המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום ריק ומוסתר (עמוד 763)

בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
שרשור חדש
..אופק.
מזל שאף אחד לא נמצא איתי בהתפרקויות האלה
כל השער על העיניים מעורבב בדמעות
אני צורחת בלי קול
תפסיקו הכל
שוב פעם ידיים דופקות לי בתוך הלב
מישהי שוכבת על הרצפה וצורחת שיצילו אותה
(
ואיך את ישנה?
ומיד בחטף כולך הופכת עצובה ולאה
ולא מאמינה
לגמרי לא מאמינה)
..אליה2

אני חייבת לפגוש אותך
ולמחוץ אותך בחיבוק ולנגן לך
💚אופק.אחרונה
()פיצוחית
לא בושה.
לא בושה להפגע
לא בושה להיות רגיש
לא בושה להיות אוטיסט
לא בושה לומר את האמת

גם לאוטיסטים יש בושה
גם לחזקים יש לב
גם לחברים יש דפקט
לא מזיק לומר את האמת.
וגם אם כן עדיף מהשקר
..אליה2

יש רגעים כאלה שהלב מוצף מלא באהבה לא כי הכל טוב אלא כי יש תקשורת
כי הוא מדבר והוא מחייך והוא בסדר איתך כמו שרצית
כי לאנשים אשכרה אכפת, את תמיד מופתעת שאכפת

(זה באמת מפתיע כל פעם מחדש)סביון
..אליה2
זה מעניין להבין למה זה מפתיע בעצם
..סביון
כי אנחנו מעדיפים להיות מופתעים לטובה על פני האפשרות ההפוכה, ולכן מראש מכינים את עצמנו לזה
..אליה2
יש בזה

או כי אנחנו מעריכים את עצמינו לא נכון
..סביוןאחרונה
זה גם נכון.
..מזמור לאל ידי

לו הייתי יכול
לתקוע סכין בתוך לבבי
להוציא את כל הכאב
שמכרסם בבשר החי
מתוך נבכי נשמתי
לזעוק שברי מילים
על צלקות שנחקקו בעלטה
ועל דמעות שנסתרו בצרחה
אבל לעד ישאר רק זאת
כי לאיש לא אכפת
ומול כאב שאינו נוגע להם
הם לעד יסיטו מבט
במקום להושיט יד
הם יושיטו אגרוף
וכשלהבות האש יחרכו
כל עצם וגיד בנפשך
הם ילבשו את האוזניות
יגבירו את הווליום עד למקסימום האפשרי
וידונו על משחקי הכדורגל האווילים
ותחרויות השירה מטופשות
ימכרו להם מציאות
עטופה בבועה מתקתקת
והם יבלעו אותה
כמו שילד בולע סוכריה
הם נואשים לקצת שלווה
רודפים אחרי השקט
בורחים מין המציאות
בורחים מין האמת
תאבי בצע
תאבי מין
הרצון לשלוט
לחלוש על כל בר דעת
האדם לעולם לא יפסיק
במרוצו האינסופי לעוצמה
ירמוס כל גבעול, עלה ופרח
יחריב כל עיר כל נערה וקול אישה
האגואסטיות תכסה הכל
ובעת העולם יתמוגג כהד בערפל
תעלה שוועת המוכים
נקמתם תהדהד לעד
כזרעים ללא מטר
כאש ללא שמן
וכעבד ללא אדון
חותמם יותיר לעד
חותם על פני האנושות כולה
ובעת העולם יעצור מלכת
יצחקו הם את צחוקם
הצחוק האחרון.
..מפורקת.
תרקדי
כששקט לך לרגע בפנים
תוציאי הכל
ברגעים של שפיות

תאהבי
כשיש לך מקום
כשמותר לך
להיות גם בלי כלום

תאמיני
שהכל יסתדר גם כששחור
תמצאי לך
פינה של שלווה וחיים

תנשמי
את השניות הטובות
עם חיוך
ותקווה לא ברורה

תרקדי
תאהבי
תאמיני
ותנשמי
רק תנשמי
ברגע של שקט
..מתנחלת גאה!אחרונה
באלי להביא לך את זה.

..צלילי השקט
היתי כותב
מהלב
את הכאב
של הרוח הנושבת




א..........ם
..קיבוצניקית
מוזר איך דווקא הסיטואציה שםחדתי ממנה וחששתי שאני אהיה לא קשורה שם הייתה ממש טובה, וכיפית וכל פעם מחדש אני מגלה כמה הן אנשות טובות ומקבלות
ודווקא הסיטואציה במקום המוכר, שאני מכיר. את כולם מגיל אפס וכאילו אמורנ להיות הכי קלה וזורמת םשוט לא, ואני נעלבת מכל דבר, ומרגישה שזה לא המקום שלי, מבחינה חברתית ודתית. ואיכשהו הצלחתי להעלב היום כמעט מכולם ואין לי כח למקום הזה. די. ואולי חלק זה בכלל חושד בכשרים? כי כיאלו יש לי סיבה, אבל אולי לא, ומה עדיף, שהם אולי יעלבו או שאולי בטעות זה יגרום לי לעשות משהו לא בסדר.
...קיבוצניקיתאחרונה
תמיד כותבים רק שרע, אבל בעצם החיים יפים(:
היום היה ממש כיף איתם, ואנמ יכולה למצוא הרבנ סיבות להבדל בין אתמול להיום, אבל תכלס, זה בעיקר כי היום באתי במצב רוח טוב, עם רצון להיות שם ועם חיוך, וזה מה שעשה את ההבדל.
מותר להתחרט?בתוך בני ישראל
כדאי?
...שחקנית
ריק



רק לא x
שמשהו ישמור עלי
...זר לעצמי

 

 

 

אם אני מבינה למה את מתכוונת..

כוחות
הלוואי היה לי איך לעזור מכאן..

תודהשחקנית
יום רביעי כבר נהיה אחרי הגדר הראשונה

ממזר לעצמי

רביעי הבא?

 

(איך היה בסוף אתמול?...

אני אנחנו מדברות על אותו x בכלל?..)

אני חושבת שכןשחקנית
רביעי עוד שבוע


ועמדתי בזה בגבורה
|כפיים|
ומה יהיה בו?זר לעצמי

 

 

 

וואו וואו. 

מעריכה ממש.

זה כ"כ קשה

זה יהיה אחרי ארוע שממש מטלטל אותישחקנית
תודה
אני כלכך זקוקה לזה עכשיו


|מוקיר תודה|
אה.. הלוואי שיעבור כברזר לעצמיאחרונה

ותצליחי לשרוד את השבוע הזה בטוב. 

זה מתיש

 

 

אני כלכך מבינה פשוט

גם את הצורך(של זה ושל ההערכה)

במציאות העכשוית שלי אני מעריכה אותך על זה ממש.

באמת לא ברור מאליו

אוףףףדשא סינטטי
אני מרגישה שהקשר ביננו ככ תלותי...
..דשא סינטטי
אתה יודע אולי לנקף את המצפון

אבל באמת זה לא מה שבאמת ישכנע אותי לפעם הבאה.





למה אני מנסה להסביר תצמי
גם ככה אתה לא תבין

פפפ
..דשא סינטטיאחרונה
ואת.

אמורה קצת להבין


לפי מה שזכור לי היה לך גם משו כזה..




ואת ממש זוכרת דברים



פפפ
לא שוויםאבישג השונמית

לאחר שראיתי מה שראיתי,

ניגנתי בצורה הכואבת ביותר שניגנתי מימיי.

הלב כבד.

אני אפילו לא יכולה לתאר את תחושת הכישלון.

 

החיים שלי לא שווים כבר.

טיפשה, נבערת, לא מוצלחת, עצלנית, עקשנית לשווא, כישלון

כישלון

כישלון

 

 

אשמח לעזרה

(אני פה אם מעוניינת בכלל.)גיטרה אדומה


שמחה שיש מי שמתעניין ביאבישג השונמית

תאמיני שזה מספיק..

....גיטרה אדומה

בכיף אהובה.בדכ רק קוראת פה דברים ולא מגיבה.

אם צריכה מתישהו אני באמת כאן.

תודה לךאבישג השונמיתאחרונה


..ביחד ננצח
לפעמים אני תוהה כמה מהחיים שלי זה שקר.

לפעמים זה נראה שהכול שקר אחד גדול שעומד להתפרק
אני בוכה. וזה לא כיף. אבל החיים רעים.😭נקומה נא

אין מה לעשות.

רק תתפללו עלי😭😭😭

ילדההעד עלות השחר.אחרונה

תסמסי לי.

..ביחד ננצח
וואו.אשכרה.זה לא נורמלי.

שרדתי.הצלחתי.
אני הגעתי לזה.
טוב זהוחן,
הסוף קרוב מאי פעם
עוד קצת
וסיימתי
אז למה דווקא לקראת הסוף
המוטיבציה שואפת לאפס?
תחושה עמומה כזאתאבישג השונמית

של דיכאון כבד מהול במעט חרטה וצער פולח לב.

אני חושבת שתיארתי את התחושה, פחות או יותר.

 

פעם חשבתי שאני סתם נערה רגישה,

היום הבנתי שאני סתם נערה מטורללת.

הרבה זמן שאני מעלה סברה די הגיונית סך הכל,

אולי זו בכלל מאניה דיפרסיה?

הצער הכבד הזה שמושך אותי לאחור כמו כדור ברזל הקשור בשלשלאות לרגלי השמאלית.

לעומת עליצות ועליזות יוצאות מן הכלל, לעיתים לרגל מאורעות חסרי חשיבות בעיני הצופה האובייקטיבי.

 

משהו בי מת.

ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו. 

לא, זו לא היאסביון
זו שוב לא היא.
וגם בפעם השלישית זו לא תהיה היא.
מתי תבין סביון, מתי.


אתה מכור לפרידות, לנקודה שהיתה ולא תשוב ובעצם היא לא היתה מעולם אבל אחרי הפרידה נוח מאוד לדמיין שכן. וזה בעצם. אתה לא יודע ליצור אותה בעצמך, אבל כשכל הנוזלים מתאדים נשאר רק הטעם המוצק והמתעתע של מה שהיה יכול להיות ואינו עוד.


(אפשר להגיב, אם יש לכם טאקט. ואין צורך לפחד כי לרובכם יש)
(..עיגול שחור
תמיד סופים כאלו, סוף משאיר בך תמיד קצת חרטה על מה שהיה ולא ישוב)
(.סביון
מה שהיה ולא ישוב, זה אצל אנשים נורמליים
מה שהיה יכול להתפתח ומעולם לא התפתח, זו דפקה שלי)
(.חן,
גם מה שלא קרה עדיין יכול לקרות. שונאת לדבר קלישאות אבל מעצם היותנו בני אנוש אנחנו בתנועה כל הזמן
ולא נוח לי לחפור אבל הכאיב לי לקרוא..

ועל מה שכתבת בהתחלה לא בטוחה שהבנתי את ההקשר אבל יש לנו נטייה בדרך כלל לעשות אידיאליזציה לדברים שלא ישובו
למה אנחנו עושים את זה? לא יודעת..
אולי כי יותר קל לייפות את מה שכבר לעולם לא נוכל לדעת אם הוא אכן כזה יפה במקום לעבוד על ייפוי המציאות העתידית
בכל מקרה קבל הזדהות והשתתפות ואמן שתצליח ליצור לעצמך את מה שאתה חפץ בו.. )
(.עיגול שחוראחרונה
זה דפקה של המון אנשים.)
..פרפר נחמד&
אני שונאת להיות מעיקה ושונאת להטריח אנשים, אז לפעמים אני מגזימה עם זה וזה גורם לי להיות מרוחקת מאנשים מהפחד שאולי אני מעיקה עליהם
ואז השתיקות שלי ארוכות כמו הגלות
ואני חושבת שזה אפילו מעיק יותר
אוי יהודי אמיתי!אחרונה

יש לי קטע דומה... ממ צריך לחשוב איך עובדים עלזה...

אולי פשוט אם אני יכתוב לך שלהגיד זה לא מרתיע אנשים!

אולי אם אגיד שגם לך מותר להביע דעתך?

אולי אם בכלל אומר שזה קשור איכשהו בחוסר ביטחון עצמי (שתוכלי לעבוד עליו)? [היה לי ואני עוד עובד על זה...]

 

בכל מקרה, בהצלחה לך!

..ביחד ננצח
יש בזה משהו.בסוף הכול חולף.
אבל חסר פה את הנקודה שאחרי הכול אנחנו כבר משתנים.
לא נשארים אותו דבר
סליחהיהודי אמיתי!אחרונה

על זה שאני נדחף...

 

תובנה מדהימה!!

באמת שאני שומר אותה לעצמי