אני גרועה
פשוט גרועה
לא מצליחה בכלום
אין לי כוח
אני גרועה
פשוט גרועה
לא מצליחה בכלום
אין לי כוח
רק לרגע התגעגעתי למקום שהכיל אותי כ"כ
כשאין לי מקום אחר כזה.
המקום שהכיל אותי ברגעים הכי קשים שלי.
צריכה חיבוק.
למה במקום זה אני רק חוטפת סטירות???
אני בוכה הרבה כ"כ
ואף אחד בכלל לא מבין
זה לסובב את הסכין. באמת.
אמרתי שלא טוב- אז להסביר למה זה כן, זה הדבר הכי פחות חכם שיש לעשות בזמן הזה. באמת.
ולא. אני לא מנסה להזיק לעצמי.
זה בשביל לשמור על עצמי.
זה לא יכול להיות גרוע אף פעם...
ואם זה עושה לך טוב לכתוב פה בידיעה שאחרים אולי יגיבו אז תשקלי בחיוב, אני מאמין שכולם פה יכולים להסכים איתי נכוןןןן????
לא יודעת.
הפורום די שקט מאז שעזבתי ונראלי שלרוב האנשים זה די נעים ככה. העקתי פה מדי...
אבל תודה על ההרגשה שרצויה פה
אני יודעת שזו לא היא. אני יודעת.
אבל למה החרדה עולה
לאדם מערכי לב ומהשם מענה לשון
אז השם אתה יודע מה יש בלב שלי ומה אני רוצה יותר מכל דבר אחר, תעזור לי בבקשה שהכל יחזור לקדמותו תעזור לי שמה שיש לי בלב והרצון שלי יהיה גם שלה וישאר עם גחלת נצחית ועוד הכל יחזור בעזרתך אבא.
השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך...
באלי שיצאו הדמעות ויתגלגלו עד הסוף, עד שהלב שלי יתנקה מבפנים, עד שיהיה בי שקט מבורך של מחילה, מחילה על כל מה שקרה בשנה הזאת.
השנה הזאת הייתה יפה כל כך וקשוחה כל כך ואני לא מאמינה שאני במקום שבו אני היום.
אתמול בסעודה הוא סיפר את הסיפור, על אותו אחד שעשה פנקס חובות שלו ופנקס חובות של השם וזה הסתיים בפיטים. השנה אנחנו פיטים.
מתחילים מנקודת פתיחה חדשה.
בטלי לפרוק ולהוציא ולכתוב הכל הכל הכל
להוציא ממני
להוציא את הכאב, הדמעות, התסכול, התפילות, להוציא הכל
להוציא
תשכחי
זה לא טוב לך
When you don't know what to do with this excitement
I'm happy for her
I'm really am
But the thought of the wedding bothers me
Such a bad friend
Goodluck for us or something like that
התרגלנו לברוח
התרגלנו לשכוח
ניסינו להדחיק
ועוד היד נטויה
הפחד שלט כאן
הצדק מזמן לן
והרגש נעלם
ועוד היד נטויה
וביום השביעי שבת וינפש
רק אתה מול עצמך
מול בורא עולם
וביום השביעי שבת וינפש
תן ללב למשוך אותך
גם אל מול כולם
רק אתה עם הנפש שלך
אוקיי, את משוגעת
זה רשמית
כאילו מה חשבת לעצמך
מה
כאילו, למה היית סתומה
הרי ידעת שזה מה שיקרה
לא פעלת בתום לב
גם היא ידעה
אבל בחרה לסמוך עלייך
כאילו
מה
למה
רק שהוא לא ידע
אבל את מבינה?
את מבינה שזה הכל בראש שלך?
שכל הפחדים וההפחדות זה את?
וכל פעם מחדש
כל פעם מחדש
את נופלת לזה
במבט לאחור את אומרת אוקיי היה כיף
אבל למה לא נהנית בזמן אמת?
כאילו, את מבינה שזה הקול שלך שאת מייחסת אליה?
תשתחררי תשתחרריייייי
מי אני?
חשבתי שעברתי את גיל ההתבגרות
אבל השאלה הזאת לא עזבה אותי
just stay alone
and not move at all
Maybe leave the fears too
What is certain is that my heart is full
In love
Just love...
L O V E
(and a little bit of longing)
#Big_miss
I hate to be between this two sides
I hate that I don't know where to put myself
.I hate politics at all
Just want a peace
Why it's so difficult
באותו יום שהוא נפטר ציירתי את הרגש שלי ויצא אותו במעומעם על קרטון וכמה דקות אחר כך זרקתי את הציור הזה, רציתי לשכוח. לא רציתי שישאר ממנו כלום. כי אם עזבת, אז אל תפריע. אל תחזור. כי הזיכרון כואב
הוא כואב וחד וחותך את הלב.
והיום גם הוא.
לפני יומיים תרמתי לרפואתו הרבה כסף שאין לי ופתאום גם הוא. בום ללב.
יש בי איזושהי תחושת הכחשה כזאת. אני אומרת לעצמי, טוב, נפטר, המשפחה תתמודד, יזכרו שזה נסיון, האישה תתחתן שוב והילדים יצמחו מיזה ו השיגרה תבוא. משהו מכחיש בתוכי את הכאב. באלי להגיע תמיד לסוף הסיפור כדי להרגיע את המצפון שלא עשיתי יותר בשביל זה ואת הכאב של האובדן ורוצה להגיד לעצמי בזה שעוד רגע הם ילמדו את החיים החדשים שלהם ויסתדרו.
אני סותמת לעצמי את הפה
סותמת לעצמי את הכאב.
רוצה שיגרה חלקה ולשכוח מהכאב.
.
היה אמור להיות לי יום חופשי מחר
בסוף לא, אני אשכרה באה ללמד.
לא ידעתי כמה שעות לתת ועלתה בתוכי קצת הרגשה אולי להגיע מההתחלה עד הסוף כדי שיגמרו לי הכוחות עד כלות ואז המנוחה אחר כך תהיה מוצדקת.
אני יודעת, יש לי לפעמים מחשבות של אדם שרוצה ברעת עצמו ובביקורת.
בסוף לקחתי מחצי היום והילך
ואני עדיין לא ישנה.
.
היא מצאה את שלה
כאילו, עוד לא פרסמה אבל שיתפה אותי.
יצא לי מזמור לתודה
ועוד אחד
והתרגשות וחוסר הכלה ושום רצון לדעת ולהרגיש מתי יגיע תורי. אני יודעת שאין לי שום מושג מי האיש שלי אבל אני צריכה עוד קצת להתבסס בחיים.
.
ומוזר
הכל עמוס
וחג ושבת וחג ומלא חגים
ובאלי להצליח להכיל את כל האורות והטוב ולא לשכוח את הלב שלי, כשהוא עולה על גדותיו ומרגיש מוצף.
.
אלול
שוב אני ערה
שוב
וליבי ישן.
השעה 3:09 לפנות בוקר
לעזאזל
לב,קראתי
אני אוהבת אותך
אפילו שאולי מרגיש שלא באמת,אז תדעי שזה באמת.
את מיוחדת
אני לא יכולה לשמוע יותר מה צריך להיות. מה צריך לעשות. די. שקט.
כאילו שלנתח את הטעויות יישם בשבילי את הפתרון.
לא אין לי כוח, הוא נגמר.
יצאתי לחופשה. התפטרתי ביי.
אוף....
מתישהו אני אצטרך להציל את החיים שלי אם לא היום אז מחר.
ואם אני אגיד לא היום אני אגיד את זה גם מחר.
אבל אין לי כוח.
אין לי באמת.
אני לא מאמינה שיש לי כוח וממילא הרצון שלי לא בשיא
אי אפשר להחליט באמת ככה
כמה סחרחורות וידאו את העניין(:
אבל התחלתי להשתדל להקפיד על הכדורים של הברזל
והימים עוברים לאט
כאילו כדי לעצבן
אבל הלב מעיד הכל
וכשהלילה יורד עוד קצת
והמח כמו מצפן
מכוון בסופה של חול
עד שארדם ואפגוש אותך שם
חזק. שאף פעם לא ייפסק.
ראש השנה מחר ובטח אתם יודעים מה אני הולך להגיד בערך.
אז אני יודע שיש כמה שהגבתי וזה היה לא לגמרי במקום, אז קודם כל סליחה ודר שני רק כדי אולי לרכך את זה אז אני אגיד שלא משנה מה כתבתי ומתי אני תמיד כותב רק כשאני חושב שאני יכול להגיד משהו שיעזור ואם כתבתי משהו בשרשור של מישהו שלא רוצה שיגיבו או כל דבר אחר אז אני מבקש סליחה סליחה סליחה.
וגם לכל השאר, אם אמרתי משהו לא במקום או אמרתי משהו שפגע, מישהו הרגיש שאני כותב וזה גורם לו טריגר או כל דבר אחר שכתבתי או עשיתי ובשבילכם זה היה לא חלק אז אני מבקש סליחה.
אני מאמין שיגידו אין על מה אבל אני יודע שיש ולכן אומר אז סליחה ושוב סליחה🙏
אגב לא שיש על מה אבל אני סולח לכולם (שיהיה לפרוטוקול...)