פורום בת מלך - פנימה (עמוד 4)

לא עונה לך ממקום של נסיון רב שנים או מקצועי..

אבל מה שמרגיש לי כי גם לי יש תקופות כאלה,התקופות האלה באות בעיקר שאני רואה סרטים או סדרות..

או לומדת על הנושאים האלה..

אני יגיד לך מה אני עשיתי היה לי את זה ברמה ממש מוקצנת כי נחשפתי לפונוגרפיה אז היה דברים מעבר כמו ילדות שעמדו מולי דמיינתי אותם לא צנועה..פשוט בטבעי בלי שניסיתי לחשוב על זה קפץ לי ישר..

פשוט התפללתי שיעבור לי..והפסקתי לראות דברים ויותר שמרתי על עצמי מבחינת מה אני רואה אפילו ברחוב..ובאמת עבר ב"ה..
יכול להיות שאצלך לא ברמה כזאת אבל על העיקרון..

וגם אולי תלמדי על הנישואין מהזווית היהודית 

שזה ככ טהור ואמיתי..

ובתאכלס זה טבעי לכולם ספושלדבר קופצת בהם המחשבה הזאת..פשוט לעבוד על נקייות בראש דרך העיינים ..

מקווה שעזרתי והבנת..

היתה תקופה שהייתי בסיטואציה דומה- לראות אנשים ולהבין, רגע, הם נשואים/יש להם ילדים, זה אומר שהם היו ביחד. זה מוזר.

לא משנה כמה אמרתי לעצמי, כן, גם הם בני אדם, עדיין קפצה לי האסוציאציה הזאת כל הזמן.

בסוף הרגלתי את עצמי לומר ש בנאדם, נכון, אבל זה לא העניין. להתמקד באיזורים אחרים בגוף, או טוב יותר, מאחוריו, ולהתייחס כישות מופשטת. כשהצלחתי, התחלתי לחזור ללהסתכל על אנשים בתור אנשים עם גוף ולא רק עם נשמה, אבל בעדינות יותר, כדי להמנע מהאסוציאציה הקודמת.

זה עדיין קופץ לי לראש לפעמים, במיוחד אחרי החתונה. אבל הרבה הרבה פחות, אין מה להשוות, ו אני יודעת טוב יותר איך להתמודד עם זה. לחזור ולהתייחס - לאותו אדם לפחות - כנשמה חסרת גוף, ולאט לאט לחזור.

בהצלחה!

ממה שידוע לי יש כמה פורומים כאלה

בכל מקרה יש גם את בנות בוגרות שזה לגילאי 18+

ל@ברוקולי

@מקום בעולם

שזה מסריח?

זה לא מסריח פשוט לא הזמן להוציא תכח הזה

פשוט רוצה להוציא אותו עם בעלי ..

ולא לבד שזה בא ממקום הרבה פחות קדוש..נטו מקום של תאווה

קודם כל-

זה לא בהכרח מגיע מ"מקום של תאווה".

הקב"ה ברא את הגוף שלנו כך שפעולות מסוימות עושות לנו טוב

ופעולות מסוימות עושות הרבה טוב/נעים/עונג וכו'

ובכוונה.

עד כמה שידוע למדע כרגע,

השימוש היחיד של האבר הזה- היא להנות. לעשות לך טוב.

עכשיו, נכון, יכול להיות, הוא לא נברא כדי לעשות לך עכשיו טוב.

אבל באופן כללי- לזה הוא מיועד.

אם את רעבה, ואת אוכלת כדי להשתיק את הרעב- זה לא נקרא מילוי תאווה, זה נקרא מילוי צורך.

את את צמאה, ושותה כדי שיפסיק לכאוב לך הגרון- זה לא נקרא מילוי תאווה, זה נקרא מילוי צורך.

אם את עייפה, ונשכבת במיטה ומרגישה רוגע שמתפשט לך בגוף- הוא לא נקרא מילוי תאווה, למרות שזאת פעולה שעושה לך טוב. זה מילוי צורך בסיסי שד' ברא בך.

ברור שעדיף להנות מזה עם בעלך, ולא לבד.

אבל כל עוד לא נשואים, ואין אפשרות, לא כדאי להצטער הרבה על מה שהיה.

להשתדל להמנע, להמעיט- אולי (מחלוקת הלכתית). אבל כבר היה מעשה, והרגשת צורך לעשות משהו עד ש, זה בסדר. אפשר לנשום. לרוב השיטות זה לא אסור.

[ו עם בעלך זאת תהיה בעזהי"ת חוויה אחרת לגמרי, חוויה שכוללת גם נפש ולא רק גוף.]

וואי אהבתי תתשובה ממש

את מאירה את זה באור אחר..

מרגיעה

בעיקרון אני יודעת את כל הדברים האלה..

(אבל לא מרגיש נעים לכתוב פה את אז אני ינסה להתנסח עדין..
זה מקום של תאוה באוננות יש הרבה תאווה.אני יודעת שהלכתית זה לא אסור לבנות
אבל לחשוב ולדמיין דברים לא צנועים זה בהחלת נכלל ב"לא תתורו".. זה מה שמצער אותי..)

(ברור בע"ה בגלל זה כתבתי שעכשיו זה מקום יותר נמוך מאשר אחרי החתונה)

(אוח מרגיש לי ככ קטנוני לכתוב את זה)

אבל איך מאוננים ?איפשר לאונן בלי לא לחשוב כלום..?

טוייב את לא חייבת לענות כבר..

בהחלט

נכון. אבל, בנחת,

משתדלים להמנע, עושים הכי הרבה שאפשר. מחשבות לא תמיד נשלטות. לפעמים נופלים. יודעים שזה הדבר הלא נכון, מחזיקים בזה חזק חזק, ועדיין הפיתוי גובר ונופלים.

זה לא נחמד, זה לא אידיאלי, אבל זה קורה. וזה אנושי ונורמלי וטבעי.

(יכול להיות שכדאי לנסות להפטר מזה, לפחות מהמחשבות. ע"י הגבלה/ירידה הדרגתית, כי מהירה תהיה קשה עד בלתי אפשרית למחשבות שזה תחום פחות נשלט. אם את רוצה הדרכה יותר ספציפית מוזמנת לפרטי, כתבתי בכוונה לא מאנונימי. התמודדתי- לא בתחום הזה, אבל עם דברים דומים בעבר.)(אני זאת שכתבתי את התגובה למעלה, אם בא לך אני יכולה לתת שמות שימליצו עלי שאני אדם אמיתי ונורמלי והכל)

אבל יודעת שכדאי מאד להיזהר משרלטנות בתחום. שימי לב. סומכת עלייך.

הבנתי שאצל הבנים הם די מוכרים.

אבל האמת שאין לי מושג.

הם לא מבקשים תמורה או משהו והכל אנונימי ממש....

איזה עוד אמצעי זהירות ואבחנה יש?

זה חשוב. כי לפעמים אלו יכולות להיות דעות קיצוניות והפחדות. אז שימי לב.
בגלל שזה מגיע מהפן הדתי ולא מהפן הטיפולי נטו- צריך לבדוק לעומק כדי לא לקבל יהדות מעוותת ופגיעה בנפש.

התקשרתי אליהם לפני כמה ימים.

היא(שלוחה לנשים,כפי שהזכרתי לעיל) הסבירה לי בערך מה מי מו

קיצור,,

זה לקחת חוברת וללמוד אותה,

לעשות תענית או כמה תלוי אם זה רק מחשבה או גם צפיה או דיבור וכולי

ולתרום איזה סכום (היא הציעה 18 שח) לצדקה כפדיון נפש

ו..

נשמע לי הגיוני שדבר כזה בהחלט עוזר לכפר,

השאלה שלי האם זה עוזר גם להיפטר מהמחשבות....

(לא זוכרת אם אמרו לי לדבר איתה אח"כ באריכות או משהו...

זה לא נשמע לי כמו הפחדות.

יותר כמו משהו של סיגנון שבזמן האחרון נהיה פחות נפוץ של תשובה..)

(כמובן אם המחשבות לא מפריעות לחיים התקינים, ברגע שהן כן מפריעות או הופכות לאובססיה כמובן שיש צורך לטפל)

דבר שני- בנושאים רגישים כאלו אל תפני למיסטיקה (פדיון נפש כסגולה וכו'). מיסטיקה לא באמת עוזרת.
חשוב שתדברי (כמובן רק אם את מרגישה שאת בדיוק התיאור של הסוגריים למעלה) עם מטפלת מקצועית ולא עם ארגון תורני/מיסטי כלשו. הם פשוט לא מקצועיים מספיק (לרוב) וזה עלול לפגוע וליצור מחשבות ודעות מעוותות על מיניות.
אחרי הכל אנחנו נשים, ואין לנו את איסורי הברית והאוננות. וזה לא סתם. אז חבל שיכניסו לך שאת לא בסדר.


.נ.ב
אם מדובר על גמילה מפורנוגרפיה- שוב לכי לטיפול מקצועי ולא לשרלטנים או אנשים לא מקצועיים ולארגונים מפוקפקים

נ.ב. נוסף:
כפרה או לא, באופן פרקטי זה לא משפיע על ההרגלים שלך. אז סתם חבל על ה18 שקל לפדיון נפש....

אלה מחשבות מסריחות.דוחות.

הן גורמות לי לפחד לחשוב על הגוף שלי,

להרתע ממגע.

(יש לי עוד הרבה מחשבות בכללי, הדימיון שלי פעיל במשך כמעט כל שעות היממה....אבל מזה פחות אכפת לי)

אכן, אלך גם לעזרה מקצועית

(צדקה זה אף פעם לא ביזבוז.. וכנל תשובה. כל שאלתי היתה אם זה גם עוזר, ולכן שאלתי אם יש למישהי ניסיון איתם....)

תודה ממש על ההארות וההקשבה והמחשבה

שימחת אותי, באמת

הייתי מציעה לך לשנות את החשיבה, ולהבין שמין זה דבר טוב. רק תלוי איך.
זה לא מגעיל ולא מסריח, זה חלק מהחיים. וחלק מהחיים הם גם תשוקות ופנטזיות ומחשבות. וזה טבעי.
לא חושבת שזה דורש טיפול כל עוד זה לא הופך לאובססיה.

(מכיון שלא ממש באלי להחשף לגמרי אני לא אמשיך את הדיון, אבל כל עוד אני מרגישה שאני צריכה עזרה ושזה דוחה אותי,יש בזה משהו.....)

תודה בכל אופן!!!!

מכירה נשים שמתנדבות שם באופן אישי, כולן שם מקצועיות מאוד עם הרבה ניסיון והן עוברות הכשרה נוספת לפני העבודה במוקד. ממליצה מאוד לכל מי שיש לה לבטים בהקשר, הן מאוד עוזרות להרגיע כשצריך ולטפל או להפנות לאן שצריך.

אשרייך על ההכלה וההקשבה לכל צד במיוחד כשהם קרובים כל כך אלייך!

טבעי לחלוטין לא לדעת מה לעשות במצב כזה ולכן זה בסדר גמור איך שאת מתנהלת

אם בהמשך תרגישי שיש לחץ עלייך להגיד או לעשות משהו מסוים ותרצי לפעול בדרך מסוימת 

אז שווה להתייעץ עם גורם מבחוץ.

בכל אופן מה את חושבת על המצב מבחינתך? זה נעים לך? נוח לך להיות בתוך זה? מה היית רוצה שיהיה?

זכותך לבקש שיהיה לך נוח ונעים בסיטואציה גם איתן..

שקרים וסודות תמיד מחריבים והורסים. אם מישהי לא אוהבת היא צריכה להגיד את זה, היא לא אמורה להיסחף. אל תגידי את זה בעצמך, אבל תעודדי אותה לומר את זה.

(ואני מקווה שאין צורך להזכיר שיש בכל העניין הזה בעיה הלכתית רצינית מאוד. אל תגידי את זה לבנות האלו כי אין בזה טעם, אבל צריך לדעת את זה)

מה שלומך דבר ראשון?

(לפנות ליעוץ מקצועי זה נראלי הדבר הכי נכון בעולם. בעיקר לאיך להגיב ואיך לא להיפגע ממה שהיה וקורה.

תרצי שאם אמצא מישהי טובה לדברים כאלה שאביא לך מספר?)

יש לזה הרבה דרכים ותרגילים וצורות וכל אחת מגיעה בדרך שלה. משערת שאת אוספת לעצמך כל מיני עצות ויום אחד תתני אותם למישהי אחרת שתבקש. אז את יכולה להתחיל עם העצות שכבר קיבלת.

באופן כללי, אני חושבת שהדרך היא להכיר את עצמך, כמו שמכירים חברה טובה, כמו שמסתכלים על אחרים. להכיר את עצמך החל מהמראה ועד לפנימיות.

לזהות את עצמך בסיטואציות

לתת לגיטימציה (כלומר להרשות) לרגשות, תחושות, מחשבות ורצונות, גשמיים ורוחניים.

והדבר השלישי הוא שתמיד יש לך אותך. את יכולה לקבוע זמן להתבוננות פנימה, ואת יכולה גם לנצל כל דקה פנויה לבדיקה פנימית- איך אני מרגישה עכשיו? אני חושבת שככל שאת מכירה בעצמך, את אוהבת את עצמך יותר, כי את מזהה את הפנימיות הטובה והנשמה הגבוהה שיש בך.

מקווה שיצא מובן

יצא ממש מובן ותודה לקחתי

בכללי אני טיפוס מאד אמיץ, אני גרה בסביבה מורכבת והתרגלתי. חוץ מאקסטרים (באנג'י מצוק, צניחה חופשית, ורכבת הרים בלונה פארק חחח) שממש מפחיד אותי, אבל גם לא ניסיתי, לא יודעת.


במחנות (טיולים עם לינה של הסמינר) התפקיד הקבוע שלי היה להרוג מקקים, לילה אחד העירו אותי משינה להרוג משו, בבוקר קמתי וגיליתי שדרכתי בלי נעל על עכביש ענקקק (באמת משו מפלצתי)...

כן כבר הלכתי לכמה טיפולים והם היו כושלים ברמות ..ואת ממש צודקת 

וכן גם אני מחברה די סגורה וגם אין לי אחים בנים אז עוד יותר..מקווה שגם לי זה יפתח לאט..

תודה על התשובה..

אולי תכתבי לנו גם כמה נקודות משען טובות שיש בך, בחיים?

משהו שאפשר לאחוז בו בתוך הבוץ הסמיך?

(גם אני הרגשתי ככה וזה עבר לי ,לא יודעת עד כמה זה מעודד שכתבתי אתזה אבל שתדעי שזה עובר ואז את נהיית בנאדם יותר עמוק ואמפתי ..לפחות זה מה שקרה לי)

רוצה עצות? או רק השתתפות?

קודם כל לחשוב עם עצמך.. מה את חושבת על המחזור באופן כללי, איך היחס שלך לכל העניין הזה. ואז לחשוב מה יכול לעזור לך להתחבר אליו יותר, לראות אותו מבפנים, להבין למה זה דבר כל כך טוב שיש בגוף.

דבר שלישי, להכין לך רשימה של דברים מפנקים וכיפיים שאת אוהבת לעשות ולאכול ולהיות בהם, ולתת לעצמך כשכואב לך ברחם.. לקשר את המחזור כולו לחוויות טובות. וגם פשוט לשמח את עצמך כשכואב לך.

דבר רביעי. לעקוב אחרי הגוף שלך במהלך המחזור. וגם אחרי הנפש. ולהשוות בין הגוף לנפש בין המחזורים. למשל, אם חודש מסויים היה מחזור ממש כואב, אולי זה בגלל שהתרחש משהו רגשי קשה במחזור הזה, או היה לחץ נפשי.

(מחזור זה מתחילת הדימום, עד הדימום הבא.)

דבר חמישי, לנסות להקל פיזית על הכאבים. נגיד לשים בקבוק חם, לנוח יותר בימים של המחזור. לדאוג לעצמך לתנאים פיזיים יותר נעימים. אפילו לנסות סוגים שונים של פדים או טמפונים או גביעונית, שתרגישי שמקל עלייך.

דבר שישי. לאהוב את הגוף שלך. כמו שהוא. וכשכואב לך- להניח יד על הרחם (אם זה ביוץ אז על הצד שכואב) ולומר שזה בסדר לכאוב. ותודה על שהרחם והשחלות ממלאות את התפקיד שלהן ומניעות בגוף שלך את התהליך של הביוץ והמחזור כולו.. תהליך שבעתיד יתמוך בהריון שלך.

זה מה שעולה לי עכשיו...

והאמת שהמחזור זה פשוט המהות של להיות אישה. להיות במחזור, במעגל. בהתכנסות והתרחקות. זה פשוט דבר עצום. שיש לו את הרובד הפיזי ואת הרבדים שמעל. ושמעתי שיעור שמסביר איך המחזור והתכונות שלו נותנות את הכח לנשים להאמין שיהיה טוב ושהגאולה השלמה תבוא, כי הבנות והנשים רגילות להיות בהסתר ואז באור, בדימום ואז בביוץ.

מקווה שעזרתי 😘

❤❤❤

אפשר למשל לנסות את שיטת שרמן, היא עוזרת (בעיקר להבין איך זה עובד ולמה) וגם מפחיתה כאבים.

לי ממש עוזר לעשות אמבטיה של מים חמים ממש (לא מקלחת, אמבטיה).

כמו שכבר אמרו כאן - לנוח הרבה. אני בכלל לא מבינה למה דורשים מאתנו לתפקד בימים האלו;)

ב"ה אפשר להמשיך. איזה טוב ה', לא ידעתי כמה זה יושב עליי 

אני בת 17 ויש לי כל מיני מחשבות על בנות, מחשבות סוטות על בנות, אני מרגישה שזה כבר לא בשליטה, אני נמשכת בקטע פסיכי לבנות, אני לא מוצאת את עצמי מתחתנת עם בן, אני נמשכת רק לבנות ואני מפחדת שזה לא יכול להשתנות, אני מפחדת שככה אני אהיה כל החיים שלי, מוזרה, דוחה, אני דוסית, לרוב אני הולכת עם מקסי, אבל מה שהולך לי בראש זה בנות, בנות לשכב איתן, בנות לנשק אותן בנות בנות בנות וזה מטריף אותי, אני שונאת את עצמי על זה, כי אני לא רוצה להיות ככה, אני חשבתי כמה פעמים שהיה עדיף אם הייתי מתה. אף אחד לא יקבל אותי, ואני יודעת את זה, כשאמא שלי תשמע על זה היא תעיף אותי מהבית, כשחברות שלי מהכיתה ידעו על זה הם יזרקו אותי מכל המדרגות בלי למצמץ אני דוחה ומגעילה ואני חולת נפש שזה מה שמעסיק אותי אין יום שאני לא מסתכלת במראה ומקיאה מהגועל של עצמי. זה מכוער זה מסריח ואני ממש רוצה לעבוד על זה אבל זהלא יקרה אם כול מי שאני סומכת עליו ידחה אותי פעם אחרי פעם...

כתבתי את זה כדי לראת מה אני באמת חושבת, לא קראתי את זה לפני ששלחתי

 

ממליצה לך להתקשר למוקד נפשך, מוקד אנונימי לחלוטין שמופעל על ידי נשים דתיות מנוסות, מומלץ ממש

https://www.nafshech.co.il/

משהו או מקרה מסויים גרם למחשבות האלו להתפרץ?

בדיוק כמו איש מקצוע דתי.
כך שהפרמטר הוא לא כן דת/לא דת, אלא כן קשוב, מקצועי, לא שיפוטי, ולא מגיע עם רצון לשנות אלא רק לברר מה הבעיה.

שימי לב.

זה נושא רגיש. ולכן אם מישהי מכאן פונה אלייך ולא מתאים- תמיד אפשר להפסיק את השיחה ולדווח.

מוזמנת לפנות בכל בעיה. ❤

יש שירותים, מחליפים ומקסימום שמה בשקית ושמה בתיק צד לזרוק כשנוחתים

אבל השתמשתי בכל אופן. התקלקלו מהר ולא החזיקו בצורה טובה

וזה לא קשור רק לעובד הספציפי הזה.
זה קשור לכל נותן שירות גבר.
לא נמצאים בבית לבד.