הבטחתי לעצמי שאני אשאר ילדה.
שבחיים לא אהיה מן מבוגרת כזאת שמדברת מילים מוזרות שמבוגרים מדקלמים בחוסר כנות.
שתמיד אשתנה ואלמד, ולא אתקבע למקום.
שתמיד תשאר בי אש.
אבל לפעמים נדמה לי שהאש שרפה אותי ואז כבתה.
היא הלכה לאיבוד הילדה.
..הרמוניה
מורכבות, הגחלת, ערימה של שטויות, והתיקוןFireBush
גם אני הבטחתי את זה לעצמי.
הייתי כל כך בטוח בעצמי.
"לא תהיה מציאות אחרת. או שהאש תדלק, או שאמות. לא אתן לעצמי לחיות אחרת".
עד כדי כך בטוח, שאם אני חי,
אני עדיין, חי.
נתקלתי במציאות מורכבת יותר מכל מה שהעליתי על דעתי אי פעם.
קצת כמו המתמטיקה של כיתה א' מול זו של כיתה י"א.
לא נדמה לי שהאש שרפה אותי.
אני בטוח בזה.
נכוויתי קשות בחמין.
ובמשך שנים... חרדתי את נשמתי בצוננין.
היא כבתה, אבל הגחלים תמיד נשארו שם...
לפחות גחל אחד... מלחש...
הילד אמנם אכן הלך לאיבוד,
אך בדיוק כמו עוף החול, שנולד מחדש מתוך אפרו שלו,
קם לו לתחיה האיש,
הגבר.
____________#
זיכרון מלפני שנים... שנים! אני עוד בדמי ימיי, הולך עם אבי ברחוב, ושואל אותו "אבא, מה אהבת יותר, להיות ילד או להיות מבוגר?"
"אה הא" הוא עונה. "יש דברים טובים בלהיות ילד, ודברים טובים בלהיות מבוגר. לפעמים אהבתי יותר להיות ילד, ולפעמים, מבוגר."
"איזה קטע!" אני עונה לו. "זאת בדיוק התשובה שאמא ענתה לי!". (צוחק). "אתה רואה? בגלל זה התחברנו, כי אנחנו דומים".
שטויות. פשוט ערימה של שטויות.
הורים שלי לא היו מבוגרים כשהתתנו. ולא בגילם. בבגרותם.
ממש ילדים. הם לא הבינו את משמעות מעשיהם ונכפתה עליהם מציאות שאחר כך במשך שנים הם קצו בה.
וכמובן שכל זה השפיע עלינו, האחים. על ילדותינו, נערותינו ובגרותינו.
____________#
שטויות, ערימה של שטויות.
זיכרון עמום נוסף מלפני שנים. אמא שלי משמיעה לי את השיר "הכי כדאי להיות גדולה, להיות קטנה" (מאיזה תוכנית ילדים מילדותה אפשר לחפש מאמין שזה נמצא ביוטיוב בשחור לבן), שרה את זה. אוהבת את השיר. אבל פעם אחת בשולחן שבת, התוודתה "לא הייתי חוזרת לגיל נערותי". "הכל מלא ריגושים מדומים". ואני, בתור נער שחשב אז שהוא ממוצע, מבולבל, פוער עיניים מביט בה, "אבל אמא" אני אומר, "היית יכולה לחזור ולתקן".
___________#
לחזור ולתקן.
מנקודת מבטי היום, לא הייתי "חוזר" לא להיות נער, לא להיות ילד, לא הייתי מדליק את אותה האש, בעד שום הון שבעולם.
בעד שום הון שבעולם.
למדתי להשלים עם המקום שלי.
להבין שהתיקון הוא לא שם. שם יהיה כישלון חוזר, מוכרח, שוב ושוב ושוב.
התיקון הוא כאן ועכשיו.
מהמם...הרמוניה
מדהים ממש
כתבת יפה
אני גם הבנתי את זה ואני כבר לא באמת בוכה, אבל זה כן חוזר לי לרגעים התחושה הזאת, האבחנה, הזיכרון
חחחח תודהFireBush
(וואי קצת לא נעים לי שאנשים אומרים את זה).
לדעתי התרפקות על העבר לפעמים כל כך מספקת...
אי אפשר להסביר, זה מעבר לנוסטלגיה...
חח אתה יודע מה עוד מדהים?הרמוניה
שלא איבדת את הכישרון הזה ב"ה.
אני כשהייתי בדיכאון איבדתי חשק לתחביבים שלי ומעבר לזה לא הצלחתי בהם, כאילו לא הייתי עצמי.
אממ כן בעיניי העבר מזכיר לי שיש בי הרבה טוב שהיה קיים בי מלכתחילה וזה נותן תקווה שהטוב נמצא בי באמת
(נאנח)FireBush
תודה, אבל,
את מניחה שאני בדיכאון? אני נשמע בדיכאון?
אצלי זה ממש הפוך. העבר מייסר אותי ומנקף את המצפון שלי. אבל אני מתענג על הכאב הזה
חחחחחחחחהרמוניה
"אני רוצה לחדול" זה לא: "אני בדיכאון"?
את כנראהFireBush
לא חווית דיכאון מג'ורי כרוני בשביל לחשוב שהודעה אחת עם ניחוח מעט אובדני מעידה על דיכאון חחחח
ושקלתי את מילותיי מאוד בשירשור הזה, במציאות מול עצמי הייתי הרבה יותר חריף.
אבל זה לא דיכאון, לפחות אני לא קורא לזה דיכאון.
זה כמעט הפך להיות היום באופנה להיות בדיכאון שאנשים משכנעים את עצמם שהם היו או עכשיו בדיכאון.
...הרמוניה
זאת לא הודעה יחידה שלך אתה כותב פה ככה הרבה כבר במשך תקופה בעיקר בצמ"ע הדברים שהיית כותב... רוב הסיכויים שאתה כן בדיכאון וגם אם זה לא אז זה קושי נפשי אחר.
וזה לא רק באופנה להיות בדיכאון, זה באמת נפוץ היום, זה המחלה של הדור.
נכון לא חוויתי דיכאון מג'ורי אבל יש בחינה שדיכאון קל הוא יותר מסוכן מדיכאון מג'ורי. בגלל שבדיכאון קל אפשר להיות שנים ואפשר להסתיר את זה היטב, וקשה לצאת מזה אולי יותר מאשר דיכאון מג'ורי, שמתבטא בחריפות אבל בד"כ יטופל מיידית וכשיוצאים ממנו יודעים שיוצאים ממנו.
אם ככהFireBush
אני חושב שזה כבר האופי שלי. אני לא בן אדם לא שמח, או שלא מסוגל לחייך, אבל אני מודה שיש מוטיב מלנכולי.
זה מחשבה או נבואה שמגשימה את עצמה, הדיכאון.
ואת חושבת שאת בסוג של "דיכאון קל"?. כי הדברים ממש לא סותרים, אפשר לחוות את שניהם. ב"ה זה ספקטרום לא קטן.
וגם אם הוא יטופל מיידית (מה שאני לא בהכרח מסכים) בדרך כלל הטיפול לא יפעל (/יועיל) מיידית.
אני עברתי משהו אחרהרמוניה
עברתי טראומה ארוכה באולפנה
חשבתי שכשאני אצא מהאולפנה זה דף חדש והכל יעבור, והיה לי טוב יחסית בשנה הראשונה בשירות, אבל הטראומה השפיעה מסתבר וראו את זה אח"כ...
ממש שברה לי את האמון באנשים, בעצמי, בחיים.
אני הייתי ילדה שמחה כל כך, זה היה ידוע... הייתי כמו השם שלי, אור. הייתה לי עין טובה והייתי מתפקדת במקרים שאף אחד לא תפקד.
ומהמקום הגבוה הזה הגעתי להכי שפל. אחרי הטראומה מה שקרה זה שהתנתקתי מעצמי, עם כל מה שזה כולל אבל אני לא ארחיב על זה.
עכשיו אני חושבת שיצאתי מהדיכאון כבר... לא חזרתי להיות מחוברת לעצמי באותה רמה אבל בע"ה בדרך...
לקח לי זמן לחשוב על האפשרות שאני "בדיכאון" בכלל ועוד יותר זמן ללכת לאבחן את זה, כי כן, גם בדיכאון יודעים לחייך. חיוך מזויף לפעמים, לפעמים חיוך ריק...
מאז שאובחנתי לא חזרתי למי שאבחן אותי בזה, הבנאדם הפחיד אותי ככ... לא הבנתי איך מי שמטפל באנשים כל כך חסר רגש. הוא צעק עליי איך שנכנסתי ואחרי זה עוד שואל אותי שאלות אישיות כאילו הוא ראוי לאמון.
אגב, דברים נפשיים יש לכולם: קצת פחדים, קצת עצבויות, קצת התפרצויות זעם. אז איך מתבטאת מחלה? ב3 דברים: עוצמה,תדירות והמשכיות. מה העוצמה, מה התדירות שזה מופיע ולכמה זמן זה נמשך.
..FireBush
מצטער לשמוע על מה שעברת. זה לא נעים בכל קנה מידה שאני יכול לתאר לעצמי.
והאמירה וההגדרה שבסוף התגובה שלך מדויקות מאוד לדעתי.
תודה...
הרמוניהאחרונה
ההגדרה- למדתי את זה כך שזה מחקרי
...רחל יהודייה בדם
אפס.
מהעומקי העומקיםאיהמקוךאבאלה
אבאלה
למה ?
איפה איפה הלב שלנו
שלך
אתה כאן איתנו בשוטטות הזאת שמרגישה חסרת טעם
ממש כל הבורות האלה שלא רוצה להתקרב אליהם
בסוף אתה כאן מכוון נוכח
וכן הרגשות שלי מוטעים הרבה פעמים
וזה כואב להרגיש לבד בלעדיך
שאתה לא רואה אותנו כמה כואב לנו כמה אנחנו מחפשים אחרייך
כמה אנחנו צועקים
אבאלה
איההה
לפתוח תעניים אתה כאן דופק חזק על הלב שלי וקורא לי
רעייתי יונתי תמתי
אבאלה גם אתה פצוע?
אבלאה קשה לפתוח תלב
זה קושי שטותי אבאלה אתה אומר לנו נחמו
תתנחמו
באו תנחמו אותי
כואב כואב שכאוב לכם
פצוע שפצוע לכם
אבל אבאלה אנחנו מרגשים בסוף בפנים בפנים מרגשים
תנשמה תנקודה הזאת בפנים
אבל תן לנו לשמוח עלייך שתרפא תלב שלנו
שתפתח אותו אלייך שניתן בך אמון שהטוב שלך ככ ענק ומתוק ואין סופי
אבאלה תיתן לנו לאמין בך שאתה תמיד תמיד רוצה טוב ומלטף
ואתה כאן
גם שעכשיו שמסתכלים לא רואים אותך
לא מרגישים אותך יבשש לא רוצים יבש רוצים אותך ואתה גם רוצה אותנו
אז באמת באמת אני לא מבינה
לא צריך להבין רק צריך להאמין
וברגע זה תמיד אני ירגיש תנקודה החסרה הזאת ששום דבר לא מושלם
תמיד
אבל וואלה למי אכפת למי אכפת החוסר הזה
אכפת הריחוק הגעגוע אלייך
זה פשוט כואב כי אני רוצה אותך באמת
וכל הדיבורים שהרגש מתעתע לפעמים
תאמת שההרגשה של הריחוק הזאת אף פעם לא תעתוע
כי אין מה לעשות
אין לך בית
אין לי בית
הכל בכאילו
הכל כזה בהרגשה של חסר טעם
כי אין אותך בנוכחות שלך שאתה פה.וזה הנקודה הכי כואבת
כי למה אני חייה
בישבילך לדבקות לקשר
לרומם להגדיל את השם הגדול שלך
וזה ככ נראה רחוק
הקרבה האמיתית
שכולם יבינו שהחוסר
זה אתה שלא כאן
ומה בסך הכל אני רוצה כלאחד רוצה
בנקודת העומק שלו בנקודת אמת
רק אותך
אז למה אבאלה למה אתה ככ רחוק
למה אתה לא חוזר?
למה אתה לא פותח לנו תעניים להבין שאתה יותר טוב מאבא הכי טוב והכי אוהב
ואנחנו כמו ילד בן שלוש שחושב שאמא שלו שונאת שאותו כי הכניס תהצבע לחשמל והיא נתנה לו מכה קטנה שלא יכניס כי הוא יכול למות
די אני רוצה לזכור
לזכור שהכל ככ מדויק וטוב ענק
ושבחרתי בכל מה שאני עוברת עכשיו ו
עברתי ואעבור
וגם לדעת לדעת מה רצונך
ולהרפות
אני בסהך הכל בובה על חוטים
בובה על חוטים
להלהלהלהלהההה
ולא נקפוץ ידיים
אבאלה
מתגעגעת
טוב?
ואבאלה אתה רוצה שנתקרב אז אל תכאיב לנו,תחבק אותנו
במושגים שלנו
ולא.אבאלה לא רוצה שנסבול לא מגיע לנו!!שומעים?שומעת?לא מגיע לך לסבול!ולא לי ולא לאף יהודי
דידידי
שחררי אתזה מגיע לך טוב,אך טוב וחסד,הרבה חסד ומתיקות אור וחיבוק ואהבה
אז די תכניסי לראש מגיע לך גאולה
מגיע !
לא משנה מה עשית
את רוצה
וגם אם נראה שלו
אני יגלה לך
שמתחקת לכל החרא והחוסר חשק ורוצון
יש רצון ענק יותר גדול מכל הרצונות הענקיים שהיו לגדולי עולם לפנינו
אז לא מגרגישים
נו במה התחלת?שיש תעתועי הרגשה
אז נשמה
..FireBush
....חופשיה לנפשי
אדם נעלם
אדם אחר משתחרר חלקית
אדם חוזר
כל הפגיעוּת חוזרת ביחד איתו
אני לא רוצה לשנוא אבל לשנוא יהיה קל יותר
מדהיםחופשיה לנפשי
מדהים איך שחברות שהתאדתה לה בבום מסוגלת להשפיע עליי ככה מגעיל
אני גם מקנאה קצת באדם הזהחופשיה לנפשי
היכולת להתנתק מאנשים שהנוכחות שלהם בחיים שלו עושה לו רע(הנה אני עוד פעם בוכה בגלל זה)
....חופשיה לנפשיאחרונה
מה הוא כתב(בגדול): הבנתי שיצרתי לעצמי דמות ולא טוב לי פה בגלל זה, אז נטשתי בשביל לסדר לעצמי את הראש ועכשיו אני חוזר ונראה מה יהיה
מה קראתי: הנוכחות שלכם עושה לי רע אז בבקשה די
...חופשיה לנפשי
הידיעה(יותר נכון המחשבה) שמשהו יקרה בסוף לא עוזרת כשזה קורה בפועל
זה מוזר ועושה לי רע פעמיים
...רחל יהודייה בדם
raise your head
shut him up shut him up
let it Don't resist.Don't resist. shut your head up let it
..אנונימי/-
להזכיר לעצמי לעשות שחרור לכפות רגליים
אני כבר לא מצליחה לעמוד עליהן.
והי
לישון, לישון הרבה.
ואני צמאה ממש ותודה להשם ששלח לי שתיי כוסות מים קרים.
אמא רק להגיע הבייתה כבר
מוקדש למי שמוקדשטיטו
שיר נדיר שקפץ לי בטעות בפלייליסט והתאהבץי בו ברגע אחד.
אני שומע אותו כמה פעמים ברצף וכל מילה מרגישה לי כאילו אני אומר אותה.
❤️❤️❤️
--מחכה לרחמים~
וכמה טוב שבאת❤️
די רוצה לחדול.FireBush
לא להיחנק.
לא להיאנק.
לפרפר, לפרכס.
לדעוך, לקמול,
להרקיב.
להשתעמם.
די רוצה לסיים עם זה.
לחדול.
..הרמוניה
אין לי מה להגיד לך גם אני סובלת, גם שעמום זה נורא
אבל סתם שתדע אתה בטוח אדם מדהים מוכשר עם יכולות וכוח נתינה שלא יוצא לפועל
בקיצור עכשיו זה מרגיש כאילו אתה מבוזבז
אבל איך אמר הרב שניר גואטה
אתה עכשיו כמו בד יפה, אבל כדי ליצור חולצה מושלמת בדיוק במידות שלך, צריך לגזור אותו... וזה כל מה שעוברים בחיים כדי שיהיה מותאם לנו אישית... כרגע אנחנו רואים רק בד ולא מבינים מה ה' עושה לנו כאן...
צריך להיות בחיים כמו מים, לזרום איתם
גם אני לא מבינה מה נסגר
אני כרגע חושבת שאני פושעת
משהו כזה...
מכירה את הזעקה לעזרה
מאמינה שה' שומע אותה
..FireBush
לא יוצא לפועל ומבוזבז.
את כל שאר התגובה לא הבנתי.
לא משנה...הרמוניה
כן, נו, לא משנה...FireBush
מה משנה בחיים האלה
😆הרמוניה
לא הבנתי מה היה לא מובן..
באמת לא הבנתFireBush
העניין הוא בעצם זה שלא היה מובן, לא בתוכן של מה שלא היה מובן. ב"ה לך אין בעיות בהבעה, ולי אין בעיות קשות בהבנת הנקרא.
לא נקלט. זה בעצם מה שנאמר מבין השורות. לא נקלט אצלי כלום, חוץ מבובוז חיי הנוראי, והנוראיים.
זה במוח.
ובלב, ברגש,
סתם כאב ומכאיב וכואב.
מבינה?
...הרמוניה
אהה מבינה. לפחות אתה כנה.
אתה צדיק!
לא כל מה שאומרים יהיה הכי נכון שיהיה מתיישב באותו רגע על הלב. זה בסדר, לרפא לב שבור זה לא תהליך שיכול לקרות ביום. זה אולי יכול להזדרז או להתעכב אבל זאת דרך לעבור.
מצד אחד חשוב להיות מוקפים בדברים טובים כדי שהלב יספוג את זה, ומצד שני, לא צריך להעמיס על הלב דברים שהוא לא מקבל בזמן שהוא לא פנוי לשמוע, אולי הוא רוצה להשמיע... זה אחד הדברים שהכי באמת משפרים תהליך... למרות שזה קשה, לקחת זמן לעצמך ולנסות להתרכז בַּאמת. גם לבטא את הכאב וגם לבטא את אתה האמיתי כזה..
זה לנסות לעשות התבודדות ולדבר עם ה'.
לי מה שעוזר גם ואולי יעזור גם לך, זה לחפש באינטרנט דברים שכן יתיישבו לך על הלב. לדוגמא שו"תים של שאל את הרב, או באתר "אקשיבה". או מאמרים במה שמציק לך.
דברים שאני קראתי היום בשביל עצמי:
נכשלת? אבא שבשמיים תמיד מחכה לך
שוב נפלתי – על מלחמת היצר ואיך לא להתייאש?
אחרי שאני קוראת דברים כאלה זה מחזק אותי.
..FireBush
לפחות כנה....
כן אני צדיק, ואפילו מאוד. בעיקר מידת הענווה בולטת אצלי.
אני כבר לא טורח לעשות התבודדות ולדבר עם ה'. הוא אף פעם לא עונה לי. זאת שיחה?
בואי נגיד שכשאני מחפש תשובות באינטרנט למה שמציק לי, אני מגיע למענים לרמות ריגוש מאוד גבוהות. ואז הנפילה מהגובה מרסקת אותי.
את צדיקה. וזה לא פעם ראשונה שאני רואה את זה, ואת יודעת שזה מה שאני חושב.
אני כל כך שונה ממך שאני אפילו לא יודע איך להפיק תועלת מהתגובות שלך. כל כך לא מדבר אליי, שזה מדהים!
ואני לא מתכוון להעליב כשאני אומר שכשאני קורא אותך זה כמו זמזום צורם אחד ארוך באוזן שאני רק מייחל להגיע לסוף התגובה ושהוא יפסיק.
בחייאת, אל תהיי "נחמדה" ו"טובה" ו"עוזרת", כמו שאת בשאר התגובות לפריקות פה. תחדשי לי משהו. אל תהיי צפוייה. אחרת זה פשוט בזבוז זמן. ומילא על הזמן שלי, הוא לא שווה הרבה, אבל חבל על שלך.
והשירשורים פה כביכול פומביים והתגובות שלך יכולות לעזור לאנשים אחרים - זה בולשיט. כל אחד רוצה צומי לעצמו, ואם מישהו מחפש יחס לתחושות שלו, הוא לא יקרא תגובות לשירשורי פריקה של אחרים, הוא יפתח כזה בעצמו, ואז יקבל את כל הקלישאות הבנאליות ויהיה שמח וטוב לב.
קיצור, מחילה שנכנסתי בך, אבל אל תגמרי לי לחפור סתם. בואי נסכם על תגובות של עד שלוש שורות?
למה שאתה תכתוב 12 ואני רק 3?הרמוניה
נעע חח תכתבי כמה שאת רוצה, העיקר שלא תיקחי אותיFireBush
ברצינות
...הרמוניה
פעם ה' כן ענה לך?
כן, הרבה פעמיםFireBush
טוב אני אכתוב תשובה ארוכההרמוניה
מקווה שהיא לא תהיה כמו זמזום, למרות שאני מבינה אותך😔
לגבי זה שה' לא עונה. אני לא רוצה להיות צבועה, אני ככ מבינה את השאלה. אני לא כותבת תשובה בתור מישהי שיש לה את התשובה ביד, טוב? זה מתסכל. כ"כ! גם לי זה קורה ואני חושבת שאני פשוט לא עושה את זה נכון, כאילו שכחתי מה הדרך לדבר עם ה'... זה כבר לא טבעי לי ופשוט. כי היחס שלי לה' התעקם. במקום שבטבעיות יהיה לי ברור כל הדברים האלה שהוא יכול הכל ושהוא רחמן וטוב בלי גבול ושהוא משגיח ופשוט פה... ושיש כוח רוחני למילים של התפילה גם אם לא הבנתי כלום. כל הדברים האלה כבר לא באים בקלות.
(עד כאן כמה אתה רוצה להגיע כבר לסוף התגובה?)
כמו ששאלתי למטה- האם ה' פעם ענה לך? מה הכוונה שה' עונה? הוא לא בן אדם. איך זה מרגיש לדבר עם ה'? תענה אתה מפעמים שכן הרגשת שזה נכון.
יש לנו חסמים על הלב. והם יפתחו. בשביל לעשות התבודדות ממצב שהלב ככ חסום צריך הרבה סבלנות.
אמרתי לך פעם שעזוב רוחניות, תטפל בנפש שלך בלי קשר לדתיות.
וזה מעולה לטפל בנפש אם זה מה שצריך לעשות.
לגבי שהנפילה מגובה מרסקת, זה כביכול טיעון חזק. וגם את זה אני מכירה מעצמי... טוב להנמיך ציפיות כנראה. כאילו זה פשוט קורה אוטומטית, ברגע שאתה רואה שאתה בהיי תזכור מה היה פעמים קודמות ותתאזן.
ואנילא צדיקה. אני הולכת בדרך דומה לשלך רק שאני כמה שלבים קדימה. זה- הכל!
לגבי כל הסוף- צודק.
תודה FireBush
את התגובות שלך? אני תמיד קורא עד הסוף. (ולא מדלג! חחח) אני מעריך אותם, לא משנה כמה אני סובל מהן.
ואם טרחת לספור את השורות שכתבתי, זכית בקריאה שלי ביושר. (לא שהיא שווה הרבה חחחח)
האמת,
שסבלנות זאת מילת המפתח.
אני בטוח שלי,
והייתי מהמר שבמידה רבה גם לך.
שה' יעזור לנו! אמן!
(עשו פעם כתבה על שולי רנד, אחרי שעלו נגדו טענות קשות על אלימות מצידו כלפי אישתו, כשהוא בעצם היה הנפגע ממנה לאורך כל הדרך.
הכתב שאל אותו "איך אנחנו בעצם יכולים להאמין לך כשאתה טוען לחפות מפשע? אין מחלוקת שאתה שחקן כזה טוב, אולי זה בסך הכל עוד אחד מכישורי המשחק שלך.
שולי רנד לא התלהם, לא התרגש מהשאלה, ולא טרח לענות תשובה מדהימה. "זה אני וזה מה שאני אומר, מי שלא רוצה להאמין לי, מה בכוחי לעשות? שלא יאמין".)
אני לא משווה את עצמי לשולי רנד הענק חחחח רק אני יודע שלפעמים אני נתפס כמאוד צבוע. בעיקר בעיניי עצמי למען האמת.
אבל אני נשבע שאני בן אדם פשוט עם אמת פשוטה, וכן, עם נפש קצת עייפה.
ואת כל ההקדמה הזאת עשיתי בשביל השורה הבאה, שההחלטה תהיה לך איך להתייחס אליה, ומה בכוחי לעשות? אם לא תרצי אל תאמיני.
לא התכוונתי שמילה שלי תפגע בך, או בכל אחד אחר, אפילו במקצת.
אני פשוט חסר אונים. אני מרחם על עצמי, וככה גם את צריכה לרחם עליי (והלוואי שגם תתפללי עליי).
ו"אין לי כוח אלא בפי". ובהקשר הזה, במקלדת.
אוף, מי האידיוט שנתן לי גישה לאינטרנט, ושם לי נשק כזה בידיים.
---
הבהרה: אני סתם מלא סתירות פנימיות, כי ישנתי צהריים וקמתי במצב רוח ממש מוזר, את יכולה גם לקרוא בפורום שלנ"ו עד כמה חחחחחח.
חחחהרמוניהאחרונה
העיקר-
תשאר כנה כמו שאתה.
לא נפגעתי אבל שימחת
ויום אחד תעשה משהו עם כישרון הכתיבה! (ועם שאר הכשרונות שלך)
..פשטות.
איך אני אוהבת להכאיב לעצמי עם הציניות שלי.
אני בכלל עדינה מה הקשר הרס?
(רצוא ושוב)
..FireBushאחרונה
את לא צריכה להתבייש בזה שאת מכאיבה לעצמך,
ויותר מזה,
את לא צריכה להתבייש בזה שאת אוהבת להכאיב לזה. (ובאופן מדויק יותר, את לא באמת אוהבת את זה, את מוצאת בזה סיפוק. ותאמיני או לא, זה נורמלי).
"אני בכלל עדינה מה הקשר". אל תשווי את עצמך מול אחרים לעצמך מול עצמך. את יכולה להיות עדינה מול אחרים וגסה מול עצמך. ואת יכולה להיות גם גסה מול אחרים, כשהמטרה האמיתית היא לא אחרים, הם שקופים לעומתך, את באמת המרכז, ההכאבה הצינית לעצמך. ולכן יוצא שאת "לא עדינה" גם מולם.
כלומר, לימדי להתייחס לעצמך, להוציא את האמת העמוקה יותר (העדינות שלך) שלך למול עצמך, וממילא ישתנה גם יחסך לאחרים.
..אנונימית~
וואייי ה' פשוט תודה
הכלי הזה מדהים כלכך איך אני שמחה שאני יודעת לנגן! זה היה חסר לי ממש כל השבועות האלה וואי כמה טוב לחזור לזה
..הילד
איך זה הגיע העת
לדאוג לעצמי ולחיי
מדוע מותר לי כעת
להסיר כך מעלי
את כל המחסומים
את כל המחשבות
רשת פרוסה על פני תהום
שומרת עלי
עוד קצת לבקש
ואני מתאושש
..הרמוניה
אני לא רוצה להאשים אף אחד בזה שהוא מקשה עליי
הכל זה מלמעלה
הכל מאת ה' בלבד
ה' שומר עליי
אבל אם נפתח את העניין
אני לא מבינה למה הוא משפיע עליי כל כך חזק
כנראה כגודל הטוב שהיה כך גודל החוסר אח"כ
אלוקים תוליך אותי בלי חרטות, בלי מבטים לאחור
אומרים תכאב כי אי אפשר אחרת
אפשר, אפשר אחרת
אפשר להאמין שהכל לטובה
אפשר להגיד אני יודעת שיש בורא וחוץ ממנו אין אף אחד בכלל
כולם שליחים, מבצעים את התפקיד וה' הבמאי
אני מתגברת לא ליפול כשקשה
וה' יראה לי את כל הטוב שהוא שמר לי אח"כ
🌟
מממהרמוניה
כבוד עצמי זה חשוב!
זה מה שמאפשר לי לבחור, לקחת אחריות.
איך מחזקים אותו (בצורה חיובית)?
תודההרמוניה
הרעיון הוא שכשאני מכבדת את עצמי, אני אתנהג בהתאם
אני יותר אקח אחריות ואפעיל שכל בריא כי ככה אני מרגישה, ומודעת שזה מה שיש בי...
לעומת זאת אם אני מרגישה כלומניקית אני גם לא אצפה מעצמי לשום דבר
לא אנסה להוציא את הטוב מהכוח אל הפועל למרות שתיאורטית אני יכולה כי בתודעה שלי זה לא מצופה ממני.
..FireBush
אם את שואלת אותי היסוד של כבוד עצמי הוא "איזהו מכובד? המכבד את הבריות". ככל שיהיה אכפת לך יותר מסביבתך ותהיה רגיש אליה יותר, לא תרשה לעצמך להתנהג באופן שמוזיל אותך, כי לראות זילות, גסות, מוזנחות, פוגע בכבודם של הבריות.
כשתתרגלי להאמין בזה בכל ליבך, ולפעול ככה בכל מקום, זה יהפוך להיות טבע שלך, גם כשאת לבד. והכבוד יהפוך למשהו מהותי, מול עצמך.
אם יש לך אמונה חזקה באלוהים את יכולה לפתח גם על הנתיב הזה. יש המון הלכות שעיקרן כבוד עצמי משום כבוד ה' שמלא כל הארץ.
כל זה לגבי כבוד. ויש לו משקל כבד.
הדברים עדיין יכולים להישמע לך לא מדוייקים ולא מתיישבים לכוונתך, פשוט כי עירבת בתגובה שלך להגדרת הכבוד גם מוטיבציה. ולא בכדי, יש קשר. אבל לדעתי הוא מתבטא ממש רק אחרי עבודה ובשלימות של שכנוע הכבוד ברמה שהפך לטבע כנ"ל.
אבל על מוטיבציה יש מישורים נוספים לעבוד בהם.
בהצלחה...
תודה רבההרמוניה
אוקיי
אז בוא נלך על איך מכבדים אחרים? אני משתדלת לכבד את הבריות אבל זה לא מספיק מההיבט של כבוד אמיתי ברמה של אפילו קצת יראה מהם... יראת כבוד כמובן
מה אני מנטור? אני אפילו לא חכםFireBush
סורי אין לי תשובות או שאין לי סבלנות, לפעמים אני מתבלבל בין השניים
חחחחח הכל בסדרהרמוניה
חח יפה!
...הרמוניהאחרונה
תודה רבה רבה!
את הכל כמעט אני עושה לדעתי חוץ מהאחרון אבל זה עניין של זמן
יפה ממש תודה שהשקעת!
If you don't get it just forget itFireBush
לאFireBush
סתם הזכרנו אתמול כבוד עצמי אז נזכרתי בך
אז תעני 🤷FireBush
העולם רק יהפוך למקום טוב יותר
...הרמוניה
עד אחרי הנצח
עד לפני הכל
ניפגש תראה בסוף
זמן הוא ים אך לא החוף
עד קצוות הרוח
עד יכבה האור
נפגש תראה בסוף
זמן הוא ים אך לא החוף
תראה בסוף
🎵
🎵הרמוניהאחרונה
אמרתי לך אל תפחדי
תמיד תהיי בלב שלי
ואם יגיע יום אפור
אז תקחי את המעיל שלי עם התיקון הכללי בתוך הכיס הימני כי זה מה שעזר לי
כשצעקתי קר לי והלב נשבר לי
אני זוכר איך באת לי כמו רוח ים סוערת אל תעזוב אותי עכשיו כשאין לי אף אחד
כמו גל היית נשברת
עליי ואז אומרת
אל תעזוב אותי לבד
כבר לא מצאתי את כל מה שבך אני חיפשתי
אולי לשווא אני חשבתי שאני אהבתי
את משקה את הגינה ואת עצמך
ונזכרת בימים שהייתי שם לידך
הרצפה לא שוכחת את מי שדורך
גם אני לא שכחתי לשניה ממך
אבל עכשיו אני הולך
..הרמוניה
אין לי מצב רוח להתחיל עבודה חדשה
אין לי כוח ללכת לראיון לארגן מה שצריך ולהבחן שם
ואז להתקבל ולעבוד קשה ולמצות את עצמי
יותר קל לי להשאר תקועה במקום
יותר נוח לי לנוח ולהמשיך לחלום
לא לגדול ולהתאמץ עכשיו
אבל אם לא עכשיו אימתי??
קשה לי להתאמץ וזה הגיוני
עם החוסר ברזל ושאר הנסיבות
אבל בכל זאת עליי לנסות
ומה שה' יחליט
יהיה טוב