אני מפקד בצבאות השם ו....
אני עושה מנגל לחיילים שלי ביום שלישי ואני צריך דחוףףףףף שאלון !!!!
[זת'אומרת שאלון אמריקאי על הסניף!!!!]
אשמח לתגובות בהקדם !
תודה מראש לכולם!!!
וסליחה על השעה!
אני מפקד בצבאות השם ו....
אני עושה מנגל לחיילים שלי ביום שלישי ואני צריך דחוףףףףף שאלון !!!!
[זת'אומרת שאלון אמריקאי על הסניף!!!!]
אשמח לתגובות בהקדם !
תודה מראש לכולם!!!
וסליחה על השעה!
קרסתי יותר נכון לומר.
גאד. אסור לי לאכול עוד.
אני צריכה מישהו שיהיה כאן.
וחיבוק.
ושוקו מנחם.
לא טוב לא טוב.
היא רואה אותי היום.
ושאולת- מה..?
אמרתי שבעיקרון כלום.
היא שאלה מה זה אומר.
שתקתי.
ואז באו עוד בנות.
כאילו שהייתי מדברת, אבל זה סתם את כל האפשרויות.
רע לי רע לי רע לי.
אוקיי?
אני לא נושמת מאתמול.
אני רק רוצה לגמור.
די. פשוט די.
אני רוצה חיבוק. באמיתי. חיבוק ארוך ומחזק וטוב.
זה לא יקרה.
אין ממי.
נמאס.
פשוט די.
פשוט נקרוס סופית וזהו.
דווקא שצריך את האנשים הטובים.
הם נכחדים.
כולם הם לא מבינים.
כלום.
איזה יאוש\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\
פףףףףףףףףףףףףףףףףף
לחזור לפעם
באלי למות
אז אין כבר מילים גסות וקפה שחור וחברים בחוץ עם סיגריה
אין כבר דחקות על העולם ועל אלוקים והדת שלו
אין.
אין כבר מצפון
אין כבר רגש
אין מחשבה.
יש רק מיטה שאוהבת אותי,
ואני אותה
נגמרו הנשימות, כמו היו מדויקות בתוך קופסא, ותמו. כמו נזלו בלי משים על רצפה קרה במקום לקנה הנשימה שלי.
נגמרו המשימות, המטרה המיוחלת שבגללה אנחנו כאן, התקפלה בתוך שק שינה והפליגה לאנשהו.
אנשי הלילה פרסו כנפים ועפו, מותירים אותי לבדי, בתוך מרפסת מתמוטטת, חסרת גגון. עטופה בשמיכה תינוק שמכסה לי את הצוואר.
נגמרו הדמעות, והמילים. נכנסו מתחת למיטה מסרבים להוציא ראש. נגמרו.
נגמרו התקוות שמעולם לא היו. נגמרו הכוחות במצברים.
החיילים הלכו לישון, חזרו הביתה למצעים.
הלב שלי מרוקן ופתוח, הכנסו , השחיתו, תרגישו חופשי.
גם ככה לא נותר בו דבר, מלבד שברים שברים של לבבות.
שברים שברים.
שברים
שברים.
עודני מחכה
לעת זריחה
אז הבנתי משו,
ואני צריכה אומץ ורצון
זה די תלוי אחד בשני.
מצאתי את המספר
בנוקיה הקדום ההוא.
להתקשר,
אולי אהיה מסוגלת מחר.
וכנראה שאשתתק בסוף.
יותר מידי בשבילי עכשיו
ולמה הוא כן ואני לא?
ולמה בכלל הלמה הזה.
פפ איתך ****. תתאפסי.
אנ'לא מצליחה להתנסח בזמן האחרון
ולחשוב
ולהיות.
מדלגת,
לא באמת נוגעת.
מחיר של בריחה,
כשאני מנמיכה את הוליום של עצמי,
אנ'לא שומעת טוב.
לחץ
מתפוצץ לי בפנים
מפוצץ את כולם
את הכל
ביחד איתי
טובע בים של
לימודים,
פרויקטים,
הכל,
שהוא כלום.
טובע.
כשאני לבד
אני לחוץ
ללא רחמים
על עצמי
על הטוב שלי
על מה שאני עושה
לטובתי
לטובת כולם.
כשאני לחוץ,
יתפוצץ העולם,
בלעדי.
כי זה נישמע לי פשוט לא הגיוני
סליחה...
טוב,לי קשה להבין