והוא לא בוטל, ובא בהלם פתאום כשהייתי באמצע לברוח לתוך חתיכת קוד מעניינת.
ואז הוא קרע אותי באמצע. והייתי חייב להתייחס אליו.
והמסקנות ממנו מלחיצות לגמרי.
לפעמיםאור עולם
בא סתם לבכות.
ולפעמיםימ''ל
כל כך עצוב שכבר לא חשוב לבכות.
או בגלל שמרוב שהוא מתמשך מתרגלים - הבנאליות של העצב.
אני מאמינה וחושבתנושבת באוויר!
שנחנו אוגרים ומדכים את הרצון הזה במודע ובלא מודע .ואז כשהלב שלנו מרגיש "בנוח" זה פשוט משתחרר ואז זה נראה/מרגיש ללא סיבה.
לדעתי ..
תמיד יש סיבה
והיכולת לבכות היא מעלה
לדעתי ..
תמיד יש סיבה
והיכולת לבכות היא מעלה
לפעמיםמשהאחרונה
לפעמים, הלילה הוא שיר עצוב, סיכום ליום שהיה אתגר בפני עצמו.
חכו נא עוד רגע, חכו נא בשקט,
חכו בזהירות, המסך יורד,
הלילה איננו רק חושך על דרך,
לפעמים הוא שירים וניגון והד.
אין מצב אני סוחבת פה חיים שלמיםלפחות בחלומות.
אני פשוט לאאא מסוגלת!!!!!! לא!!
היו לי מלא מילים.
ברגע שפתחתי את השרשור הן נעלמו.
פפפפ
מילים? מילים?
איפה אתן?
לעזאזל.
אין לי כח.
ל רוצה כלום.
לפעמיםלפחות בחלומות.
עבר עריכה על ידי עננה. בתאריך ט"ו באב תשע"ח 03:07
אני רוצה פשוט לשקוע
חזק כמו שאני רק מסוגלת לדמיין
לישון עשרים וארבע שעות
או עד שכבר לא אהיה מסוגלת
ואז
לטחון רצפים של סרטים בלי הפסקה
ולחזור לישוןלישוןלישוןלישוןלישוןלישוןלישוןלישוןלישון
ורק לקרוא מלא ספרים
כמה שפחות מציאותיים
ושוב לישון
נצח
ושיתפוצצו כולם,
ושתתפוצץ אני
המצפונית והחולמת והרוצה.
לזפזפ בין שינה-ספר-סרט-שינה-ספר...
ימים
ושבועות
וחודשים
ובין לבין לאכול מלא גאנק פוד
שדורש כלום הכנה
פיצה
פלאפל
פיצה
פיצה
פיצה
שוקולד
מעדנים
ושוב פלאפל
וזהו.
כמו שהיא אמרה,
להתקיים
לא לחיות
בכל מקרה החיים האלו הם כלום
אז אני מרשה לעצמי לחשוב
שאין שום דבר רע במה שכתבתי פה
ואז צוחקת ונבהלת
ושוב נזכרת,
בעננה הרגישה והחולמת והרוצה,
שעד יש בה אמונה,
במשהו.
תמצית הסבל, אשכרה.
דיברנו. אי אז.לפחות בחלומות.אחרונה
סיפרתי על סתירה פנימית
כלשהי.
היא אמרה
***** את בלי אפשרית
אמרתי
כן, ברוכה הבאה
עכשיו את עוד אחת שיודעת
היא לא שמעה
אמרתי
לא משנה
ועברו הרבה מים בנהר.
(אני מתה מפחד מאאוטינג)
לא רוצה לכתוב את ההודעה ה1000מחפשת^
קירבתי את זה בעוד רגע עכשיו
למה אנשים בודקים כמה הודעות יש להם?!פה לקצת
אף פעם לא חשבתי על זה
פעם פעם זה היה מופיע בתוך ההודעות ואז זה היה סממן וותקמשה
היה שלב שהייתי גם נותן עונשים שהמשמעות שלהם הייתה הפחתה מלאכותית במונה ההודעות.
ועכשיו שמתי לב שגם אני מתקרב למספר עגול יפה.
זה עוד לא עונה לי על השאלהפה לקצת
זה סוג של סממן וותק, נראה לימשה
מין יעד שצריך לכבוש ולהשיג.
אני בפנים מתחשב בו, אבל הוא לא מדד עיקרי.
..פה לקצת
והמצב שלי... פחות מ4000 הודעות! 
אריקלאחרונה
זה מעיד על הזמן שאני מבלה כאן בעיקרמחפשת^
לא זה לא. כשאני רוצה למדוד זמן שהיה באתר אני משתמש במדד אחרמשה
מותר להגיבפרפר נחמד&
כתבתי כבר על הכל. על הכאב. על הבדידות על הביחד. על הלב הקטן. על הזכרונות. על הדם והסיוטים בלילות. כתבתי כבר הרבה. על העצב. על הצחוק המזויף על השתיקה התמידית והדיבור שכולו מסתיר את כולי. כתבתי על האמת על השקר על המשפחה שבתוכי ועל תוכי ללא משפחה. כתבתי על אבא ואמא. ועל אמא ואבא. על רחמים ואכזריות . על השאלות והבלבול. על הבלאגן והרעש שמתוכו יוצא כל השקט, על חוסר הסדר ועל החוסר בכלל. על הצעקות והצרחות על הבכי והפחדים. על החושך הכבד הזה והאור שלא אראה יותר. על הגעגוע האכזרי והדמעות על זכרונות ורגשות. על הצלקות והמכות. על ההכחשה והכעס, על הדיבור דרך ההציור, על הכתיבה. על הנפש והנשמה. על הצבעים והגוונים על השחור והלבן. על החיים ועל המוות ועל החיים שלאחר המוות. על אמא אדמה ומלאך המוות והשטן. על אנשים יפים עם חיוך שלא יחייכו יותר לעולם. על דרך אל חזור ועל ה. על החץ שנורה לי ישר אל הלב שכמעט והרג אותי ועל השיקום שיימשך כל חיי. על חרטות ואשמות. על ההתנפצות והרסיסים. על היופי והחורבן על שני העולמות. על הפריחה והשממה. על מחשבות מרחפות ודיבורים באוויר. על חיבוקים אינסופיים. על חברות. וחברות. ןהביחד של הלבד והלבד של הביחד. על האהבה והשנאה. האדישות הריק ואי הרגשה. על הרצון וחוסר היכולת על הידיים הכבולות. על הבור המפחיד והשחור שבאמצע הלב. על החיים על העולם על השמים והים. על אלוקים ועלי.
כתבתי את עצמי. חיבקתי את עצמי. והכאבתי לעצמי. שלוש שנים נגמרו וזה נראה שהולך להיות רק קשה יותר. אני פה תמיד, אומרים לי אנשים. אבל זה גם מה שאני אומרת לעצמי, ואני מעדיפה את עצמי בדרך כלל
כל זה קורה בפנים. ועל כל זה כבר כתבתי הרבה. ועכשיו אין בי יותר עוד מה לכתוב. אני רק צועקת
אלוהים
השארת אותי לבד
כתבתי את עצמי. חיבקתי את עצמי. והכאבתי לעצמי. שלוש שנים נגמרו וזה נראה שהולך להיות רק קשה יותר. אני פה תמיד, אומרים לי אנשים. אבל זה גם מה שאני אומרת לעצמי, ואני מעדיפה את עצמי בדרך כלל
כל זה קורה בפנים. ועל כל זה כבר כתבתי הרבה. ועכשיו אין בי יותר עוד מה לכתוב. אני רק צועקת
אלוהים
השארת אותי לבד
כולי מחייכת בתקווה. כמו ילדה קטנה שזוממתנושבת באוויר!
משהו כדי לגבור על עולם המבוגרים.
תמימה שכמותי באלי לסטור לעצמי ולומר " זה לא יקרה תפסיקי להתלהב "
תמימה שכמותי באלי לסטור לעצמי ולומר " זה לא יקרה תפסיקי להתלהב "
לפעמים זה כן קורהמשהאחרונה
אבל הרבה פעמים מגיעים עם ערימה של ציפיות ומגלים שהעולם לא עובד ככה.
...פסגות
פף.
כמה צריך לדון לכף זכות לפעמים.
כל הכבוד !נושבת באוויר!
במקרה הזהפסגות
דנתי לחובה.
אז אין מקום לכל הכבוד..
אז אין מקום לכל הכבוד..
ומה עם כל הפעמים שלא ?!נושבת באוויר!אחרונה
פף.פיצוחית
כמה שזה נכון
אני שונאתפה לקצת
שלא מכבדים את הרצון שלי.
חיי המציאות ריקים מכל מהות
פיצוחית
העונש לא גורם לזה לא להעשות.פיצוחית
זה פשוט גורם שפעם הבאה זה יהיה במחתרת.
אני מריח כאן מרד...זית שמן ודבש
יש מצבפיצוחית
אני רואה מציאות
נכון ממששוליינית
אז, אם אפשר לשאולהנורמלית האחרונה
מה אתן מציעות?
@שוליינית
@שוליינית
מה?פיצוחית
עונש לא משיג את מטרתוהנורמלית האחרונה
זה די ברור.
מה כן?
מה כן ימנע עשיה של דברים פחות או בלתי רצויים?
עד כמה שזכור לי, אדמו"ר הריי"צ מציע 'תוצאה' בקשר למעשה ולא ענישה.
מה כן?
מה כן ימנע עשיה של דברים פחות או בלתי רצויים?
עד כמה שזכור לי, אדמו"ר הריי"צ מציע 'תוצאה' בקשר למעשה ולא ענישה.
אה. אין לי כיוון כרגע. הצבתי עובדות.פיצוחית
אין לי מה להציעשוליינית
אבל היא צודקת
אם יורשה ליחן,אחרונה
לא בטוח שמטרת העונש זה לגרום שדבר מסויים לא יעשה שוב (ואני מדברת על מתבגרים, לא על ילדים קטנים)
עונש בעיני בא להביע עמדה לגבי המעשה שהוא לא ראוי ולא מקובל
המסר הזה חשוב בשבילך וגם בשביל הסביבה שלך (סוג של למען ייראו וייראו)
אבל משם זה עלייך
את יכולה לבחור לעשות/לא לעשות שוב את אותו דבר
אבל תדעי שתהיה ענישה כי זה לא מקובל במסגרת שבה את נמצאת כרגע
תזכרי שברגע שתהיי אחראית לעצמך תוכלי לעשות מה שאת רוצה בגלוי בלי להיענש...
ואני באמת מאחלת לך לבחור לעשות את הטוב והנכון לך ושימצא חן גם בעיני ה' (כי בסוף אנחנו לא חייבים דין וחשבון לאף אחד אלא רק לו)
וחשוב לי גם להוסיף,
יש מצבים שאפשר לקבל עונש גם אם מה שעשית הוא טוב ונכון באופן אובייקטיבי רק שהוא לא טוב ונכון בעיני מי שאחראי עלייך כרגע
ואז באמת אין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות שתהיי ברשות עצמך ותפעלי כמו שמרגיש לך נכון
בהצלחה רבה!
עונש בעיני בא להביע עמדה לגבי המעשה שהוא לא ראוי ולא מקובל
המסר הזה חשוב בשבילך וגם בשביל הסביבה שלך (סוג של למען ייראו וייראו)
אבל משם זה עלייך
את יכולה לבחור לעשות/לא לעשות שוב את אותו דבר
אבל תדעי שתהיה ענישה כי זה לא מקובל במסגרת שבה את נמצאת כרגע
תזכרי שברגע שתהיי אחראית לעצמך תוכלי לעשות מה שאת רוצה בגלוי בלי להיענש...
ואני באמת מאחלת לך לבחור לעשות את הטוב והנכון לך ושימצא חן גם בעיני ה' (כי בסוף אנחנו לא חייבים דין וחשבון לאף אחד אלא רק לו)
וחשוב לי גם להוסיף,
יש מצבים שאפשר לקבל עונש גם אם מה שעשית הוא טוב ונכון באופן אובייקטיבי רק שהוא לא טוב ונכון בעיני מי שאחראי עלייך כרגע
ואז באמת אין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות שתהיי ברשות עצמך ותפעלי כמו שמרגיש לך נכון
בהצלחה רבה!
החיים דינאמייםאור עולם
לפעמים יותר מדי.
אני משוגעת?
ישמצב.
אני משוגעת?
ישמצב.
זה כזה מוזרעובד על זה
שכשהרגשתי הבוקר בהודעה שהוא שלח
שיכול להיות שההוא (צ"ל) דיבר איתו וסיפר לו דברים
שהוא לא היה אמור לספר לו
רציתי לבגוד חזרה.
כאילו להשים פס,
להגיד,
היי,
זה לא מעניין אותי.
אני לא צריך אותך כדי לחיות.
אני אוהב אותך מאוד,
ואתה יקר לליבי,
אבל אם תחליט להגיד ביי
בגלל שלא הלכתי לטיפול אצל ההוא,
(זה מסובך יותר ממה שזה נשמע)
אז זה יהיה לי קשה
אבל לא מאוד.
אז איך בגדתי?
שמעתי את שני משוגעים של עומר אדם.
ואף אחד בעולם לא יבין.
אוףףף
-------
אני שיכור.
לא מאלכוהול.
מרגשות.
--------
הוא זרק לי פצצה הבוקר.
זרק, וברח.
ברח לים, עם חברים.
ואני מתעורר,
קורא את ההודעה
ומתחיל לדמיין מה הולך מאחוריה.
מי אמר לו,
מתי אמר לו,
איפה אמר לו,
למה הוא הקשיב לו,
אולי אני לא הסברתי את עצמי מספיק טוב,
אולי הוא טיפש מדי כדי להבין את הסיטואציה,
אולי הייתי צריך להסביר הכל למרות הסיכון.
כמה שאלות ללא תשובות.
אוי
---------
בא לי לישון לכמה ימים.
אבל שינה ללא חלומות.
כי אפילו הם כואבים לי.
חייבת שינוי.צבעים
אני יכולה שעות לשבת ולראות את זה מלא פעמים ברצף.שוליינית
נמאס. די.בלון הליום
די נוסערה
תוותרי על החיים לכמה שעות, מה את אוחזת,
מה את מפחדת
.
הוא היה ממש נחמד אלי היום,
"מתנות גדולות באות באריזות קטנות"
עניתי לו שצריך לבדוק,
"בטח לא אני"
חייכתי,
"מי שמיועד לך צריך להיות מספיק חכם,"
ולא זוכרת איך עוד הוא הגדיר את זה, משהו כמו מי שיבדוק יגלה אוצרות, אמרתי לו שלא בטוח הוא רק הנהן הינהון מתנשא וסתר את דבריי. לעזאזל אתה מכיר אותי שתי דקות מינוס, איך למדת לקלוע למטרה כל כך בחדות?!
מה שבטוח שזה העלה לי חיוך
חבל שהנסיעה הייתה קצרה.
מה את מפחדת
.
הוא היה ממש נחמד אלי היום,
"מתנות גדולות באות באריזות קטנות"
עניתי לו שצריך לבדוק,
"בטח לא אני"
חייכתי,
"מי שמיועד לך צריך להיות מספיק חכם,"
ולא זוכרת איך עוד הוא הגדיר את זה, משהו כמו מי שיבדוק יגלה אוצרות, אמרתי לו שלא בטוח הוא רק הנהן הינהון מתנשא וסתר את דבריי. לעזאזל אתה מכיר אותי שתי דקות מינוס, איך למדת לקלוע למטרה כל כך בחדות?!
מה שבטוח שזה העלה לי חיוך
חבל שהנסיעה הייתה קצרה.
הקרקע נשמטת מתחת לרגליים.?.
אני לא יודע כמה אנשים פגשו באימה שבהבטה אל תהומות הנפש.
מקווה שלא אסיים בהציץ ונפגע
מקווה שלא אסיים בהציץ ונפגע
..כי אין פיסבוק
הכול קורה כול כך מהר, ארוע רודף ארוע.
מושכים אחד את השני, צריך להשיב את השליטה בחיים.
כי בסך הכול, החיים משמעותיים
בע"ה שיהיה יפה הערב|בעצימת עיניים| |כיבוי נרות|
זה לא פורום לפרוק בו, מתי תבינו?ריעות.
זה פורום כאב. תמצית טהורה של סבל. זה המקום הזה.
אני רוצה למות.
אני רוצה למות.
בטח שלפרוק!עמירם
לפרוק כאב. ולא רק כאב. זה פשוט מקום יותר משוחרר.
התמצית. זאת המילה המדוייקת.פרח קפוא
זה לא יכול להיות גם וגם?פסידונית
בהיות הפורום הזה וירטואלי, כששוללים את האופציה של לפרוק הוא יהיה די ריק ותיעלם תמצית הסבל ותתמצה לה במקום אחר 
זה פשוט עולם שונהפרח קפוא
פעם כל היופי של הפורום היה היכולת לתמצת את הסבל...
היום זה אחר
היום זה אחר
לכול אחד יש סוגי פריקה שונים,כי אין פיסבוקאחרונה
לרוב באמת פורקים מתוך כאב אבל יש גם פריקה מתוך שימחה אהבה אכזבה תיסכול.
וזה המקום לכתוב בוא בלי צורך בהסברים או ביכלל בהגיון כול שהוא.
לשלוח הודעה ריקה רק כי באותו רגע הרגשת משהוא בנוגע לזה...
כלום ועוד כלום ועוד כלוםכבתחילה
מה יהיה?
הכשילו אותהנושבת באוויר!
לא העבירו אותה קורס והיא צריכה לעשות אותו שוב.
הדמעות שלה הופכות את עייניה הירוקות למבריקות ויפות יותר מימה שהן. היא אומנם חברה שלי אבל אני עדין לא יודעת מה יכול לעזור לה להתנחם. לכן כל שנותר ללב שלי הוא לכאוב את כאבה של החברה שלי, מדי פעם לנגב דמעה סוררת ולעודד שיהיה בסדר.
הדמעות שלה הופכות את עייניה הירוקות למבריקות ויפות יותר מימה שהן. היא אומנם חברה שלי אבל אני עדין לא יודעת מה יכול לעזור לה להתנחם. לכן כל שנותר ללב שלי הוא לכאוב את כאבה של החברה שלי, מדי פעם לנגב דמעה סוררת ולעודד שיהיה בסדר.