פורום חסידות חב"ד (עמוד 56)

אני בטוחה שהוא ישמח לידיים חינמיות שיעזרו עם הילדים.

אם את רוצה פרטים תשלחי הודעה באישי

"תלוי בחב"ד שעל אתר"

בכל מקום ובכל יש את הגישה שלו.

ויש לדייק באותיות הרב - יש דברים שהרבי קבע אותם כהוראה ויש דברים שהרבי לא אמר בפירוש.

ונתן לכל אחד להבין את זה ולפעול בהתאם.

כל אחד הבין את זה בדרכו שלו-וזכותו להבים ולפעול בהתאם.

לענין האחרון ספציפית - הרבי פעל רבות בענין מסוים ואף זה הוגה על ידו  -אבל הרבי לא קבע את זה כתעמולה באופן רשמי

ב"ה

1. באופן פרטי לשאלה פרטית של הרב ברנארד (מקווה שאני מאיית בצורה נכונה) שליח בדרום אפריקה לשאלה ספציפית מאוד לגבי פרסום זהותו של המשיח. וכמה שזכור לי זה היה חד פעמי ולא כפי שאתה כותב "כמה וכמה פעמים"???
2. יש פער עצום בין אלוקים יסתיר דבר ובין לפרסם בראש גלי, יש דרך ממועצת בכל דבר. בשיעור על טהרת המשפחה, חסיד שיתעלם מנושא אי-תכנון המשפחה, הוא פושע ושאלה בכלל אם הוא נשאר חסיד, אף אחד לא דורש שכל שליח יהפוך ליו"ר אגודת אפרת! אבל לא כאן הנושא ואינני רוצה שוב לחזור לנקודה זו, השאלה היא כללית ביותר.
3. שליח שמקים מנין ולא משנה באיזה מקום בגלובוס צריך או לא להגיד הלל אם ברכה בראש חודש? רוב המנין הוא מבני עדות המזרח שלפי מרן הבית יוסף, מנהגם לא לברך כלל על ההלל הקצר גם בציבור. (זו הוראה בחשאי של הרבי לברך גם ביחיד).
4. ישנם עוד סוג של דברים, שהרבי רצה שיצאו לפועל אבל לא דרך חב"ד הרשמית, ולכן הוקמו ארגונים מחוץ לחב"ד שיפעלו אותם כגון "יד לאחים" ו"הוועד למען שלימות הארץ והעם" ואולי גם "אגודת אפרת".
5. זה רק מחזק שהעיקר הוא שרצון הרבי יתבצע, ולא משנה כלל אם השחקנים הראשיים יהיו חסידי חב"ד או לא, ההפסד הוא רק שלהם (הכוונה של חסידי חב"ד).
6. זה ענין של גישה: בלילה שהרבי דיבר על אות בספר תורה לילדי ישראל, בארץ עוד לא הוקם הועד לכתיבת הספר תורה, עוד ישבו ודנו מי יקים מי יהיה היו"ר ובפריס רשמו עוד באותו לילה כמות העולה על כל מה שנרשם בכל העולם כולו בשבוע שלאחר השיחה. דבר שגרם נחת רוח רב אצל הרבי כשהתבשר על כך על ידי ר' לייבל גרונר שי'.
7. לעשות תעמולה - אף אחד לא דרש את זה, להתעלם כליל כי זה לא נוח, זה בדיוק מה שעושה פלג מחב"ד בנושא שהרבי אמר עליו בכינוס השלוחים האחרון שזה העבודה היחידה שנותרה. אם כל אחד צריך "להבין ולפעול בהתאם" כדבריך, למה לבוא אליהם בטענות הם עושים בדיוק מה שצריך !!!

דיברו על תעמולה מראש

או לדבר על זה רק כשהנושא עולה.

ולא קשור לפעילות אגודת אפרת מדובר על השלב שלפני.

והרבי אמר אותו דבר במילים אחרות לא רק בנושא משיח

ב"ה

... ידועות מאז ומקדם, כגון:

1. מי שמעז לעלות את נושא שלימות הארץ נדון מראש כמתעסק בפוליטיקה.
2. מי שמעז לדבר על אי תכנון המשפחה נדון מראש לממציא מבצע חדש שלא שיערום אבותינו.
3. כנ"ל מי שמעלה על דל שפתיו 7 מצות בני נח, אזוי מחוץ למחנה וכו'.

וכל הנ"ל, לדעתי נובע מנקודת גישה לא נכונה, בעולם החרדי בכלל ובעולם החב"די בפרט, מתחילים לשאוב רוחות רחוביות מהגרועות ביותר. וזה בדיוק מה שקרא בתרגיל המסריח, עסקנים מהשורה ראשונה ביותר, לא חסידים פשוטים כערכנו (אני מדבר על עצמי שח"ו אף אחד לא יפגע) חשבו שהם אם כל ההשכלה וההבנה שלהם לשכנע את הרבי במהלך תמורת העברת חוק מי הוא יהודי (רצו לשחד את הרבי !!). ומה נסגר בסוף? חב"ד על אתר (איגון הגג, ששום סיכה לא הייתה זזה בשום מוסד חב"די ללא אישורו בכתב) קיבל סתירת לחי מן החזקות ביותר בהיסטוריה החב"דית, (היה מקרא בעבר שאחד הרביים רצה לפטר מזכיר, והכן הוא פוטר והמשיכו לשלם לו את משכורתו עד סוף ימיו כדי לא לפגוע בפרנסת משפחתו), הקשרים המעולים אם חסידות גור נותקו לחלוטין ולכך המון זמן והמון השתדלות דרך הרב נויימן (נציג חסידות גור בארצה"ב) כדי לתקן את הנזק שנוצר.

אין חובה על אף אחד לפעול בכל נושא שהוא: "מי שמפחד, שישוב אל ביתו", כך נקבע במלחמות ה', אבל אין גם מצוה לקרר ("אשר קרח בדרך", וכולם יודעים על מי מדובר אומרים את זה כל יום) מי שכן חושב שיכול לפעול לקדם את הענינים של הרבי.

ניתן לבקר בצורה חיובית, לתת עצות נכונות אבל להגיד שפעולה זו (ולא משנה איזה לאו דווקא מה שדובר בשרשור הקודם) איננה מעשרת המבצעים ואינה שייכת לחב"ד זה לקרר, וזה תפקידו של עמלק לא של חסיד חב"ד אחר שאינו מסוגל בעצמו, מהסיבות שמורות עצלו, לפעול בנושא הנ"ל.

אני אישית לא מסוגל להגיד בפומבי שהרבי חי וקיים, כי אין לי עדיין את הכלים להסביר את זה, אבל ח"ו למנוע ממי שהוא שכן מסוגל לדבר על הנושא. ואפילו יותר מכך הייתי נוכח אם שליח מוגדר "אנטי" מובהק במשרד של תורם, שענה בצורה תמציתית וקולעת לשאלת התורם, תשובה שלו הייתה מביישת את גדולי המרצים והשליחים המשיחיסטים ביותר !

אפילו התבדחתי על חשבונו כשיצאנו אמרתי לו: "א..., אני לוקח אותך כמרצה בכינוס פנימי הבא של זמרוני !"

אז אנא לא לקרר, לא חייבים לפעול, תמיד ניתן לחזור לבית (770) ולקבל כוחות חדשים !

ויישר כוח עצום עלך הדברים שכתבת!

ב"ה

אגב גם זה מודה חדשה, בליובאוויטש אמרו ר' גם לרבנים המכהנים.

להלל פעזנער ע"ה (רב קהילת חב"ד בצרפת) קראו ר' הלל ולא הרב (תואר המריח כבוד של מתנגדים שחילל לתוך חב"ד) הלל, ויותר מכך לאבא של הרבי קראו ר' לוי"ק.

אז אנא לקבל תיקון ר' זימרוני !!!

א.שלימות הארץ צריכה להיות במקום שני אחרי משיח.

שמים אותה במקום ראשון זה מריח פוליטיקה - כמו כן צריך לומר רק בגישה של הרבי ולא בגישה ה"ימנית"

על פי רוב איך שמדברים על זה זה בצורה "ימנית" ולא בצורה הרבי דיבר על זה.

ב.אי תכנון המשפחה -דיברו על זה זה דבר חיובי -שהרבי עשה על זה הרבה רעש - אבל לא מבצע בפני עצמו כערת המבצעים או מבצע משיח.

ג.ב7 מצוות אתה צודק.

המשך יבוא

ב"ה

... הרשמיים (עשרת המבצעים) והפחות רשמיים (שלימות הארץ, אי תכנון המשפחה, שבע מצוות בני נח וכו') יש להם מטרה אחת ויחדה להביא לימות המשיח אינו מבין כלום במשנת הרבי !!!!

הרבי זה משיח ומשיח זה הרבי.

זה נקודה קשה להבנה וגם קשה להסברה:

שלימות הארץ (במשנת חב"ד ולא במשנת בנט ודומיו) איננה צריכה להיות במקום שני אחרי משיח, היא חלק ממבצע משיח.

היא היא המלחמות ה', להביא לכך שיהודים ישבו בבטחה בארצם וגם מחוצה לה. אין בזה שמץ של פוליטיקה ומי שרואה בכך פוליטיקה לא מבין כלום במה ההגדרה של שלימות הארץ. אך ורק לפני כמה ימים התעורר השר בנט ואמר : "למדנו בדרך הקשה, ויתורים מביאים לטרור". הוא בעצם לא למד כלום המשוואה של הרבי היא אחרת : דיבורים מביאים לטרור שמביא לויתורים !!!

וכנ"ל בשלימות העם, כיום הרבניים הראשיים בוכים ורוצים להכניס לכל חוק שיחקק את המילה כהלכה, היכן הם היו כשהרבי זעק השכם והערב? חיפשו חוק המרה וחוק לא יודע מה אך ורק לא לציית לרבי ולהכניס המילה "כהלכה".

לפני כמה שנים הזדמן לי בתקופת הסכמי אוסלו להכנס לחנות של ר' גרשון העניך ע"ה במאה שערים והוא זעק: "מי זה הבילון הזה? (לקח לי כחמש דקות שלימות להבין שהוא מתכוון לביילין), הרבי אומר שזה סכנת נפשות והוא בילון אומר שצריך להחזיר שטחים !!! מי הוא בכלל !" זעקה תמימה של חסיד מוכר טליתות ! אבל שאומרת הכל "דעתו של הרבי, מעל ומנגד כל הדעות שבעולם."

וכך זה צריך להיות מונח אצל כל חסיד חב"ד, לחפש דרכים להעביר את דעתו של הרבי לאמיתתה באופן שזה יתקבל ויפעל, ומי שאינו מסוגל מסיבה כל שהיא, מתבייש, אינו פנוי וכו', שיחזיר את המפתחות. בסוף הרבי יקבל את כולם גם את המתנגדים ביותר, אבל מי שמתגייס לצבאות ה', אסור לו לייפייף, מי נתן לו רשות לכך????

ואתה וכאלו כמוך צריכים לפתוח את הראש ולקבל את כולם כמו שהם..

אפילו שהם לא מתקשרים לרבי בדיוק כמו שאתה חושב שצריך..

אתה לא יודע מה הדרך שלא עברה על כל אחד - וכמו שאה לא מצפה שישפטו אותך אל תשפוט אחרים

ב"ה

אני מוותר מלשאול על הפסים האישיים שאתה מוביל את הדיון ישירות עליהם???

לא דיברתי כלל על אנשים דיברתי על גישה, וזה שהזכרתי את בנט ואת הרבנים הראשיים, זה רק להראות שניתן להסתובב סחור סחור מסביב לנקודה, אבל בסוף כולם מגיעים לאותה מסכנה אולי בלי להגיד בפה מלא , הרבי צדק, אבל עצם העובדה שהם כרגע דורשים תיקון כלשון הרבי זו ההוכחה הכי ברורה שהרבי לא צריך אף אחד מחסידי חב"ד הוא עושה את העבודה לבד.

אז אם מי שהוא צריך לפקוח את העיניים ולראות איך קמעה קמעה רצון הרבי מתבצע, זה אנחנו חסידי חב"ד ולא צריך לפתוח את הראש לאף אחד, הכל בדרכי נועם.

דבר נוסף, מה זה לקבל את כולם כמו שהם? היפך משיחת הרבי על פרקי אבות "ומקרבן לתורה" ולא התורה עליהם.

לא ניתן ליפייף את תורתו של הרבי כדי שעוד יהודי יתקרב אליו, צריך להציג את הדברים כפי שהרבי הנחיל לנו אותם, פלוני יתקרב היום ואלמוני כשיפול לו האסימון יתקרב מחר.

הידעת שבכנסים של יוצאי בתי חבד בהודו בארץ הם נזהרים מאוד מלכת עם כובע וחליפה כרגיל כי זבה מפחיד את המטיילים

ואם תהיה אהבה, הכול יסתדר.

כי אז היינו מרגישים וחשים מה הרבי רוצה מאיתנו, ולא רק להיתפס למילים כאלו או אחרים במטרה של דמגוגיה.

הליכה עיוורת אחרי כל מה שהרבי אמר היה פעם וקול הצעקה אתה חולק "אתה חולק על הרבי" בכל עניין שאף אינו קשור לתורתנו הקדושה היא לא מה שהרבי חפץ מחסידיו. היו רבים מגדולי ישראל שהיה להם דעה שונה לגבי תורתנו הקדושה ואפשר לסמוך עליהם

ב"ה

מובא בספר "נזר הבעש"ט", מורנו רבי ישראל בעש"ט במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת אשל תשס"א עמוד רכג בסופו:

השתטחות ברוחניות:

"... ענין ההשטחות היא הליכה על קברו מתוך ידיעה "אז דא איז ער"**...ומציירים את צורת דמות פניו... ועי"ז ניתוסף כח ועוז בהתקשרות, ובקיום שליחותו ללא שינוי וחשבונות כלל.

- כשומעים ממשה, משה שבדורנו, ציווי והוראה פעם אחת, הרי, במשך הזמן יכול להיות בזה חלישות וקרירות, עירוב חשבון שכלי, וכיו"ב (כבחטא המרגלים), ולכן, העצה היא לחזק את ההתקשרות ע"י השתטחות.

ובזה נכלל גם ענין ההשתטחות ברוחניות - כדאיתא בספר מאור עינים בשם הבעש"ט שענין השתטחות ברוחניות הוא ע"י לימוד תורתו של הצדיק, שבה הכניס את כל עצמותו,...,וע"ד שמצינו בזוהר בנוגע למשה ש"קבורתא דילי' משנה".

** תרגום חופשי - ששם הוא נמצא.

ההדגשות במקור.

ובכן, בו נתבונן במה שכתוב:

ציווי והוראה פעם אחת: גם הוראה של הרבי חד פעמית, היא הוראה וציווי בניגוד "ללא שמענו שהרבי הפך את זה למבצע"

במשך הזמן וכו': מקביל ל"הליכה עיוורת .... היה פעם" שמראה על חלישות בהתקשרות לצדיק, ומה? והיום לא? היום כבר לא צריך לציית לרבי בצורה עיוורת? זה מה שאמרנו "חב"ד לייט" או "חב"ד כבקשתך". שלא תבין אותי לא נכון זכותך המלאה לא לציית לרבי, צדיק יסוד עולם, שאני מסופק מאוד אם אתה יודע מה הפירוש של הדבר, אבל אתה צריך לדעת שאז כל ינקת החיים שלך ושכמותך בעולם הזה מגיע מבחינת אחוריים של הצדיק כפי שכתוב בתניא קדישא.

ולגבי הסיפה, זה לא דבר חדש:

• למשה רבינו התנגד קורח, וגם לאנשיו "היה על מי לסמוך", קורח לא היה סתם אחד, היה מגדולי ישראל, הטעות היחידה שלו שהוא חלק על הרבי.
• על דוד המלך חלקו, דבר שהטריך אותו למלוך אך ורק על העיר חברון בתחילה.
• על מרדכי, נאמר במגילה "ורצוי לרב אחיו" והמפרשים מסבירים שפרשו ממנו חלק מהסנהדרין, גם הם לא היו פשוטי העם ובכל זאת "היה להם דעה שונה לגבי תורתו הקדושה".
• והימים האלה נזכרים ונעשים: הבעל התניא ישב ג"ן ימים בכלא כנגד ג"ן פרקי התניא קדישה ומי שחלק עליו לא היה פחות מהגאון מוילנא (ת"ח עצום) אבל הוא גם "רק" חלק על משה רבנו שבדור.

אין שום טעם להתווכח על הנושא, מי שחושב שהרבי, הוא צדיק יסוד עולם, חייב לציית לו גם בהוראות רב פעמיות וגם בהוראות חד-פעמיות, גם אם כל גדולי ישראל יוצאים נגד הוראה זו. דבר שאינו מונע מכל פרט להגיד אינני חושב שהרבי הוא צדיק יסוד עולם, יש עוד צדיקים ואני הולך אחריהם אבל לא ניתן לחשוב כך ולהגיד במקביל "אני חסיד חב"ד", כשאני צריך ברכה או עצה אני פונה לרבי אבל אני לא עושה מה שהוא אומר. זה כמו להגיד "אני אוכל כשר למהדרין אבל מדי פעם מתענג על שרימפס" !!!

בבית-הכנסת – החנוכייה בכותל דרום, והנרות מסודרים ממזרח למערב⁴ (מדליקים אותה גם בבוקר, מיום המחרת והלאה). מקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים⁵. מדליקים במנחה לפני עלינו, ואין ממתינים לשקיעה אלא ל'פלג המנחה' (היום בתל-אביב: 3:40)⁶. מעמידים את הנר הראשון בימין החנוכייה⁷. אחר-כך שרים 'הנרות הללו' בניגון הידוע⁸.

אין אדם יוצא ידי-חובתו בנרות בית-הכנסת, ואפילו שליח-ציבור שהדליקם צריך לחזור ולהדליק בביתו, אך לא יברך 'שהחיינו' בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם⁹.

"כדי להוסיף בהתעוררות דנר-חנוכה, כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית-הכנסת (שכולם מתכנסים שם) במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות"¹⁰.

"מהנכון להחזיר עטרה ליושנה – לצייר את מנורת המשכן והמקדש כשקניה באלכסון, כדעת רש"י והרמב"ם, ועל-פי-זה יש מקום לומר שגם החנוכיות¹¹ כדאי לעשות קניהן באלכסון. ולמה לשנות בגוף המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול"¹².

* יש לזכור להדליק נר-חנוכה גם במקומות ציבוריים בברכה, כפי  שהנהיג הרבי¹³, ולעשות זאת אחרי פלג המנחה.

הדלקה בבית:

"הציווי 'זה א-לי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות'¹⁴, כולל בנוגע לחנוכה – מנורת חנוכה נאה¹⁵.

בין מנחה למעריב, אחר¹⁶ התחלת השקיעה, מדליקים נר חנוכה. הנשואים – בחגירת אבנט¹⁷, אבל בכובע ובלבושים הרגילים, לא באלו של שבת ויום-טוב¹⁸.

לשאלת רבים: בכל ערב, אם האב נמצא מחוץ לבית ויחזור בשעה שבני הבית ניעורים, ימתינו לו. אם רואה שיגיע כשהם ישנים, יבקש מאשתו או מאחד הילדים להדליק עבור הבית, ובבואו רשאי להדליק לעצמו אם כיוֵון שלא לצאת בהדלקתם. אם הילדים יודעים בבירור שהאב אינו מקפיד ומדליקים תוך חצי שעה מצאת-הכוכבים, ידליקו אז. לא הדליקו, מדליק כל הלילה, אם בני-ביתו ניעורים. ואם כולם ישנים, נכון להקיצם ולברך¹⁹.

בבית הרב לא היתה ההדלקה ברוב עם, ואדרבה²⁰.

בימינו מחנכים את הבנים להדליק נרות חנוכה מגיל רך ביותר²¹.

הנהגת בית הרב, שהנשים והבנות (בכל גיל) לא הדליקו נרות חנוכה, אלא יצאו בזה על-ידי אביהן, ואחר כך – בעליהן²².

כשכ"ק אדמו"ר מהורש"ב היה עוזב את ביתו לפני חנוכה, היה מצוֶה לזוגתו הרבנית שתדליק את החנוכייה בעצמה (אף שאת הברכות הייתה שומעת מאחד הגברים)²³.

מעמידים את החנוכייה על כיסא, מעל שלושה טפחים (24 ס"מ) – ואין מדייקים שיהיה למעלה משבעה טפחים או סמוך לשלושה טפחים²⁴, אך לא מעל עשרה טפחים (80 ס"מ)²⁵. ה'שמש' קצת למעלה²⁶ מן הנרות²⁷.

"קרה וצריך היה לטלטל את המנורה טפח וטפחיים לקרבה לאדמו"ר כדי שיוכל להדליק הנרות, ואחר-כך היו מעמידים אותה במקומה. ובכל זאת בירך בעצמו והדליק"²⁸.

אין מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה אחר, אלא מהשמש או מנר של חול²⁹.

מנהג רבותינו נשיאינו שהיו מדליקים נר חנוכה על פתח אחד החדרים ולא על החלון³⁰, משמאל הנכנס, דהיינו מול המזוזה, לקיים "כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות"³¹.

צריך להדליק את הנרות בבית שבו האדם אוכל בקביעות, ויש להעדיף את מקום האכילה על מקום השינה. ההולך לאכול באקראי בבית חברו, צריך לחזור לביתו ולהדליק שם³².

מניחים את החנוכייה סמוך לעובי מזוזת-הפתח, בחלל פתח החדר, ואין מדייקים אם הנרות מונחים ממזרח למערב או מצפון לדרום³³.

כדאי ונכון שהילדים ידליקו נר-חנוכה בפתח חדרם הפרטי [אם תנאי המקום וכללי הבטיחות מאפשרים זאת], ויש בזה גם מעין חינוך 'מקדש-מעט' שלהם בחנוכה³⁴.

הנרות יעמדו בשורה ישרה ולא בעיגול. כמו-כן לא יהיה נר יוצא ונר נכנס, ולא אחד גבוה ואחד נמוך (הקובע לעניין זה הוא גובה השלהבת). חייב להיות הפסק בין נר לנר, כדי שלא יתקרבו השלהבות זו לזו וייראו כמדורה. כמו-כן יש להרחיק את החנוכיות של בני הבית זו מזו, כדי שיהיה היכר לכל אחת מהן לחוד³⁵.

מדליקים כשהחנוכייה מונחת במקומה, ומשאירים אותה במקומה כל משך הזמן שעליה לדלוק³⁶.

התחלת ההדלקה היא לאחר סיום כל הברכות. מדליקים בשמן זית, וה'שמש' הוא נר-שעווה³⁷. מתחילים להניח את הנרות בקצה הימני של המנורה³⁸.

אמירת 'הנרות הללו' – לאחר גמר כל ההדלקה³³.

מתעכבים סמוך לנרות כחצי שעה³⁹.

מדייקים שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות⁴⁰.

נר שכַָּבָה בתוך שיעור זמן דליקתו – חוזרים ומדליקים אותו, ללא ברכה³³.

אחר שיעור זה – רשאים לטלטל את החנוכייה גם אם הנרות דולקים עדיין³³.

אחר שיעור זה – רשאים לעשות מלאכה⁴¹ שלא כנגד הנרות, וגם ביום הראשון והשמיני³³.

* בימי החנוכה צריכה להיות הוספה מיוחדת גם בלימוד התורה. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה יושב אחרי הדלקת נר חנוכה בסמיכות לנרות, ולומד תורה⁴².

* יש אומרים שיש לאכול בחנוכה מאכלי חלב וגבינה, זכר לנס שהיה על-ידי יהודית, בתו של יוחנן כהן-גדול⁴³.

* מנהג ישראל (תורה היא) לאכול מאכלים שעשויים בשמן, לזכר נס השמן⁴⁴.

התוועדות:

מלבד ההתוועדות עם בני הבית והקרובים ביותר (כנהוג אצל רבותינו נשיאינו⁴⁵), כדאי ונכון שבמשך ימי חנוכה [בכל יום ויום⁴⁶] יערכו בכל מקום ומקום – בחוג המשפחה⁴⁷, וכן בבתי-ספר, מקומות עבודה וכו', לפי תנאי המקום והזמן – התוועדויות ומסיבות של שמחה בענייני דיומא⁴⁸, הן לאנשים, הן לנשים והן לטף, בנים ובנות⁴⁹ [בכל המוסדות יש להתוועד עם התלמידים לפחות פעם אחת, ובמוסדות שלומדים בהם בחנוכה – להתוועד כמה פעמים. ההתוועדות – בזמן הדלקת הנרות, לומר דבר תורה מעניינא דיומא, ואחר-כך שאחד הילדים ידליק נר חנוכה לכולם. וכן יחלקו אז דמי חנוכה לתלמידים⁵⁰]. ולספר בהן אודות נס חנוכה והלקחים שיש ללמוד ממנו. תחילה לערוך מסיבה כללית לכל הסוגים, בהשתתפות המשפיע, הרב וכיו"ב, ואחר-כך מסיבה פרטית לכל סוג בנפרד, במירב המקומות, כדי שיוכלו הכול להשתתף. וכן בקשר לילדים⁵¹.

דמי חנוכה⁵²:

הרבי הורה להשתדל לתת מעות-חנוכה לילדים [בנים ובנות⁵³, הן קטנים והן גדולים⁵⁴. וכן היה אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נותן לבנותיו, גם אחרי הנישואין, וגם לחתניו⁵⁵] על-כל-פנים פעמיים במשך ימי חנוכה, ומה טוב – מצד התגברות חושך הגלות, כולל ובמיוחד בנוגע להידרדרות מצב החינוך – להוסיף ולהרבות באור וקדושה, ולתת דמי חנוכה גם בכל יום, חוץ מבשבת (גם לא בדבר המותר – גזירה כו') והוספה מיוחדת – כפליים, או ג' פעמים ככה – בליל הרביעי או החמישי⁵⁶.

הנשואים – יבקשו האיש מהאישה, והאישה מהאיש, וכיוצא בזה בנוגע לזקנים וזקנות, לסייע להם כ"מעות חנוכה" לעשות מביתם 'בית חב"ד'⁵⁷. אלה שלא קיימו מנהג זה בשלמות, ישתדלו להשלים בימים הסמוכים לחנוכה, וכל המקדים הרי זה משובח⁴³.

יש לחלק דמי-חנוכה לכל התלמידים, ואפילו למי שספק אם הוא בגדר תלמיד – ולו על-שם העתיד. ואולי זה גופא יסייע שיתקרבו בהקדם⁵⁸.

חינוך:

מנהג ישראל⁵⁹ לשחק ב'סביבון', וידוע מנהג בני-ישראל לכתוב על ה'סביבון' את האותיות נ-ג-ה-ש, ראשי-תיבות: "נס גדול היה שם"⁶⁰, ובכמה מקומות עורכים 'הצגות' הקשורות עם סיפור פרשת ימי חנוכה, מתחפשים ל'חשמונאים' וכו' [כמובן – ובפרט בקשר לבנות – הכול באופן של צניעות ועל-פי הוראת חכם], וכן ימי החנוכה מסוגלים ביותר לארגון כנסים לילדי ישראל – צבאות ה'⁶¹.

צדקה:

נוהגים להרבות בצדקה בימי חנוכה⁶², ו"אנו מחוייבים בימי חנוכה... גמ"ח בממון וגוף"⁶³. עורכים מגבית של צדקה, וזה הזמן המתאים להשלים את מגביות הצדקה של כל חודש כסלו⁶⁴, ובפרט ב'זאת חנוכה'⁶⁵.

בעניין המגביות לצדקה בימי סגולה, הודיע הרבי פעמים רבות, שעל כל אחד ואחד להתעורר ולנדב כדבעי מעצמו, גם בלא שיזכירוהו על כך⁶⁶.

יום  חמישי,
כ"ה בכסלו, א' דחנוכה

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא הקפיד להחליף את הפתילות בכל יום⁷⁸.

בהדלקת הנרות אין מברכים 'שהחיינו' (אלא אם-כן זו ההדלקה הראשונה שלו השנה). מדליק תחילה את הנר החדש, משמאל לנר שהיה אמש, וממשיך משמאל לימין (וכן בכל הלילות). אחר הדלקת כל הנרות אומר: "הנרות הללו"⁷⁹.

* יש לזכור לערוך את ההדלקה הפומבית אחרי פלג המנחה.

מתפללים מנחה ומדליקים נר חנוכה בבית-הכנסת [וטוב שיהיו עשרה בבית-הכנסת בשעת ההדלקה⁸³], ובבית [ראה להלן], ואחר-כך נר שבת⁸⁴, אבל אין להתפלל מנחה ביחידות לצורך כך⁸⁵.

היום, מכיוון שמדליקים לפני זמן הדלקת נרות שבת, שהוא מוקדם לפחות בכ-20 דקות מזמן ההדלקה בכל יום, יש להקפיד לצקת יותר שמן, כדי שידלקו הנרות לפחות חמישים דקות אחרי שקיעת החמה (מי שמדליקים בנרות מוצקים, יש לעוררם שידליקו בנרות גדולים יותר מבכל יום).

היום אין מתעכבים חצי שעה סמוך לנרות⁸⁶.

* מגש, ואף כיסא או שולחן שהניחו עליו נר-חנוכה, נעשה בכך 'בסיס לדבר האסור', ונאסר בטלטול בשבת. אם יודעים שיזדקקו במשך הערב לשימוש בכיסא, או להזיזו הצידה כדי לעבור שם (ולא רק כדי "שלא ישחקו בו הילדים" וכדומה), קיימות שתי אפשרויות:

א) להניח את החנוכייה על מגש, ויחד איתה להניח שם מבעוד-יום חלה (או גביע-קידוש חשוב), שאז יהיה המגש מותר בטלטול, לאחר שיכבו הנרות, כ"בסיס לדבר האסור ולדבר המותר", עם החנוכייה שעליו, לכל מקום שרוצים, כ"טלטול מן הצד לצורך דבר המותר", והכיסא יתפנה.

ב) להניח את החנוכייה על הכיסא יחד עם חלה כנ"ל. לאחר שיכבו הנרות ויזדקקו למקום-הכיסא, יהיו רשאים לטלטל הצידה, לכל מקום שרוצים, את הכיסא וכל אשר עליו, כנ"ל במגש, והמקום יתפנה⁸⁷.

* אין לזמר "הנרות הללו" בשבת². אבל מזמרים את סיומו: "על ניסיך..."³.

אז הוא הגיע להתוועדות ואמר מה שאמר. יישר כח.

אם היה מגיע לאומן בראש השנה מן הסתם היה מסביר לסובבים אותו שזה בזכות רבי נחמן,

ואם היה מגיע לטקס יום העצמאות היה משבח ומהלל את ראשית צמיחת וכו'

ככה זה.

לא צריך להתרגש מפוליטיקאים

חבד לא התערבו כהוראת הרבי בבחירות המקומיות

דבר שלא הפריע לשירת יחי אדוננו במטה ראש העיר המנצח בהיוודע תוצאות הבחירות

אם מגיעים למקום שהדליקו שם תמיד אפשר להמשיך הלאה - סה"כ להגדיל ראש.

לא חסר מקומות

כמה שתל אביב גדולה.. 

עובדה שאין מקום שלא מדליקים בו בכל ת"א. 

וכן, בכל גוש דן

אין מה להתלונן.

מינה ומיניה יתקלס עילאה

שפאות הראש לא יגעו בשערות הזקן.

אז דואגים להשאיר אבל לא באופן שזה יגע - יש כאלו שמגלגלים את הפאות מעל האוזן (מעל לא מאחורי)וכך ראו את הרבי נוהג

ולמה יצא לי לראות כמה חברה עם חזות חבדנקים חיפה כובע עם קנעצ' לתפארת הרבי, אבל עם פאות, שנראים כאילו הם סגנון יצהר/גבעות?

או כאלו שבתהליך התקרבות לחב"ד מציבור זה או אחר שהולך כך.

איי יודע למה הרבי שם את הפיאות מעל האוזן ולא מאחורי'  - אבל זו העובדה.

אגב הציבור הליטאי נוהג ללכת עם פאות מאחורי האוזן 

גניה בת רבקה (גניה מנוקד גימל בססגול ונון בשווא ושם השם)

שתצליח להרזות

והדס בת גניה רפואה שלימה

אורלי בת רבקה חזרה בתשובה

ושהרבי יתגלה כבר

לשנה טובה תכתבי ותחתמי בלימוד החסידות ובדרכי החסידות!!

את יודעת למה לדרוזים הגברים יש מכנס שנראה כמו שק? מתאים בול על ירון לונדון

המכנסיים שהדרוזים לובשים נראים כמו שק והאגדה מספרת שזה בגלל שהם מאמינים שהמשיח שלהם ייצא מאחד מהם (הגברים) אז בשביל זה הם צריכים שק, בשביל לתפוס אותו כשהוא ייצא  

ירון לונדון חושב שהשמש זורחת לו מה*** אז מתאים לו כל העניין

 ועכשיו אני קולט שמה שגרם לך להעלות את זה לפה זה "עם חבדניקים אני לא מתעסק" ולא הקטע שירון לונדון הוא המשיח..

יש שם אפשרות חיפוש מעניניות.

כמו שנה שעברה.?