אני כלום.טללי אור נסתר
ויותר מידי הרבה לפעמים.טללי אור נסתראחרונה
חושבים.
חושבים.
כניסה באין כניסה.
דע.
לא. לא. לא. לאפסידונית
אתם לא תבינו בכל מקרהעיגול שחור
השתיקות שלי נבלעות בין המון מילים,
זה כזה קל לשנות נושא בלי שישימו לב.
הפכתי כבר להיות אומנית בלשים לב לדברים הקטנים.
מוזר לי, ואני דואגת.
אני דואגת.
אתם לא יכולים להכנס לי ללב.
זהו, סגרתי אותו עקב שיפוצים.
אני חייבת לעשות סדר, או לברוח.
אחד משניים, בדחיפות.
..מלכות דקדושה
עשינו עכשיו שטויות
וזה לא כזה אכפת לנו
רק כואב וכואב וכואב.
אין לנו כח לעשות כלום לשבת.
צריך לסדר את החדר.
אין לנו כח לשבת.
אין לנו כח לכלום האמת.
למה לא עשיתי את זה כבר יואו.
רועד לנו.
מה הסיכוי.
שבת עוד פחות משלוש שעות.
פפ.
ביי אנושות.
עוד מעט נקרוס שוב.
..מלכות דקדושהאחרונה
לא רוצה התקף חרדה
לארוצהלארוצהלארוצה.
אבל למה למה למה
[למה בגלל זה בחייאת
..]
בואו נרעד
עד אינסוף
או ש
עד הסוף.
-/--מחפש-
אני לא מפסיק לייסר את עצמי.
כל הזמן.
על כל דבר.
על הדחיינות.
על החולשה.
על העצלות.
על בזבוז הזמן.
והחיים.
על הכלום.
על מה שעשיתי.
וגם על מה שלא
על המחשבות.
ועל המעשים.
על חוסר ההתקדמות
ועל הרצון המבוזבז.
על כל מה שאני.
ועל מה שאני לא.
אני לא מפסיק לייסר את עצמי כל הזמן
על זה שאני לא מפסיק לייסר את עצמי כל הזמן.
{ייסורים ממרקים?}
&&שעות של אמת.
נמאס לי להיות כאן כשכל דבר קטן מקשה לנשום ומעלה תסעיף.
כל דיבור. כל תזוזה. כל רעש. כל מקש של אות שנכתבת כאן.
בוכה לי מתסכול. רע לי.
מרגיש לי שאני קטנה כמו הכתב הזה.
וחלשה.
הו, כמה חלשה.
&&שעות של אמת.
"אם יש אדם שאני לעולם לא אבין את ההיגיון שלו, זו את."
סתומה.
&&מלכות דקדושה
חיבוק ילדונת אם מתאים.
את תהיי חזקה.
&&שעות של אמת.
תודה לך.
אני לא.
&&מלכות דקדושה
את כן את כן.
&&שעות של אמת.אחרונה
אין סיכוי.
...פצלשש/
נראלי שבשבת פעם ראשונה גיליתי את הבדידות.
התחושה הזאת היא לא תחושה שחדשה לי,העברתי שנה לבד.כמעט.
אבל פעם ראשונה גיליתי מה זה ביחד.
מה זה כשמישהו איתך תמיד.
ואז זה נגמר.
אף פעם לא הרגשתי את הבדידות,כי אף פעם לא באמת ידעתי מה זה ביחד.
אלוהים.
אני חושבת שלא הערכתי את זה מספיק.
איך שהוא זה משתנה מזמן לזמן.
לפעמים אני בטוחה שאני חזקה,שהתגברתי.
ולפעמים הגעגוע מכה בי חזק.בכל הכוח.
ולפעמים מגיעים העצבים.שנראלי הם הכי גרועים.
משום מה-מחפש-אחרונה
ולא לבאס אותך ח"ו
קינאתי בך.
שהרגשת פעם ראשונה מה זה בדידות רק השבת...
(כשאני חי איתה כבר המון זמן)
ושהרגשת פעם מה זה בכלל ביחד
(כשאני חי בלעדיו כבר המון זמן..)
..בזמני החופשי
של להכניס לחיים
מישהו.
שתהיה לו השפעה על החיים שלי.
שיביא איתו את השמחות והעצב שלו.
בעיקר את העצב.
זה מה שמפחיד.
זה באמת מפחידמשה
כשמכניסים לחיים אישיות, כל אישיות, מכניסים את המכלול שלה.
אני אהבתי להגיד פעם שבעולמות מסויימים יש אמת מקצועית.
זה נכון, אבל גם מעבר לאמת המקצועית יש דגשים שנובעים מהאישיות של מי שמפתח את העולמות האלה.
מדויקנרו יאיר.אחרונה
והזדהיתי גם עם אופן התיאור.
שברי תחושות בחצאי משפטים.
ככה בדיוק זה נראה..
תודה
פעם אולי הייתי חושבת שזה אנייש לי סיכוי
אתם פשוט לא הבנתם, זה עולם
איפה העולם שלך לעזאזל
אפילו משו קטן, זה כואב
אני משתדלת להיות כמה שפחות אגואיסטית
איכשהו הזמן עבר כבר לאמצע שנה. וכל יום נגמר במיטה
איתי והמחשבות, לא אוהבת את זה
לא מסוגלת לחשוב על מה שיכולתי לעשות ולא עשיתי.
אוכל אותי שיום נגמר. שורף לי בלב כמעט כמו בדידות
לאלוהים לא אכפת יום עובר ואחריו עוד יום
ואני מפחדת שהזמן עובר
לא הבנתם, אין לזה פתרון
איפה אתה?אחרת.
..כי אין פיסבוק
בית זה עיניין מורכב בהרים,
בין העליות והירידו קשה להיות יציבים
וגם עת שוקעת ועולה
בהתאם לתופוגרפיה המשתנה
עד מתי נתפס הרים
הבנויים מפיח הקחולים
עד מתי נרד גאיות
הבנויות מצרחות ודחיפות
עד מתי אבנך ואינך
...רגע שלם
ריקוד בין יאוש לאמונה
לא
לוותר
זה
לנצח.
..מלכות דקדושה
יום הזוי הזוי הזוי.
אני לא פה.
5 ביום זה המון.
פיכ.
[הלוואי שיעזור
אם שום דבר לא עבד עליי
אני כבר לא יודעת מה לחשוב
...]
רואים אותה
ונתקלים בה אפילו
ושתינו עושות כאילו אין לנו שום קשר.
פיכ.
כואב לי נורא נורא נורא
וקורס לי ברמה פסיכית.
ואנחנו האמת קצת מתחילים לפחד שיקרה שוב מה שקרה בלילה.
יש לי מורה מפגרת
ומדריכות שלא מבינות כלום מהחיים שלהן.
ואמא שדואגת לי
אבלאבל.
אבל.
קרסנו.
היו שלום.
--><--דו סטרי
ילד יושב בחצר בית הספר, משחק עם מקל וחול
ביצה עוברת דנטורציה במחבת
לחם משחים בטוסטר,
ושלמה ארצי מבקש ברדיו שתגידו לה, נגיד לה.
לה
נהג משאית שוב צופר לי
אני קופצת מהכלב של השכנים.
וזהו, בעצם.
דמעה מלטפת את המקלדת
אני פוחדת מלטבוע בים שלי
כולאת אותו בפנים.
אלופה בלבנות סכרים, לגור בהם
ואשליה
שיבש לו הים.
ולא,
הוא עדיין פועם בי.
אנחה אחת, אחרונה.
ושוב,
ילד יושב בחצר בית הספר, משחק עם מקל וחול
ביצה עוברת דנטורציה במחבת
לחם משחים בטוסטר,
ושלמה ארצי מבקש ברדיו שתגידו לה, נגיד לה.
את כתבת?לעבדך באמת!
...דו סטרי
כן ותודה
-+-דו סטריאחרונה
לחזור בתשובה.
וכן, שישמע נאיבי
..צלילי השקט
..