא משנה
פורום פתוח
בעיה שלי
שבת שלוםחופשיה לנפשי
...תפוז סיני
אולי שתיקה
אולי מבוכה
אולי אני
לא מה שהיה
אבל אני עוד אני
כולל הכל
הכל מושגח
הכל מטופל
הכל ידוע
ויתוודע
ויקח לי זמן
לחזור לשגרה
יקחו לי ימים
לשכחה
יקרו דברים
שלא אזכור
אתמלא בזמנים
יחד באור
לא רוצה לכוון לשם
כשאני לא מוכן
לא רוצה להפריע
כשזה לא מגיע
לא רוצה לשוב
לאותו הישוב
של חוסר דעת
לא רוצה לגעת.
השגרה נכתבה לה אתמול במחברת
אותה היד מאז, עודנה כותבת
האם ישובו החיים למסלולם?
ימים שבונים את הטוב הקיים?
אני כן רוצה
אני כן מוכן
אני כן יודע
שאני נוגע
לא נוגע
אולי מבוכה
אולי אני
לא מה שהיה
אבל אני עוד אני
כולל הכל
הכל מושגח
הכל מטופל
הכל ידוע
ויתוודע
ויקח לי זמן
לחזור לשגרה
יקחו לי ימים
לשכחה
יקרו דברים
שלא אזכור
אתמלא בזמנים
יחד באור
לא רוצה לכוון לשם
כשאני לא מוכן
לא רוצה להפריע
כשזה לא מגיע
לא רוצה לשוב
לאותו הישוב
של חוסר דעת
לא רוצה לגעת.
השגרה נכתבה לה אתמול במחברת
אותה היד מאז, עודנה כותבת
האם ישובו החיים למסלולם?
ימים שבונים את הטוב הקיים?
אני כן רוצה
אני כן מוכן
אני כן יודע
שאני נוגע
לא נוגע
(כמה קטעים שכתבתי)מזמור לאל ידי
בואו נחזור
להתגעגע
למה שהיה
ואיננו עוד
לנשיקת חרישית
חולפת ברוח
לאור אינסוף
אפוף הילה
וריח
בואו נהיה
שוב
פשוטים
כמו פעם
נפשוט
את מלבושי
הכאב והחידלון
שעטינו על עצמינו
את עלה התאנה החיוור
שבו עטפנו
את הימים השחורים
והדמעות שלא בכינו
את התום, החיבוק והלבד
והכרית שלא עזבנו
עוד לגימה
מריח האהוב
עוד זיכרון ערפילי
חולף ברוח
משאיר שובל
כאוב
ולוואי
ועוד נדע
לברוח מהכל
את האושר המתוק
לאגור עד תום
בין זרועות אהובה
ומחול שדים מחולל
בין היום לאתמול
עוד ניצב לו מחר
בין גנים מוריקים
ושקיעה חרישית
הוא עוד כאן
לבטח
צפון
לתמיד.
להתגעגע
למה שהיה
ואיננו עוד
לנשיקת חרישית
חולפת ברוח
לאור אינסוף
אפוף הילה
וריח
בואו נהיה
שוב
פשוטים
כמו פעם
נפשוט
את מלבושי
הכאב והחידלון
שעטינו על עצמינו
את עלה התאנה החיוור
שבו עטפנו
את הימים השחורים
והדמעות שלא בכינו
את התום, החיבוק והלבד
והכרית שלא עזבנו
עוד לגימה
מריח האהוב
עוד זיכרון ערפילי
חולף ברוח
משאיר שובל
כאוב
ולוואי
ועוד נדע
לברוח מהכל
את האושר המתוק
לאגור עד תום
בין זרועות אהובה
ומחול שדים מחולל
בין היום לאתמול
עוד ניצב לו מחר
בין גנים מוריקים
ושקיעה חרישית
הוא עוד כאן
לבטח
צפון
לתמיד.
לוואי ואדעךמזמור לאל ידי
אלוהי...
לוואי ואדעך שוב
נישאת בזרועות הזמן
החרישי
השועט ובולע אל קרבו
אותי
ואותך
לוואי אדע
נשיקות כנפיים מחופות
בין מיסתורי לילה
לסופת חול
חרישית
לוואי
ולא אשכח לעולם
את רזי השתיקות
שלחשנו
אל שמים בוערים
זרועי כוכבים
אדומים
כמו האש היוקדת
שבערה בליבנו
לוואי ואדעך שנית
חרישית כמו אז
עטופת שתיקות
רווית מיסתורים
לוואי ואדעך
נגלית כבראשית
אהובתי
עטוית הדמדומים
ומול מחול שותק
נרווה את שלהבת נשמותינו
ומול תהום כוסף
נצחק את חיינו
אחוזים יד ביד
אהובים לנצח
באור שלהבת כמעט
שרווים לבטח
לוואי ואדעך שוב
נישאת בזרועות הזמן
החרישי
השועט ובולע אל קרבו
אותי
ואותך
לוואי אדע
נשיקות כנפיים מחופות
בין מיסתורי לילה
לסופת חול
חרישית
לוואי
ולא אשכח לעולם
את רזי השתיקות
שלחשנו
אל שמים בוערים
זרועי כוכבים
אדומים
כמו האש היוקדת
שבערה בליבנו
לוואי ואדעך שנית
חרישית כמו אז
עטופת שתיקות
רווית מיסתורים
לוואי ואדעך
נגלית כבראשית
אהובתי
עטוית הדמדומים
ומול מחול שותק
נרווה את שלהבת נשמותינו
ומול תהום כוסף
נצחק את חיינו
אחוזים יד ביד
אהובים לנצח
באור שלהבת כמעט
שרווים לבטח
תרקדימזמור לאל ידי
תרקדי, תרקדי
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
הייתה מישהי שרצתה שאתייג אותה...🤔מזמור לאל ידיאחרונה
בא לי שרשור חדשחופשיה לנפשי
בא לי ללכת לעזאזל
בא לי שהשמיים יפלו
בא לי שהכל יקרוס
וזהו
בא לי שהשמיים יפלו
בא לי שהכל יקרוס
וזהו
טובבוז
לא בא לך שום דבר מאלו, את פשוט צריכה שינוי ולא יודעת איך לעשות אותו לבד
^^^ימ''ל
וזו האמת המרה.
העולם מרחופשיה לנפשי
לא האמת
^^^ימ''ל
וזו האמת המרה.
אתה סתם מציק עכשיוחופשיה לנפשי
וזאת האמת המרה
^^^ימ''ל
זה לא נכון!
חופשיה לנפשיאחרונה
מחרב שרשורי אומללות
שתדע לך שמצב רגיל הייתי מתעלמת
שתדע לך שמצב רגיל הייתי מתעלמת
צ'יקן ליטלאוי טאטע!
איזה נוסטלגיה...
אחרי כל הדיבורים הגדוליםאריתמיה
אני כן מפחדת
מדהים איך הזמן עוברחן,
דברים עוברים
ומשתנים
עד כדי כך
סוג של קסם בחיים האלו
ומשתנים
עד כדי כך
סוג של קסם בחיים האלו
חופשיה לנפשיאחרונה
(חשבתי שאין לך זמן)
אני מתלבט מה באלי יותרמזמור לאל ידי
משהו מתוק
או מישהי מתוקה
אפשר להתפשר על גם וגם?🤔
או מישהי מתוקה
אפשר להתפשר על גם וגם?🤔
תתחיל ממתוק, אולי זה יתמסגר בסוכריה מתוקה.ארצ'יבלדאחרונה
אם אני יגיד שטוב ליתפוז סיני
עבר עריכה על ידי תפוז סיני בתאריך י"א בשבט תש"פ 01:36
ויכול להיות אפילו טוב יותרחושב שזה ישמח מישהו
כי כולם מתגעגעים לטוב שהיה.
ולא תמיד מגיעים אל המנוחה
ואל הנחלה
ואל הטוב חזרה
אבל מה שבטוח
יהיה טוב
והפרפרים שבלב
ימצאו את מקומן
בלבבות שיתחברו
הלבבות שנועדו
מן שמיא
והלב שלי נקרע לשנים
חציו אשם וחציו רוצה בטוב שהיה
ואני מצטערתפוז סיני
שרק הערב הבנתי
אני ינסה להבין יותר
להקשיב
אני ינסה להבין יותר
להקשיב
אני עדין חיתפוז סיניאחרונה
מותח את החוטים האחרונים
כמעט ומוכן לשוב הביתה.
כמעט ומוכן לשוב הביתה.