פורום ציור ורישום (עמוד 125)

 

כנראה לא הטכניקה שהתכוונת לצייר בה, אבל ממש יפה!

זה מדהים!

על הסרטון המקסים.

אגב, זה לא עזר
השולחן שלי כבר שלושה ימים במצב המזמין הזה:



ואני לא מתייאשת! אני יודעת שהמוזה תסתער עלי במלוא עוזה, וימים טובים יגיעו אל בלוק הציור שלי

אחלה צבעים יש לך@@@@!!!!!!!!!!!

אני חוששת שהם לא שווים הרבה, היתה לי תחושה שזה זול מדי.

 

ננסה בקרוב.

כולכם איבדתם את ההשראה רק אני מתחיל להתעורר.

עברה אליך

לצייר מים ושמיים ...אלו הדברים הכי כיפים וזורמים במים ( לדעתי, מניסיון )ואפשר כמובן לשלב פריטים יותר קטנים ועדינים.

חשוב לזכור: זה מתייבש ממש מהר ואין כ"כ תקנה לצבע שהתייבש, כלומר אי אפשר לשנות אותו (גם אם נצבע מעל בלבן , אפילו שהלבן יתייבש , כאשר נעלה עליו עם הצבע החדש בעזרת המים הלבן יתערבב(מניסיון ממש))

 

בהצלחה..מחכה לראות תוצאות..

 

יותר נכון- חד פעמי
ציירתי את מרלין מונרו (גוועלד!) והיא יצאה עם שפם בגללי
ואז למדתי שצבעי מים מתיבשים מהר

אני הייתי מורידה את העיניים קצת.

תנוחת הראש שלו ייחודית ממש.

נסה לצייר את הזקן קצת שונה משיער הראש, זה נראה המשך ישיר מדי.

 

מה עם הכובע? נסה לצייר אותו עם פחות קווי מתאר, כמו שהצלחת יפה מאוד עם הבגד.

 

מועתק מצילום/ציור?

 

מחכה לתוצר המוגמר!

אתה מצייר מאוד יפה.

 

[מתכונן...? ]

הכתפיים צרות מידי או שזה בגלל הזווית שבה ציירת אותו או שאולי אני סתם מדמיינת..?

בכל מקרה-זה יפהיפה..

אהבתי את צורת הראש ואת הדייקנות בכל פרט וכל קפל בבגד/כומתה..

 

עכשיו- לא סיימת את הפנים, נכון? אין הצללות וזה... 

עוד שאלה- העיניים מושפלות או שאתה תצייר אישונים? אם הן מושפלות, כדאי לעשות את הקו העליון חלש יותר מהתחתון. יש חשיבות לעובי הקווים...

ברמות.
מחכה לראות את הציור גמור!...

 

היינו זוכים גם
(תסריטי רק את היד, ואז תעשי הילוך מהיר. זה יהיה אדיר )

בלייב גם רואים איך האופי נכנס פה

היא מציירת עין בדקה!!!:-O

פשוט אין לי מילים!!!!!
איזה יפה זה... ברמות.....
אמאל'ה! ציור מוווווווווושלם!!!

ואוווווווווווווווווווווו

ציור מעולה.

הצלחת להעביר אפילו את הזעה על הפנים שלה!

כל הכבוד!

דבר שהפריע לי זה העצבאות..למה לא להשקיע בהן כמו בשאר הציור?

כלומר, הן מושקעות..אבל חסרות פרטים כמו צפורניים וקפלים בעור..

 

ועוד דבר..לא בדקתי את העניין..

ואני מניחה שציירת מתמונה..אבל באמת הקפל הזה מתחת לשפה התחתונה נראה ככה במציאות?

אולי הוא מודגש יתר על המידה?

 

ואולי אני סתם מברברת..אולי זה סתם בגלל שזו תנוחה לא שגרתית אז זה נראה לי מוזר.

 

בכל אופן-יפהיפה!!!

מסתכלים על הציור ועל המבט הראשון זה כזה-ואו!!

השיער והכובע, והמים בבקבוק..פשוט מושלם.

ציור ראוי לשמו..

 

תעלי לפסיפס...לדעתי מגיע לזה במה..

ריבוזום- זה בן שמצוייר, לא בת.. והוא זיהה את עצמו!!!! איך הייתי גאה בעצמי..

ומירי- 1- באזור שהאצבעות נמצאות היה אור שמש חזק וישיר, ככה שבצילום בעצמו לא ראו ממש את הפרטים..

2-הקפל היה ככה במציאות, כנראה משו בתנוחה של הפה שלו...

בו. והשיער הארוך בילבל אותי! והרצפה עקומה..

איזה כשרוני!

אין מילים,מדהים!!

 

משו באוזן קצת מפריע לי,אבל חוץ מזה... מושלם!!

 

והכובע!!!כ"כ אמין ומוחשי!!

אני מבין שהיה כאן נסיון להציג קשיחות בילד הצעיר.

הביגוד. הרקע. האפלוליות וכמובן הקמטים ביטאו מעולה את הרעיון,

בייחדו לאור הניגוד לשערות ולריסים הרכים.

 

יישר כח!

הבקבוק והמים.... וואוו, איך עושים את זה?

איזה דיוק בפרטים, מרשים ביותר!

ציור יפהפה.

אני מסתכלת ומסתכלת ולא מפסיקה להתפעל

 

הציור אמיץ בעיני, התמודדת בגבורה עם שקיפות הבקבוק וצלילות המים. זה לא פשוט, ויצא לך נפלא... הבקבוק, הגוונים שלו, המים-

 

הציור אוורירי וחם ומיוזע בד בבד: הצלחת להעניק תחושת רוח מנשבת, גם עם השיער המתבדר, וגם עם הקווים הזורמים שבחזית. את החום שמסביב מרגישים בזכות הגוונים הכהים, הכובע, הפנים המיוזעות...

 

משהו קצת פלסטיקי באוזן שלו. המרקם קצת זונה מהפנים, היא ברורה וחדה יותר מהם. אולי בגלל זה.

 

היה כיף מחכה לעוד!

|נאלמתי דום|

אני פשוט לא מבין מה ציורים כאלה עושים פה. הם יפהפיים עד לרמה שכבר אין מה לשפר אותם. אז יאללה לפסיפס...

טכניקה מענינת.

סגנון ייחודי כל כך.

 

קרה משהו ללחי?

 

אהבתי מאוד את השיער ואת הכובע. מוחשי מאוד. כן את החולצה.והבקבוק. (כנראה זה גם סוג של עוד כישרון- לצייר בדים, וחפצים)

בפעם הבא תכניס את הציור לצייר ותהפוך אותו שם.

איזה שיער! מצוייר טוב מאוד...

פרופורציות הפנים ומיקום האברים בהם טובים סה"כ אם כי העיניים קצת גדולות..

הצללות בפנים יוסיפו אמינות לציור..

בהצלחה רבה רבה!

 

 

נ.ב.

מומלץ להגדיל טיפונת את כף היד..

המ"ה

 

העיניים והמבט הזה שבה אותי

שימי לב שהעיניים רחבות בערך פי שניים ממה שהן אמורות להיות. לתשומת ליבך.

גם אם רצית לציור מראהי "מתבונן" האופייני לתינוקות - ניתן לציור זאת 

באמצעות מיעוט בעפעפיים, ובל אופן לא כזה רוחב

חילך לשופרא

גוונים צהובים

אפקטי רוח

קרני שמש

אבל עם זה ממש נתפס על הבגד, לא נראה לי יש דרך..

אקריליק לא יורד בכביסה..  
אם הוא טרי- יש עוד סיכוי לשטף טוב ולהוריד,

אבל אם הוא מתייבש-הלך הבגד..
תנסה אולי לשפשף חזק או משו כזה-אולי זה ילך לך-לי בכ"מ זה אף פעם לא הצליח..

בהצלחה!!

הבגדים לא הלכו, אני ממשיך ללכת איתם.

פשוט זה היה נחמד יותר בלי כתמים

אבל ת'כלס, גמלי לי יש בגד כזה, כשחושבים על זה..

יש חומר כזה, וואי מה שמו? ברח לי השם כרגע.. שמוריד כתמי אקריליק/שמן וכל הדברים

שממש קשה להוציא..אני ליכלכתי חצאית שממש אהבתי, והצלחנו להוציא ת'כתם של האקריליק בסופו של דבר..

אפשר לשים אציטון

אבל אני מתכוונת מתי מראים ת'תוצאות אם הבנת למה אני מתכוונת

משאירים אותנו במתחחחחח..

בעז״ה הענין יסודר במהרה

(לא הבנתי מה היא קשורה כאן!)
אוי. באסה שככה אתה מנבא.
למה בישיבה שנה הבאה אסור לצייר?

שמי שבוחר מה לעשות זה אני..

אסור לצייר??? מאיפה הבאת את זה?

למה שיהיה אסור לצייר?

א-ב-ל, אני הגעתי למסקנה שעלי לזנוח <להזניח?> את התחום..

 

ולמה?
כי זה כמו אישה..

גם אם אתה לא איתה באותו רגע, אתה טרוד

בה ומחוייב אליה..

 

בישיבה גבוהה מתחתנים עם גברת אחרת, נעלה יורת.

התורה הקדושה..

 

יאללה כנסו בי בראבק!!

צריך לדעת לאזן בין דברים, לא לפסול אותם לגמרי.

זאת לא גישה שמחזיקה יותר מדי. לא כתבת לפני

כמה שרשורים על הערך שבעבודת ה' דרך הציור?

שאם לא כן, לא הייתי מצייר <פרובוקטיבי ואמיתי>

 

א-ב-ל <ופה מגיע מגיע הא-ב-ל הגדול>

לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים.

עניינה של התורה, זה דבקות בה, התמסרות אליה.

אני לא אומר שלא יצא לי לשרבט פה ושם,

או אפילו לצייר באיזה בין הזמנים.

אבל כן יש לי עניין להתנתק מזה, כי הגדרתי לעצמי מטרה,

והיא לימוד התורה הקדושה..

 

<זה ראבק זה? אני רוצה לראות רצח בעיניים>

אני נוטה להיות דמגוג כשאני עושה את זה.

 

בכל מקרה, אתה לא לומד 24 שעות. יש לך

שעות שאתה עם עצמך ויכול לנצל אותן לציור.

ככה זה לא בא על חשבון לימוד.

 

אם כבר השווית בין ציור לנשים - לאברכים זה

לא מפריע ללמוד. 

אברכים - תורתם שונה לגמרי משל אברכים.

הם לא יכולים להתמסר אליה כמו בחורים.

יש להם אישה בבית - הם צריכים לדבר  איתה,

לחיות איתה וכו' (מצב לכתחילאי כמובן)

 

אבל בחורים - יכולים להתמסר בכל כולם לתורה הקדושה,

כי אין להם (כמעט)מניעות.

ואני רוצה להיות בחור שלומד תורה.

בלי מניעות ובלבולים והסחות דעת.

 

ולעיין ה"מעט פניות" - כמובן שאני בע"ה לא הולך להתבטל - 

כלומר, לישון  ולאכול - כמה שנחוץ - ובשאר ללמוד תורה כמובן.

אם הייתי מתכנן להתבטל שנה הבאה - לא הייתי מדלג על השמינית,

ועובר לישיבה גבוהה.

 

סליחה אם זה לא מתאים לפורום ציור - כי זה כן

 

 

כמה הציור גוזל ממך זמן? אתה מצייר שלוש שעות ביום? שעה? שאר הזמן אצלך מנוצל במאה אחוז? זה

המכשול הגדול בדרכך?

 

כל תכונה טובה צריכה טיפוח. 

הזנחה זו דרך רעה.

 

כשאתה נתקל בקושי לאזן בין דברים טובים ומחליט להזניח חלק מהם לחלוטין - אתה לא יודע להשתמש בהם.

ברור שצריך לתת יחס ראוה ופרופורציה זה לא רק על הנייר, אלא גם בחיים. אבל הזנחה היא לא מתן פרופורציה.

 

התורה בישיבה צריכה להעצים אותך וכשרונותיך, לא לקבור אותם.

שי צ'רקה נוהג לספר איך הישיבה נתנה לו את ההשראה להתחיל

להתעסק בקומיקס.

 

אתה חושב שאתה צריך לזנוח את הציור, כי אתה שוקד על לימוד תורה בישיבה?

 

 

 

 

 

 

 

|נכנס לשדה מוקשים|

שהאדם צריך להתנזר מכל ענייניו השונים בעולם, כמו בילוי- ללכת לים/בריכה, עם חברים, ביקורים משפחתיים,

ולענייננו כאן-  להפסיק לפתח כישרון שה' נתן לו (ואני יכולה להאריך ולדבר על התרומה לעולם וכו' כו' וכו' אבל אני לא בקטע של זה)

בגלל שכרגע הוא לומד תורה?

 

[זה נראה לי כ"כ מופרך ולא נכון מהשורש- ולכן וידאתי שאתה לא צוחק בכלל]

 

מענין איפה חז"ל הורונו להניח משהו כמו ציור (שזה לא בטלה או גורר משהו רע) ובמקום ללמוד תורה.

אני לחלוטין לא בקיאה בחומר, מענין אותי אם יש לך משהו להראות לי.

 

אתה לא חושב שאם תצייר כשיתחשק לך, מדי פעם, רק יעשה לך טוב? לנפש, וכך גם לגוף, וכך גם ללימוד התורה שלך?

ועזוב עכשיו סיסמאות והנהגות של "ביטול תורה" ו"אני נטו לומד תורה בחיי!" תחשוב עליך אישית, ועל הציור שנה הבאה.

זה תחביב, זה בריא, זה נצרך, ולמען ה'- מותר לשלב את זה גם בחיים שמוקדשים כל כולם ללימוד תורה...

 

 

[ולא בא לי שיתפתח כאן דיון מהי הדרך האידיאלית של לימוד תורה. נושא גדול מדי ולא קשור לכאן.

נא להשאר על מקומו של הציור בעולמו של בחור -שיבה--למדן]

אני מרגיש איזושהי בעייתיות בהבאת הפסיקה הסופית בלי הסיבות וכו'  שכתובות בהרחבה בספר דבר חברון.

השאר -

בע"ה בהמשך.

בכ"ז יום שישי היום..

אני אין לי טיימינג אני? כנראה שיש

זה הובא פעמיים עקב בעייה טכנית.. אולי בפעם השנייה יתחדשו לכם דברים

פיתוח כשרון מיוחד	הרה"ג דוב ליאור
כ"ו אדר תש"ע שאלה: אם יש לי כשרון קיצוני במיוחד במשהו, האם זה סימן משמים שאני צריך לפתח אותו ולעבוד בו? תשובה: זה שיש כשרון לא אומר שצריך לעסוק בזה במקום התורה. כמו שמי שיודע לבעוט טוב לא נאמר לו להיות שחקן כדורגל כשהוא יכול להיות בן תורה. אינני חושב שהכשרון הוא איתות והכוונה מהשמים. אם יש לך ראש טוב - תהיה בן תורה אמיתי ותנצל את הכשרון שלך בעולמה של תורה.

פיתוח כשרון מיוחד	הרה"ג דוב ליאור
כ"ו אדר תש"ע שאלה: אם יש לי כשרון קיצוני במיוחד במשהו, האם זה סימן משמים שאני צריך לפתח אותו ולעבוד בו? תשובה: זה שיש כשרון לא אומר שצריך לעסוק בזה במקום התורה. כמו שמי שיודע לבעוט טוב לא נאמר לו להיות שחקן כדורגל כשהוא יכול להיות בן תורה. אינני חושב שהכשרון הוא איתות והכוונה מהשמים.

"תהיה בן תורה אמיתי ותנצל את הכשרון שלך בעולמה של תורה".

 

הרב אמר שאסור שזה יבוא על חשבון זה. אסור שהעיסוק יהיה במקום תורה,

אבל למה שלא יהיה בנוסף?

 

להזכירך, אתה (ואני) שיעור א', לא חושב שזה בריא לקפוץ כל-כך גבוה. בוא

לישיבה, תראה איך הזמן מסתדר אצלך, אחרי זה תארגן אותו מחדש. זה נראה

לי הכי נכון.

בשנים הקרובות.

[אישית לא רואה בזה פסול, אבל הבאת את התשובה הזאת ספציפית, אז נזרום איתה]

 

אני לא מאמינה שאם תפנה לרב ליאור, או לרב אחר שלך, ותגיד לו: "יש לי כשרון ציור, ואני נהנה מזה. האם עלי לזנוח את הענין כי אני לומד תורה כעת ורוצה להתגדל בה?" הוא יגיד לך לזנוח.

אתה גם תראה שתצטרך את זה, כדי להשאר שפוי בלו"ז הצפוף ובכל מהלך הלימוד.

 

ללכת לישיבה זאת הזדמנות טובה להשאיר מאחור כל מני דברים רעים שנהגת בהם וזה אחלה דף חדש להתחיל בו בלעדיהם. לעומתם ציור הוא דבר מבורך, וזה עיוות מוחלט לומר לבחור שנהנה מציור (כתחביב מהצד!) לעזוב את זה בשלב זה של החיים.

אבל רק כדי לסבר את האוזן - מדובר בלימוד תורה רצוף מהשעה 5:00 בבוקר עד 22:00..

בלי שום הפסקות נצרכות?

באופן יום יומי?

 

אני מסופק.

הפסקות לאוכל + חצי שעה בצהריים למנוחה,

אני מדגיש, כי אני אכן צריך את המנוחה..

 

ובמשך השנה הזו, עשיתי כך כחודש.. אז אנא, אל לך להסתפק.

 

איש איש ויכולותיו,

ובדברים אחרים, אני בטוח שיש לאנשים אחרים כמותך,

כשרונות מרובים משלי. עד כאן.

 

ויש לי עוד כמה דברים לומר בענין אבל זה כבר בהחלט לא קשור לכאן.

נותר לי רק לאחל לך הצלחה,
וגם-
שתשכיל להבין את חשיבות הציור, ותרומתו לבריאות הגוף והנפש שלך. ובעיקר להבין את הנקודה העיקרית- שזה לא על חשבון לימוד התורה ולא מתנגש עם שום ערך עליון ונשגב...

ברכה והצלחה,
שבת שלום

השאלה שנשאלה שם זה מישהו שרוצה לעסוק ולעבוד באותו תחום שיש לו כישרון,

והרב ענה לו שזה לא יהיה על חשבון הלימוד.

במקרה שלך זה לא במקום, אתה תוכל ללמוד תורה, ויחד עם זאת לצייר..

זה אפשרי, וכדאי.

לבנאדם יש צורך לעשות (לא כעיקר) דברים לעצמו, שהוא אוהב.

אז נכון שהלימוד יהיה העיקר, אבל זה בכלל בכלל לא סותר.

להפיך, דווקא הציור יוכל לעזור לך בלימוד.

עבר עריכה על ידי דינה ל. בתאריך כ"א באב תשע"ג 15:50
-שו״ת מיועד לפירסום בציבור. התכתבות אישית לא!-

קודם כול, שתהיה לך הצלחה רבה בישיבה, איתן.

אז ככה: אם נערכה פה ההשוואה לנישואין, אז כן, כאשר מתחתנים יש פחות זמן ללימוד תורה. גם כשמשקיעים בציור (משקיעים ממש, כשפותחים שולחן ציור של ממש) - יש פחות זמן ללימוד תורה. הכוונה היא גם לזמן הטכני, וגם לפניות הנפשית.

מהסיבה הזו לא מתחתנים בשיעור א' בדרך כלל... ומהסיבה הזו לא כדאי לפנות זמן אמִתי לציור בשיעור א'.

אני לא אומרת שאסור בכלל לקחת ליד עיפרון מדי פעם, ולתרגל את היד והמוח ברישומים מהירים. כדאי לעשות זאת, כדי לא לשכוח לגמרי את אמנות הציור. כמו כדאי להתחיל כבר לחשוב וללמוד את נושא הנישואין והזוגיות....

אני יכולה לתת דוגמה מעצמי (כאברכית ולא אברך), שבתקופות לחוצות יותר עם הבית והילדים (לדוגמה, כעת, בחופש הגדול, שגם עברנו דירה) - יש ל פחות זמן להשקיע בציור. מדי פעם שרבוטים, אך לא משהו מושקע. (אני כבר חולמת על ההזדמנות שתהיה לי סוף-סוף לפתוח שולחן וצבעים, ולשבת ולצייר בביתנו החדש...)

בכל-אופן, אני נוטה להסכים עם דעתו של איתן, שלפחות בהתחלה צריך להשקיע יותר בלימוד ולא בדברים אחרים. אך כל אחד ומה שמתאים לו.

בהצלחה לכולנו!

בהתחלה עם בד כותנה לבן פשוט, תעקוב אחרי הקפלים וההצללות, תלמד את החומר, אחר כך אפשר לעבור לבדים מסובכים יותר- הדפסים, תפרים, ג'ינסים וכאלה..

זה איך שאני עשיתי

בהצלחה

קצת התקמט הדף, כמו שרואים..

ואיזה כתם מציק. בקטנה.

 

פתאום אני שמה לב ששכחתי לעשות פה הצללות בלחיים כמו בשאר.

לונורא.

אני אעשה בעז"ה..

 

 

ממחשב אחד אני רואה את התמונות חדות להפליא ובמחשב האחר כמו תמונות שנסרקו באיכות הכי מזעזעת שאפשר.

הכל לבן ובהיר.

אני מקווה שאתם רואים את הציורים כמו במחשב הראשון...

שעובר תהליך פסיכולוגי?

מנסה לראות אם הבנתי נכון...

לי זה יותר נראה כמו אפשרויות שונות לדרך שהמגרשים הגיעו לגרש

 

והציורים מלאים כישרון כתמיד

ההבעות בשלושת השמאליים - במיוחד באחרון נראות לי לא כל-כך ריאליסטיות, אלא יותר מתאימות להבעות בקומיקס. (ואולי גם טיפה ילדותיות?) זה נראה שלא לכך התכוונת. אם כן - אז זה יופי, אבל לטעמי (וייתכן שיהיו כאלה שכן יאהבו את זה) לא מתחבר כל-כך עם סגנון הקו הכללי וההקפדה על הצללות וכל השאר - שריאליסטי.

 

התסרוקת נראית קצת לא מספיק מבוגרת עבור הדמות, אבל אולי זו רק אני.

 

בסה"כ ניכר הכישרון וההשקעה. והבעיות שלדעתי קיימות הן בעיקר בשלושת הציורים השמאליים - בימני ההבעה ממש ממש טובה! אהבתי איך שעשית בו את השפתיים - לא מדיי כהות, ובכל זאת ברורות.

מהמם!!!
אין מילים!!!!!!
את פשוט אלופה!!!!
פשוט ציור מעללללףףףף.... 

מירי את מסוגלת להרבה יותר.

 

הערות כלליות:

 

לדעתי יותר מתאים היה לשים לו כובע עם דגל ישראל קטן על הראש - כמו שהיה בגרוש.

כי זה ממש מאפיין, וכן להיפך - לא היו מגרשים בלי כובע בגרוש..

אני חושב שהצוואר של הדמויות ארוך במקצת.

 

נעבור דמות דמות:

 

ימנית - הטובה מבין הארבע, ובכל זאת, ירדה מהרמה שלך.

הקשיחות נראית בצורה יפה ע"י הגבות והפה.

 

האפוד הכחול הזה לא ממש מדויק, ואני מתפלא 

שאני אומר את זה לך.

גם החיבור של הצווארון שעצמו דיי לא הכי במקום, אם נקרא לזה ככה.

 

 

ימנית - אמצעית - ציור יפה כשלעצמו, בהחלט לא הצלחתי להבין את ההבעה..

דמות ילדותית מדי.

 

שמאלי - אמצעי - הבעה טובה יחסית, אם כי היה עדיף לקווצץ עוד טיפה את הגבות באזור האמצע,

כי ככה זה ההבעה הייתה ברורה יותר.

דמות ילדותית מדי.

 

שמאלי - היטבת לצייר את העיניים. מכווצות לחוצות כדבעי.

אבל הפה, תסלחי לי - יצא נורא.. הוא מאוד לא אמין, ואם כבר יש שם הבעה כלשהי,

זה של זלזול - בגלל הפס התחתון.

דמות ילדותית מדי.

 

אין צורך לציין שזה ציור מהמם וכו וכו, נראה לי כבר נמאס לך לשמוע את זה..

סליחה על היייבוש..

זה נוגד את הטבע האנושי.
ואם מודעים ליובשנות התגובה- אפשר להרטיב אותה במקום להתנצל עליה...


מירי- יפהפה.
אגיב לענין מחר כשיהיו לי כוחות...

(כולי קנאה על היכולות שלך לצייר ככה ארבעה פרצופים מושלמים כאלה. מאיפה את משיגה סבלנות והתמדה להשקיעה ככה??? )

אני מסכימה שהדמות קצת ילדותית. אבל חבל לי שגם המסר לא הכי ברור..

זה לא 4 מגרשים שונים.

זה אמור להראות חייל אחד, בתהליך שעובר עליו..

הוא בטוח שאף אחד לא יוכל עליו, והבכי לא יזיז לו. הוא יבצע פקודה.

ומהר מאוד הוא כבר לא כל כך בטוח בעצמו, ואז מתברר שהוא בכלל לא היה מוכן והוא פשוט עומד בתדהמה..

עד שהבכי פורץ..

 

בקיצור, הבעות פנים היה הפרוייקט העיקרי פה.

באמת חבל שההבעה הבוכיה לא יצאה מספיק אמינה. אבל זו באמת הבעה לא קלה לציור.

 

ואבי-חשבתי המון אם לצייר אותו עם כובע..אבל רק תאר לך מה זה לצייר את אותו כובע מצחייה עם אותן ההצללות הכהות 4 פעמים...אז וויתרתי עלי..היה לו חם

 

לא ידעתי בחיים שלנסות לצייר את אותו אדם כמה פעמים זה כל כך קשה.

וזה קשה, צ'מעו.

בכל אופן-אני אישית הכי מבסוטה באמת מהראשון..

תודה על הע/ארותיכם המחכימות!!

 

מיורים מאוד יפים!

תמיד הצייורים שלך מהממים!!

תמשיכי..

 

למצוא תמונה של גבר בוכה, עם פנים מכורכמות כאלה. להתעמק, ולהעתיק/לצייר בהשראת זה.

הרי פה בצורה הזאת... תמצאי רק בסרט מצויר.

היה כדאי לחשוב על זה.

זה פשוט לא תואר אם סגנון הציור, או את הדמות הראשונה.

 

להבא!

ויחד עם זה-

חתיכת עבודה נהדרת

 

תירוצים.
בשביל מה יש חברים?
וגם פה-
אם צריך אפשר לבקש
״אנשים! גבר בוכה, מי ראה?״
ונעזור

ניסיתי אפילו לצלם את האחים שלי עושים פרצופים..

אף אחד לא הצליח לעשות פרצוף כמו שהתכוונתי.

אפילו לא אני בעצמי..

 

בסוף פתחתי את אלבום המאבק של גוש קטיף..

רק שם מצאתי גברים בוכים..

גם כן, מבחר מצומצם ביותר..ככה ש..

 

אבל הרעיון לגבי המכרז פה..זה דווקא לא רע..

אחח, מירי יא'מדהימה אחת

 

מירי, את ממש מקור גאווה לפורום, אני כל פעם אומרת לך. מדהים מדהים מדהים איך התעלית על עצמך מההתחלה.

ארבעה דיוקנאות גבריים!!! כאילו... זה מירי?? וגם כל כך אנושיים...

יאא! כיף לראות את זה

וגם- שתי אונזיים חשופות! חה! נחמד, אפשר עוד. אל תחפפי.

אז ככה:

ציור 1)

הפה נפלא קשוח-מריר כמו שצריך, גוון השפתיים אמין- בהיר כמעט באותו הצבע של עור הפנים אך מרקם שונה. פשוט מצוין!

מיקום האוזניים מסגיר את תנוחת הראש- קצת רוכן קדימה. נכון? כי הן מתחילות הרבה מעל העין. אבל,הפנים עצמן לא נראות יותר מדי מוטות קדימה. איך לעשות את זה? סנטר יותר פנימה (דחוק) והגבות יותר קרובות לעיניים. תעשי כזאת פוזה מול המראה ותראי.

 

ציור 2) (עם הפה הפעור)

לצערי כשלוחצים על הציורים הם נפתחים באיכות איומה. מוזר. לכן הסתפקתי בציור קטן, ולא יכולתי להתעמק יותר בפה. אז אין לי כ"כ מה להעיר, למרות שבטוח היה לי מה

 

ציור 3) (עם הפה העקום מטה)

עם זוית הפה הזאת עשית טוויסט לציור, והפכת אותו מריאליסטי למעט קריקטוריסטי.

לא רע בכלל, אבל רק שתהיי מודעת.

 

ציור 4)

טוב, כאן הפה לחלוטין קריקטוריסטי , בגלל הצורה כמובן וגם כי כל השיניים זהות בגודלן. הסגנון הזה גי מתנגש עם הציור הראשון- הריאליסטי המושלם.

יותר הגיוני שבמצב שהפנים מתכרכמות בבכי הגבות מתכווצות מטה, לא עולות למעלה...

 

• ניסית להמנע מקווי מתאר ברורים. זה מצוין, אך זה יוצר ניגוד חריף בעין: בין הצוואר ה"אוורירי" כ"כ (נטול קווי מתאר) לבין הצווארון הציורי- עם הקווים החדים, והליגה השונה כ"כ מהפנים שלו.

 

• כדאי להוסיף סממנים צבאיים. החבל הזה בצווארון לא מספק (אותי). אפשר לזייף שהסיכה עם הסמל שהיתה על החזה שלהם תהיה על הצווארון. או כומתה בכתף. משהו. זה לא מספיק ככה.
  גם היה כדאי להשקיע מעט יותר באיזור חזית החולצה איפה שהכפתורים

 

• שימי לב שבכל ציורייך האלה לא ציירת הצללה שעושה גבול בין חזית הפנים לאוזן, בחלק העליון שלה. השארת לבן. ולא כך זה נראה במציאות.

.

הערה שרלוונטית לרוב ציורייך:

את מאוד אוהבת אפים ישרים, מושלמים/יווניים כאלה. סבבה, אבל רק קחי בחשבון ושימי לב שרוב האפים מעט מתרחבים בקצה. הגשר המקביל-מושלם הזה פוגע באמינות של הדמות. הוא אמור להתרחב בהתאם, עד להתעגלות שבקצ האף.

 

= = =

 

ההשקעה, וההתמדה קורנות כאן מהציורים נראה לי מייאש וקשה ברמות לצייר את אותה הדמות ארבע פעמים, ובכזו דייקנות. ואת עשית את זה כמו ענקית, מרשים ממש! אבל ממש

כל כך טוב - צל"ש לך

אעאעא...כמה זמן לקח לך לכתוב את זה..?

ניראלי שברת לעצמך את שיא התגובה הכי ארוכה.

צ'מעי- השקעת.

וזה נותן הרגשה ממש טובה. שאכפת לך מכל פרט בציור, שאת באמת מתעמקת ומנסה למצוא נקודות שאפשר לשפר ולעזור..אני ממש מעריכה את זה

 

אז תודה קודם כל..

 

שנית.

ואו, בחיי שלא פיספסת כלום.

הקטע של הקווי מתאר היה ה-פרוייקט שלי בציור הזה. (אולי אחרי ההבעות פנים, שלא יצאו משו.)

ובאמת ניסיתי לטשטש אותם בפנים.

והבגד לצערי כבר צוייר כשהייתי במצב צבירה אחר לגמרי..ונלחצתי שמחר כבר ט"ו באב..

וקצת ניסיתי להזדרז ולקצר ולחפף..

והתוצאה בהתאם.

חבל..אבל מה לעשות, אמרו ט"ו באב תאריך אחרון ואני בנאדם שמשתדל לכבד כללים מהסוג הזה..אז..

 

לגבי כל השאר..צודקת, ותודה שהארת את עיני

חן חן.

התגובה הזאת באמת נכתבה בנגלות |גילוי נאות|

אבל ראית שלקח לי יומיים להתיחס, אז אני מחכה לרגע מתאים לשם כך.

 

לגבי קווי מתאר, אגיד לך מה אני גורסת בענין:

לצייר ללא קווי מתאר לחלוטין- זה ליגה. ולא מגיעים אליה כ"כ מהר. זוכרת את השירשור שמי העלה לכאן? נדמה לי רטתותי בזמנו, של ציורים בליגה מטורפת? בציור כזה לא מציירים עם קווי מתאר. שם זה פשוט מתבקש. ומגיעים לזה לאט לאט.

אפשר לחלוק עלי בכיף, אבל אני חושבת שזה פשוט לא יפה לצייר חצי ציור "מאוורר", מטושטש וללא קווי מתאר (כמו הצוואר) וחלק עם (כמו החלוצה )

יש ביניים. כמו צדי הלסת שציירת נפלא. עם כהות כזאת, וצל-של-קו מתאר. זה מאוזן.

 

לכן אני חושבת שכדאי להעביר את הציורים באופן אחיד לרמה יותר גבוהה, כמו שציינתי על הלסת. ולהמשיך ולהתלטש הלאה

ולא חצי חצי.

 

 

לגבי התאריך- כל הכבוד לך שעמדת ביעד. כך גם אני |יקית|

השלב הבא יתפרסם בקרוב- גם אלעד וגם אני נמצאים כרגע במפולת עיסוקים-

עד אז המשיך בכוחכם זה וכו'

יפה לראות כאן את התהליך שאת מתארת בלי להתאמץ-

הדיוקנאות זהים לחלוטין, כאילו העתקת אותם ועיבדת במחשב.

 

ישר כח!

ותעלי אותם בבקשה כבר היום לפסיפס

בציור לדעתי.

 

אל תתעצבי,נשמה

 

אבל חותמת לך שזה נטו עניין של תקופה.

לפעמים זה פשוט לא יוצא..אני זוכרת שחשבתי לעצמי "יואו, איזה באסה, חודש לא ציירתי ועכשיו שכחתי כמעט איך מציירים!

למה רק פעם ידעתי ככה לצייר"??

וזה עבר.

באמת עבר.

פשוט תמשיכי לצייר, אל תעזבי את זה..

וזה יחזור מהר מאוד.

תחפשי לך איזה תמונה יפה שאהבת של ילד או תינוק מתוק במיוחד עם חיוך גדול וכובש ותשבי לצייר.

תחפשי משו שיעורר בך שוב את המרץ והחשק.

ותכיני לך חדר שקט ומסודר, עם כל הציוד מאורגן וזמן פנוי..

ושבי תשקיעי!

 

הרבה הצלחות, מותק!!

איזה קיתון של רותחין מדינה,

העלי תמונה באיכות טובה יותר.

ברוכה הבאה לאסכולת אלעד

או הדובר, או קורא המחשבות ...



(תגובתי בהמשך)

תנוחה חמודה. השיער ממש טוב. הייתי מדגישה קצת יותר את העיניים, ועושה יותר הצללות גם בבגדים.

נשמח להמשיך לראות אותך פה!

גורם לו להיראות כמו ילד מוכה (אלא אם זו הייתה הכוונה).

יופי של שיער עשית לה.

ציור מתוק ממש.

 

העיניים קטנות מדי, והשמאלית נראית נטויה מדי, זה נותן לה מראה קצת מןזר.

כתף ימין- החיבור בין הזרוע לגוף הוא לא כזה נקודתי וקטן. בצד שמאל זה נראה יותר טוב.

תסתכלי אפילו עליך במראה, כשאת מרימה ככה יד, איך זה נראה.

 

בראבו לך

אבל בכל זאת אני רוצה להמליץ על ספר מאוייר כפשוטו..גם אם לא מכיל בתוכו, בחלק ממנו, ציורים..

לספר קוראים "גוליבר"

כן, כן, הסיפור הידוע על ארץ הליליפוטים ועוד כמה מקומות הזויים..

בקיצר, הצייר שמצייר שם זה כריס רידל, או משו כזה.

וסתם ככה לא הייתי ממליצה לכם על הספר הזה, כי הסיפור סתם מזוויע בעיני.

אלא פשוט כי אני מוצאת את עצמי יושבת ובוהה בציורים של הצייר הזה שעות.

הוא לא שוכח אף פרט!!!

הסגנון מאוד ציורי ובלתי ריאליסטי..אבל פשוט מדהים.

ציורים כאלה מפורטים..והבעות פנים...

ממש מומלץ.

או כל ספר אחר שהוא מאייר אותו.

שקופים/הרב ליאור אנגלמן

ציורים - חמוטל שהינו

בטח רובכם מכירים אותו , הסיפורים מרתקים,

 

והציורים - אין דברים כאלה!

 

 עוצמה, דיוק והרבה רגש-

זה מה שיש שם.

 

- גם אמנות מודרנית וגם ציורים מציאותיים.

 

מצאתי ציור שלה באתר של המועצה.. זה לא מהספר.

אך פחות אהבתי את השילוב שלהם בספר הזה.

לדעתי, בספר מהסוג הזה, עדיפים ציורים יותר מופשטים.

(ושוב, גם על הספר הזה אני ממליצה מאוד!)

הציורים שם מדהימיםאותי כל פעם מחדש,סגנונות מגניבים ויפים.

אבל בהחלט לא של דוסים.

כנראה גם בגנים אצלכם קיבלו רק את הספרים ה"תורניים"... הגננות בגנים התורניים בוחרות לחלק רק את הספרים שאין בהם בעיה, ובסוף השנה, הורה שרוצה לקחת גם את הספרים האחרים - מוזמן.

ולגבי הציורים - יש שם מגוון שלם של ציירים. הסיפורים לא נכתבו במיוחד בעבור ספריית פיג'מה אלא לוקטו מספרים שיצאו לאורך שנים שונות ובמקומות שונים. קצת קשה להכליל אותם תחת כותרת אחת של סגנון ציורים (וסיפורים). אם כי, הם בהחלט השתדלו לקחת לפרוייקט סיפורים מוצלחים במיוחד, ולכן גם הציורים מיוחדים.

וגם הספר עצמו מקסים.

רעיון מעולה, דינה! (כך אשלב את שתי אהבותיי: ציור וקריאה)

שמיועדת לילדים. ספר אחד מתורגם לעברית.

את הסדרה כתבה גייל קרסון-לוין (סופרת אהובה עליי במיוחד) בשביל וולט דיסני, והיא מספרת על פיות ארץ לעולם-לא (מפיטר פן). מלווים את הספרים ציורים חיים ומתוקים של דיוויד משהו (אולי אח"כ אבדוק מה שם משפחתו). לא הייתי מראה אותם לילדים שלי (מה לעשות, פיות הן לא כ"כ צנועות...), אהל אני נהנית מאוד להסתכל על הציורים.

רכים כאלה... אווריריים.

 

מומלץ כשלעצמו,

 

ונקודה נוספת לזכותו- הם הציורים הקלילים והמשעשעים שבו, שג'ודי מקשטת בהם את מכתביה לנדבן המסתורי שלה.

 

הנה הוא באתר סימניה:

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=1116

 

 

[מישהו יודע האם ישנה בעיה לצלם ציורים מתוך הספר ולהעלות אותם לכאן?]

אבל בעיקר אתרוג..

אל תשאלי איזה דברים הזויים זה חוסם לפעמים..

 

פעם ניסיתי למלא טופס כלשהו באינטרנט.

ולא הבנתי למה אין אפשרות בסעיף של "מצב משפחתי" אופציה של רווק.

היה רק נשוי, גרוש, נשוי עם ילד, אלמן ועוד כמה..

עד שקלטתי שאתרוג הדפוק דפק לי הכל.

בסוף מילאתי את זה דרך הגלאקסי של אבא שלי.

סיוט.

לכי למקום עם אינטרנט חופשי (כמו ספריות)

זה חוסם בטח כי יש באתר גם ספרים לא צנועים

כל עוד את נותנת קרדיט ומציינת את כל פרטי הספר והמו"ל.

 

אכן ספר מתוק מדבש.

 

מעניין שעדיין לא עלו לי בראש רעיונות לספרים עם איורים...

 

 

אה, הנה אחד: גנבת הספרים. מישו מכיר? ספר נהדר ומרגש!

סדרה מקסימה, והאיורים נועדו לשרת את הדרמה המשפחתית העתיקה הזאת, במלואה. ואכן האיורים המקסימים, רכים בעיפרון, מבארים היטב למה התכונה לורה (הסופרת) כשהיא מתארת כל מיני חפצים/מקומות/בגדים שכבר עבד עליהם הכלח, שאלמלא האיורים המקסימים היה נותר לנו רק לדמיין....

המלצה שהיא בעצם הזמנה להתבונן-

 

ובכן- הספר הוא "שלום לך אורחת" / רבקה אליצור (תוכן מקסים בפני עצמו)

 

וכמובן- המאיירת המדהימה בינה גבירץ, שבעצם בקוים קטנים, בנקודות פה ושם- מגלה לנו עולם ומלואו של תנוחות גוף והבעות פנים, מלאי חיים, חן ושובבות.. תמיד דפדפנו, אך לא תמיד שמנו לב לכך. לכן מוזמנים בחפץ לב להתבונן שוב.

 

 

על אלישבע געש.

חפשי בגוגל

 

איירה עשרות ספרי ילדים, בחן בצבע ובטוב טעם

ודרך אגב, מישהו יוכל לענות לי על תמיהה שמסתובבת בראשי זמן מה לגביה:

ראיתי ציורים שלה בספרי ילדים חילוניים. ראיתי ציורים שלה בספרי ילדים חרדיים. אז מה היא? חילונית או חרדית?

השערה אחת שלי - היא חזרה בתשובה.

השערה שנייה שלי - הכותבות החרדיות "גילו" אותה וביקשו ממנה לאייר את ספריהן. את המסקנה הזו הסקתי מכך שהיא לא כל-כך יודעת לצייר פאה בצורה אמינה...

ומאחורי הקלעים אני יספר לכם שאת הכישרון הזה היא ירשה מסבתא רבא שלי שהיא ציירת מטורפת (ז"ל כאילו..)

בתוספת של מלא השקעה וסבלנות

למה זה מעניין אותכם? אינלי שמץ, רק רציתי להשוויץ

ובמאמר מוסגר- (אני ממש נהנית להסתכל פה על כל התמונות שמעלים, גם אם אני לא מגיבה כולם פה ממש כישרוניים!

כלו והצליחו והושיעו בכוחכם זה את ישראל!)

השעה.. השעה...

איוריהן של דניאלה פונד (מדפי פרשת השבוע של מבראשית)

ובשמת כהן (איירה חוברות של בני-עקיבא).

 

פשוט ומקסים.

כלומר הם מאד מביעים ומשלימים אחד את השני זה הספר "איך מציירים תמונה של ציפור?" של ז'ק פרוור הענקי

והציורים האלופים של מרדכי גרנשטין. שווה עיון וקריאה ואחרי שהסתכלתם בתמונות תקראו

/ אחרי שקראתם תסתכלו על התמונות.. 

נוף - מיושב או פראי,

מבנים,

בעלי חיים,

צמחים,

חפצים,

אוכל

 

 

 

חיות/טבע דומם?

אני שונאת לצייר דברים כאלה

פסדר.

בינתיים תציירי מה שכיף לך (בנות) מתישהו נקווה שתפתחי לעוד דברים

אולי תתחילי לצייר בנות בגילאים שונים - תינוקות, ילדות, נשים בוגרות ומבוגרות.

אחר-כך, בתור התחלה לציור בנים, תתחילי בבנים קטנים - ילדים ותינוקות. תגלי שהם חמודים לא פחות מבנות!

+הזוויות אצל בנים יותר חזקות.

ודי משעמם לצייר אותם מבחינת ביגור ושיער.

 

אולי תעברי לחיות/נופים?

אפשר להעיר משהו? החיבור בין השיניים כהה מדי וזה יוצר תחושה מוזרה בציור. בכוונה העין הימנית נמוכה יותר?

חוץ מזה, רואים כשרון מטורף

שימי לב שהשיער יוצר מראה של פיאה. לא אותנטי., כמו כן הגבות- שמידי מלאות.

ילדה שעוד לא בת 3 עדיין לא מסדרת...

ולמזלה הן בהירות יחסית רק שבעיפרון קשה לעשות את ההבדל

והשיער שלה?ממממ... ישר וחלק מאוד מטבעו

פנים שמנמנות ומאירות

 

השיער כזה א-ת! מוקפד כל כך, ממש שערה שערה, ועם ברק מוצלח כזה... יפה לראות ציורי פנים שלך- אז טובה בהחלט גם בזה איזה אשת אשכולות.

 

שימי לב שתחמת לה את עיגולי העיניים באופן לא אחיד.

והיתכן שהחניכיים שלה כהות כל כך...?

קצת מפריעים לי בעין הקוים החזקים שבאוזניים.

 

כיפאק לאמא שמציירת  ככה בין כל העיסוקים

 

כהות יותר בצילום.

הלכתי לבדוק במקור וזה לא נראה כל כך בולט

האוזניים אכן צריכות שיפור וגם האישונים צריכים שיפור. תודה שהסבת את תשומת-ליבי לעניין

מרגישה שיותר קל לי לצייר יד מאשר אוזניים (למרות שאת טוענת שזה האיבר היותר קשה)

ומשום-מה בתמונה שציירתי ממנה היא הרבה יותר מחוייכת וכאן לא הצלחתי.

 

גם אם זו לא בדיוק הבת שלך... (מוכר לי, גם אני מציירת הרבה את ילדיי, אך זה לא יוצא דומה להם...)

תווי הפנים טובים למדי. אוזן אחת גדולה מהשנייה (או שזה בגלל זווית הפנים).

ההצללות בפנים טובות, אך חסרות לי גם בחולצה.

את ממש מוכשרת!

אחותה הגדולה והן אכן מאוד דומות אחת לשניה

 

ציור יפה. אולי העיניים מעט מוזרות..והשיניים- יש לה גשר?

חמוד!

לדעתי זה מעולה!

רק שהפנים של הילד נמרחות כאלה.. הפה מעוות הצידה וכאילו מושך איתו את כל הלסת..

גם בפה של הדרקון(?) משו לא הסתדר לי-הפס הזה בצד, שמראה על זווית של חיוך לא אמור להתמשך מקוו הצוואר.

כאילו עשית את החיוך מתחת לסנטר..ב'נת?

 

עוד דבר-בצביעה במחשב אי אפשר לעשות הצללות?

זה ישדרג בטירוף..

נגיד העץ-ממש נדרשים שם עוד גווני ירוק, כהים יותר, כדי ליצור הצללה..

בסך הכל ציור מעולה..

עלה והצלח!

אז הציור בטח יראה יותר טוב

אולי תגיע פעם לאיור ספרי ילדים...

לגבי הצללות בצייר - יש מברשת כזו, שהיא כמו תרסיס (ספריי), אולי תנסה לשחק איתה בשביל הצללות. (לא שאני כ"כ הצלחתי לעשות משהו נורמלי עם זה, אבל יש כאלה שמגיעים לתוצאות מדהימות).

ברור שעם השקעה זה יצא לך טוב פי מאה..:

 

 

 

המ"ה

 

היו ציורים שהסתפקתי אם הם לא תמונה. מדהים!

הציורים יכולים להיות יפים,

אבל מלחמה היא דבר מכוער ואכזרי, לעומת הציור שנראה לי כדבר עדין ויפה.

אז למה לצייר כלי מלחמה? לצייר אנשים, להעביר את הסבל שלהם בסדר, זה פואטי ומרגש, זה היופי של הנפש

המזדהה והמרחמת. אבל לצייר טנקים? מטוסי קרב? למה? לי זה עושה רע.

אני איבדתי במלחמה אדם קרוב מאוד לי והבן שלי כל הזמן מצייר מלחמות, קרבות, כנראה ככה זה בנים והם פורקים את זה בצורה כזאת. אבל זה מזעזע אותי.  האמנות ניתנה לנו בשביל ליפות את העולם, לרומם אותו, ואמנות כזאת עושה בדיוק ההיפך.

 

אלו תיעודים של אירועים היסטוריים מנקודת מבטם של האמנים, חוויות של

וטרנים.

 

הנושא הוא לא המכה המונחתת על האויב, אלא סיפורם של אנשים במצבי קיצון.

למה לצייר יצורים מפלצתיים?

למה לצייר ציורים מדכאים?

 

המגמה הכללית ליצור טוב ודברים בריאים ומעודנים מהאומנות (ובה הציור) מובנת לי, ואני די בעד.

אך את לא יכולה ליטול מונופול על הציור.

כל אחד מצייר מנטיות נפשו שלו. ובעולמנו יש מי שמתרגש ממלחמות ודם, ובשבילו זה מודל נהדר לציור מושקע מצדו.

 

גם אני איבדתי מישהו יקר במלחמה,

וגם אותי זיעזעו הציורים. אך אני לא באה בטענות לאומן שצייר את זה.

> לכי תדעי, אולי גם הוא נפגע מלחמה וזאת הטרפיה שלו? <

 

הציורים שמובאים כאן יפים כל אחד בדרכו הציורית שלו,

ואישית- ריפרפתי עליהם, פשוט כי כמו שכתבתי- הם לא עשו לי טוב.

אך אני לא באה בטענה של להפסיק לצייר ציורים כאלו.

כואבים אלימים.

של מלחמה...

 

בראשון, אהבתי את הילדה שרואים בשמאל התמונה. ממהרת, הולכת כאילו אין טנק וחיילים מעבר לכתפה. אולי הם מחזה שבשגרה, שהיא אפילו לא מקדישה להם מבט נוסף?

 

הופך לכשר לפירסום.

כל אחד שיצייר מה שהוא רוצה, אבל כשמפרסמים משהו, זה כבר אחרת. זאת אמירה. והאמירה הזאת

מזעזעת ומיותרת בעיני, ובעיקר עושה עוול לאמנות.

רק שאבין אותך:
בגלל הדברים העצובים/כואבים/איומים שרואים בציורי מלחמה-
זה עוול לאמנות??

אל תשכחי שלכל אחד יש נקודות רגישות משלו, ואת לא יכולה לשלול ״זכות קיום״ של אמן כלשהו ולהתבטאויותיו.
אין לדבר סוף.
״מדרון חלקלק״...

בינתיים נתקלתי רק באמנות חושפנית שנאסרת לפרסום בכל מקום, אלא רק במקומות מסוימים.
אבל תמונות מלחמה...?

אני מבינה שהסגנון הזה הוא נקודה רגישה אצלך.
שוב, כך גם אני. עושה לי רע להתבונן בזה.
אך לא אשלול את הכבוד לצייר את זה למי שזה עושה לו טוב (כבוד = לא אקרא לו פושע כלפי האמנות!)
האם גם לציירים בהשראת השואה תקראי כך?!
גם ציורי שקיעה, ועוד כמה סגנונות- מדכאים אותי באותו האופן. האם גם זה פשע?