נכון אומרים שהמשיח נולד בתשעה באב?!
איך זה בעצם יכול להיות, הרי הרבי נולד בי"א ניסן!!!
(אני חבדניקית ומאמינה שהרבי הוא המשיח)
נכון אומרים שהמשיח נולד בתשעה באב?!
איך זה בעצם יכול להיות, הרי הרבי נולד בי"א ניסן!!!
(אני חבדניקית ומאמינה שהרבי הוא המשיח)
התחלת ההריון של מלך המשיח שנולד בי"א ניסן היה סמוך לט' באב
אלעדאחרונהאף אחד לא יפסול את המשיח אם יתגלה שהוא לא נולד בדיוק בט' באב.
העניין שהוא צמח ונולד מתוך הצרות ועל ידן, בבחינת "ואומר לך בדמייך - חיי".
. תכלס-חיה רוזבתשעה באב בזמן החורבן קרו 2 דברים
ברוחניות- נולד עניינו של משיח. האופציה לגאולה.
בגשמיות- נולד מי שיכל לגאול את ישראל אז אם היו זכאים.
לפי השאלה שלך יוצא שעד יא' ניסן תרס"ב לא יכל לבוא משיח.. אבל לפי מה שמובא במקורות ובטח בדברי הרבי, בכל דור נשיא הדור הוא משיח שבדור ואם ישראל יהיו זכאים באותו הדור יגאלו. גם לפני 2000 שנה.
ממש עזרתם לי!!!
תודה רבה!
ומסתבר יותר לומר שגם זה נכלל ב"נולד מושיען של ישראל" - שאין הכוונה להיציאה לאויר העולם, שאז בפועל אינו "מושיען של ישראל"*, אלא להתגלות (דוגמת לידה כפשוטה) ד"מושיען של ישראל", שכבר ראוי ומוכן לגאול את ישראל בפועל ממש (וראה גם נצח ישראל (למהר"ל) פכ"ו (ע' קלב). ישועות משיחו (לאברבנאל) העיון השני פ"א).
*) אף שי"ל שלעת"ל יוכל תינוק שנולד לעשות כו"כ פעולות, כבימי המבול (ראה ב"ר פל"ו, א). ולהעיר גם מ"נבואת הילד" (נדפס בסו"ס נגיד ומצוה. ועוד). ואכ"מ.
בשורת הנחמה על הגלות והחורבן מופיעה בכפל לשון: "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ,א). אומר על כך המדרש (ילקוט שמעוני ישעיה שם; איכה רבה סוף פרשה א): "לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים". אך מה משמעותה של נחמה כפולה זו – באיזה מובן היא תהיה כפולה?
יש נחמה כפולה במובן כמותי. למשל, אדם שביתו עלה באש יתנחם בבית אחר שייבנה במקומו. אם הבית יהיה גדול ומפואר פי שניים מביתו הראשון – זוהי נחמה כפולה, כפולה בכמות. אך יש נחמה כפולה במובן האיכותי. נחמה רגילה משאירה את הצער ואת עוגמת הנפש, אלא שהיא נותנת פיצוי תמורתם; אולם נחמה כפולה מוחקת ומסלקת לגמרי את הצער, ולא עוד אלא שהיא מגלה לאדם שמה שהיה נראה לו דבר מצער וכואב, היה בעצם טוב (לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 377).
החורבן כמקור לשמחה
דוגמה לכך מצויה בסיפור הגמרא (תענית כא,א; סנהדרין קח,ב) על נחום איש גם-זו. הוא הוליך דורון לקיסר, ובדרך החליפו בעלי האכסניה את תכולת התיבה בעפר. הקיסר כעס, כמובן, ורצה להורגו, ואולם הוא האמין ש"גם זו לטובה". ואכן, לבסוף קרה הנס ואותו עפר נהפך לכלי נשק, שבאמצעותם ניצח הקיסר את אויביו, והוא גמל על כך לנחום איש גם-זו ברוחב לב. או-אז התברר שהחלפת תכולת התיבה בעפר לא הייתה מלכתחילה דבר רע, אלא טוב נפלא. זוהי נחמה כפולה – נחמה שמגלה כי מעולם לא היה כאן רע אלא טוב צרוף.
המחשה לגישה זו מוצגת בסיפור הגמרא (סוף מכות) על רבי עקיבא וחבריו שעלו לירושלים, וראו שועל יוצא מבית קודשי הקודשים. התחילו הם לבכות ואילו רבי עקיבא צחק. ואז התפתחה ביניהם השיחה הזאת: "אמרו לו, מפני מה אתה משחק? אמר להם, מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הילכו בו – ולא נבכה! אמר להן, לכך אני משחק". רבי עקיבא הסביר שהוא רואה בשועל זה את מילוי נבואתו של אוריה ("צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ"), ולכן עכשיו הוא בטוח במילוי נבואתו של זכריה ("עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם"). על כך אמרו לו: "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו".
כאן באה לידי ביטוי הנחמה הכפולה, הקשורה במכה הכפולה דווקא – לא רק עצם החורבן, אלא גם חילול השם נורא: שועל משוטט בקודש הקודשים! אבל רבי עקיבא 'משחק'. הוא מפגין שמחה, משום שהוא מסוגל לראות בעיני רוחו את הנחמה הכפולה הצומחת מתוך שיא החורבן דווקא; נחמה שעל-ידה יימחקו כליל הכאב והצער, ולא עוד אלא שהם עצמם ייהפכו למקור של שמחה וששון.
תודה על הגלות
סוג זה של נחמה אין להבינו כלל בתקופת הגלות. לוּ היינו מסוגלים לראות את הטוב שבגלות, לא היינו מצטערים עליה ולא היינו מבקשים מהקב"ה לגאלנו. לכן יצר הקב"ה מציאות, שבה הגלות על צרותיה נראית רע גמור, כדי שנזעק על הגאולה. ואולם כשתבוא הגאולה תבוא גם הנחמה הכפולה. או-אז, בדרך נעלמה כיום מבינתנו, נראה ונחוש את הטוב שהיה טמון בגלות עצמה.
לעתיד לבוא ייפקחו עינינו ונבין כי אפילו המאורעות האפלים ביותר של הגלות, אפילו ההשפלה היתרה של כבוד שמים וכבוד ישראל, לא היו אלא כלי נעלם לטוב שיתגלה בזמן הגאולה. נבין שאף אימי הגלות נבעו מ'החסדים המכוסים' של הקב"ה, ונודה לו על כך: "אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי" (ישעיה יב,א). זוהי הנחמה הכפולה, נחמה שהופכת את הצער לטוב (לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 67).


אם כל הסביבה החסידית של הבחור לבושה שחור לבן והחברה הפחות חסידיים לבושים צבעוני, אז כשבחור מחליף לצבעוני יש כאן איזו אמירה, השתייכות.
בחו"ל יש מקומות גם החברה החסידית מלכתחילה שמה על זה פחות, אז למרות שיש שם גם שחור לבן, בחור שלובש צבעוני לא מכריז, אני משהו אחר. גם בארץ זה תלוי סביבה, סיבה וגיל.
אין מוחלט, זו לא מצווה דאורייתא, אבל זה כן עלול ללמד משהו וצריך לפתוח את העיניים והלב להבין ממה זה נובע.
זה קשור לאיפה שהוא למד ואיפה שהוא גדל.
לא חסר בחורים חסידיים עם מידות טובות וחולצה צבעונית
או בדיוק להיפך עם שחור לבן.
זה לא נתון חד משמעי.
אבל תמיד יכול להוות נושא מעניין לשיחה


אבל אם בחור מחליף בחופשות תוך כדי הישיבה?
אם הוא מגיע ככה ליום תמים?
עדיין זה שטויות באמת, ומה שאתה ציינת על מותגים וכו יותר בעייתי, אבל עדיין צריך לבדוק. כי יש כאלו שאצלם זה שלב בדרך.
האם זה אחד שגם אבא שלו לובש ככה?
או אחד שאצלו במשפחה כולם שחור לבן והוא פתאום בחר אחרת?
זה נשמע חיצוניות, וככה זה בדכ. אבל לפעמים זה מגיע מהפנימיות.
אני לא מתווכחת איתך על המקרים האלו. מסכימה.
אומרת שיש גם אחרים
)


פה לקצת
זה : D בלי רווח
זה (כן ) בלי רווח
זה 8- | כנל
זה : E
: P
תודה!פה לקצת




ותלמידה!פה לקצת

יוניאחרונהזה די דחוף!
אשמח אפילו אם תשלחו לי באישי מספרי טלפון אמריקאיים, למי שיש..
או שיש אתר או משהו
תודה אנשים צדיקים ועם אהבת ישראל!
גם שם אפשר למצוא
ידעתי שאתם אוהבים את הרבי!
כולי תקווה שאצליח למצוא משהו, בעזרת ה'.
רוב תודות לכם! 
זה כולל נגיד פרפרים?
אני משתדלת ממש לקיים את העניין הזה (ועוד כמה..) אבל בגלל שלא גדלתי בחב"ד ולא מוקפת בחב"דניקים מרגישה שאין לי מושג מה באמת ההגדרות ופשוט ממציאה![]()
היא ספק-טהורה!
אם אוכלים אותה - זה כבר נושא אחר (מסורת /לא מסורת)
מאז אני לא נוגע בזה 


"כשהמשיח יגיע" - המשדר ההיסטורי, המיוחד והמרתק – כעת בשידור חוזר באתר 'קול חי' • האזינו לתיאור החי של ביאת המשיח, בהשתתפות: בכירי הרבנים, אישי ציבור וצוות נרחב של בכירי שדרני וכתבי 'קול חי' • אל תפספסו
חלק א
http://www.93fm.co.il/radio/broadcast/338939/
די דומה לכך שיש כאלו שטוענים שהמדינה זה אתחלתא דגאולה ולעומת זה יש כאלו שסוברים בדיוק ההפך
ולכולם יש מקורות תורניים מבוססים.
כמו שמושיקו אמר רק יותר אצל הסוברים שהמדינה היא אתחלתא דגאולה הם עושים את זה לפחות לידיעתי משתי סיבות א. הרב קוק אמר זאת ב. הם הפסידו משהו למען זה וכאשר בן אדם כביכול מפסיד משהו גם אם הדבר נגד האידילים שלו אז הוא לא יראה לאף אחד את השקר שקיים בזה
אותו הדבר בחב"ד הרבי ראו עליו במוחש שהוא משיח ולא כבדיחה ישנם הרבה רבנים שאמרו שהוא משיח (ואף יש רבים שסוברים שהוא עדין יכול להיות משיח כמו הרב אהרון סולביצ'יק או הרב יעקב יוסף ועוד ) ומה שקרא שהחסידים חיו אותו אי אפשר להבין את זה כ"כ אז הם פשוט הכריחו את עצמם להאמין בזה עד שזה בשבילהם כמו שהם מהופנטים לגמרי
קיצור אחי זה עסק לא פשוט

הוא הראשון ששמעתי את זה ממנו.ציףאולי כתוב איפשהו בספרים של הרב חלוי"ק גינזבורג
מה שכן יש על זה ספר לילדים
בחב"ד ככל הידוע לי מקפידים לשמוע שירים שחוברו והולחנו רק ע"י שומרי תו"מ.
מה לגבי ספרים? יש הקפדה כלשהי בעניין? מעבר לענייני צניעות כמובן.
לפני שנים קראתי מכתב של הרבי בנושא.
גם בספרים היוצר מכניס את הנפש שלו ביצירה.
לקרוא ספר שכתב גוי, זה לקרוא יצירה שהפנימיות שלה היא 3 קליפות הטמאות.
לקרוא ספר שנכתב ע"י יהודי לא ירא שמיים זה לקרוא יצירה שיתכן ומה שעמד מול עיני הכותב או בתת מודע שלו לא היה חיובי.
בנוסף, לפעמים הניואנסים הקטנים הם חשובים ונכנסים לתת מודע גם אם הספר בכללותו חיובי.
אז חכמה בגויים תאמין ואם צריך משהו בשביל פרנסה וכו' קוראים גם טקסטים מידעיים שונים שכתב גוי.
אבל זה לא מלכתחילה.
מלכתחילה קוראים ספרים שכתבו יהודים יראי שמיים.
לקרוא ספרים שנכתבו ע"י סופרים יר"ש.
הסיבה שהיוצר מכניס את כוחותיו הפנימיים ליצירתו.
כמו כן הקורא/השומע (במוזיקה) הוא מכניס את זה לכוחותיו הפנימיים ויהודי שומר תורה ומצוות עדיף שלא יכניס שלא יכניס את הלך מחשבתו של מי שאינו כמוהו לתוכו
בכמה מקומות בדברי חז"ל נאמר שבית המקדש השלישי יֵרד מן השמים, ואילו במקומות אחרים נאמר שייבנה בידי אדם (המלך המשיח). אחד היישובים לסתירה הוא שבבניין בית המקדש השלישי יהיה שילוב של מעשי אדם ומעשי שמים: תחילת בניינו תיעשה בידי אדם, ולתוך הבניין הזה יֵרדו דברים מן השמים. אחד ההיבטים המעשיים של ההסבר הזה הוא השילוב בין תיאור הבית השני, המפורט במסכת מידות, לבין תיאור בית המקדש השלישי בספר יחזקאל: הבניין שייעשה בידי אדם יהיה על-פי מסכת מידות, ולתוך הבניין הזה יֵרדו אותם חלקים שמתוארים ביחזקאל. מעשה אדם ומעשה שמים בספר יחזקאל (פרקים מ-מג) מופיע תיאור מדוקדק של בית המקדש, ולדברי המפרשים זה בית המקדש השלישי. מפורטת שם נבואה שבה גילה הקב"ה את "צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורותיו" (מג,יא). הבית המתואר שם שונה מבית המקדש הראשון והשני, אולם אין לנו אפשרות לתרגם את הדברים לתכנית אדריכלית מעשית, שכן דברים רבים אינם מובנים, והמפרשים מגדירים אותם 'סתומים'. הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד) אומר: "בניין העתיד להיבנות, אף-על-פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר". לעומת זה, יש במסכת מידות תיאור מפורט של הבית השני. הרמב"ם, בפירוש המשניות, אומר שכאשר יגיע הזמן לבנות את בית המקדש השלישי, הוא ייבנה על בסיס המידות שבמסכת זו, אלא שאז "יזכנו הא-ל יתברך ויגלה עינינו להבין הסתום ביחזקאל... שעל-ידי הסיפור הזה של בית שני, אנו יכולים לדרוש ולהבין בבניינא דיחזקאל" (לשון ה'תוספות יום-טוב' בהקדמתו למסכת מידות). שילוב דומה היה בבית המקדש בעניין הקרבנות. הכוהנים נצטוו להביא אש להקרבת הקרבן, ובה בעת הייתה יורדת אש מן השמים. האדם צריך לעשות את המוטל עליו, ואז הקב"ה מוסיף את השלמות העליונה מן השמים. בבית המקדש השלישי יגיע השילוב הזה לשיא שלמותו, עד שיתבטא גם בעצם בניינו של הבית. ייחודו של הבית השלישי הדבר נובע ממהותו של הבית השלישי ומייחודו לעומת שני בתי המקדש שקדמו לו. בבית המקדש הראשון היה יתרון גדול בתחום הקדושה שבאה מלמעלה, אולם העולם עצמו טרם היה מוכן לגילויים הנעלים האלה. בבית המקדש השני היה מצב הפוך – הזדככות גדולה מלמטה, שכן בוניו היו בדרגת בעלי תשובה, אולם הקדושה שהאירה בו לא הייתה בדרגה גבוהה (ולכן חסרו בו חמשת הדברים המבטאים את גילוי הקדושה). בבית המקדש השלישי יתמזגו שני ההיבטים – הקדושה שבאה מלמעלה וההזדככות של העולם התחתון – ובזה ייחודו. בית המקדש השלישי ייבנה לאחר תקופת הגלות הארוכה והקשה, שבה עבר העולם תהליך עמוק של זיכוך פנימי. דורות של יהודים קידשו וזיככו את העולם והכשירו אותו להיות כלי לגילויי הקדושה העליונים ביותר. עתה יכול להתרחש השילוב המלא בין שלמות הזיכוך שבא מלמטה עם שלמות הגילוי האלוקי שבא מלמעלה. דבר זה יתבטא בבניין המשולב של בית המקדש השלישי. לכן ייבנה בידי אדם, כחלק ממצוות "ועשו לי מקדש", ובה בעת יֵרד באש מלמעלה. הוא ייבנה על-פי מתכונת בית המקדש השני, ובה בעת ישתלבו בו מלמעלה הדברים ה'סתומים' המפורטים ביחזקאל. בכך מתבטאת השלמות המשולבת של הבית השלישי, שייבנה במהרה בימינו (ראו בכל זה לקוטי שיחות כרך חי, עמ' 418 ואילך; כרך יא, עמ' 98; כרך יג, עמ' 84). |
- See more at: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12586&CategoryID=2083#sthash.6j6XdxI1.dpuf
הוא ייבנה רק לאחר ביאת המשיח, בידי המשיח?
זה מה שזכור לי המסקנה של המקור.
תקרא שוב את מה שהבאת
בנין בית המקדש תחיית המתים וכו וכו
השלב של ירידת בית המקדש מהשמים וגמר בנינו זה יהיה אחרי התגלותו המליאה של מלך המשיח
אז לפי שיטתכם הסדר הוא:
ביאת המשיח
בניין בית המקדש
תחיית המתים וכו'
הלכות מלכים פרק יא:
[ד] ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.
זה סדר ההתרחשות
"במכון המקדש מזכירים שמזבח זה ניתן להעברה להר הבית במהירות, כדי לבנותו במקומו ולחדש מיד את עבודת המקדש."
מתוך הכתבה
רבים שואלים מתי תתחיל הגאולה? מתי יבוא המשיח? דעו המשיח כבר כאן! הוא לא על סף הדלת הוא לא על המפתן הוא כבר כאן! אז מעכב אותו להתגלות? כתוב בגמרא שבזכות זה שבני ישראל מחכים לישועה כדאי הוא לקב"ה לגאול אותנו. הדבר היחידי והאחרון שמעכב את הגאולה הוא חוסר האמונה שלנו שאם אנחנו בני ישראל או רק הדתיים שבנינו יערערו בתשובה מיד נגאל. "היום אם בקולו תשמעו" מיד נגאל! מיד!! אחיי ואחיותי אני מבקש ממכם להתחזק באמונה שהמשיח יבוא מיד כשנעשה תשובה.

אבל שתיים ביחד זה הרבה יותר נחמד מקבוצה)"אין ספק כי האדמו"ר מליובאוויטש עצמו ניחן בכוחות פיזיים ורוחניים על אנושיים, זאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים שבהן נפגשתי איתו לשיחות יחיד. ארבע פעמים בארבע שנים, זו אחר זו, נפגשתי עם האדמו"ר הרב מנחם מנדל שניאורסון וביליתי כל פעם למעלה מארבע שעות במחיצתו. תמיד בשעה אחת-עשרה וחצי בלילה החלה הפגישה, וישבתי אצלו עד קרוב לארבע לפנות בוקר. כאשר קמתי להיפרד ממנו מתוך טענה שאני עייף, הביע האדמו"ר את תמיהתו עלי כאשר הוא זקן ממני ונראה רענן כאילו קם זה עתה משנת לילה", כך כתב מי שהיה הרב הצבאי הראשי לשעבר, רבה הראשי של תל-אביב לשעבר ואף כיהן כרב ראשי בישראל - הרב שלמה גורן ז"ל, ביומנו .
"כשסיפרתי הדברים לזקני חב"ד, הודו כולם שכנראה הודיע לי את האמת לאמתה למה נמנע כל חייו מלבקר בארץ. ": קטע מיומנו של הרב שלמה גורן ז"ל, המתפרסם בספר חדש, "משנת הגורן", בעריכת הרב קובי דמבינסקי ובהוצאת "ידיעות ספרים", אותו פרסם אתר ynet...
תשובה ראשונה: לא יצאתי את לובביץ'
בכל ארבע הפעמים שביקרתי אצלו כאשר שוחחנו על חללו של עולם התורה ומדינת ישראל, תמיד סיימתי את שיחתנו בשאלה הקרדינלית שלא נתנה לי מנוח, למה אין האדמו"ר מבקר בארץ, כאשר יש לו רבבות חסידים הצמאים למוצא פיו בארץ. ובכל אחת מהשיחות השיב טעם אחר לאי בואו לארץ. בפעם הראשונה ענה לי שהוא לא מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מלובביץ'. והוא מבטיח לי שאם יחליט לצאת מחצרו בלובביץ' המקום הראשון שהוא ייסע זה לארץ ישראל.
תשובה זו הפליאה אותי מאוד ושאלתי מה פירושם של דברים. הרי הוא מתגורר בניו-יורק ולא בלובביץ' אשר ברוסיה. ענה על כך: אנו העתקנו לכאן את לובביץ', ואין אנו מתגוררים כלל בניו-יורק. חזרתי ושאלתי אותו: והרי כבודו נוהג להשתטח בכל יום שישי על קבר חותנו האדמו"ר הקודם, על זה ענה שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור לובביץ', מבית המדרש ועד לציון קברו של האדמו"ר השישי חותנו זצ"ל. בלעתי את הדבר איכשהו, ונפרדנו לפנות בוקר.
תשובה שנייה: כי לא אוכל לשוב לחוץ לארץ
בשנה שאחריה שוב הוזמנתי להיפגש עם האדמו"ר באותן השעות ובאותו בית המדרש. מובן שגם בפגישה ארוכה זו שהסתיימה קרוב לארבע לפנות בוקר, חזרתי ושאלתי אותו: אם ארץ ישראל כל כך קרובה ללבו וקדושה לו, למה אינו מבקר אף פעם בארץ?
הפעם ענה לי האדמו"ר שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל לעזוב אותה עוד ותישאר עדתו הגדולה בגולה ללא מנהיג וללא נשיא. והוסיף על דבריו שלעזוב את ארץ ישראל הקדושה בעשר קדושות, ולצאת לחוץ לארץ אין מעשה זה הולם את ההלכה. כמו שאנו למדים מחכמי ישראל שהיו יוצאים חוצה לארץ והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה: "וירשתם אותה, וישבתם בה" (דברים יא, לא), אמרו: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה וחזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי דברים, פ). קיבלתי דבריו בשתיקה ללא ויכוחים.
תשובה שלישית: כי גם אדמו"רים שלפניי לא ביקרו בארץ
בשנה השלישית כשביקרתי בארצות הברית שוב הקדימה אותי הזמנה להיפגש עם האדמו"ר מלובביץ', באותן השעות ובאותו מקום, ללא הגבלת זמן. הפעם היו לנו ויכוחים רבים על מדינת ישראל ועל צה"ל ועל כל הנעשה בה, וכשהגיע זמן הפרידה בשעות הקטנות של הלילה, שוב העליתי לפניו את תמיהתי הקבועה: למה אין האדמו"ר מבקר בארץ?.
הפעם ענה לי תשובה מסובכת, ואמר שבעצם כבר היה מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך. ותוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שבין ששת הנשיאים של חב"ד אף אחד מהם לא עלה לארץ, ואיך זה הוא יפרוץ את הגדר ויבקר בארץ ישראל? הגבתי מיד על דבריו ואמרתי לו כי אין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא היתה קיימת מדינת ישראל ולא היו מיליוני יהודים בארץ כמו היום. מה שאין כן עתה, מצפים לבואו רבבות חסידים וסתם עמך שביקורו של האדמו"ר היה מעלה את רוחם ומביא לידי זרם חדש של עולים.
ענה לי על כך האדמו"ר: אם הביקור בארץ ישראל חשוב מנקודת ההשקפה של החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ ישראל במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים מן השמים לנשיאי חב"ד שלא יעלו לארץ. מכיוון שאינני בקי די צורכי בתולדות חב"ד, בלעתי את דבריו ונפרדתי ממנו בשתיקה.
תשובה רביעית: כי כאן קברו של הנשיא השישי לבית לובביץ'
כל פעם שהייתי נפגש בניו-יורק עם האדמו"ר מלובביץ' היה מוסר בידי מסר של "דבר תורה" למסור לכפר חב"ד. כך עשה גם הפעם, הוא מסר בידי חידוש בדברי תורה למסור באספת עם בכפר חב"ד. כאשר סיפרתי להם את הנימוק של האדמו"ר למה אינו עולה לארץ ישראל, בא אלי זקן רבני חב"ד שהיה רב בלובביץ', והביע פליאה על דבריו של הרבי, מכיוון שחותנו של האדמו"ר הנוכחי ביקר בזמנו בארץ והשתטח והתפלל במערת המכפלה, ואיך זה נעלם מן האדמו"ר הנוכחי ביקור זה של חותנו האדמו"ר השישי בארץ.
במשך שנה החרשתי עד שבשנה שאחריה שוב נסעתי לארצות הברית ושוב הריצו אלי הזמנה לבקר את האדמו"ר מלובביץ'. גם אז נכנסתי אליו בשעה אחת-עשרה וחצי בלילה, והאדמו"ר כבר חיכה לי בכניסה לבית מדרשו, ובעמדנו עדיין בפתח לאחר שנתתי לו שלום והחזיר לי שלום, פתח ואמר: "בוודאי יש לכבודו תמיהה על דבריי בשנה שעברה, שאמרתי כי החלטתי לא לבקר בארץ משום ששישה נשיאים שקדמו לנו לא ביקרו בארץ ישראל, והרי חותני האדמו"ר זצ"ל ביקר בארץ והתפלל על קברי האבות בחברון".
והאדמו"ר המשיך ואמר, כאשר שנינו עדיין בעמידה ליד הדלת, כעת אגלה לכבודו את כל האמת למה אין אנו מבקרים בארץ, כאשר חותני האדמו"ר כן ביקר בארץ. משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם הקברים הקדושים של נשיאי חב"ד הקודמים. כל הבקשות בכתב ובעל-פה שאנו מקבלים, אני מביא אותם לקברים הקדושים, ודרכם אנו מפעילים את מידת הרחמים בשמים.
בימיו של חותני לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילתו ובקשתו, וזאת לאור העובדה כי הקברים של הנשיאים הקודמים נשארו ברוסיה ולא הייתה לנו גישה אליהם. לכן לא הייתה לחותני האדמו"ר השישי זצ"ל דרך אחרת - אלא לנסוע לארץ ישראל ולהעביר לשם את כל הבקשות, ולשוטחם על קברי האבות בחברון. אבל אנו (הכוונה לאדמו"ר עצמו) יש לנו את הציון של קבר חותני הנמצא כאן, שם אנו יכולים לשטוח מדי שבוע בשבוע את הבקשות והתפילות, לכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ, משום שיש לנו כאן את ציון קברו של הנשיא השישי לבית לובביץ'.
בדבריו אלה של האדמו"ר הרגשתי שגילה את כל לבו וניכרין דברי אמת, שזו סיבת הסיבות לאי ביקורו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, בארץ. מכאן ואילך הרפיתי ממנו מלהטריד אותו בשאלתי המתמדת למה אינו מבקר בארץ.
ותודה ל hamedinai
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1264&CategoryID=131
| י"ב וי"ג בתמוז הם ימי "חג הגאולה" שבו שוחרר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, הרבי השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, ממאסרו ב"עוון" החזקת והפצת הדת ברחבי ברית המועצות. חסידי חב"ד חוגגים את שחרורו של הרבי, לא רק כחירות אישית שזכה לה הרבי, אלא כנצחון החסידות על ממשלת הרשע הקומוניטסית שביקשה למחוק את האמונה היהודית. |
||
|
||
סיפור מאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בימי האימים של השלטון הקומוניסטי, הוא מופת לעוז-רוח וללהט החסידי הבלתי-נכנע. הרבי היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב מול המשטר הקומוניסטי ולנהל מערכת ענפה של חיי יהדות מחתרתיים, מתחת לאפו של השלטון.
מאסרו של הרבי קרה בשנת תרפ"ז, לאחר סדרה של איומים ואזהרות. בלנינגרד היה מוסד של ה'יבסקצייה' [=המחלקה היהודית] ושמו 'שול און בוך'. מטרת המוסד הייתה להפיץ ספרות קומוניסטית ואת עיתון היבסקצייה, 'אמת', ולהרבות בהטפה ותעמולה אנטי-דתית. בשנת תרפ"ז נוכחה היבסקצייה, לתדהמתה, שמספר החברים במוסד מתמעט, מספר המנויים של העיתון יורד וגם ההכנסה הצטמצמה.
יו"ר ה'יבסקצייה' כינס אספה, לחקור ולגלות את הסיבה לכך. על שאלתו הראשונה ענו כולם פה אחד: "בעירנו מתגורר לאחרונה הרב שניאורסון. בהשפעתו, החלו מחדש להתווסף מתפללים בכל בתי-הכנסת, והוא יסד 'חברות תהילים', שיעורי גמרא ועוד. קשה לנו ללחום נגדו כי כוחו רב". שמע היו"ר את דבריהם, חמתו בערה בו והוא קרא: "חייבים לסלקו מן הדרך!".
המאסר
דקות מספר לאחר חצות הלילה שבין שלישי לרביעי, אור לט"ו בסיוון תרפ"ז, התפרצה פלוגת שוטרי ג-פ-או (המשטרה הרוסית החשאית) לביתו של האדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש. בראש הפלוגה עמדו שני קומוניסטים יהודים צעירים, נחמנסון ולולב שמם.. "מי כאן שניאורסון?", קרא בכיר השוטרים. "אם באתם לביתו של אדם באמצע הלילה, אתם בוודאי יודעים את מי חיפשתם; הרעש וההפחדה שלכם מיותרים לגמרי", השיב להם הרבי בקור-רוח.
גאולה לכלל ישראל
במכתב ששיגר הרבי הריי"צ לחסידיו עם שחרורו כתב: "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב בתמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה". ואמנם, על-אף שמונים ושמונה השנים שחלפו מאז המאסר והגאולה, מצליחים החסידים לשמר את תחושת הרווח וההצלה שבאה לאחר כל אותם ימים של מתח וחרדה. ימי הגאולה מצויינים מדי שנה בהתוועדויות חסידיות בכל מקום, מתוך מתן תודה להקב"ה על ניסיו וחסדיו.
-----
ובעזרת ה', בימים ההם בזמן הזה, כמו שאז היו נסים גדולים ובסוף הצלה גדולה, גם עכשיו בעזרת ה' יהיו ניסים והצלה עצומים בטוב הנראה והנגלה.
רציתי לשאול: אני כמה שנים כבר חשוף לדרך של המקובל בעל הסולם זצ"ל ומאוד מתחבר לכתביו ולחומרים שלו. עם זאת, מבחינת בית כנסת וחיי חברה וכדומה, אני קשור לחב"ד בעיקר בשנתיים שלוש האחרונות. מצד אחד לי יש חיבור בין הדרכים אבל מהצד של החבדניקים, יש סגירות לגביו וזה לא קל. בכל זאת, עם הזמן מצאתי כמה וכמה שכן מכירים את חסידות אשלג, הם הפנו אותי גם למאמר נושא ונראה שהם ותומכים בכך וזה מקובל על מיעוט בוא נאמר. מה דעת האנשים פה בעניין?
אם אתה חושב שהחיבור שלך לאשלג עוזר לך בעבודת ה' לך על זה, כל השאר לא אמור לעניין אותך.
בהצלחה בכל דרך שתבחר ותזכור העיקר זה לדבוק בה'!
בדור כמו שלנו העיקר שנהיה קשורים לה'
שליטתו של המלך המשיח על העולם מתוארת בנבואת בלעם: "ומחץ פאתי מואב וקַרקַר כל בני שת. והיה אדום יְרֵשָׁה, והיה יְרֵשָׁה שעיר אויביו". גם בספר תהילים (עב,ח) מופיע תיאור על היקף שליטתו של המשיח: "ויֵרְד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ", וכפירוש אבן עזרא: "ימשול מים הדרומי, הנקרא הים האדום, עד ים הצפוני, הוא ים אוקיינוס, ומנהר היוצא מעדן, שהוא תחילת המזרח, עד אפסי ארץ, שהוא סוף המערב". מה יהיה מעמדן של הארצות האלה? האם הן ייחשבו חלק מארץ ישראל? הרמב"ם פוסק (הלכות תרומות פרק א, הלכה ב): "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא הארצות שכובש אותן מלך ישראל או שופט או נביא מדעת רוב ישראל, וזה הוא הנקרא כיבוש רבים". נמצא אפוא שהארצות שיכבוש המשיח יקבלו דין של ארץ ישראל. ואכן הרדב"ז מפרש כי מלך ישראל שכבש ארצות שמעבר לגבולות הארץ המובטחת לישראל, הארצות האלה יש להן דין ארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ: "משמע מהכא, שאם נכבש כל ארץ ישראל, ואחר-כך הלך מלך ישראל על-פי בית דין וכבש מקומות, אף-על-פי שאינן מן הארץ שניתנה לאברהם אבינו, יש להן קדושה כשאר ארץ ישראל". ההצלחות הגדולות יהיו בהמשך נראה שזו משמעות דברי חז"ל ש'ארץ ישראל' תתפשט על כל העולם (ילקוט שמעוני ישעיה רמז תקג): "עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל, וארץ ישראל ככל העולם כולו". ועוד אמרו חז"ל (שם יחזקאל רמז שפג): "עתיד הקב"ה להשים אתכם נוחלים מסוף העולם ועד סופו… נמשלו ישראל כנקבה – מה נקבה נוטלת עישור מבית אביה [=מעשר לנדוניה], כך תפשו ישראל ארץ שבעה עממין, שהיא עישור של שבעים אומות. ולפי שירשו כנקבה, לפיכך אמרו שירה כנקבה, 'אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר'; אבל לעתיד לבוא, שהם יורשים כזכר [=הכול], דכתיב: 'מפאת קדים עד פאת ים', לפיכך אומרים שירה בלשון זכר: 'שירו לה' שיר חדש תהילתו בקהל חסידים'". השל"ה ('בית דוד' לז, ב) מסביר שאין סתירה בין השליטה בכל העולם ובין ההבטחה על שלוש ארצות נוספות בלבד (קיני, קניזי וקדמוני), מפני שמדובר בשתי תקופות נבדלות: "עשרה אומות הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ולא נתן אלא שבעה, ולעתיד עוד שלושה. וקשה: וכי לעתיד יש גבול בדבר? הלוא כתיב 'וירד מים עד ים', כי בוודאי ימשול משיח מסוף העולם ועד סופו! ...על כן נראה שכל ההצלחות הגדולות לא יהיו תיכף בביאת הגאולה, רק בהמשך הזמן, שתתרבה הדעה בישראל... אז תתבטל הקליפה מכול וכול ויתקיים 'וירד מים עד ים'". האור האלוקי יאיר רבנו הזקן מבאר (לקוטי תורה מסעי פט,ב) את הדברים במובן הרוחני. בארץ ישראל השפע האלוקי מתקבל בפחות צמצומים ומסכים המעלימים אותו, ואילו בחוץ לארץ הוא מצטמצם ומתגשם יותר. כאשר אומרים שכל העולם יהיה כארץ ישראל, הכוונה שהאור האלוקי יאיר בעולם כולו בלי הסתרים. וכך הוא אומר: "לעתיד לבוא, שיזדכך העולם ולא יהיה העולם מסתיר כלל, לכך נאמר: 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ'. ואז יזדכך אפילו ארץ העמים, וכמו שכתוב: 'אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד'... וזהו עניין עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם כולו, וארץ ישראל תקבל ממקום עליון יותר". |
- See more at: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12549&CategoryID=2079#sthash.OPDSOxQk.dpuf