פורום חסידות חב"ד (עמוד 55)

מוצלח מאוד!

או חוברת/סיפורון על האופשערניש(חלקה)!

יבואו בערך 50 איש

ברשת מצאתי רק 2 כשרות למהדרין- אהרל'ה ומנדי'ס

מכירים עוד משהו?

המסעדה של אוחיון(פתוחה על פי הזמנות לכאורה)

יום ראשון (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: סו-סח.
תניא: פרק ט. והנה מקום ... '26' שבמוחין.

בשנת תרמ"ח נבחר אאמו"ר [הרש"ב] לגבאי דחברה קדישא. וכפי המנהג, הובילו אותו
בשמחת-תורה בלוית עם רב לביהכ"נ. אמר אז המאמר "אין הקב"ה בא בטרוניא". וסיום
דבריו: גם האנשים בעלי-מוחין הנמצאים עתה, צריכים להניח שכלם ולא לילך אחרי הטעם
ודעת, כי יכולים להטות ע"פ שכלם כו' עד כי ח"ו ומרה תהיה באחרונה כו', וזהו העיקר בזמן
הזה בעקבות המשיח, שלא לילך אחר השכל וטעם ודעת, כי אם לקיים התורה והמצוות
בתמימות ואמונה פשוטה באלוקי ישראל.

יום שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שני עם פירש"י.
תהלים: סט-עא.
תניא: אך הנה ... 'יד' כרשפי אש.

כשמעמידים פנס - מתקבצים החפצים באור, כי "אור ממשיך" - אור מושך אליו.

יום שלישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שלישי עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: והיא הנקראת ... שבזה"קץ

הסבא משפאלע - השפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר
חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר,
אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעש"ט "והניח ידו הקדושה על ליבי, ומאז "חם" לי".
תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד.

יום רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי רביעי עם פירש"י.
תהלים: עז-עח.
תניא: פרק י. והנה ... 'טו' כמו השנאה.

"תורה-אור" ד"ה "אוסרי" סעיף המתחיל 'והנה זהו', צ"ל: "והעלאת ניצוצות שנפלו אפילו הבהמות יתעלו כמו שהי' בתחילת".

הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים
עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. אל תאמינו לנביאי השקר המבטיחים
לכם ישועות ונחמות אחרי כלות המלחמה, זכרו דבר ה' (ירמיה יז, ה) "ארור הגבר אשר יבטח
באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו". "שובה ישראל עד ה' אלקיך", והכן עצמך ובני ביתך
לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש.

יום חמישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, חמישי עם פירש"י.
תהלים: עט-פב.
תניא: וצדיק שאיננו ... '30' הכא וכו'.

ה"צמח צדק" אמר לר' הענדל ביחידות: "זוהר" מרומם הנפש, מדרש מעורר הלב, ותהלים בדמעות - מדיח את הכלי.

יום שישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שישי עם פירשי.
תהלים: פג-פז.
תניא: ועוד ... כמ"ש במ"א.

מה שנוהגים שלא ללמוד בניתל, שמעתי מאאמו"ר [הרש"ב] הטעם, שהוא כדי שלא להוסיף חיות.
פעם אמר לי אאמו"ר: את המתמידים ש"שמונה השעות" [מסדר הלימוד בישיבה] ,נוגע, להם בנפש - אינני מחבב.
והוא [המנהג שלא ללמוד] הוא רק עד חצות לילה.

שבת (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שביעי עם פירש"י.
תהלים: פח-פט.
תניא: פרק יא. וזה לעומת ...שריא.

גם העולה לתורה אומר חזק חזק ונתחזק.
באמירת ויהי נועם במוצש"ק כופלים פסוק אורך ימים גו', אבל לא בתפלת שחרית.

בהיות ה"צמח צדק" ילד ולמד את הכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה",
תירגם לו מורו - על פי פירוש בעל-הטורים - יעקב אבינו חי את שבע-עשרה השנים
הטובות ביותר במצרים. כשבא הביתה מה'חדר' שאל את זקנו האדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב
אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו - יז שנה שגר בארץ מצרים 'ערות הארץ'?
ויעננו אדמו"ר הזקן: כתיב "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה", ואיתא
במדרש - מובא ברש"י - א"ר נחמיה: להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו
השבטים הוגים בתורה". 'להורות לפניו גשנה', על ידי לימוד תורה [="להורות לפניו" אזי
- "גשנה" 'ניגשים'] מתקרבים לקב"ה, באופן שגם במצרים הוא בבחי' "ויחי"-בחיות.

יום שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, שני עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: אך מהות ... '32' ותענוגיו.

אדמו"ר האמצעי ענה לאחד ביחידות: כאשר משוחח האחד עם זולתו בעניני עבודת ה',
ולומדים יחד - הרי זה מצב של שתי "נפש-אלוקית" נגד "נפש-טבעית" אחת.

יום שלישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: רק מפני ... 'יז' התורה כנ"ל.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"צ נ"ע] פגע בנושא דליים מלאים מים. ויאמר) כשרואים מים - על כך אומר הבעש"ט: כשרואים מים יש לאמר שהבעש"ט אומר שזהו סימן ברכה.

יום רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: ואעפ"כ ... '34' תפלה כו'

הכרזת אאמו"ר [הרש"ב] באחת ההתוועדויות: כשם שהנחת תפילין בכל יום היא מצוה
מדאורייתא על כל יהודי, מבלי הבדל אם הוא גדול בתורה, או איש פשוט - כך חוב גמור על
כל יהודי להקדיש כחצי שעה מחשבה בכל יום אודות חנוך בניו, ולעשות ככל שבכוחו, ויותר
מכפי כוחותיו, לדאוג ולפעול על בניו שילכו בדרך שבה מדריכים אותם.

יום חמישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: רק שלזה ... עם אחיו.

"תורה-אור" ד"ה "מי שם פה" סעיף המתחיל 'והנמשל יובן': "כי יש בחי' מעלה", צ"ל: "וכן יש מעלה".

באנחות לבד לא נוושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את הלב ולפקוח את העינים
שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש באשר יוכל לפעול ולעשות
בתעמולה לחיזוק התורה, הרבצת התורה ושמירת המצוות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו.

יום שישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, שישי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: יג. ובזה ... החשך כנ"ל.

הסתלקות אדמו"ר הזקן בכפר פיענע במוצאי ש"ק פ' שמות תקע"ג. ומנוחתו כבוד [=קבורתו] בעיר האדיץ.
אאזמור [מהר"ש] שאל את ה"צמח צדק": מה "רצה" [=התכוון] הסבא ב'דרכי החסידות', ומה "רצה" בחסידות?

ויענהו ה"צמח צדק": "דרכי החסידות" הן - שהחסידים כולם יהיו כמשפחה אחת, ע"פ תורה באהבה.

"חסידות" היא חיות; - להזרים חיות ולהאיר את הכול, כולל את ה'לא-טוב'; להכיר את מצב הרע בנפשו כדי לתקנו.

שבת (תש"ג)
מברכים ר"ח שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
הפטורה: הבאים: ישרש.
שיעורים: חומש: שמות, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קיט, אשרי ... מצותך מאד.
תניא: אך מאחר ... כנגד כולן.

משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: יציאת מצרים היא היציאה ממיצרים וגבולים; והחסידות היא - כדי לצאת מהמיצרים והגבולים של העולם.
אך קיים הבדל: יציאת מצרים היא בתנועה של שבירה ועזיבה, לכן ברחו ממצרים; יצי"מ של חסידות היא בירור ותיקון - יציאה ממיצרי וגבולות העולם.

להסיר את המיצר והגבול ולחוש את האמת, שהעולם הוא טוב באמיתתו, מפני שזהו רצונו ית'. וזה - על ידי עבודת החסידות.

יום ראשון (תש"ג)
שיעורים: חומש: וארא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קיט, מה ... לא שכחתי.
תניא: פרק יד. והנה ... '38' לכפור האמת.

בברכת "ולמלשינים" מפסיקים קצת בין [תיבת] "ותמגר" לתיבת "ותכניע", מתאים להכוונה,

אשר "תעקר ותשבר ותמגר" הם ג' קליפות [הטמאות] שצריכים העברה [=הכחדה] לגמרי,

"ותכניע" - נגד קליפת 'נוגה' שצריכה הכנעה [בלבד] ויש בה בירור.

יום שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: וארא, שני עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: משא"כ ... צדיקים כו' ע"ש.

רבינו הזקן אמר: גשמיות של יהודים היא רוחניות. הקב"ה נותן לנו גשמיות כדי שממנה
ניצור רוחניות. לעתים, כאשר אין הדבר כן, יש לתת לקב"ה ולו מנחת עני והוא נותן בשפע.

יום רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: וארא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: פרק טו. ובזה ... "40" חלל בקרבו.

"אנן פועלי דיממא אנן" [=אנו פועלי יום אנו]. יום הוא אור; עבודתנו היא עבודת האור,
להאיר העולם באור תורה. ומלבד כי צריכים לעמוד במעמד ומצב טוב, בעז"ה, בעצמו -
להיות בעצמו כפי שצריך - הנה כל העבודה היא לזכות להעמיד תלמידים, אנשים יסודיים,
אשר יהיו מסורים בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית. שאינו מספיק לימוד תורה הנגלית
וחיבוב הקודש בשמירת המצוות, כי אם צריכים גם עבודה שבלב.

בודקים איזה ספרים  רוצים מזמינים דרך האתר או טלפונית - רק צריך לאסוף מאיפשהו

ואני ממש שמחה...

זה סיפור על כל אדמור מתקופת הילדות. {לדוגמא- המעיין הלבן או על הצ"צ בתנור...)

כתוב בשפה יפה, ועם איורים כיפיים

(לא מתאים ככ לגיל הילדים אז סיפרתי להם את הרעיון הכללי)

להמשיך בפרסומת 

את הספר אבא פשוט מזיל דמעות כדאי ומומלץ לחטוף!!

יש את בגט ניר שאולי אפשר להזמין מראש.

את המטבח באולמי מרכזי או משה אוחיון שאולי אפשר להזמין מהם 10 מנות מוכנות

אין שם מקום לשבת?

ותודה על התגובה

מצאתי את זה- 

http://www.2eat.co.il/mendis/menu.aspx?pid=1577

זה בהשגחת הבד"ץ. ויש אפשרות להזמין שם שחיטת ליבאוויטש.

הם מאוד נחמדים ואדיבים. 

תתקשרי.

מה שעוד הבנתי- שהאחראי על הכשרות בצפת הוא חב"דניק. אולי שווה לברר איתו..

ב"ה

** קולע = התהפכות על ראש, הנהוג בשמחת תורה ע"מ להפוך את הגזרות.

הרי ידוע שסיום העבודה של תשרי הכוללת את ההכנות של אלול, תשובה ותקיעת שופר.

עבודת ר"ה ועשרת ימי תשובה ויום כיפור בקו היראה, נהפך לעבודה של שמחה בימי הסוכות והזמן הנעלה ביותר הוא בשמיני עצרת וש"ת שע"י שמחה יתרה ובתוכם ה"קולע" הופכים את כל גזר הדין.

התכלית של הלחיים הוא להפוך את הלמטה ללמעלה.

חרגתי מהחלטתי לא להגיב בגלל החשיבות שבדבר.

זו גם הזדמנות לאחל לכולם שבוע טוב.

קישור נערך עקב אורכו

מה עושים בניטל

כאילו.. אין משו שונה (חוץ מחומש שצריך להספיק לפני שקיעה)

רוצים להידמות ל770. אבל פה זה שונה.

אם כבר רוצים להידמות שידברו בשפת אידיש.

ממכתב הרבי משמע שלא צריך.

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4391

ג) לשמועתו שבארה"ק ת"ו אין נוהגין בזה כלל (ובטח שמע זה מבר סמכא ביותר) - אם נכונה השמועה אולי אפ"ל הטעם, שכיון שפשטה שם (מלבד תקופות קצרות, כידוע) ממשלת הישמעאלים, ותלוי בשר של מעלה, לא הי' מלכתחילה ענין לניטל שם, ובמילא אין החשש דלהוסיף חיות. ועפ"ז יומתק ג"כ הענין שבכל מדינה צ"ל ע"פ נוהג או"ה שבמדינה, כנ"ל. - ולהעיר מס' דרכי חיים ושלום סתתכ"ה.

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/7/2023

ידוע הסיפור מה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שפעם בליל ניטל, נכנס אחד לכ"ק הצמח צדק ומצאו לומד, ושאלו: רבינו, הלא ניטל היום, וענהו הצ"צ: פתח! ווער האט דיר געהייסען זאגען, אבל בכ"ז הנה סגר הצ"צ את הספר ופסק מלימודו.

http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5124

וכיון שענין ביטול לימוד תורה חידוש גדול הוא ולכן אין לך בו אלא חידושו.

אם היה שלטון מוסלמי מיילא

וכלשון הרבי...

שכיון שפשטה שם (מלבד תקופות קצרות, כידוע) ממשלת הישמעאלים, ותלוי בשר של מעלה, לא הי' מלכתחילה ענין לניטל שם

http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/428812

ישראל חיים כיון 161 אלף נוצרים המהווים 2% מאוכלוסיית המדינה. 79.8% מהנוצרים הם ערבים ישראלים והיתר הם נוצרים שעלו לארץ.

יש דרישה מאוד גדולה לזה 

שלום!

ניתן לצפות בכל השיעורים ביוטיוב, בערוץ "טיוי חסידות"

לינק: http://www.youtube.com/user/chasiduttv

רק ששם השיעורים אינם מסודרים בתיקיות וכו' והם מופיעים אחד אחר השני לפי סדר ההעלאה שלהם.

יתרונות נוספים שיש באתר (על פני היוטיוב): תמלול מלא של שיעורים רבים; טקסט החומר הנלמד; הורדות; עדכונים על שיעורים חדשים, וכמובן - הפורום עליו כתבתי בהודעתי הקודמת.

היו ברכה ותודה על הכל.

באתרים אחרים זה עובד פשוט נפלא,

ועשרות אלפי מנויים חינמיים זוכים ללמוד ולטעום תורה גם בעת עבודתם או בדרכים.

בהצלחה!

אנא פרט במידת האפשר

אתה אוסף כתובות מייל,

ושולח להן כל בוקר (בעותקים נסתרים כמובן, אין לי עניין לראות את כתובות המייל של כל השאר) את החת"ת היומי.

אפשר כמובן לפצל את זה לכמה אופציות, כל אחת מהן במייל נפרד: חומש+רש"י, תניא יומי, היום יום, תהילים יומי, וכן על זה הדרך.

זה בחינם, יעיל ומהיר, והתפוצה רחבה הרבה יותר מכל שיעור או חוברת.

יש חברות שמתמחות בזה, כמו רב מסר וכד'

תבדוק.

על הרעיון. אעביר למערכת.

ס"ד. משיחת אחרון של פסח ה'שי"ת*.

א. איתא בגמרא1: "תנו רבנן, בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך כו', נר יהא דלוק במקומו, שולחן יהא ערוך במקומו, מטה תהא מוצעת במקומה".

וביאור הדברים:

"פטירה" – פירושה גם העתקה ממקום למקום, מענין אחד לשני, מסוג עבודה אחד למשנהו, כמו "הפטרה", שהיא פטירה והעתקה מתורה לנביאים2. ועד"ז בנוגע ל"פטירתו של רבי", שפירושה פטירה והעתקה למקום ואופן עבודה נעלה יותר, כמארז"ל3 "צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, שנאמר4 ילכו מחיל אל חיל", שהולכים ומתעלים בעלי' אחר עלי'.

והחידוש הוא – ש"בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך":

כיון שב"פטירתו של רבי" מתחיל אצלו אופן עבודה שבאין-ערוך לגמרי, יש מקום לחשוב שאין לו עוד שייכות אלינו.

מבהיר זאת רבי בשעת פטירתו באמרו "לבני אני צריך": למרות שעתה הנני עולה לסדר עבודה נעלה לגמרי, מ"מ, הנני זוכר אתכם, ואזכור אתכם בכל מקום בו אהי', ויתירה מזה, גם לי, בהעליות הכי נעלות, נוגעת עבודתכם – "לבני אני צריך", כלומר, לא זו בלבד שהבנים צריכים (זקוקים) לו, אלא יתירה מזה, שהוא צריך לבנים.

ב. ולכן, כל הענינים שבהם הי' נהוג לפנות לרבי, עומדים במקומם – "נר יהא דלוק במקומו, שולחן יהא ערוך במקומו, מטה תהא מוצעת במקומה":

באופן כללי היו באים לרבי (ליחידות) עבור שני סוגי ענינים: תיקון ופרנסה רוחנית. תיקון ופרנסה גשמית (אבל לא חומרית). וכל סוג נחלק לשלשה פרטים – נר שולחן ומטה.

יחידות בנוגע לענינים גשמיים נחלקת לשלשה דברים: בני חיי ומזוני, שהם נר שולחן ומטה: "חיי" – "נר", כמ"ש5 "נר הוי' נשמת אדם". "מזוני" – "שולחן", ו"בני" – "מטה".

וכל הדברים האלה "עומדים במקומם" – גם לאחרי פטירתו יכול רבי לענות, ועונה הוא כמו קודם, ומשפיע עתה כמו קודם.

ועד"ז בנוגע ליחידות בנוגע לענינים רוחניים – שנחלקים לשלשת הסוגים נר שולחן ומטה:

"נר" – קאי על כללות המצוות, כמ"ש6 "כי נר מצוה". "שולחן" – קאי על תורה בפרט, שנוסף על היותה בחינת "לבוש" כשאר המצוות, ה"ה גם בחינת "מזון"7. ונוסף על הענינים הקשורים עם ההנהגה כתיקונה ע"פ התורה (שולחן) ומצוות (נר), ישנו גם תיקון המצב של נפילת האדם שחטא ופגם ועבר את הדרך, משום שנכנסה בו רוח שטות8, ונעשה במדרגת שוכב שהראש הוא בהשוואה לרגל – שמצב זה נכלל ב"מטה". ובפרטיות יותר ה"ז קשור עם תיקון הפגם בעניני שמירת הברית (וכן בשמירת הלשון, הקשורים זב"ז9), ובפרט ח"נ שהם הבדלה כללית בינו ובין ה"א10 – שצריך לתקנם באופן שתהא "מטתו שלימה"11.

וגם ענינים אלה "עומדים במקומם" – שגם במצב של נפילה ופגם לא יחשוב שנותק לגמרי, ואיזה קשר יכול להיות לו עם רבי לאחר פטירתו, אלא עליו לדעת שגם עתה עונה הרבי על שאלות בעניני תיקוני פגמים ונפילת האדם, כמו מקודם12.

ג. יש לשאול על כך:

ידוע שלצורך המענה ב"יחידות" צריך להיות איזו שהיא שייכות

להדבר, ולפחות בדקות שבדקות, כהסיפור הידוע בזה מכ"ק אדמו"ר האמצעי13.

וא"כ, בשלמא בעבר, כשהרבי הי' בגוף גשמי בעלמא דין, להיותו בכל זאת מלובש בגוף, שייך עכ"פ בדקות שבדקות, כמסופר על כ"ק אדמו"ר האמצעי, אבל עתה, כיון שאין לו שום שייכות, כיצד יכול הוא לענות על דברים כאלה?

ד. והתירוץ על זה – בהקדמה, שיש מקשין: מה שייך בכלל לבקש מהרבי, הרי זהו"ע של "ממוצע"?

אחרים שואלים זאת בקשר לעניני יראת-שמים. – משולח אחד ("פון היינטיקע משולחים") הי' נוהג שכאשר ביקשוהו למסור "פדיון" בקשר לענינים גשמיים – הי' לוקח, אך "פדיון" בנוגע לענינים רוחניים – לא הי' לוקח, באמרו, שאפילו הקב"ה בעצמו אינו עושה זאת, כמאמר14 "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". –

והמענה על זה:

כשם ש"ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", היינו, לא רק שישראל מתקשרין באורייתא ואורייתא בקוב"ה15, אלא "חד" ממש, כך גם ההתקשרות בין חסידים לרבי, שאינה כשני דברים המתאחדים, אלא נעשים "כולא חד" ממש. והרבי אינו "ממוצע מפסיק" כי אם "ממוצע מחבר". ובמילא, אצל חסיד, הוא והרבי והקב"ה – כולא חד.

– לא ראיתי שיאמר כך בפירוש בתורת החסידות, אלא זהו "הרגש", ובמילא, מי שרוצה להרגיש כך – ירגיש, ומי שאינו – איני רוצה להתווכח עמו, יהי לו אשר לו. –

ובמילא אין מקום לקושיא אודות "ממוצע" – מאחר שזהו עצומ"ה בעצמו, כפי שהעמיד עצמו ("ווי ער האָט זיך אַריינגעשטעלט") בגוף.

וע"ד מאמר הזהר16 "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י"17, או כפי

שמצינו שבעת השליחות נקרא אפילו מלאך בשם הוי'18, או כפי שאמר משה רבינו: "ונתתי עשב"19.

וכמו כן אין גם מקום לקושיא כיצד עונה הוא ביחס לענינים של מטה וכדומה, כי, הקשר שבין הרבי לחסידים הוא קשר עצמותי ("אַ עצמיות'דיקער פאַרבונד"). ולכן אמר רבי: בכל מקום בו אמצא – לבני אני צריך.

ה. הרבי נמצא אתנו כבעבר. הוא נמצא בחדרו ושומע אותנו מתוועדים כאן.

אם כן, כיצד אנו מתוועדים כאן? – משום שרצונו הוא שנתוועד.

פעם הפעיל הרבי בחדרו את המיקרופון ושמע את ההתוועדות כאן. גם עתה כן הדבר, ובמדה יתירה כמובן.

ו. בספר חסידים20 מובא שרבנו הקדוש הי' בא בכל ערב שבת בין השמשות לביתו בבגדי שבת, וקידש, ופטר את הרבים21.

גם עתה זמן של בין השמשות לאחר מנחה, ורבנו הקדוש בא לקדש, וגם נשאר ללילה.

ז. בחורף זה נכנסתי פעם לחדר הרבי. הוא ישב נשען על ידו, שקוע במחשבות, ואמר לי שברצונו לנסוע לארץ ישראל. אמרתי לרבי: כיצד אפשר לנסוע, הרי ישנה כאן עבודה מרובה? חשב מעט ואמר: נו, רעיון יפה22.

במחשבתו כבר הי' בארץ ישראל. עצמות יוסף הובאו לארץ ישראל.

ח. פעם בא חסיד אחד ממקום רחוק וביקש מהרבי שיאמר מאמר חסידות. הרבי ענה לו שהוא אומר חסידות בשבת. נענה החסיד ואמר שכאשר הוא בא לרבי ה"ז אצלו שבת. ואז אמר הרבי חסידות23.

אף עתה, ע"י התקשרות כדבעי, שייך אצל כאו"א בכל יום ובכל עת שיהי' שבת, ורבי בא, מקדש, ופוטר את הרבים, כלומר, שמשפיע בהם כאילו קידשו בעצמם, אבל – יתירה מזה – קידוש עם הכוונות שלו, ובמילא עם הקדושה שלו24.

**********

תודה!

בכל מקרה זה לא בפרק א אלא בפרק י"ב ומדובר שם על הרהור עבירה.

לא זכור לי הקישור בין הביטול תורה של רבה לגמרא שם

ב"ה

בוודאי שיש קשר בין רבה לביטול תורה:

הרי כל "טעותו" של רבה לחשוב על עצמו שהוא בינוני נובעת מכך שלבנוני אין אפילו עוון ביטול תורה שעליו אמרו חז"ל שקשה להינצל ממנו, וכידוע לרבה לא פסיק פומיא מגרסא, ז"א אומרת שהוא לא הפסיק לרגע את לימודו ובכל זאת חשב שהוא בינוני (כגון אנא בנוני), כי גם לבינוני אין את העוון של ביטול תורה.

אני יודע שיש קשר.

זה מספר "שיעורים בספר התניא" חום גדול כזה שיש לו 3 כרכים. אז בביאור כתוב שביטול תורה זה אחד מ3 דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום, עם הפניה למקור בבבא בתרא קסד. אממה- שזה לא אחד משלושה דברים (עיון תפילה, הרהור עבירה ולשון הרע אם תהיתם, בלי ביטול תורה). נראה לי בסה"כ שזאת טעות של מי שכתב את הביאור שמזדהה בתחילת הספר כ"ועד להפצת חסידות" כפר חב"ד משהו..

וזה מופיע בעמוד קעה.

מישהו יכול לעזור לי אולי להגיע לרב  או להוצאה (לא פיזית) איכשהו ולשאול אותו? או שלמישהו יש תשובה?

תפתחי בבא בתרא דף קסד תראי שלושה דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום: "הרהור עבירה, עיון תפילה ולשון הרע" ..

אולי הראשונים מוסיפים..

אני צריך לדעת איך ליצור קשר עם הדפוס כי כנראה יש כאן טעות

כתוב בבירור שביטול תורה זה אחד משלושה דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום, עם הפניה לבבא בתרא דף קסד. שם ביטול תורה לא מופיע, וככל הידוע לי גם לא במקום אחר.

לא צריך להסתובב מסביב, אני חושב שהייתי מספיק ברור..

יש שני גישות בלימוד תורה או שהספר טועה או שאני טועה.

וגם שהספר באמת טועה וגילית את הטעות - זה סוג של בוחן שבאמת למדת טוב מאוד וגילית את זה.

עיינת בבבא בתרא? ראית שביטול תורה הוא לא אחד מג' דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום? (או שאני זה שטועה?)

בכ"מ אצלי בספר לא מוסבר כך..

המקום הבטוח ביותר ועוד שלל ביטויים כאלו.

כמובן תמיד אפשר להוסיף בהגנה רחונית ע"י בדיקת תפילין ומזוזות וקיום מצוות בהידור

שאפשרי גם להתפלל להכדת המלכות הרשעה הזאת.

למה להקפיץ?

היו שהגיעו אחרי כמה ימים

היו שהגיעו  אחרי כמה חודשים

היו שהגיעו  שהגיע אחרי כמה שנים

והיו תשובות שלא הגיעו בכלל.

הרבי לא חייב לנו אלא אדרבה.

יכול להיות שהרבי עונה למשהו אחר שבאמת שייך אלינו למרות שאנחנו לא שמים לב אילו או שהוא רוצה לעורר אותנו ע"י אי מענה

עוד מעט תגידו שיש לו כוחות על טבעיים 

מחאר שהוא חלק אלוקה ממעל -ממש!!

יש בו חלק אלוה, זה לא אומר שיש בו כוחות אלוה.

נא לא לכפור בה' אחד

יהודי הוא מעל הטבע בהרבה מובנים בגלל הנפש האלוקית

ואותו אחד נמצא בכל אחד ואחת מישראל.

עצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו

מקבלים תשובה...

וזה לא היה בקשת ברכה אלא מה לעשות.

ושאלתי באתר אינטרנט,

כדאי לשאול שוב בספר איגרות ממש?

אני נואשת בנושא הזה!! חייבת תשובה...

(שאלתי למרות שבסביבתי לא רואים בעין כ"כ יפה...)

ונשתדל לעזור לך 

למרות שגם כאן אני לא בטוח שתהיה תשובה חד משמעית

ואם את רוצה דעת תורה, את יכולה לשאול רב

בהצלחה

אני בכיתה יב ושאלתי מה לעשות שנה הבאה.

וזאת התשובה-

שלום, , קבלתם תשובה מהרבי שליט"א מלך המשיח: כרך יט עמ': תכד - תכה.     הדפס     לחזור אחורה

« דף הבא

דף הקודם »

עלה לי מחשבה שאולי הכוונה שכדאי לעשות שנת מדרשה "ובפרט שלומדים ברבים" וכו'... מה אתם חושבים?

ללמור תורה במקום רבים ומתוך אחדות

ולא להבהל מהחושך כי הכול בהשגחה פרטית והק עוזר בסוף

לדוג' שירות לאומי בתקן של גרעין תורני או מרכז להעמקת יהדות

ולא להתייאש שיהיה קצת קשה בהתחלה

תעשי חיפוש גוגל לפי תמונה ותמצאי הרבה מקורות

מנורה לפי שוטת רש"י כמשהו אישי??

בימי ראשון אלפים נתנו מתנות אישיות לרבי!!

ואגב שם הביאו לרבי חנוכיות כאלו לא פעם.