לעבוד על המידות?
משהו שממש מפרט ועוזר....
תודה רבה רבה!!!
ערב ולילה טוב
יש למישהי רעיון לספר טוב,מובן ומוסבר טוב איךשושנת העמקים
אולי מסילת ישרים עם פירוש של הרב אבינר?ליאורוש
אורחות צדיקים?מעפר אני באה
או מסילת ישרים.
אלו ספרי מוסר שיחסית ברורים.
התחלתי עכשיו ללמוד אורחות צדיקים וזה מאוד מחזק.
בהצלחה
תיקון המידות!!לפיד בוער~!
בדיוק מדבר על זה!!! מפרט על כל מידה - מה היא אומרת, מה החשיבות שלה, במה היא טובה ובמה היא רעה.. מה התהליך שצריך לעדשות כדי לתקן ת'מידות וכו'.. ממש מומלץ!!!
איפה קונים את הספרים האלה??שושנת העמקים
כן, תיקון המידות!!אדמין
ספר מהמם, אבל עמוק!!
מן הסתם קונים ב'דברי שיר'..
בהצלחה
אויי,עד שאגיע לשם...תודה רבה רבה!!בזכותכן אזכהשושנת העמקים
בעז"ה להיתקן!!
למדתי את תיקון המידות לפיד בוער~!אחרונה
בשבת ופתאום גיליתי שהוא קצת קשה.. אז קחי בחשבון..
מה הבעיה?ברוקולי
זה קורה,
יש בנות שהמערכת ההורמונלית שלהם מתפתחת מוקדם יותר.
ובעידן המודרני- עוד יותר.
כיתה ה' נחשב תקין לחלוטין...ת.מ.
מכירה כמה וכמה שקיבלו בכיתה ה'... (אני אישיתי קיבלתי בט' אבל...)
היום בכלל הממוצע של גיל קבלת המחזור ירד...
גם אני קבלתי בכתה ה', קורה אף אחד לא מת.שוקו =)אחרונה
ניראלי גם אני קיבלתי בכיתה ה'..מעפר אני באה
או ב-ו' לא סגורה על עצמי
אבל דיי סבבה עם זה.. בהתחלה זה בא בהפרשים ממש גדולים!
אויש..מסכנה..בהצלחה לה...~אורטל~
וואוו. אני בכיתה ד הייתי תינוקת עדיין
כמו רקפות
מזל שלא קיבלתי כ"כ מוקדם...
גם אני קיבלתי בה' Pumpin blood
אבל זה בא בהפרשים של מלא זמן בהתחלה...
משו יפהה לשבת!! מברוקולי הצדיקה!ילדה אחת!!
ה-מנהלת של נוער שכול!
אתמול היתה אזכרה לאבא שלה, אז תראו איזה משו יפה היא אמרה -
וזה באישור שלה
השבת נקרא את פרשת שמות- ויש בפרשה שיתרו אומר למשה 'לך לשלום' -
ואנחנו רואים כי משה מצליח בזכות זה..
הגמרא אומרת - שאדם נפרד מחברו הוא אינו אומר לעולם לך לשלום, למה? כיון שיתרו אמר 'לך לשלום' והצליח ואילו אנחנו רואים אצל דוד שאומר לאבשלום 'לך בשלום' ואבשלום נתלה.
הגמרא שואלת שם- מה בגלל מילה אחת זה מה שיקרה לאדם ? אז גם להתראות לא להגיד?
התשובה היא - ברור שהמילה האחרונה זה לא מה נראה לך הכי חשוב בחיים -
זה מה נראלך שהכי חשוב שהוא ישמע.
לדגמא - אבא ששולח את הבת שלו לשירות לאומי יגיד שירות קל או תחנכי את עמ"י - ודרך זה אנחנו נראה מה חשוב לאותו אבא בחיים זה מה שמעניין אותו..
אז ההבדל הוא שאנחנו אומרים - לך לשלום.. אדם הגיע כבר לעולם האמת.. לך לשלום - ברור לנו שתגיע.. לשלום לשלמות אבל - לשלום.. תגיע לזה.. אל תתאייש.. לך בשביל של שלמות אדם רואה קושי - לך לשלום..... תגיע לשלמות עד שתגיע.. יהיו לך הרבה קשיים ולכן תנוח בשלום.. וזה ההבדל בין לך לשלום לבין תנוח בשלום,
תנוח בשלום- כבר סיימת את התפקיד. כבר הגעת למקום השלם.
אבא שלנו תמיד חינך אותנו 'ללכת לשלום'- ללכת בדרך שרצופה המון קשיים, שרצופה מכשולים, שלא תמיד אנחנו מבינים את דרך ה', שלא תמיד קל לנו לקבל את מה שהוא מצפה מאיתנו..
הלוואי שכולנו נמשיך ונלמד מאבא שלנו - דרך חיים של שאיפה להיות 'הכי טוב שלנו' בכל מישור בחיים. כל אחד במקומו ובעיסוקיו.
מאחלת לכם- שזה מה שתאמצו מאבא שלי- את השאיפה הזו.
של 'ללכת לשלום'- ללכת בדרך הרצופה מכשולים.
ברווק! שפיציונית את
מהמם!כמו רקפות
אין, אבל אין כמוך!
היא אומרת שזה המסר שלה לאומה..
ילדה אחת!!
אז קחו את זה כמסר ממנה!
כי זה יפה!
שבת שלום!
שבוע טוב! ברוק זה הגיע לי בדיוק בזמן! תודה:*שטות
למה באנונימי ? אשמח שתכתבי לי באישי..ברוקוליאחרונה
עבר עריכה על ידי ברוקולי בתאריך כ"ב בטבת תשע"ד 22:44
תודה . גררררברוקולי
זה לא עוזר לי 
ברוקולי
אני רוצה נשיקה מהבת שלי
וזה?ת.מ.
גם לא. גרררררררברוקולי
אז תבואי מחר ותקבלי אמיתית גם ממני וגם מהקטנה...ת.מ.
היא התחילה ללמשוך לי את הפנים שאני אתן לה נשיקות ואח"כ ללקק לי את הלחי כאילו לתת נשיקה..
אולי זה יעזור..
אויי.נדנדה כתומה.
אולי זה בגללכן ברוקולי
< וזה לא.. >
כמו רקפותאחרונה
רימון חוסם ת'תמונה.. 'צטערתנדנדה כתומה.
עדין חסומה לך?ברוקולי
עכשיו לא.. לחברהשלי יש כאלה..נדנדה כתומה.
אבל נראלי היא קנתה ב200+
גזית 2-ב-400... או TO GOSee the pain
לא יודעת אם בדיוק כאלה אבל יש את carlitoבין השורות
.בתחנה מרכזית, ירושלים, ליד הכניסה מהכיוון של אזור האוכל
.והם די אופנתיות ככה שבעיר בטוח יהיה משהו בסגנון כל חנות שניה
יש לי דומותתתמיריצ'י =)אחרונה
מהעונה הקודמת של טו גו.. ישמצב שעדיין משווקים אותן שם (:
בנים,בנות ומה שבינהםפיתה פיתה
רקע-אני בבנ"ע שחב"א לא מעורב וחב"ב מתחילים לעשות דברים ביחד.קיצר.יש בן אחד שאני פשוט מרגישה שאני מאוהבת בו.
סתאאםם!!
אני באמת בבנ"ע אבל
פנינה הצדיקה הזכירה לי משו עם השרשור הזה.
2 מד"שיות חמודות נסעו באוטובוס להכנה למחנה.פיתאום המד"ש שלהם בא ומנדנד מולם טמפון ענקק-מה זה?האמ.האמ..
-אנ!זה של איפור!אהה..שנייה.מה זה אייליינייר?
איי איי בניםעץ על מים
בניםם.. See the pain
את רצינית?! חחח... תולעת השני
וואי פאדיחות.. אין לי מושג איך הייתי מגיבהבצל ירוק
אומיגאד! איך זה הגיע אליו?מעפר אני באה
יאאא,מזכיר לי גם עד כמה אחים שליי חסרי טקט בקטעשושנת העמקים
הזה....
שיהיו בריאים!!!
ועוד יותר קורע שאחשלי שלמד את כל הנושא באישות ומשפחה בשמינית בא ושאל אותי משהווו!!פשוט מתתי בערךךך!!ואח"כ אחשלי הקטן בסעודת שבת לפני כולםםםם!!!
בת יחידה גדולה בין בל"ע בנים זה מה שקורה....
לחברה שלי נפלה חבילת טמפוניםשוקו =)
והתפזרה על כל הרצפה, וחניכים שלה [שבט מעורב] הבנים, רצו ואספו את זה מהרצפה
מזכיר לי מהקייטנהשטות
היה שופך שהבנים הגדולים(ה-ו-ז) החליטו לבדוק מה יש לאחת מהמדריכות בתיק, כמה שהיא ניסתה לקחת את התיק מהם לא עזר בסופ שהם נתקלו בחבילת פדים הם עזבו תתיק ועפו למגרש במבוכה...
שפכו אותנו
(מדובר על ילדים שלומדים בדתי אבל לא מבית כזה)
שפכו אותנו
(מדובר על ילדים שלומדים בדתי אבל לא מבית כזה)
מבוכה?! גם זה טוב יחסית אצלנו בקייטנהשוקו =)
כל ילדי הערסים של הסביבה - שזה כל הקייטנה
היו יושבים ביחד חניכות שלי - כתה ו', והכתה המקבילה - ו' בנים והיו מדברים באופן נורא פתוח על הכל...לא כולם אבל חלק.
בן אחד לקח לחניכה שלי את התיק ורץ איתו "לשוהם יש פדים בתיק!!!!"
באיזשהו סיור ישבנו באיזה מקום מוצל ואז הם התחילו לדבר על מי יכול להתאפק יותר לשרותים - בנים או בנות
אז חניכה שלי מול הבנים אומרת "ברור שבנות! כי אתם לא יכולים לשבת רגל על רגל וגם אתם לא יכולים לשים את היד פה [ומניחה את הידיים מעל החצאית באזור המפשעה] קיצור השתקתי אותה, אבל הם לא רואים בעיניים
איי איי החבר'ה ב... אהבלים!עץ על מים
חחח ספרי לי על זה אבל הם נשמותשוקו =)
סורי אבל זה ממש מוגזם לפי דעתי!מעפר אני באה
חחח תקחו גם בפרופורציה,ילדים בכיתה ו'...בדמייך חיי
מה שדמייך אמרה...ילדים בכתה ו'שוקו =)
ולא כולם גדלו במקומות דוסים לא קרה כלום
איי איי אייי איזה פדיחות לא הייתי שורדת.אביגיל=)
עבר עריכה על ידי אביגיל=) בתאריך כ"א בטבת תשע"ד 14:27
מזל שאין לי אחים בנים בגיל כזה..
אח שלי בכיתה ד'-אנונימי (פותח)
אחותי הקטנה (כיתה א') ישנה במיטה של אמא שלי, והיא אמרה שמפריע לה הרווח שבין המיטות של ההורים שלי..
אח שלי (כיתה ד'): "לא, אל תחברי, זה בכוונה.." ואז הוא בא לאחותי הגדולה:"***, תגידי, לאמא יורד עכשיו דם מהגוף?"
שנינו היינו המומות ולא הפסקנו לצחוק (ההורים שלנו לא היו..), איך בגיל כזה הם כבר יודעים??
והוא ילד דוס כזה, בביצפר דתי וזה..
חחחחחחבדמייך חיי
מביך לחשוב שהם כבר יודעים הכל בצל ירוק
פ'חחח XDDעכבר הכפר
לפני כמה ימים , ירדתי מההסעה וקלטתי על הרצפה עטיפה של פד . הרמתי קצת את המבט , וראיתי שלושה ארבעה ילדים בכיתה ד' עומדים ובוחנים פד , כשאחד מהם מסביר למה זה משמש ...
התלבטתי אם לצחוק או לבכות , אז צחקתי .
מזכיר לי...סמיילי שמח
לפני איזה 7 שנים אחותי היתה בכיתה א', ואז היא קראה לי ושעהה משכה אותי למטבח כזה,ואזה היא מראה לי חבילה של פדים ואומרת לי:"תגידי, אמא צכה טיטול??"
פאדיחות! מזכיר לי-להבה=)אחרונה
פעם אחותי הקטנה ראתה פד,
והיא שואלת המומה:
למה את צריכה טיטול?! את תינוקת?
הבירה אולי?! אין לי מושגג..חנה:)
בשאול יש חצאיות בסביבות המאה שקל..מעפר אני באה
הודיה עיצובים? אותנטי?שונמית
הודיה עיצובים! אבל תבקשי שם עזרה.טובי =][=
כי החצאיות היפות מקופלות.. פשוט צריך לבקש מהמוכרות.
עולות בסביבות 60 ש"ח.
אבל צריך לחפש. כי שוב, היפות מסתתרות שם מישומה.
אותנטי.רותם333
מומלץ וזול
אפרופו חצאיות -דחוף-*בננית*
חנויות ספציפיות לחצאיות באזור המדרחוב, אבל לא חייב עד 50...?
אבל הולכת מחר, ורוצה להיות ממוקדת
בתומ"ר!
חור בקיר.שאול (ביפו)פיתה פיתה
בנות יקרות ואהובות..בדמייך חיי
בס"ד
אני יודעת שלא ממש תרגישו [אבל בכל זאת..
]
אני עוזבת את הערוץ לזמן מה...עד להודעה חדשה,או לפחות =עד שאצליח לדעת לנהל את הזמן שלי בצורה טובה ובריאה יותר...
אני מאחלת לכל אחת מכן אישית המון הצלחה בחיים וכו' [זה נשמע כאילו אני עומדת למות ח"ו~:!]
בקיצור..להתראות עד לפעם הבאה..אולי אקפוץ לביקור מידי פעם..
ביי אהובות,זכיתי להכיר הרבה נשמות מקסימות ומדהימות פה,כל אחת בגוונה שלה!
אוהבת ומעריכה עד בלי די
רוני
בהצלחה נשמה... אולי אני גם אעשה את זה מתישהו..אביגיל=)
המון בהצלחהלהבה=)
בהצלוחה אהובהה*בננית*
יאאא,רונייי!!בהצלחה רבה רבה!!! 3>שושנת העמקים
רוונה!! נתגעגע... See the pain
בס"ד
תיהיה חסרה לנו מ א ו ד 
בהצלחה ענקיית.. !!
נתגעגע!!batsheva100
אחת המנהלות.. 
נשמה המון המון בהצלחה בכל אשר תלכי..{ר}צינית
עדיין אני לא הולכת אבל אנלא רוצה להפתיע בטרם עתבדמייך חייאחרונה
אפשר להתפוצץ!!!אנונימי (פותח)
ההורים שלי האחרונים בעולם שעוד לא מרשים טרמפים, והם עקשניים עם זה ברמות שלא ייאמנו. סיווווט. ואני לא חמשושית, תודה. אני בשמינית וכבר שנים מתה לצאת בחופש לצפון עם חברות ולא יכולה כי תודה רבה, אוטובוסים זה גם פשיטת רגל (אה, זה לא שעל טיול 'מותרות' כזה הם ישלמו.... ) וגם טיול תיירים בערך... עוד לא פגשתי אוטובוס שמגיע למקומות שווים בצפון וגם הכל שם מבלבל והזמנים מוזרים...
בקיצור עכשיו הסרט שלהם מתחיל להיות מוגזם!! אני בודקת שירות בין השאר באיזה יישוב בשומרון (די חור...) אמא שלי כזה שואלת אותי איך מצב האוטובוסים לשם ואני כזה אומרת ש'אולי סרט הטרמפים צריך להיגמר' והיא בקול מבהיר אומרת לי ש'לא!' תגידו, אתם קולטות? אני בכיתה א'? שירות!!!! שאני בוחרת לגמרי בעצמי וכו' אפילו לא אולפנא. מה זה השטויות האלו?? אני מתפוצצת! עכשיו בדקתי באגד, וכמו שחשבתי, יש לשם אוטובוס אחד ביום בשעה ממש תקועה. עוד מעט היא גם תגיד לי לא ללכת לשם!! (אני צריכה להסתיר את הגילוי הזה כי אני ממש רוצה ללכת לשם...)
סליחה על הפריקה המבולגנת.. נמאס לי אבל לגמרי!! מספיק אני מפסידה בגלל זה עד עכשיו. די אני חושבת שבגיל הזה אני יכולה להחליט בעצמי על עצמי!!!!
אני לא ממש יודעת מה להגיד לךשִׁירָה
ולהגיד שההורים שלך רוצים לטובתך זה אולי נכון,אבל אם כל הורה רוצה בטובת הילד שלו איך יש הורים שמרשים טרמפים
?
קיצור..לאיודעת ושיהיה בהצלחה רבה
ובכל זאת,הכל משמים ושתמצאי את המקום שלך בשירות,ובהצלחה עם הנסיעות לכל מקום שתרצי להגיע
מקסימום לכי ברגל או באופניים
ההורים שלי גם ככה. אני ממש מבינה אותם.שייטת
התפקיד שלהם הוא לדאוג לך.
אני למדתי ועשיתי שירות במקום שברור לכולם שלוקחים טרמפים ולא עשיתי את זה בכלל.
לא נראה לי שזה קשור לכיתה א וכו..זה עניין של הדאגה לשלומך.
אני למדתי ועשיתי שירות במקום שברור לכולם שלוקחים טרמפים ולא עשיתי את זה בכלל.
לא נראה לי שזה קשור לכיתה א וכו..זה עניין של הדאגה לשלומך.
כי את לא מכירה אוטובוסים כנראהשוקו =)
980 מירושלים ישיר עד למרון/צפת [ומשם יש אוטובוסים לכל מקום בצפון] בול עד לגליל מה לא טוב בזה למשל?
ופעם בשנה להוציא על זה כסף לא נורא..
טרמפיםם בראבבק מכיתה ו'...אני חושבתמעפר אני באה
שמה שבטוח, ההורים שלך דואגים לך נטו! זה לא שהם בדווקא רוצים לתקוע אותך אלא הם באמת פוחדים על החיים שלך.
אבל אם זה כבר הופך להיות מעיק ואת פוחדת שבגלל זה הם ימנעו ממך לעשות שירות איפה שאת רוצה אני חושבת שאת צריכה להבהיר להם שאת לא מכונה לוותר את בת 18 וזכותך לעשות שירות איפה שאת רוצה וכשתקחי טרמפים תנקטי בכל אמצעי הזהירות..
מה שבטוח, לא להגיע לכאסח בגלל זה אלא לדבר על זה גלוי.
בהצלחה!
לא יודעת אם יעודד-כמו רקפות
אבל אח שלי נהרג בתאונת דרכים בטרמפ.
את תולה את החיים שלך במישהו שאת לא מכירה, ולא יודעת מה יכול לעבור לו בראש..
נשיקות בכ"מ.
מממברוקולי
אני בהחלט מסכימה שלנסוע בטרמפים זה לא אחד הדברים הכי בטיחותיים שיש!
ובכלל- במקום שיש אוטובוס, סעו בו!
הללו יקרה לי מאוד מאוד! זה נכון שלנסוע בטרמפ זה לא בהכרח בטיחותי. ולצערנו גם לקח את החיים של אח שלך..
אבל החיים שלנו רצופים בסכנות - אנחנו לא יכולים לעצור אותם.
מזכיר לי שבתקופת האינטיפדה הראשונה (חח בטח הרבה פה היו בגן אז ) והיו המון פיגועים באוטובוסים. חברה אמרה לי 'אני אפעם לא עולה על אוטובוס'
החיים שלנו מלאים אתגרים וסכנות- אז נכון שאנחנו מקיימים בלב שלם את ציווי התורה 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'
אבל בעיני זה לעשות דברים חכמים- אבל לא לברוח מהחיים.
אנחנו עושים את מיטב ההשתדלות שלנו- אבל יש מי שמנהל את העולם שמחליט מה לעשות! איך ומתי..
ולפותחת השירשור- כיבוד הורים וכיבוד הורים! כמה שזה קשה..
רק מתי שממש חייבים לנסוע בטרמפים- ואולי לנסות מישו מוכר..
סוג של אחי הקטן - לומד במקום שאין אליו גישה חוץ מטרמפים.
והוא מוותר על המון דברים חברתיים לטובת זה (כן- החברה נוסעים לפיצה והוא לא.. כי ההורים לא מרשים)
זה מבאס וקשה מאוד- אבל הכיבוד הורים שווה יותר!
תתעודדי
אפשר להזדהות??שטות
ההורים שלי וטרמפים זה...קווין מקבילים בערך..
למדתי שאם ב'טעות' אני נוסעת בטרמפ..(מכל מיני סיבות) אפחד לא אמור וצריך לדעת מיזה ודי..
יש מקומות שאין ברירה וזה האפשרות שיש אז זה מה יש.
וכן, אני גם בשמינית..וגם לא מידי אוהבת את הרעיון אבל זה ההורים שלי ואני צ'כה לחכבד אותם(לא שלהסתיר את האמת זה לכבד..אבל יותר טוב מהלגיד ולמרוד בגלוי)
גם אמא שלי לא מרשה טרמפים! בקושי בתוך העיר שלי.גיברת פלסף.
ההורים שלי גם כך...See the pain
בס"ד
סליחה, אבל אני חושבת שהם צודקים. הם לא רוצים ח"ו ש... יחטפו אותך או לא יודעת מה.. לא חסר מקרים...
פשוט-תודי להם על זה שהם לא מרשים לך לקחת טרמפים.. זה אומר שאכפת להם ממך.
תשאלי אותי - אני גם ממש לא בעד טרמפים...
בהצלחה.
אם את צריכה רשימה לטיולים בצפון שהאוטובוס מגיע עדאבודה!
אליהם או מרחק הליכה משם תגידי לי, יש לי כמה כאלה בראש...
אבל זה בהחלט מלא כסף...
^^^גרה בצפון ויכולה לעזור אם צריךשטות
תשמעי,נושי104
אני אגיד לך את דעתי,
ואני לא אומרת לך את זה בתור קטע של גיל ההתבגרות - יאללה בוא נמרוד, אלא ממקום בוגר.
את כבר לא ילדה, את אחראית, שירות זה ה-שנה שאתה מתחיל להיות עצמאי, ואת מספיק גדולה בשביל להחליט החלטות.
אני חושבת שהורים לא יכולים לגונן על הילדים כל הזמן, ולדאוג מה יהיה וכ'ו.
ואל תצאו עלי, ברור שעד גיל תיכון [או 18, תלוי עד כמה האמא פולניה ] להורים יש סמכות, ואם הם לא רוצים שתסעי בטרמפים [שבאמת יש בזה צד מסוכן] - אז אל תסעי. אבל בחייאת, אם את חושבת שזה מה שנכון, ואת סבבה עם זה, אז תעשי את זה..
בארור שצריך לכבד הורים, ושהם עושים את זה רק מדאגה לך וכ'ו, אבל עדיין, זה כבר ההחלטה שלך !!
מי ישמע, טרמפים..
הם יתרגלו מתישו
ואין לי רעיונות איך להגיד להם את זה, אולי באמת לעשות איתם שיחה כזאתי, ולדבר איתם דוגרי.. או שיש אחים גדולים, או דודים בקשר טוב - שיכולים לדבר איתם..
בהצלחה מותק!!
ההורים שלי עדיין לא מסכימים לי,פלספנית
בעזהי"ת
ואני בת 20+, נשואה.
וגרתי ביישוב שאין אליו תחבורה ציבורית.
אמא מבחינתה הייתה מוכנה תמיד לבוא לקחת אותי מהצומת, מה שמאוד הגביל מבחינת שעות- כי אי אפשר לחזור מאוחר מידי כי אמא רוצה לישון, וגם היה נח מאוד בזמנים שאין בהם טרמפים.
אבל בעיקר הגביל לי את החופש.
אז אני נוסעת בטרמפים חופשי מכיתה י'.
וכשהגעתי הביתה ממקומות שברור שהייתי צריכה לעבור בצומת אמא הייתה שואלת איך הגעתי, הייתי עונה בעז"ה, ובזה זה נגמר.. עד שיום אחד [לפני פחות משנה- ז"א, אחרי מעל ארבע שנים!!] היא קלטה ש'בעז"ה' פירושו 'בטרמפים'
את השירות עשיתי ביישוב עם אוטובוס אליו ארבע פעמים ביום בערך
אז תמיד כשעמדתי בצומת אליו ואמא התקשרה אמרתי שאני 'מחכה לאוטובוס' ו'במקרה הגיע טרמפ לפני'.
ינחם אותך שגם ההוריםש לי לא מרשים?!{ר}ציניתאחרונה
מכירות את זה שאתם במצב שאתן יודעות לדקלם לעצמכםאנונימי (פותח)
את כל המשפטים היפים שכולם אומרים לכם, אבל גררר לא עובד עליכם?
אז כן אני יודעת שצריך לדאוג לעצמי ובלה בלה בלה, אבל מה לעשות, אני יודעת שזה ישפיע קשה על הצד השני. אז אני פשוט שותקת.
לא אמור לצאת מזה שום דבר גרוע בסופו של דבר חוץ מזה שלי יהיה קשה מאאד.
אבל תכל'ס מה אני יכולה לעשות? כמעט וכלום. אז עדיף שלצד השני יהיה טוב ושאני אסבול עוד קצת מאשר שכולם יסבלו.
אבל אווף זה לא נכון באמת. אבל אבל לפעמים קשה לעשות מה שנכון.
ואני סתם מתוסכלת. כרגיל.
תכלס? לא קרה כלום. הכל בסדר עכשיו. רגוע שליו אבל אבל... כ"כ...
הייתי צכה לפרוק. מחילה.
פרקי חופשי הייתי מנסה לעזור אם רק הייתיבצל ירוק
מבינה משו..
כנל /: ^^רותם333
"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"שונמיתאחרונה
עוד משפט חפור.. אבל נכון.
בקשר למה שאמרת על דברים שאתה יודע בשכל אבל וואלה, ממש נשארים מחוץ ללב- אני עצמי נתקלתי בזה מלא פעמים, ולדעתי לפני הכל, לא להפסיק לעשות אותם ולומר לעצמך אותם. רגע אחד והם יפלו פנימה ללב.
זה שלב א'..
נשמה תחשבי חיובי ותראי ש10 שנים{ר}צינית
מתקופת הלימומדים כבר מאחורייך נשארו לך רק עוד שנתיים זה כלום!!! זה לא הזמן להתייאש!
תתגברי ותקומי!!\
את יכולה!
פה בכל מקרה של בעיה..
אני יודעתרותם333
שזה נראה רעיון משוגע,אבל את יכולה לעבור.את באמת יכולה לעבור(סוף שנה),תעשי את זה באמת!אני בכיתה ט' עכשיו ואני אעבור בסוף שנה אי"ה!ולא אכפת לי שיהיה לי קשה להשתלב או כל הסטיגמות הנפוצות האחרות,אני רוצה לעבור כי אני יודעת שאני לא עומדת להישאר באולפנה המסוימת עוד שנה.זה לא מתאים לי,ואני מיציתי אותה.תתחילי לבדוק לאיזה אולפנה את רוצה לעבור,באמת בהצלחה ואם זה מה שנכון בשבילך ה' יעזור לך!!תאמיני לי ה' רוצה שיהיה לך רק טוב!ואם את צריכה עזרה בלחפש אני אוכל לעזור לך גם.באמת שזה לא מאוחר לעבור. בהצלחה ואני כאן מתוקה!
^^סתם אחת
תעברי. חבל, פשוט חבל לסבול ארבע שנים. ואני מדברת מניסיון כואב מאוד..
א. כמו שאמרו- אפשר לעבור..פונ3'ה!!
ב. אם יצא שלא עברת- פשוט לא להיות קשורה לאולפנא. תעסיקי את עצמך במסגרות אחרות מחוץ לאולפנא, ואז זה לא יהיה מרכז חייך. פשוט מסגרת מתוך חובת כיבוד הורים.
^^^^קשקושה קטנה
מניסיון
אם יש לך לאן, תעברי, בלי לשים על אף אחד! אני עברתי בשביעית!
ואם לא- אז כמו שפונצה אמרה- תעסיקי תצמך בדברים אחרים מחוץ לאולפנא!
בעז"ה שיהיה לך רק טווב!!
לפעמים זו תקופה חולפת.. מתייחסת למה שאמרו לגבישונמית
לעבור>>
גם אם תחליטי להשאר מכל סיבה, תנסי לבנות בעצמך לפחות את החוסן הכיפי הזה- שאת לא תלויה באף אחד כדי להיות שמחה ומאושרת. תעסיקי את עצמך בדברים שאת אוהבת לעשות. תתנדבי. תכירי חברים אחרים בלי קשר לאולפנה- נוג"ה למשל זה חברה' מטורפים! את באה להתנדבויות?
תחשבי עם עצמך אם זה הבעיה במקום- בסגנון בנות, באולפנה וכו', או שזה משהו שיכול לקרות שוב באולפנה אחרת. \:
תחשבי על זה.
אל תפחדי לעבור. זה ממש לא מאוחר וזה גם לא כל כך קשה. משתלבים די מהר.
תעשי בירור- בא לך לעבור? זה נכון בשבילך?
אם לא, אז תחזרי למה שכתבתי. תבני את העוצמה הזאת. שאת בסדר כמו שאת. שאת לא צריכה אף אחד כדי להרגיש טוב עם עצמך. תבני בך בטחון עצמי. תהיי הכי הכי את. זה קשה ופשוט ומשתלם.
אם צריך, תתייעצי עם אמא, מדריכה, מורה, חברה.. מה שבא לך. שיתנו לך פרספקטיבה.
זה לא נורא...
את יכולה
קצת נצלוש-אביגיל=)אחרונה
אני אוהבת ת'אולפנה שלי וגמאני שישיסטית אבל באמת באלי כבר לגמור אותה....
תעסיקי את עצמך בדברים טובים ובעז"ה יהיה לך טוב..
ועוד משו - אם החלטת שאת שונאת את האולפנה ואת השישית- אז כל דבר שיקרה את תראי רק את הרע שבו.
הייתי מציעה לך פשוט לשנות גישה ולראות את הטוב בכל דבר!!! זה עוזר! (מנסיון אישי)
המון הצלחה
בכיף גדול!! מוזמנת לאישי..*בננית*
אני יכולה לנסות, מוזמנתפלספנית
תמיד אפשר לנסות גיברת פלסף.
מוזמנת גם אלי באהבה גדולהברוקולי
אני פהנשגבת מבינתך
מוזמנת הכי שבעולם!!ליאורוש
זמינה 24/7 מוזמנת בכיף{ר}צינית
באיחור...אבל,תמיד פה הכי שבעולם בשמחה!!!3>שושנת העמקים
מוכנה לנסות בשמחה גדולה!כמו רקפות
מזמינה גם!! בשמחה גדולה!!לפיד בוער~!
אני מאמינה שאני יכולה להקשיב ואפילו אולי לעזור..
חיבוק גדול!!
בטח שיש!!תראי כמה!!וגמאני אם לא הסתדרת,ואני באמתבדמייך חיי
בס"ד
אשמח!!
אני אשמח תמיד !!!!!1See the painאחרונה
אני ממש חייבת עזרה!!לכן פירסמתי את זה גם פה!!אנונימי (פותח)
אני בכיתה י''א והיתה לי עד עכשיו חברה ממש טובה ופיתאום היתה לי מריבה איתה וזה בא ממנה אח''כ זה היסתדר עים הזמן ואז פיתאום אני מגלה לאט לאט שהיא מספרת לכל העולם ואישתו דברים לא נכונים עלי!!! ומספרת להם דברים שהיו איתי בעבר וכמה אני סתומה וכולם בטוחים את זה עלי!!!! ואין לי עים לדבר ונימאס לי כבר מהחיים האלה!!! והיא לא מבינה אותי היא אומרת שכל הזמן אני מכחישה וזה לא נכון ביכללל!!!!!!!!! וכל שאר החברות שכן היו לי גם כן כבר לא חברות שלי!!! ועכשיו ממש ניהיה לי רע בחיים בכללי!! לא אוכלת כלום כימעט ונימאס לי פשוטט כבר!! יש לכם אולי איך לעזור לי?!
נשמה יקרה!!קודם כל,ח"ח!!שושנת העמקים
את יודעת מי את באמת!!וזה הכי חשווב!!
שימשיכו לעליל עליך מה שהן רוצות .בסופו של דבר,מי שמפסיד זה הן.הן עוברות על איסור ל"ה ורכילות!
בתכלס,גם את מפסידה אבל את חזקהה!!ואת תצליחי לעמוד בזה כמו שאת לא מכירה את עצמך!!
לצערנו הרב,יש אנשים כאלה מהסוג שסיפרת עליהם וזה עצוב אבל אנחנו לא נבוא ונתחיל לחנך אותם,נכון?! אז מה שנשאר לנו זה להתפלל עליהם!שיהיה להם בהצלחה רבה רבה !!ושיחזרו בתשובה...בעז"ה!בקרוב!
תנסי כמה שאת יכולה לשים על מה שאת שומעת פס!!!זה קשהה!!אבל זה ממש שווה,בסווף!
תראי כמה טוב יש בך!!אל תתייחסי למה שהן אומרות!!!ויש בך הרבה הרבה הרבה טוב!!
תדעי שזה עוד ניסיון מהקב"ה!והוא גם לטובה גם אם לא כ"כ טוב,עכשיו!בעז"ה יהיה לך טוב!!!!!
וזה שהן סתם רעותתת זה לא אומר שאת לא צריכה לאכול!!עכשיו את הולכת לאכול!שמעת?!!!
מחכה לשמוע כמה אכלת!!
וכמה טוב לך!!
בהצלחה רבה רבה!! אם באלך באשי!-יש עוד מהלהגיד!
אם את לא אוכלת עכשיו,אדאג לזה במהירותתתת,אז תזהרייי!!!
^^ ועוד משהו לעידודרותם333
שמרכלים על מישהו/אומרים עליו לשון הרע,כל העבירות של מי שדיברו עליו(לא זוכרת איזה עבירות) עוברות למי שדיבר עליו. לוי אין עלייך!מקווה שתמצאי פיתרון גם בשבילי ;)
ברוקולי
זה שחברה שלך מתנהגת בצורה מאוד לא לעניין-
לא אומר שאת צריכה לשתף איתה פעולה..
[וזה כולל לא לפגוע בעצמך ולא לאכול! ]
אני יודעת שזה שיא הקשה, אבל רק ככה תוכלי לעזור לעצמך.
[מזמינה לאישי.. ]
וואי. באמת קשה. אבל >בצל ירוקאחרונה
את עושה לעצמך את זה יותר קשה!
ואת חייבת להבין את זה אחרת את במו ידייך תהרסי לעצמך
את מה שנשאר ושממנו את צריכה לגדול.
שזו את עצמך.
בשביל לצאת מהמצב הזה צריך כוחות עצומים, זה ברור.
מאיפה יהיו לך הכוחות האלה אם את מזניחה את עצמך?!
תאכלי, תפנקי את עצמך כי מגיע לך ואת יודעת מה את שווה.
אני לא רוצה להתחיל להגיד לך שימי פס כי אני לא מבינה בכלל
כמה זה קשה, וזה בטוח קשה.
אבל אני כן אומרת לך שבחיים לא תמצאי בעצמך יכולת לצאת מזה
ולהראות לאחרים מי את באמת אם לא תפנימי את זה.
ונשמה, מי שמעריכה את עצמה יודעת גם לפנק את עצמה וכו'..
קיצר, יוצא שלא חידשתי כלום.
אבל באמת, תפנימי את כל זה.
בהצלחה נשמה. את מסוגלת
בנות יקרות!!נשגבת מבינתך
זה מאוד חשוב! זו לא פירסומת! אנא מכן! תחתמו כמה שיותר חתימות!! זה שיא היעזור לי ולכל בנות בית הספר שליי!!!
קפיץ..See the pain
תוודה הודיה נשגבת מבינתך
בהצלחה בצל ירוקאחרונה
מזלל טובב!!ילדה אחת!!
יפה לך על ההסתכלות החיוביתת
וואי!!!!מעפר אני באה
מזל טוב נשמה!!
כל הכבוד לך
בהחלט שבת מאתגרת...ת.מ.
שבת הכי שבעולם!!היהה כייףףנעומה=)
אם לא הייתה לי תינוקת קטנטנה אולי הייתי יכולה להינת.מ.
כל השבת הייתי סביב החום גוף שלה כשהרבה מהזמן אין חשמל בכלל.... לא מאחלת לך בחיים לדאוג כשהתינוקת שלך מתחילה לאבד חום גוף וכל מה שיש לך לעשות זה להצמיד אותה אליך יותר...
הסערה הזאת יצאה מגבולות הסערה הכפיית והטובה והפכה להיות בהחלט מסכנת חיים...
טוב סתם נפלתי עלייך מסכנה.... פשוט הגבת לי ועם כל כמה שהיה חוויה הייתי מוותרת עליה בשמחה רבה.... ויש סיכוי שגם כשאני הייתי בגילך הייתי אומרת ככה...
את אמא מדהימה!!!!עץ על מים
בתור הבת הראשונה.. אההמ לא אני אמרתי את זה!!
אז מי אמר?ת.מ.
וכנראה שלגדל אחיינים ולעבוד בתינוקיה עוזר לצבור נסיון
אבא של התינוקת הכי מתוקה בארץ אמר את זה.עץ על מים
תאשימי אותו...
אין עלייך!!!
אין עלייך!!!
מזל טוב! יישר כוח על הגישה החיובית! תולעת השני
מזל טוווב נשמה!! See the pain
מזל טוב והמון בהצלחה! תזכרי שזכית לקבל מתנה מהקב"הלהבה=)
מזל טןב! ואת מתוקה! מאוד!שטות
מאחלת לך שיהיה בלי כאבים ותמיד תמיד תזכרי שזה מתנה וזה סימן לתקינות של הגוף
מזל"ט.....אביגיל=)
מזלטוב... ברוכים הבאיםjhv12
מזל טוב נשגבת מבינתך
מזל טוב!! איזה מרגש בצל ירוקאחרונה
לא רוצה...אנונימי (פותח)
בס"ד
אח שלי גילה שאני מאוהבת (שוב) בחבר שלו. אותו חבר... אבל הפעם הגיל בהחלט מתאים לקשר כזה...
למה הוא צריך לדעת הכל?
וחלמתי חלום
אני עובדת בעבודה ובאותו מקום שגם הוא עובד ואנחנו מכירים, ואז חברה שלי אומרת לי שבגלל שאני מכירה אותו דרך העבודה היא רוצה שאני אכיר בינהם... ואני שלא נעים לי מציעה לו אותה והוא מנימוס מסכים למרות שהוא רוצה אותי(לויודעת איך בחלום אני יודעת את זה) ואחרי כמה חודשים הוא מודיע לכולם בעבודה שהוא מתארס.
אני יודעת שזה אמיתי, אבל זה בהחלט יכול לקרות... מה הייתם עושים במקרה כזה???..
אפילו לא בצחוק!ברוקולי
^^^^^^^^^!!!!נדנדה כתומה.
אוי איזה באסהשִׁירָה
והאחים האלה שתמיד חושבים שהם צריכים לדעת הכל.. לדפוק אותם בפטיש של שניצלים וזהו.
אווח!
לא יודעת מה הייתי עושה
אבל אל תדאגי,איכשהו הכל יהיה טוב בסופו של דבר
מה אני הייתי עושה: (ומה באמת עשיתי)תולעת השני
לפני כמה שנים, (לא מסגירה כמה! ) כשהייתי בחמישית, חבר של אח שלי הגדול היה בישיבה ליד הבית שלי במשך שנה.
הוא היה בא לבקר את אח שלי מידי פעם, אבל חוץ מזה, האוכל בישיבה שלו היה די מגעיל, ואף פעם לא היה מספיק אוכל לכל הבחורים, אז הוא היה בא לאכול אצלנו המון פעמים. ככה שיצא שהוא בילה המון זמן אצלנו, ודי הפך לבן-בית.
האמת? כבר בפעם הראשונה שראיתי אותו איזה פרפר מתח כנף בבטן שלי.
וככה, במשך שנה, פרפרים עשו סלטות בפנים ואף אחד לא ידע.
בסוף השנה הוא עבר לישיבה אחרת ושירת בצבא, ומאז ראיתי אותו רק פעם אחת בפורים לפני... (מגרדת בראש ומנסה להיזכר...) שלוש שנים, אולי?
ו...זהו! במשך כל אותה שנה של החמישית וכמה שנים אחר-כך לא עבר יום שלא הייתי חושבת עליו. הלוואי שאני מגזימה 
אבל לא.
מכל מיני סיבות אמיתיות או סתם בראש שלי חשבתי שאולי הוא הרגיש משהו כלפי גם כן. (האצבעות שלי רוצות להקליד: "אולי הוא הרגיש, ועדיין מרגיש, משהו כלפי" אבל אני מנסה לנפץ את האשליות...)
מה הייתי עושה?
- אומרת לאמא / אח שלי כבר באותה שנה שהוא מוצא חן בעיני, שיבדקו מה שלומו מידי פעם, ושלקראת סוף התיכון, ננסה לצאת. (כמובן, אם גם הוא בעניין)
- מגלה לאמא שלי כיום שכבר מהחמישית אני חושבת עליו ושתברר מה הוא עושה כיום, אם הוא עדיין פנוי, ואם יש על מה לדבר. (שוב, אם הוא בכלל מעוניין)
- מוצאת גורם שלישי שאיכשהו ייצור איתו קשר וייברר מה המצב שלו כיום.
מה באמת עשיתי? כלום!
כמו שגם את אמרת, הגיע הגיל שמתאים לקשר כזה. שנינו בגיל מתאים יותר עכשיו, אולי הוא עדיין פנוי (אין לי מושג) ואמא שלי אפילו הזכירה את השם שלו, בעקיפין, בהקשר של דייטים וחתונה.
אבל לא סיפרתי לאף אחד! ועד היום אני עדיין תקועה בתוך הראש של עצמי, חושבת "מה היה אם..." ו-"אולי עדיין אפשר..." אבל לא אוזרת את האומץ לומר לאף אחד שאני מעוניינת בו, שאני עדיין חושבת עליו. (למרות שבתדירות יותר פחותה מבעבר)
ת'כלס, עיצתי בעניין היא, או:
1. לעשות משהו בנידון. (לצאת לדייט, לבדוק אם הוא בכלל בכיוון, לבדוק -אפילו אם רק בצורה תיאורטית - אם יש ביניכם התאמה מעבר למציאת חן) או:
2. לשכוח ממנו. להתגבר. להוציא אותו מהראש ואף פעם לא לחשוב עליו בהקשר הזה שוב.
אבל שוב, לא עשיתי כלום מכל מה שכתבתי. (הגיע הזמן שאני אקשיב לעצות של עצמי! )
אני מקווה שזה עוזר, אני מקווה שייצא מהסיפור הזה משהו טוב.
אם זה מעודד - תדעי שאת לא היחידה.
בהצלחה!
(אין לי כל-כך מה לומר לגבי מה שאמרת על כך שאח שלך יודע, אבל את יכולה לגרום לזה לעבוד לטובתך! להתגבר על הפדיחה, ולבקש מאח שלך שיכיר ביניכם בצורה רשמית, ואולי בחתונה שלכם הוא ייקבל את הקרדיט על השידוך )
מאמילה, לדעתי פשוט צריך להתגבר על זה שונמית
אני ממש ממש מבינה איך את מרגישה.
בוא נתחיל מזה- דבר ראשון, את צריכה לבחון את עצמך למה "נדלקת" עליו. הוא חתיך? יש לו מידות טובות? הוא כאריזמטי? או שהוא "מה שהלב שלי בחר"?
דבר שני- תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שאת מאה אחוז בסדר. זה הדבר הכי טבעי שיש. זה מראה שאת נורמלית. ואם דבר כזה מעולם לא קרה לך, אז מזל טוב, אהבה ראשונה.. זה באמת תחושה אחרת מסתם לחבב מישהו, אני מבינה.
אז את לא נלחמת עם עצמך עכשיו.
את מבינה שהדבר הכי קיטשי והכי קלישאתי הוא באמת נכון- הזמן מרפא את הפצעים... זה עובד. את חושבת שאת לנצח תסתובבי עם התחושה המעיקה הזאת בלב ועם הבלבול ועם המצבי רוח המוזרים ועם הריקנות, אבל זה עובר. תני לעצמך זמן.
את יודעת מה? את אפילו מתישהו תשכחי אותו. לא ממש להאמין, אני יודעת.
עכשיו.
את צריכה לבדוק את עצמך היטב. בת כמה את? אם את עדיין בתיכון, אני אישית לא חושבת שיש עניין לפתוח דברים בשלב זה. אם את אחרי, ונראה לך שיש בסיס הגיוני וערכי לעניין, אז למה לא? אולי אח שלך יורד עלייך על זה, אבל אם זה חבר טוב אז הוא בטח ישמח להיות גיס שלו. 
אבל, אבל, אבל, תבדקי שלא סתם התלהבת עליו. תוודאי שיש עליו. שהוא בחור טוב וערכי ומה שאת מחפשת. אל תתני ללב להוביל לך את החיים. מספיק שהוא מנהל אותך מבפנים..
אבל תני לעצמך להרגע. ותהיי מחושבת. את תברכי על זה.
אם את מגיעה למסקנה שזה לא שייך עכשיו, אז תעשי לעצמך טובה- תצאי ממנו. זה ממש ממש קשה, אני יודעת. אבל זה יהיה לך טוב.
דבר ראשון, אם זה אפשרי- תמנעי מלראות אותו. גם אם זה הדבר שהכי בא לך לעשות. תתנתקי ממנו לחלוטין.
דבר שני, תמצאי לעצמך חיים. תעסיקי את עצמך בכפייתיות בכל דבר שהוא לא הוא. מה את אוהבת לעשות? מה עושה לך טוב?
תפגשי עם בנות. עם אנשים. זה ממש משחרר.
תעשי ספורט, תרקדי, תתפרעי.
פשוט תנסי להוציא אותו מהחיים שלך. עם פינצטה. כמה שזה הכי כואב. תמחקי אותו.
זו עצתי.... אני מקווה שזה שייך בשבילך. אם את מעוניינת בכיף את יכולה לפנות אליי. 
העיקר שאל תכנסי לבאסה בגללו.
יום טוב.
מוריה.ר =)
סתם בא לי לפרוק פה..
( זוכרות אותי בכלל?
)
( זוכרות אותי בכלל?
)מווורייק! כפרות! סתם אחת
[אותי אתן זוכרות? ]
אתן לא כאלה קשישות ברוקולי
מה קרה יקרה???
החופש עושה לך רע ?
מוריווולההה*בננית*אחרונה
כ'כ מתגעגעת :*
עולות- 500. זוג שני בחצי מחיר.נדנדה כתומה.
[יענו- 2 ב750]
מחזיקות ממש טוב.
מחליקות אני לא יודעת.
והן נוחות. ממש
[זאת שלא הולכת עם מגפיים או נעליים סגורות בכלל, אבל אמאשלה הולכת רק עם נעליים שבאמת נוחות לה.]
450שוקו =)אחרונה
ולא מחליקות
מה אתם אומרות?אנונימי (פותח)
יש מישי מהאלפנה שלי שפעם היינו ממש חברות, באמת. היינו מדברות על הככל ואומרות מה שחושבות.. היינו יכולות לשבת באמת במשך שעות ולדבר. ושלא תבינו לא נכון- לשתינו זה היה טוב!!
ולפני בערך חצי שנה (אאל"ט זה היה בסיוון) קרה משו שלוידת למה עשיתי אותו ולמה היא הגיבה ככה ועדיין לא כל הפרטים ברורים (וזה לא היתה אשמתה של אף אחת אבל הרוב בגללי..) ומאז לא דיברנו. בכלל! רק לפני יום כיפור ניסית מלא להשיג אותה ולא הצלחתי ובסוף (אחרי יו"כ, לפני הושענא רבה) הצלחתי דבר איתה ולבקש את סליחתה.. והיא באמת שמחה שהתקשרתי(לפחות ככה היה נשמע, אבל בעיקרון בדר"כ הייתי מזהה את המצברוח שלה לפי הדיבור...) והיא אמרה שהיא באמת סולחת ואני חמודה שהתקשרתי.
מאז אבל עדיין לא דיברנו...אולי רק קצת חיוכים כזה מנומסים כשעוברים אחת ליד השניה ברחבי האולפנה...מה שלא היה מלפני. וזה כבר אולי שיפור טוב..
עכשיו יש בי משו בלתי מוסבר (בעצם קצת כן) להתקשר אליה ולדבר איתה. ויש לי משו להגיד לה... לא הרבה, ואני יודעת שאם אני באמת אתקשר יהיה רע של שתיקה ומבוכה אבל אני חושבת שזה יהיה לי ולה חשוב.
קיצר, מה אתם אומרות? לדבר איתה או לא?ואם כן, איך לדבר? ומה?
תודה הכיאתם באמת עוזרות. וסליחה על הבלאגן..
לפי דעתירותם333
אין לך מה להפסיד..כי גם לי הייתה חברה שהתרחקנו ואז העזנו סוף סוף לדבר על זה באמת ופתאום גילינו פול בעיות שניסינו 'להכחיש' ולהשכיח אותן..וגילינו ששתינו בערך שפטנו אחת את השניה כל הזמן וחשבנו אחת על השניה דברים מגעילים..ובסוף פתרנו את זה וחזרנו להיות חברות טובות!רק בזכות זה שהעזתי לגשת לדבר איתה באמת.אבל זה דוגמא די קיצונית,ואם את מתארת מקרה של פחות מריבות וזה אז באמת אין לך מה להפסיד וכדי לך להתקשר אפילו אם לא יהיה נעים בהתחלה...בהצלחה!
לדעתי זה ממשיך בחיוכים כאלה בינכיםjhv12
כי לאפ אחת אין תאומץ להתחיל לדבר רגיל נורמלי וליפתור תבעיות.
כי לפי מה שכתבת זה ניראה שלשתיכם בא לחזור קצת הרבה לחברות.
תתקשרי תיהיה אמיצה ותגידי הי מה קורה.
רציתי לדבר איתך על מה שהיה. ואני יודעת.שזה לא נעים לדבר על ה.
אבל צריך וכדאי ושווה... אז בא לך ליזרום?
ואז תראי לפי התגובה שלה ולפי מה שאמרת שאת קולטת.אותה...
ותזרמי.
בעזרת ה ובעזרתך זה ילך אחלה.
בהצלחה נשמה.
ודרך אגב יפה שאת לא מוותרת על חברות .. זה מראה הרבה... לדעתי.
יום טוב
כי לפי מה שכתבת זה ניראה שלשתיכם בא לחזור קצת הרבה לחברות.
תתקשרי תיהיה אמיצה ותגידי הי מה קורה.
רציתי לדבר איתך על מה שהיה. ואני יודעת.שזה לא נעים לדבר על ה.
אבל צריך וכדאי ושווה... אז בא לך ליזרום?
ואז תראי לפי התגובה שלה ולפי מה שאמרת שאת קולטת.אותה...
ותזרמי.
בעזרת ה ובעזרתך זה ילך אחלה.
בהצלחה נשמה.
ודרך אגב יפה שאת לא מוותרת על חברות .. זה מראה הרבה... לדעתי.
יום טוב
פשוט אחרירותם333
תקופה ארוכה שבקושי דיברנו באמת אזרתי אומץ,ושלחתי לה הודעה של בואי ניפגש בבלהבלה (אנחנו גם שכנות) ואז הוצאנו הכל זה פשוט הגיע לזה.
מה אומרים?ברוקולי
בפשטות- מה שזורם ויוצא..
זה לא טקס מלכותי שצריך להכין את נאום המלכה..
תדברי איתה שיחת חצר,
ומשם יזרום כבר..
מה אני אומרת? ברוקולי
שאת חמודה מאוד!
מממ את יודעת משו? יש לפעמים חבורויות שהם הכי טובות והכי נכונות לזמן מסוים! ולפעמים הם חונקות וצריך ספייס.. אבל אפחד מהצדיים לא מסוגל לתת את הספייס הזה, ואז מה קורה? 'בום-מריבה'
והרי כולנו בנות- וכולנו לא מוותרות על הכבוד שלנו, ואחרי הפגיעה הזו- קשה מאוד לסדר את ההדורים.
ואז כועסים.. ומתרחקים.. ונשמע שכל אחת עמוק בלב- רוצה את זה- אבל לא מוכנה לעשות את הצעד.
בעיני- עצם ההערכה שלה בסליחה שלך [ואני מעריכה מאוד!] מראה כי כן היה כאן משו אמיתי- שיכול לחזור ולהבנות.
אבל הפעם הוא יבנה בצורה טובה ובריאה יותר.
אני בעד- באמת.
זה אומץ- אבל אומץ ששווה את זה.
תראי אותה יום אחד באולפנא- אם זה פנימיה- תזמיני אותה לתה ועוגיות בדשא, או את גרה בבית - תיצרי איתה שיחה ראשונה באולפנא ואז תזמיני הביתה לקפה ועוגה..
תדברו בניכן- תשבו לעכל את הדברים ותבינו מאיפה הקושי נובע -
ובעז"ה תבנו שוב את החברות שהיא בריאה וטובה!
ספרי לנו מה קרה בסוף!
בהצלחה
זורמת עם ההודעה ששלחת.jhv12
מה הבעיה!? כל הכבוד!ברוקולי
מה כתבת לה?נעומה=)
אולי זה הרתיע אותה הניסוח הזה?ברוקוליאחרונה
כמה שזה כואב,
את תאלצי לקבל את זה שהיא לא רוצה כרגע.
אולי יולד יום אחר.
גדולה ממני.
[מזמינה לאישי..]ברוקולי
התייעצות קלה-אנונימי (פותח)
אני בשרות לאומי, מדריכה באולפנה.
מישי מהאולפנה שממש אני בקשר איתה, סיפרה לי שהיא הלכה לבד בלילה ומישו בא ונגע בה והטריד אותה.
היא ממש ממש פגועה...ברמה שאי אפשר לתאר.
והיא ילדה באמת חמודה.
אבל בגלל דברים שקרו לה בחיים ממש אין לה אמון. בהרבה אנשים.
ועכשיו היא נמצאת במצב ממש מסובך.
ומטופלת אצל אנשים מקצועיים ועובדים סוציאלים ופסיכולוגים.
והיא לא מוכנה להגיד את זה עכשיו לאף אחד. בשום אופן.
כי האנשים האלו באמת הורסים לה עכשיו את החיים.
ואני לא יודעת מה לעשות.
כי אין מצב שאני רק משאירה את זה אצלי ולא אומרת לאף אחד.
אבל אני הכי בעולם רוצה לכבד אותה. ולעשות מה שהיא רוצה.
אני לא יכולה לעשות לה את זה.
אני באמת מרגישה שיש לה אמון בי.
ואם אני יגיד את זה למישו, גם בי היא לא תאמין יותר.
ואני יודעת שזה יהרוס אותה לגרי.
היא גם ככה שבורה עכשיו. באמת ילדה מסכנה.
אם יש לכם אולי רעיון מה אני צריכה לעשות. אני ממש מבולבלת ומתלבטת.
לדעתי,נושי104
את צריכה למצוא איזה מישהו מהצוות באולפנה, מחנכת\ר"מ\מורה מקצועית\המחנכת שאיתך, שאת באמת סומכת עליו, שהוא לא איזה אשכנזי מקובע - 'מה, ברור שצריך לספר'. ותתייעצי איתו, איך עושים את זה ככה שזה לא יפגע בה..
אולי גם שהמורה או היועצת תיקח אותה לשיחה, בהקשר אחר, ואז לאט לאט כזה תשאל אותה על זה. [לא באופן ישיר כמובן] ואז גם היא אולי תוכל להגיע ללב שלה, וכבר יהיו יותר אנשים בסיפור..
ואת נשמעת אחלה מדריכה, ממש בהצלחה!!
לפי דעתי זאת גזענות! וסטיגמות שגויות!ateretfa
אני מסכימה! אבל לא מכובד לנזוף בה מאנונימי.ברוקולי
אני חושבת שלא מכובד 'לנזוף' ככה.*בננית*
תמיד יש אישי...
והיא מן הסתם הייתה מתנצלת (בלי קשר למקרה ספציפי)
שבוע טוב!
והיא מן הסתם הייתה מתנצלת (בלי קשר למקרה ספציפי)
שבוע טוב!
הייתי פונה באישי - אם לא הייתה מגיבה באנונימי..ברוקולי
חח תנוחו חמודות. נושי104
אני גם אשכנזייה, ולא מקובעת, ויש עוד אלפי אשכנזים לא מקובעים סביבי, אוקי?
זה ביטוי.
זה ביטוי.
זה נכון, אבל גם לא צריך להעלב. זה אופי נכחד.. שונמית
ממ...*בננית*
דבר ראשון - לתת לה אהבה כמה שאפשר.. את מן הסתם יודעת את זה, אבל זה שיא החשוב.
חוץ מזה, אפשר לפנות לכל מיני ארגונים שמטפלים בדברים כאלה (ללא ידיעתה!) לשמוע עצות איך לעזור לה, וליישם אותן.
אם הם אומרים לומר דברים מסויימים, אז ללכת לדבר איתה על זה.
לדעתי עצם זה שתהיי שם בשבילה, תעניקי לה אהבה, תביני, תתמכי ותקבלי אותה זה הכי יעזור.
ותזכרי שאמון באנשים וכו' זה דבר שלוקח המון זמן. תני לה את הזמן, ועם זה תקשיבי לה ותהיי שם בשבילה...
לפעמים אנחנו הולכים רחוק עם פתרונות יצירתיים ולא רואים שהפתרון ממש מתחת לאף! לדעתי זה בעיקר עניין של הבנה והקשבה
המון ב"הצלחה! שפיצית!!!
- כלל ברזל -ברוקולי
תמיד!
בכל תפקיד! גם בסניף!
לא מבטיחים שלעולם לא תספרי! לעולם !!
ואם את מפחדת על האמון את יכולה להגיד משו בסגנון "אני מאוד אוהבת אותך אבל אם צריך אני יגיד ל.. רק כי אני מאוד אוהבת אותך ורוצה שיהיה לך טוב! "
בהקשר שזה קרה כבר-
לדעתי- הכי חכם שאת תהיי זאת שמדובבת אותה ללכת לספר למי שרלוונטי.
לאט לאט שזה יבוא ממנה.
והכי חשוב- תרעיפי עליה המון אהבה, חום
תקשיבי לה, תפנקי אותה!
ושיהיה בהצלחה
את מוזמנת להמשיך להתייעץ גם באישי!
האנשים המקצועיים הרסו לה את החיים?מקום בעולם
כי אם כן,באמת אין מטרה שתספר להם עוד..
אבל,אם את רואה בזה ממש צורך,תלכי לספר,כי עד כמה שהיא מאמינה בך,בסופו של דבר זה לטובתה.
רוצה לקחת על אחריותך שמשו יקרה הלאה? אני לא הייתי רוצה..
ותאמיני לי,הייתי במקום שלה,ואני עדיין לפעמים..
תנסי,כמה שיותר! -לאהוב אותה,לכבד אותה,וכמובן,לדובב אותה עד גבול הטעם הטוב..
בהצלחה!
.וואי..אנונימי (פותח)
אני נפגעתי כל כך הרבה פעמים והאמון בבני אדם ירד.
זוכרת שהייתה לי מדריכה אחת שהכי הפגינה חום ואהבה ודיברתי איתה מלא...
על כל כך הרבה דברים שהיו לי, ואחר כך התברר לי שהיא העבירה למחנכת וליועצת והם דיברו איתי וניסו לעזור, מה שעוד יותר הרס.
זהו, עד היום אין לי אמון בה... ובכללי קשה לתת אמון מהר לאנשים.
בבקשה תקחי ראש תגדילי. לא תמיד הדבר הטוב זה ללכת לספר.
בהצלחה!
מאוד תלוי!ברוקולי
מסכימה שלא כל דבר המדריכה צריכה לספר.
אבל הרבה פעמים- יש דברים שכן יש חובה לספר ! וגם אם בעניים שלך זה להרוס את 'החיים'
בד"כ זה יתברר אח"כ כהצלת חיים.
כמו בכל דבר- כמו בהתעסקות עם כל נשמה
צריך להיות חכמים- אין רשימת מכולת.
בהצלחה.
אם הבטחת שלא תספרי אז אל תספרי!אבודה!
^^בכל מצב!! זה יהרוס יותר משיעשה טוב.ילדה אחת!!
זאת אני הראשונהאנונימי (פותח)
לפתוח איתה את הנושא? או רק שהיא באה אלי?
כמובן שלהקשיב ולאהוב הכי זה הפיתרון,אבל לא לעשות מעבר?
להשאיר את המצב ככה? כמו שהוא?
וסליחה שככה מלא שאלות.
בסוף אני היה המסכנה
והיא באמת ילדה מאמי. ושמחה והכל.
והיא ממש מוכשרת ומסתירה הכל מכולם.
אבל מה לעשות איתה?
והיא כבר אולי מצטערת שאמרה לי.
היא רצתה שזה ישאר רק בינה לבין עצמה.
ובטעות סיפרה לי.
אבל כנראה שבאמת לא יכלה עם זה לבד.
ה' יעזור. באמת.
ותתפללו. חזק חזק.
שהיא לא תיפול ולא תתיאש.
כי היא מסכנה פול.
והרבה בנות במצב שלה היו עושות את זה.
והיא בכללי בדיכאון כי חברה שלה כמעט נסתה להתאבד.
וכנראה שבגלל שהיא עברה משו דומה.
לאט לאט אני מדובבת אותה.
אולי בכלל היא לא תצטרך פסיכולוגים ודומיהם,
כי אני עושה את עבודתם נהדר.
עד כאן שיתופי.
אשמח מאוד לחיזוקים ועצות.
וחיזוקים בשבילה.
תגידו גם ואני יעביר והיא בטוח תשמח לקבל.
תשמח מאוד אפילו.
אל תפני אליה..אם היא באה אלייך תנסי לעזור...אבודה!
אני אשמח לדבר איתך באישי,בתור אחת שעברה התקפה מינית...
מממברוקולי
את מוזמנת לפנות .
רציתי לכתוב תגובה ארוכה- אבל נבצר ממני הזמן אולי בהמשך.
בגדול- זה מתחלק ל2
והקו גבול מאוד אפור
בין מה שחייבים לספר - לבין מה שאפשר להחליק.
אני מחכה לך ממש!
נפוץ אצל בנות שירות...אוסנת
חשוב שתביני, שאת לא מחליפה אנשי מקצוע.
את יכולה להיות אוזן קשבת נהדרת, אחות גדולה ובוגרת שמוכנה להקשיב ולקבל בלי דרישות וביקורת.
אבל את לא מחליפה.
כמו שהם לא באמת הורסים לה את החיים.
הם פוגשים אותה במקומות הכי רגישים שלה, הכי כואבים. והמקומות האלה הם שהורסים את החיים. הם רק "מייצגים" אותם כביכול.
לכן שיתוף פעולה בינך לבין אנשי המקצוע יכול להביא הרבה ברכה. משום שאת דמות חיצונית שיותר קל לה לשתף.
אל תדאגי, אני בטוחה שאנשי המקצוע יודעים מה גורם לאותה חניכה להכל.
טיפונת נסיון - ולא צריך שיספרו לך כדי לראות מקילומטרים תסמינים של פגיעות מיניות.
עקרונית, את יכולה לשתף איתם פעולה - להתייעץ איך לעזור וללוות, גם בלי לספר להם מה שהיא סיפרה לך.
ולמה עקרונית? כי חלה עלייך חובת דיווח.
כל מבוגר באשר הוא, ששומע על פגיעה מינית שנעשתה בקטין, חייב לדווח על זה.
במקומך, הייתי יוצרת קשר עם העו"ס שמטפלת בה, ואומרת שיש פה משהו שאני חייבת לדווח, ואם היא מבינה לבד למה אני מתכוונת.
עוד משהו.
אחרי ה"חשיפה" הגדולה של הפגיעה, אחרי שהיא סיפרה לך,
יש תקופה של בהלה והתכנסות, אפילו שנאה כלפייך.
תמשיכי לנסות ליצור איתה קשר, לשמור על יחס בינכן, אבל לא להכנס איתה לעומק. כי כאמור, את לא איש מקצוע, ואין לך כלים לטפל במה שיצוף שם.
מה שאני הולכת להגיד זה לא אותו דבר אבל דומהשוקו =)
יש לי חברה שהיו לה הפרעות אכילה על סף האנורקסיה,
החברות היו מודעות לזה וניסינו לדבר איתה וכו' וזה לא עזר - גם המדריכה ראתה את זה
אבל היא [החברה] ידעה להסתיר את זה מההורים וממי שצריך
באמצע השנה היה למדריכה שלי ולאותה חברה ריב ענק וחברה שלי לא דיברה איתה
אחרי שהסיפור נגמר מתברר שהמדריכה שלי דיברה עם המורה שלי ועם העובדת סוציאלית של האולפנה על זה ולקחו אותה לשיחות וגם למכון לנערות ונערים עם הפרעות אכילה פעם בשבוע
במבט לאחור היא אומרת לי [החברה] שהיא מבינה אותה והיא שמחה שזה קרה
המדריכה שלי ידעה שהקשר שלהם ייפגע אבל בשביל החניכה שלה היא דיווחה ובסוף יצא מזה רק טוב [ד"א הן השלימו והן בסדר עכשיו]
עכשיו אני לא יודעת מה הסיפור אצל חניכה שלך, אם הפסיכולוגים שלה באמת פוגעים בה או שהיא רק רואה את זה כך כרגע, מה שלא יהיה תקחי את זה בחשבון שאת יודעת דברים רק מנק' המבט שלה - תראי את הצדדים האחרים ותבררי אותם
תזכרי שגם אם יילך הקשר אבל זה יעזור לה - עדיף שהוא יילך
ב"הצלחה!
לא יודעת מה המדריכה סיפרהברוקולי
אבל הרבה פעמים אחרי שעוברים תהליך וטיפול
אוהבים ומעריכים תמדריכה
כמו ששוקו סיפרה.
בואנה חברותתת לא להגזים!מה אתן נתפסות על מילה?!נעומה=)
לספר. יש רמות של להפגע... עדיף שתפגע ממך ולא תחטוףשונמית
שריטות לכל החיים.
אבל, את יכולה להגיד למישהו שקשור אליה, שהיא אוהבת, ושהוא יגיע לזה כביכול ממנה. שישאל שאלות שיובילו לזה. שהיא לא תבין שזה ממך.
אל תעודדי אותה לספר, יש מצב אח"כ היא תתחרט על זהאבודה!
אם היא מיוזמתה מספרת,תקשיבי לה...
לדעתי,עץ על מיםאחרונה
תשאלי אותה!!!!
היא מבינה ורוצה בטוח להתגבר על זה
את חייבת לשאול אותה.
זאת דעתי. ובכללי אני מאד מאד מאד נגד ללכת מאחורי הגב. זה הורס אמון בטירוף.
ואל תפני לאנשי המקצוע שמטפלים בה! רק באישורה!
אם תבואי ותשאלי היא תסמוך עלייך יותר גם אם זה יראה בהתחלה להפך.
זאת דעתי. הרבה יסתרו אותי אבל דעתי בעינה עומדת.
היא מבינה ורוצה בטוח להתגבר על זה
את חייבת לשאול אותה.
זאת דעתי. ובכללי אני מאד מאד מאד נגד ללכת מאחורי הגב. זה הורס אמון בטירוף.
ואל תפני לאנשי המקצוע שמטפלים בה! רק באישורה!
אם תבואי ותשאלי היא תסמוך עלייך יותר גם אם זה יראה בהתחלה להפך.
זאת דעתי. הרבה יסתרו אותי אבל דעתי בעינה עומדת.