דווקא כי אנשים הם כל כך טובים..
הטוב הזה
ההתמודדות הזו
לעמוד מול אנשים שגדולים מהחיים
ולבכות מהם
הטוב הזה
ההתמודדות הזו
לעמוד מול אנשים שגדולים מהחיים
ולבכות מהם
..רצה לאש
//מדבר הלב.
זה יבוא כשלא הכל יטלטל אותנו
ולא הכל יכה
ומה שיפתח לנו מחכה.
פף.
לאהוב אותך זה לשלם בכאברצה לאש
(למי אכפת כאב, העיקר לאהוב ולחיות ולהרגיש)
?.,,,,,,,,
אני רוצה לב שבור לב משתוקק לב כואב אני רוצה מצפון אני רוצה להפסיק רק עד עוד שבועיים להיות אני לעשות שטויות להתקרב אני רוצה להתקרב אני רוצה קדושה אני רוצה אבא טעטע אני רוצה טעטע אני רוצה דמעות אני רוצה תפילה כנה אני רוצה תפילה אני רוצה ישועה אני רוצה רחמים ולא מגיע לי כלום אני רוצה רחמים אני לא רוצה דין לא רוצה דין לא רוצה דין
והנה אני יושבת כאן. לא התפללתי מיליון שנה באמת. התחלתי לראות סדרה באנגלית. באוזניות אריק ברמן.
אנה אני באה?
אנא
אני
באה.
אמן.
והנה אני יושבת כאן. לא התפללתי מיליון שנה באמת. התחלתי לראות סדרה באנגלית. באוזניות אריק ברמן.
אנה אני באה?
אנא
אני
באה.
אמן.
..,,,,,,,,
הא לך קורבן.
חמישי בלילה
על מזבח של הבודהה שלי
הקרבתי לך
אני נתתי את שלי
זה היה קשה.
עכשיו תן את שלך
שיהיה טוב
בחייאת שיהיה טוב.
חמישי בלילה
על מזבח של הבודהה שלי
הקרבתי לך
אני נתתי את שלי
זה היה קשה.
עכשיו תן את שלך
שיהיה טוב
בחייאת שיהיה טוב.
כש,,,,,,,,אחרונה
עבר עריכה על ידי אנה דור בתאריך כ"ז באלול תשע"ט 15:50
כשנופלים במהמורה אחת בדרך, זה לא נורא. אבל שנופלים שוב ושוב זה משנה לך את הדרך. יו לוסט.איבדתי הכל.
--רק כדי לכתוב
חושך ושקט
האור הקטן מהטלפון
מתחיל להשתקף באור שעולה מהחלון
רגע של לבד
ביקום דומם
פיסת קיום
מיטה
שמיכה
חמימות בגוף
קור בלב
בדידות של תחילת יום
האור הקטן מהטלפון
מתחיל להשתקף באור שעולה מהחלון
רגע של לבד
ביקום דומם
פיסת קיום
מיטה
שמיכה
חמימות בגוף
קור בלב
בדידות של תחילת יום
--רק כדי לכתוב
עבר עריכה על ידי רק כדי לכתוב בתאריך כ"ז באלול תשע"ט 10:56
--רק כדי לכתוב
עבר עריכה על ידי רק כדי לכתוב בתאריך כ"ז באלול תשע"ט 10:56
--רק כדי לכתובאחרונה
עבר עריכה על ידי רק כדי לכתוב בתאריך כ"ז באלול תשע"ט 10:55
--רק כדי לכתוב
עבר עריכה על ידי רק כדי לכתוב בתאריך כ"ז באלול תשע"ט 10:55
"הייתי מוותר על 10 נקודות IQ תמורת קצת אינטליגנציה רגשית"קפיץ
רוצה ללכת למקום של אנשים אבודיםמי אתה?
אולי שם אני אמצע חתיכות מעצמי?
נאא
הם לא קיימות
שקופה שכמוני
נאא
הם לא קיימות
שקופה שכמוני
..אור נעים.
ויש לפעמים רגעים
שבהם הלב מתרחב
ומרגיש פתאום נינוח
ואז, ביעף, הוא מתפוגג לו
כמו משב חזק של רוח.
ואז אני אומרת לעצמי
תזכרי, הטוב אמנם הוא זמני
אבל גם הצד השני של המטבע
גם השלכת, והערפל, והלב שמתקפל.
וכנראה שאלו הם החיים.
לא הכי יציבים
ולא כאלה בטוחים
אבל תמיד תמיד הם נעים.
וספירלה כמו ספירלה
נראית כמו איזה מבוך
בפארק השעשועים
אבל בינינו, כזאת מסובכת
אבל תמיד היא חוזרת
לנקודה שממנה היא התחילה
עוד לפני שהגיעה השלכת.
שבהם הלב מתרחב
ומרגיש פתאום נינוח
ואז, ביעף, הוא מתפוגג לו
כמו משב חזק של רוח.
ואז אני אומרת לעצמי
תזכרי, הטוב אמנם הוא זמני
אבל גם הצד השני של המטבע
גם השלכת, והערפל, והלב שמתקפל.
וכנראה שאלו הם החיים.
לא הכי יציבים
ולא כאלה בטוחים
אבל תמיד תמיד הם נעים.
וספירלה כמו ספירלה
נראית כמו איזה מבוך
בפארק השעשועים
אבל בינינו, כזאת מסובכת
אבל תמיד היא חוזרת
לנקודה שממנה היא התחילה
עוד לפני שהגיעה השלכת.
יפהפהימ''ל
קטונתי, אבל תודהאור נעים.
לא הבנתיימ''ל
זה לא שלך?
שלי אבל קטונתיאור נעים.
אז לא קטונתימ''לאחרונה
באמת יפה.
פיצול רציני.אור עולם
מצד אחד צריך ללמוד לשתוק.
מצד שני צריך ללמוד לדבר.
מצד שני צריך ללמוד לדבר.
ב.ג.לאורות מאופל
מעניין אם הגוש הזה שעומד בגרון ולא נותן למציאות להחליק בקלות, הוא קרוב משפחה של הגוש האדום הפועם שלרגעים נעמד כשהמציאות כבר לא ככ מחליקה.
מעניין אם יש לו גבול, לגוש האדמוני הזה, עד כמה הוא יכול להימתח ועל ידי מי ומה קורה כשמותחים אותו יותר מדי, והאם הנזק הפיך או שהאדם נשאר מתוח לשארית חייו, מחכה למי שימצא לו דרך להתכווץ מעט, להתכרבל חזרה אל תוך עצמו ולגלות שעצמו היה שם תמיד וחיכה לו.
מעניין כמה ספקות יכול הלב הזה להחזיק לפני שהם שוברים אותו, כמה סדקים הוא יכול להכיל לפני שמתגלה שהוא כבר לא לב סדוק לחלוטין אלא אוסף רסיסים מקובצים בצורת לב, כמה אדמתו יכולה להתקשח מצימאון לטל תחיה.
מעניין איזה סוג של ייסורים מכאיב יותר, אם ייסורי ההכרח לבחור, תוך ויתור טוטאלי על כל הדרכים והאפשרויות האחרות, או אלו שבתלות בבחירתם של אחרים.
מעניין אם אפשר לאהוב מישהו, אך לא את בחירותיו. האם ניתן לכאוב בחירוק שיניים את סיבלו אך לחוש את כאב כירסום שיני תהיותיו באמונתך. האם יש צער גדול מצער חוסר היכולת להשתתף בצער אחרים ולשתף אחרים בצערך.
מעניין, הוא פועם, בחיי.
מעניין אם יש לו גבול, לגוש האדמוני הזה, עד כמה הוא יכול להימתח ועל ידי מי ומה קורה כשמותחים אותו יותר מדי, והאם הנזק הפיך או שהאדם נשאר מתוח לשארית חייו, מחכה למי שימצא לו דרך להתכווץ מעט, להתכרבל חזרה אל תוך עצמו ולגלות שעצמו היה שם תמיד וחיכה לו.
מעניין כמה ספקות יכול הלב הזה להחזיק לפני שהם שוברים אותו, כמה סדקים הוא יכול להכיל לפני שמתגלה שהוא כבר לא לב סדוק לחלוטין אלא אוסף רסיסים מקובצים בצורת לב, כמה אדמתו יכולה להתקשח מצימאון לטל תחיה.
מעניין איזה סוג של ייסורים מכאיב יותר, אם ייסורי ההכרח לבחור, תוך ויתור טוטאלי על כל הדרכים והאפשרויות האחרות, או אלו שבתלות בבחירתם של אחרים.
מעניין אם אפשר לאהוב מישהו, אך לא את בחירותיו. האם ניתן לכאוב בחירוק שיניים את סיבלו אך לחוש את כאב כירסום שיני תהיותיו באמונתך. האם יש צער גדול מצער חוסר היכולת להשתתף בצער אחרים ולשתף אחרים בצערך.
מעניין, הוא פועם, בחיי.
..,,,,,,,,אחרונה
ואוו.
..הר ומדבר
אשכרה אני כבר בוגר פה. לא תלמיד.
אשכרה אני כבר לא "נהנה מהחיים" אלא לומד כל היום
לפחות משתדל
עדיין לא הספקתי לעכל, זה כבר לא העולם שלי. זה העולם של פעם. זהו, נגמר.
אף אחד לא יודע מה באמת לא טוב לו.
מסע.יש ויש...
יצאתי למסע אחר עצמי
מסע ארוך ומייגע
מסע של שנים
בדרך מצאתי כמה כאלה
בדקתי אותן
דפקתי פה
דפקתי שם
היו שנשברו מהדפיקה
היו ששיחקו את עצמן חזקות
אבל השקר שלהן נתפס גם כן
כי הן היו אחרות ושונות
אחת הייתה אני שרצתה לרצות את אמא
השניה הייתה אני שתעשה הכל בשביל חברה
הייתה גם אחת שתקריב את זמנה בשביל איזו טיפה של אהבה
מזוייפת.
לא מתאים לי כל הבלוף הזה
כי בתוכי יש אני שזועקת לצאת
יש אני שרוצה לחיות
אני כל כך רוצה כבר שתצא אל אוויר העולם
בטוחה שיש לה הרבה מה להוסיף
---
עבודה קשה מחכה לי
ומשתלמת בהחלט.
יאללה, התחלתי.
קדושה.אבאלה.גיטרה אדומהאחרונה
בהצלחה לך יפונת.
לא יודע לומר מה הולך לקרותחן,
אם זה ריח של סוף
או רק תקופת מנהרות
או רק תקופת מנהרות
אז פרקתי את התיקקפיץ
זה כנראה סוג חדש של הכרזת ייאוש. (או רמה חדשה של עצלנות)
"אבל תנסי להיות הגיונית"
מה שבאמת רציתי לענות: "מה בסיפור הזה הגיוני?"
"אבל תנסי להיות הגיונית"
מה שבאמת רציתי לענות: "מה בסיפור הזה הגיוני?"
למה אנשים טובים תמיד באים בעסקת חבילה עם חיוך שנראה מאולץ.סביון
והם אנשים טובים באמת, לא כאלה של חוסר נעימות. אני מכיר אותם מספיק זמן בשביל לראות את זה.
אממיהיה בסדר....
כי הם לא מספיק מעריכים את עצמם אולי.
סליחה אם לא רצית שאגיב
סליחה אם לא רצית שאגיב
אני לא חושב ככהסביון
לפחות לגביהם.
אולי זה בא להחליף משהו, ואולי רק לי הוא נראה מאולץ כי אני מומחה בחיוכים מאולצים.
ותמיד אפשר להגיב לי, כשאני לא רוצה יחס אני כותב במפורש (וזה נדיר מאוד)
אולי זה בא להחליף משהו, ואולי רק לי הוא נראה מאולץ כי אני מומחה בחיוכים מאולצים.
ותמיד אפשר להגיב לי, כשאני לא רוצה יחס אני כותב במפורש (וזה נדיר מאוד)
אם אפשר..חן,
פעם חשבתי כמוך
ואז הבנתי שזה כנראה לא מאולץ
זו פשוט בעיה שלי בלקבל את זה 😐
(כלומר אני החלטתי שזה מאולץ כי אחרת זה לא הסתדר לי)
(ולא בטוח שזה תקף לגביך. זה היה נכון אצלי)
ואז הבנתי שזה כנראה לא מאולץ
זו פשוט בעיה שלי בלקבל את זה 😐
(כלומר אני החלטתי שזה מאולץ כי אחרת זה לא הסתדר לי)
(ולא בטוח שזה תקף לגביך. זה היה נכון אצלי)
הגיוני...סביוןאחרונה
אולי זה ככה באמת.
אסור לי לחשוב על זהמשיח נאו בפומ!
זה שובר אותי.
אבל
ההדחקה כבר לא מצליחה
מפחדת.
אבל
ההדחקה כבר לא מצליחה
מפחדת.
אוףיהיה בסדר....
תמיד שאני בסביבה של דוסים ממני אני מרגישה כזאת חוטאת ומרשעת.
אידאלים.
השלמה.
לא יודעת.
אידאלים.
השלמה.
לא יודעת.
..מזמור לאל ידי
"הוא ידע לזייף חיים
טוב יותר מכל מת אחר..."
כוח החיים זולג
מבין שפתיים חשוקות
עיינים עצומות לב פראי
דפיקות חזקות
נואשות
והאושר חומק
כמו לא היה קיים
לעולם לא נודע לא ידע
ומנגד יביט הצל המבעית
יחפש רסיסי אהבה
והנני ניצב כאן חרש
נזכר בצלילים של ילדות
מבעד לערפילי התכלת
ממשיך בקול ענות
למות.
טוב יותר מכל מת אחר..."
כוח החיים זולג
מבין שפתיים חשוקות
עיינים עצומות לב פראי
דפיקות חזקות
נואשות
והאושר חומק
כמו לא היה קיים
לעולם לא נודע לא ידע
ומנגד יביט הצל המבעית
יחפש רסיסי אהבה
והנני ניצב כאן חרש
נזכר בצלילים של ילדות
מבעד לערפילי התכלת
ממשיך בקול ענות
למות.