שרשור חדש
יש פה אוצרות. שתדעו לכם. אוצרות.מתנחלת גאה!
..מחפשת^
עבר עריכה על ידי מחפשת^ בתאריך כ"ט בכסלו תשע"ט 10:23
גם אם
אני לא רוצה להכאיב
לא הולך לי
פשוט לא
וכואב סביבי
ואני איכשהו
בפנים.

סליחה
לא רציתי להכאיב
באמת.
...אור גנוז

אני ריקה

אין לי כלום

אפילו לא מילים

 

מחר יהיה יותר טוב?פלפלחריף

אלוקים

בבקשה

....רגע שלם

למד אותי געגוע

להתרגש כמו ילד

עשה שכל דבר אז בי נוגע.

..רגע שלםאחרונה

אני רוצה לחזור.

..שוליינית
אנשים אוהבים לקרוא אנשים אחרים. להגנס לכמה רגעים לראש של מישהו אחר. זה נותן להם ע נ י י ן.
..שולייניתאחרונה
וכל פעם ש---- הלב שלי סכוויץ'.
..על זמני

יש גאיות ויש הרים,

יש רגעים יפים ובודדים.

יש זליגת הגיהנות לחיים,

הטוב והרע בעולם מתערבבים.

 

אחרי 24 שעות באוויר ההרים

אפשר להגיד שהעיר מסריחה למרחקים

מקווה להתעלות, מלך הבלאוות.

עולם אכזר. תמות.מדבר הלב.
פפף.
←)לרקוד
חמישי ועוד חמישי ועוד חמישי ועוד חמישי
ועוד ועוד
ונוסעים
ובורחים או רודפים
ושוקעים
ועולים
עוברים עוד ימים
שורפים עוד לילות
אימהות שוטפות את אותם הכלים
מכבסות את אותם הבגדים
ילדים מכינים את אותם שיעורים
עונים על אותן שאלות
מקבלים את אותם ציונים
נערות מנגבות את אותן הדמעות
נשיאים מתחלפים
וראשי ממשלות
אימפריות קמות
ונופלות בשניה
עולם כמנהגו נוהג
בתרדמה
ואנשים מתים
ותינוקות צורחים
ילדים בני שלוש עשרה חוטפים סוכריות
חיילים מתאמנים באותם מקומות
שבועות ושנים העולם משתנה
אך הכדור הוא אותו כדור
והשמש עוד מסנוורת
והיא תשקע ותזרח
ותשקע שוב
ותזרח
כוכבים נופלים
כלום לא שונה כאן
ויש רגעים שכאלה
שנראה שקצת אמת מתגלית
כאלה שמישהו מדבר
ויש לו בעיניים אש
שבא לך לקבל ממנו חיבוק כי אתה מרגיש שהוא יודע
באלך את הכוח שלו
וזה רגע קטן שמחזיק
שנותן משמעות למעגל החיים
ויש בי רצון לנטוע עכשיו עץ
אפילו פרח
אני אוהבת איך שאת כותבתאופק.
תודה ❤לרקוד
את מיוחדת.לעבדך באמת!
גם את.לרקודאחרונה
כולם
בשבח והודיה לחוני יתברך סוף סוף הצלחתי לנגן את המנגינה שלחוני המעגל פינות
ההוביט
אני רוצה לשמוע את זה.מתנחלת גאה!
מנגינה טובה.
וואלה טוב מאד.,,,,,,,,
תודה..חוני המעגל פינותאחרונה
..מלכות דקדושה

 

 

אדישות

וכאב

ביחד.

 

איך זה יכול להיות, אני לא יודעת.

 

אבל זה מה שזה.

 

 

כואב לי טאטע.

 

 

לאן זה עוד ימשיך מכאן?

 

 

 

 

משמאלי עם הגיטרהבארון
זה איתי והוא בתול עדייןבארון
אין לו חברהבארוןאחרונה
..לרקוד
איך זה בא בגלים
ופתאום הכל נכתב מעצמו
גאות מטורפת
משהו בלתי נשלט
מציף את כל הג'יפה של הים ושוטף את החול היבש והחם
---ילדה.
הודעות גשם חורף סוודר קור לילה בכי צחוק מחבוא להסתתר לצרוח לרוץ לצעוק לחייך לנשום עמוק את האוויר וכל מה שבא אלייך איתו

כולם נראים יפים כאלה שזה כואב בך צולף ואת מעריצה אותם על האהבה העצמית הזאת
וזה לא שאת שונאת את עצמך אבל מה
מה השתבש פה שככה את מרגישה

לירות את עצמך בעובדות בנקודות חדות כאלה וכואבות כמו חיצים עם ראש משונן ופוצע
רבאק שיפצע כבר שירד הדם שתישאר צלקת שתכאב ותזכיר לך שגם לכאוב זה משחרר

תהיי טובה ומלכותית כמו שתמיד היית צריכה להיות תהיי ילדת טבע שרצה והבוץ נדבק לה לנעליים והרוח מפזרת לה את השיער שמצליף לה על הגב וחי איתה ביחד
(אופי של תלתלים?)

תכתבי פואמות על דף נייר ודיו וכאב ותצרחי שטוב לך ותחבקי את העולם ותבלעי אותו בעיניים שלך כי הבחוץ יפה ככ יפה רק תפקחו את העיניים
ולישון על אדמה קשה ולרעוד מקור בתוך שק שינה בצבע חאקי ולהרגיש הכי חיה שאפשר ולנשום ריח של גשם ועננים ואנשים ששותקים ומנגנים איתך מילים שאת מציירת במנגינה על דף, שאת צובעת על קנבס בעזרת גוונים של אדמה
..מתנחלת גאה!
את מדהימה.
אני אוהבת לקרוא אותך.
..ילדה.
תודה ילדה^
---ילדה.
(וזה הזמן שלך של שקט
לאהוב לצחוק לכאוב
ואת בוכה ואת שותקת
כמו ילדה, את רק בטוב
וזכוכיות וסדק דק
ומציאות שהיא משחק
ואיפה את את נעלמת
אלוהים, לאן את רצה
ולאן את ממהרת

תנוחי קצת תנשמי תכילי
את הלב שמתפוצץ
ולפעמים הוא ריק מרגש
וזה כואב וזה עוקץ
ואת טובה ואת אילמת
מול מילים שיש לומר
וזה מציף וזה עולה בך
לא זה לא
זה לא נגמר)
(~)ילדה.אחרונה
למה רק לאור קטן אין חברים?*אור קטן*

אני יכולה להיעלם להם כל פעם ולאף אחד לא יהיה אכפת.

אני כמו אויר לפעמים

 

ואין לי כוח יותר לסחוט ממנו דיבור

אבל אני רוצה שהוא ידבר איתי

כי הוא אח שלי

ואני אוהבת אותו

 

ואז כולם אומרים שאור קטן מציקה

 

אבל אור קטן רוצה בכלל קצת אהבה ממישהו

אהבה אמיתית ואכפתית

 

לפעמים נראה לי שאני חיה בסרט

 

ונמאס לי מאנשים שמקללים

 

ואני רוצה להקיא את כל הנשמה שלי

 

ואין לי על מי

 

כי לאור קטן אין חברים היום.

...*אור קטן*אחרונה

אני מבזבזת את הזמן שלי כל פעם על לחשוב עליו

 

אני אוהבת לשחות לעולמות דימיוניים 

ולדמיין את החיים במציאות כזאת

לפעמים אני ממש טובעת לשם

וצריך להעיר אותי כדי שאני אתעורר מהפנטזיות שלי

 

ואז אני נזכרת שגם צ*** כמוני

וגם לה יש את הפנטזיות האלה

(ושמ*** תקפוץ לי. אני לא אכתוב 'הפנטזיות האלו' כי לא באלי.)

מצד אחד היא בצרה כמו שלי וזה מעודד

ומצד שני אני מפחדת שהיא תגנוב לי את הפנטזיה שלי יום אחד.

 

אני אוהבת לנוח ולצלול אל תוך עולמות של דמיון

וזה ממש עובד לי הרבה פעמים

 

אבל זה גם ממש כואב לי 

 

מדהיםחן,
אנחנו יכולים לרצות לעשות משהו תקופה ארוכה
לדעת שזה נכון
ועדיין משהו עוצר אותנו
ואז ברגע אחד פתאום משהו מבשיל
והקושי נעלם
וזהו
פשוט עשיתי את זה..

...ילדה.
אני רוצה לפגוש אותו
(רע זה רע את לא צריכה להסתבך)

אני כבר שנתיים פה ועוד לא הסתבכתי בכלום
איך אלוהים, איך הצלחת
יש לי כישרון להיכנס לדברים עמוק, לטוב או לרע

ו... כן הם טובים טובים נורא אפילו,
והיא אמרה שהיא נפגעה ושזהו הם כבר לא בקשר ומבחינתו הדברים היו שונים
ושלשבת לדבר רק גרם להם לריב ושחבל ככ חבל, הלו ילד תראה כמה היא עזרה לך אז ואיך היא מרגישה שקצת שכחת (אל תשפטי את לא מכירה מבפנים מספיק טוב את ההרגשה)

אני מציקה לאנשים ומעדכנת אותם במליון ואחת פרטים חשובים שלא מעניין אותם לדעת, ולא משנה כמה שיאמרו לי שאני בסדר אני עדיין ארגיש ככה

ומה עוד מה עוד מה עוד
כתיבה בלי תוכן ותכלית מוגדרים פשוט כדי להוציא
אה, ויש את הקטע הזה של בואו נשתה מלא ולא נאכל כלום והיי שלוש ארוחות ביום זה מוגזם לגוף של אחת כמוך אז קדימה להוריד את מסוגלת להסתדר יופי גם עם פחות מזה (קיץ יש לך אולטימטום של כלום זמן אז קדימה)

הולך להיות טוב

..מלכות דקדושה

קשה לי, קשה.

 

אני מתחרפנת מהיום הזה.

 

כאילו,

מה דווקא היום הם החליטו לבוא לדבר.

אין אין.

תזמונים אצלם זה משהו.

 

אין לי כח.

 

 

לנסוע מחר?

 

אני לא יודעת אם יש לי כח.

כלומר אין לי.

 

אבל אולי זה יעשה קצת טוב.

 

לא יודעת.

 

פףף אי ידיעה.

 

 

אני רוצה שיותר מדי דברים ילכו לעזאזל.

גרוע.

 

 

טוב מטומטמת.

עופי מפה.

זה לא מועיל.

גם אני חושבת ככה.,,,,,,,,אחרונה
(-)ילדה.
מעגלים של חברה ומשפחה ואנשים וימים שעוברים ושמש והכל מעגל אחד גדול של חיים

אומרים שהשקט מאיים, שהשקט מפחיד, שהשקט נצרך ושהוא מנקה את הראש
אף אחד לא לימד אותך איך להקשיב לשקט שבפנים אצלך, אף אחד לא סיפר לך שאת יכולה למצוא את השקט גם בתוך הרעש

את שבויה במן דמיון לא ברור, את שונאת להרגיש חוסר וודאות ואת מפחדת לדעת באמת את התשובה

ואת כותבת ואת משתפת ואת רוצה לחנוק את המילים שלא יצאו שלא יברחו לך, כי סיפרת את עצמך אצל יותר מידי אנשים

הוא אמר שאנשים לא יודעים מה עובד עליו, הוא אמר שהוא לא חושף לא משתף כלום, הוא אמר שנחמד לדבר איתך
רצית להגיד לו שאת רוצה להיות שם ולשמוע ואת רוצה לקרוא אותו אם הוא רק יסכים לספר את הסיפור שלו אצלך
אבל גם ראית שאת לא באמת משהו בשבילו ואת מבינה את זה לגמרי (כן?)

פריקות מפגרות כאלה? זה מפגר לפרוק? זה מטומטם להתמכר לכלום למקום לא ממשי לתגובות לפידבקים לעזרה ל
לכל הדברים האלה שנפרקים דרך כתיבה ואתה נאלץ לחנוק

טוב לי
כן
אני צריכה לקחת חלק
..ילדה.
את צופה בהם מהצד וככ רוצה להיות שם להיות במקומם לקחת חלק מדבר גדול כזה להרגיש
לקחת חלק
אלוהים בסדר, אני לא מאמינה בדברים כאלה של יעוד אבל ככ הייתי רוצה לעמוד שם ופשוט לתת את מה שיש לי
כי שם ספציפית, אני יודעת שיש
...שפיותאחרונה
בזמן האחרון ישלי מלא מסקנות חשובות על החייםמתגעגעת...
קוראים לזה התבגרות נראלי

דברים מתחילים לקבל פורפורציות. הטוב והרע מתבהרים. האור שלי גובר ואני מתה להוציא כוחות החוצה. משו טוב קורה לי אני מרגישה. והשיר הזה שיצא ממני סוף סוף מעיד שיש עוד טוב גדול שמחכה לי..