הוא מרוצה ממני וזה משמח אותי.
עבודה קשה משתלמת. תזכרי את זה. ותתמידי.
התחלה טובה.
למרות שאני גמורה, למרות שקשה.
זה טוב. תנצרי.
אפס
נפש קטנה
מוזר לאיזה גודל לפעמים את יכולה להתקטן
לאיזה ייצור גמיש ועייף הפכת
נפש קטנה
לפעמים את כלכך הפכפכה
יותר מידי נפש לשני הכיוונים
נפש קטנה
יותר מידי רעש מסביבך
יותר מידי שקט בתוכך
נפש קטנה
אלפי הזדמנויות שהפכת לגדולה
אבל עדייו, עדיין תמיד חזרת להיות קטנה
בפתקים חיפשת מנוח
את השתיקות הטבעת בכוח
השקעת את עצמך באימוץ המוח
לפעמים כמעט שכחת לנכוח.
ועדיין, רצית לברוח.
וכשהגעת לאיזה מסקנה
הבנת שנפלת פה על בעיה לא נכונה
מחלת נפש מעפנה
חשבת שאולי זה יתן לך איזה תובנה
אבל בסוף, בסוף את פשוט קצת מסכנה.
וצעקת לכולם,בקול ובשקט
תלחצו עלי, אני עוד שנייה מתפרקת
לא ברור מתי זו הפכה להיות המטרה הדופקת
ולא ברור למה את עדיין שותקת
ולמרות שהחלטת שכן, את עדיין קצת תוקפת.
אופ
משו אצלי לא רגוע היום.. מקווה שהוא בסדר וזה סתם בגלל תשעה באב או משו
עוד לא התחיל וכבר אני לא נושמת
פוסטראומה שצפה ככה רק מלעבור במקומות האלו
מלראות את הפנים האלו בלי שום הכנה
ולחץ בחזה וקוצר נשימה וחרדות
שבת שלום שתהיה אה
מכירים את זה שאתם לא בטוחים מה אתם?
מצד אחד בשאיפה שלי רוצה להיות דוסית והכל, מצד שני יש ימים שאיזה דוסית ואיזה כלום
ה יודע כמה שאני כלום בזמנים האלה
זה לא הגיוני ששני הדברים במקביל
מרגישה לא אמיתית
זאת פסיחה על שתי הסעיפים...
למה זה קורה?
כשהוא יגיע הם יפתרו בטוח
השאלה איך חיים עכשיו😅
גם נכון.. חח
אם את מוצאת תשובה מעבר ל'תעשי מה שההלכה אומרת' או 'תעשי את ההשתדלות' תעדכני❤
דקה ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת אחרונה והלב עוצר, עוד אחת והוא יקרוס.
רחוק פיזי
אבל קרוב בלב,
והמחשבות רצות
מפיצות כאב.
מחכה הרבה זמן
ועוד קצת
רוצה לצמצם
מעט את המרחק.
כמה
הלב שלי קרוב אליה
כמה
מחכה לראות אותה
לשמוע את קולה
כמה
הלב שלי עוד יחכה
כמה
עוד מסוגל לשרוד
להגיע ליום שבו ננצח.
נוסע למרחקים
מפיג את הבדידות
ומה שלא רואים
בי זה הפשטות
שרוצה לצאת
להשתלט עליי
כדי לתת הכל
כדי לשמור עליי
משהו קטן שכתבתי בגלל תשעה באב והמצב המדכא בע"י.
לפעמים הכל נופל
לפעמים הלב כואב
לפעמים הראש מתפוצץ
לפעמים אין על מה לחשוב
לפעמים אין לאן ללכת
לפעמים העולם פועל נגדך
לפעמים משהו נשבר
לפעמים יש מכה כואבת
לפעמים עוזבים מקום
לפעמים בורחים מעצמך
לפעמים ולפעמים ולפעמים.
אבל אם נסתכל על זה רגע, לחפש את הרע נראה קל כי זה בטבעי שלנו לראות קודם את החיסרון, אבל בואו ננסה יחד לחפש מה לא טוב לנו ולמלאות רשימה.
אני מתערב עם כל אחד בעולם שאולי זה נשמע קל ובהתחלה זה גם יהיה כזה, אבל אחרי ארבעה חמישה חסרונות ייעלמו לנו הרעיונות ולא נמצא מה עוד רע, מה לפעמים קורה לנו וזה מרגיז.
ואם נעצור רגע ונחפש את הטוב בכל דבר זה יקרה בדיוק הפוך, בהתחלה זה יהיה קשה ויקח לנו טיפה זמן למצוא את הדברים הטובים אבל אחרי ארבעה חמישה יצוצו לנו עוד אלפים משום מקום, פתאום נזכרים בכל הטוב שיש לנו בחיים, בכל השפע שיש לנו.
אז למה? למה אנחנו בכל זאת בוחרים באופציה של לראות את החיסרון הרע בכל דבר?
חושבים שיש לזה תשובה? למרות כל הקושי שבזה, יש לי תשובה לזה ואצלי היא נכונה אבל זה מאד תלוי בכם אם היא תהיה נכונה גם עליכם ועוד שניה תבינו מה אני מתכוון...
אם הייתי אומר לכם שכל מה שקראתי עכשיו הוא כלום כלומר לא כתוב אלא רק דמיון בראש שלכם הייתם מאמינים? לא, נכון...?
ואם הייתי אומר לכם שבדיוק זה מה שאנחנו עושים כבני אדם עם אינסטינקט ראשוני למצוא חיסרון הייתם מבינים אותי? לא. נכון?
והאמת היא שאני יודע שהתשובה היא לא כי אם תקראו שוב את השאלה תבינו שבסך הכל כמוני כמוכם, כל אחד יכול לכתוב את מה שיש לו בראש ולנסח את זה כאילו הוא איזה גאון אבל במציאות אני כמוכם, מחפש חסרונות.
ועכשיו שאתם מבינים את זה אני יכול לענות את התשובה.
אומנם זה נשמע לנו יותר קל אחרי שאנחנו מבינים שנראה רק טוב וזה יהיה יותר קל למצוא ברגע שקצת נתאמץ, אבל עצם הרעיון שבהתחלה נצטרך להתאמץ מרחיקה אותנו וגורמת לנו ללכת על הנח יותר שזה לחפש את החיסרון שבהתחלה יימצא בקלות אבל ברגע שנמשיך זה יהיה קשה...
אז עכשיו, אתם מסכימים איתי שצריך לחפש את הטוב בכל דבר? אני מבטיח שתמצאו ברגע שתחפשו, רק אל תשכחו- בהתחלה זה יהיה קשה למצוא אותו. הטוב הוא שחקן מקצועי במחבואים עם השכל...
איפה שהוא בחיים גם אני איבדתי בית
איפה שהוא בדרך למדתי לקום
ועדיין באיזה שהוא שלב אחרי הכל
כבר לא נשאר לי כלום
החיים לקחו ולקחו
כוחות רגשות ועולם
ואפילו הקצת שהיה
בתקופות כבר כמעט נעלם
שרף לי הראש הגוף והלב
בפנים התפוצצתי קצת
וגיליתי שגם שאתה כבר לא חושב שיש יותר כואב
אלוקים צוחק עלייך כמעט
הוא בונה בתים כך מספרים
גדולים, מפוצצים ומרשימים
זה לא באמת משנה יותר מידי
מה הדברים שהם גורמים
גם לי שברו איזה בית
גם לי שרפו פעם את החיים
אבל קמתי ובניתי מחדש את הקיץ
והסתדרתי עם דברים אחרים
אין בי הצורך,הרצון הכוחות
לרדוף אחרי חורבות ישנות חדשות
אני את הגלות שלי חיה תמיד כאן
עם רדיפות של רוחות רחוקות ממזמן
פאק עם הרעיונות האלה
סעמק עם הכוח
לא רוצה לצום
באלי לברוח
פעם אהבתי איזה דת משונה
לפני שאנשים דחקו אותי לפינה
גם אני ידעתי לדבר בעיניים בורקות
על איזה משיח שיסדר סופות
זה כאילו להביא את החורבן אל עצמך בפשטות הכי גדולה שיש אהבתי ממש.
דווקא בגלל הקלילות במילים שהם לא גבוהות כאלה זה חד וחודר יותר
אבא תעזור לי לא לכעוס
בבקשההההההההה
אני לא אוהב לכעוס ואני יודע שזה נסיון ממך אז תעזור לי לעבור אותו בלי ליפול.
אני כל כך אוהבת סיפורים כאלה.
סיפורים בהם אתה מצליח לדמיין את עצמך
הולך בעולם לאיטך
מגיע הביתה
דמעות עולות
אהבה גדולה בפתח
תן לה זמן, תן לה אותך
תהיה חופשי
באלי להרגיש
לשחרר
לרוץ לקפוץ לאהוב
לצרוח
לחייך
לראות יופי
לגלות את העולם
להיות בחופש
כל כך הרבה חופש
מיקום: זהה
יעד: שונה
חזות: שונה
סטטוס: שונה
מחשבות: שונה
זמן המתנה: שונה
לב: זהה
כמה שמקום יכול לטרגר.
אבל המקום עדיין נשאר אותו דבר כמו לפני חצי שנה...
וככה גם הלב, רחוק כל כך אבל קרוב כל כך.
מיקום: זהה
יעד: זהה
חזות: זהה
סטטוס: זהה
מחשבות: זהה
זמן המתנה: זהה
לב: זהה
בקרוב זה מה שיהיה.
עם חור בזמן של חצי שנה+, ואהבה עם געגוע אינסופי...
אבל הכל יחזור שוב.
ובלילה בלילה בשעות הקטנות...
שעות של געגועים כאלה נכון?
כאילו קבוע בשעה כזאת אם אני ער זה יצוף ואני אתענג על זיכרון קטן וכל דבר שיש שמזכיר לי אותה וזה רק מעצים את הגעגוע יותר אבל לא אכפת לי, מעדיף את הגעגוע עשר חס ושלום לעבור יום אחד בלעדיו...
#געגועים_ענקיים_❤️
לילה טוב.
הולך לישון, ובלב יש תקווה קטנה שהיא עכשיו כבר ישנה חולמת חלומות מתוקימים ומושלמים כמוה.
מקווה שהימים עוברים עליה בטוב ורק לחשוב שאין מוזיקה.
היה לי כיף היום שעשינו סיום מסכת בישיבה והיה קצת מוזיקה, זה ממש החיה אותי.
❤️❤️❤️
איכ
להקיא
מה נסגר