לב טהור:)
איפה זה??
זה מהמםםםםםםםםם!!!
שמח ה בשבילך שאת שם.
תהני מכ לרגע@
אם את יכולה צלמי לך את השקיעה....
ולמה?
(שאלה שראיתי בעיתון 'אותיות' לילדים..)
הייתי רוצה להיות סאם, המשרת הנאמן של פרודו מ'שר הטבעות'..
הנאמנות, התום והיושר שלו..
חוסר הויתור והיכולת להקריב למען מישהו שהוא לא אתה ולמען מטרה גדולה.
זה בגלל שאנחנו כמשפחה מתמקדים בעיקר בעומק שיש בספר (כן, יש עומק) ולא בסיפור.
חצי משלם
שהוא למד להסתדר איתו ואם מישהו יבוא ויתלונן זה יגרום לריחוק?
נראה לי שפשוט תשמור על דממת אלחוט לגבי החברותא הצדיק, כדי לא לצער את אשתך...
הזדמנותאיך שרדתם את החום היום???
אני בעזרת גלידה, קרטיב ומיץ קר.. ועוד מיץ קר.. והרבהההה מזגן!!!
מזל שיש עוד מקרר שאליו העברנו את כל מה שחייב קירור.
adar
הטלאפון צרח לקרר לו את הבטרייה.
סיפור אמיתי.
שלא רק שאני מתנהגת כמו מכשפה,
אלא גם מרגישה כמו מכשפה!
(כולי נוזלת מים... עוד מעט תישאר ממני שלולית...)
לקחתי מברג וקרשים, והעמדתי מזגן בחדר השינה שלנו.
מתואמת(הבעיה העיקרית היא המטבח)
רעיון!רחפת..
אבל "קטן" זה לא קטן סמארטפון, יותר כמו קופסא של גלידה * 2
רחפת..
גלויהאחרונהבא לי מישהו עם תספורת מסובכת.. וואי איך פחדתי לטעות (אני והפחדים שלי...כאילו מה יקרה)
כבר חשבתי לתת למישהו אחר את הכבוד אבל אף אחד לא רצה
אמרתי, יאללה משה, אתה תותח אתה תצליח הכל בסדר.. רק תרגע ותתרכז.
בסוף? יצא פצצות לגבות!! 
מסקנה, ה' לפעמים דוחק אותנו לפינה כדי שנצליח במשהו שתמיד פחדנו לנסות
מבקש אמונהמאחל שהעסקים ירגעו ושיהיה בהצלחה
שמחתי לעזור
מבקש אמונהאחרונה
קראתי בזוהר והלכתי לגשש ולחפש , ומסתבר
שלחיות יש נפש שכלה ומתבטלת , כלומר אחרי שהם מתים . 
או בקיצור הם לא ממשיכים לשום מקום .
זה היה די מפחיד לחשוב על זה בפעם הראשונה, בעצם עד עכשיו זה מפחיד ..
או בקיצור ,
תאכלו את הסטייק שלכם בלי ייסורי מצפון
או שזה רק מגדיל את ייסורי המצפון? כי לא רק שהיא בקושי היתה בעולם
היא גם לא תמשיך להיות לעולם..קצת מורכב הסיפור הזה
רחפת..נשים דעתן כלה אז לחברה שלי כתבתי ברכה שהכל מתחיל בכ'רחפת.. רחפת..
האמת אני מתגעגע לפעמים.
?בסדר גמורהייזל
שמן פשתןיומולדת 20 היה העצוב בחיי. חגגתי אותו בבכי כל היום. פשוטו כמשמעו
קשה לעשות את זה, אבל חבר מיוחד עצבן אותי.
אבל זה שיר די מדכא...
מה עשיתי ביומולדת עשרים? הלכתי עם ארוסי (היום בעלי) לשתי אזכרות משפחתיות (משפחה שלו), ואז הלכנו למסעדה. מאז כמעט כל שנה הולכים לאותן אזכרות
ונראה לי שליומולדת 30 שלו שיהיה בקרוב נשקיע יותר...
נפש חיה.וגם בהתחלה זה "מתי בפעם הראשונה תלשת/קטפת עשב דשא..." נראלי
בס"ד
מה זה בשבילכם להיות איש של חסד?
שואלת באמת ברצינות, אז אשמח לתשובות רציניות.. תודה!
לא משנה איזה סוג של נתינה
בס"ד
הוספתי עוד משהו...
בין אם זה להיות אוזן קשבת, אחד שמעודד ו/או מצחיק (גדול המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב).
יכול להיות לעזור בגוף.
יכול להיות לעזור כלכלית.
יכול להיות אפילו השכן הזה שמכין אוכל ומחלק לכל השכנים...
איש חסד הוא זה שנותן, החסד יכול להשתנות (ולהיות גם רע לצערנו)
שאצלי אישית, אנשים הרבה פעמים מדמיינים איש של חסד-איש עשייה מטורף עם ראבק בעיניים,ןזה נכון וב"ה שיש כאלה.
אני מסתכלת על זה אחרת,המעשים הקטנים היומימיים,שבאמת יכולים לשנות יום לאדם שלצידך,בין אם אתה מכיר אותו או לא.
תמיד שאראה אישה מבוגרת סוחבת משהו ישר ארוץ לעזור לה,כי זה באמת קשה לי לראות את זה, אפנה מקום למישהו לשבת באוטבוס בלי להגיד לו אם הוא רוצה לשבת,בשביל שבאמת ירגיש נוח.
אחמיא למישהי שנראית עצובה,ואגיד לה שיש לה פנים שמחות,בשביל שזה באמת יעשה שינוי ביום שלה.
אגיד לנהג אוטובוס תודה,כי בזכותו אני יכולה להגיע ממקום למקום בארץ ישראל.
ועוד במזגן ;)
אני אישית חייה ככה את החיים שלי,כמובן שיש תדברים הגדולים פרויקטים ותהתנדבות שהם סופר חשובים!
אבל אני ממש מאמינה בדברים הקטנים שעושים שינוי,והתגובות ב"ה בהתאם.
זה משמח,זה ממלא,זה מספק בטירוף.
מספיק שחניך שלי שבקושי מדבר שולח לי הקלטה של היייייייייייי ואני נמסה.
עושה לי את כל השבוע.
מצטערת על חפירה
וגם (אם נקח את המקרה הקיצוני) אם יקבל חוסר הערכה על מעשיו, עדיין ישמח בליבו על עצם המעשה ולא יתחרט עליו. אנשי החסד האמיתיים בעיניי הם האנשים שעושים חסד של אמת
כתבה מומלצת לצפייה!!
חסד של אמת • כך נראה מבפנים חדר טהרה. צפו -
)אדם שהחסד הוא חלק ממנו.
לא צריך שיהיה זמן רשמי שבו עושים חסד (כי אם כן זה אומר שבשאר הזמן לא עושים חסד)
אלא החסד צריך להיות כל הזמן לכל אדם ובטבעיות.
חסד זה גם דברים גדולים אבל זה בעיקר הדברים הקטנים של עזרה פה ועזרה שם.
הדוכס מירוסלבשמן פשתןתשמ''ט!! 
ותן טלאבל למה זכיתי לתיוג? |תוהה|
אז נרשמתיפסידונית
מה לעשות, יש לי זיכרון קצר
זה היה בסדר גמור לולא לאחרים לא היה כזה
או שלא.
