פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1031)

החבר'ה (לפחות אני) פה גם בשביל לשמוע דעות שונות.

זו המשמעות של פורום (=קבוצת דיון)

פשוט אני לא יכולה לקרוא את תוכן ההודעה שלך.. אני קוראת ומגיבה רק את עצמי ולעצמי..

לא הייתי ממליץ מלכתחילה לקנות את זה, אבל זה לא ב"בל יראה". רק להרחיק מהישג ידם של ילדים החסרים את היכולת לקריאה ביקורתית.

לא אהבתי את הסגנון שלו, ככה שהייתי מחליף כי טכנית אני לא אקרא

להחזיר לחנות שלא ירוויח כסף!! /2

בא לך עיון, סיפורת?

אבל אהבתי יותר את קיצור תולדות האנושות.

את הספר.

יש לו פנים של אדם מעפן שמאלני כזה

כך מראיתו.

זה סנקציה הקשורה לכך שהתוכן (ספר תורה) מחייב, אך נכתב על ידי אדם שאינו רואה עצמו מחוייב (מין). כאן הביטוי של חוסר הערך המוחלט של הספר הזה הוא בשריפתו.

עם כל הכבוד לספריו של יובל נח הררי, תוכן מחייב זה הדבר האחרון שניתן לומר עליהם. עוד ספר עם תיאוריה חדשנית שניתן לקרוא בביקורתיות.

את זה כתוכן מחייב.
גם מההרצאה שלו ב'טד', הוא מציג את הדברים כמחייבים.

אני לא מתכוון להשערות שלו לעתיד, אלא כל הניתוח שלו של העבר, ואיך התפתחה הדת ושאר הדברים.

שחושב שמה שהוא אומר "מחייב" - הוא קצת מפגר התפתחותית. זה שהוא משוכנע בדעתו - לא הופך את תוכן דבריו למחייב. בטח שלא הגדרתם כ"מדע" (אם בכלל הגדרה כזאת הופכת משהו ל"מחייב").

בכל אופן, אני דיברתי על מחייב מן הצד הנורמטיבי, לא מן הצד הדסקרפטיבי. גם לו יצוייר שהוא צודק לחלוטין לגבי אופן התפתחות הדת - אין לזה שום השלכה נורמטיבית מחייבת (בעיית גזירת ה-ought מה-is).

לנצרות- היינריך היינה.

קבל האמת ממי שאמרה. מה מעניין אותי הביוגרפיה שלו? איך תוכן המשפט קשור למינותו וטבילתו לנצרות?

לא רק שאני לא מכיר במושג 'מקור סמכות', גם בנתינת ההגדרה הזאת למישהו וגם בשלילתה ממנו אתה חוטא שוב באותו כשל של התייחסות לגופו של אדם ולא לגופם של דברים.

פעם קראתי מתוך קיצור תולדות האנושות, יחד עם האינפורמציה הרבה יש גם הרבה יומרנות.

מקיצור תולדות האנושות אפשר להנות עם קריאה ביקורתית (האמת שזה אפילו ממש נחמד כמה שהעסק מגוחך.)
אבל בזה זה רק ניתוחים שלו, בלי אינפורמציה רבה ומעניינת שעליה הם מתבצעים. והוא לא בדיוק גאון הדור אז זה לא שווה את זה בכלל.
ספרים מעניינים באיזה תחום?
אם עלילה- יואב בלום.
אם מחשבתי שכזה- חיים שפירא.

אבל שיהיה

(וגם בהם ניסיתי שניים. מאינסוף נהניתי נורא. משיחות על תורת המשחקים אני באמצע להנות.)

כך שאינני מבין על מה את מדברת אבל הספר שלו על תורת המשחקים בעיני הוא על הפנים.
זה הרבה יותר ספר שעשוע מספר שמסביר תכלס, קראתי ספרים מוצלחים ממנו על תורת המשחקים.

אשלח לך משהו ותגיד לי על מה מדובר

להצליח זה האתגר

ותמשיך לפקפק ביכולותם של אנשים - סיכום לא יהיה לך. מה שכן, אני לא הולך לסכם לך אלא לתרגם את מה שלא מובן

רק לרשום ב 5-6 שורות על מה מדובר

אתה יכול לשלוח לי

להבא אל תתייג אנשים לפי מראה חיצוני ולא תקבל ממני תגובות כאלה

שתייה קרה
יוגה
רשימת משימות
מסתכלים רק על שלושת הדברים החשובים ביותר.
עין טובה על עצמנו, פרגונים טעימים.
שיתוף חברות.

אתה יכול לנסות לאתר את הגורם שמציף לך את זה למשל אולי אתה רעב מאוד או עייף ובסיטואציה מסויימת זה גורם ללחץ לגבור.
תנסה פרחי באך ובמיוחד תמצית של סטאר אוף בית לחם.

לטווח הארוך - ממליצה שתתיעץ עם גורם מקצועי על דרך מתאימה או סתם לפרוק עם מישהו זה יכול לעזור.

הרבה בהצלחה!

יש אפשרות דרך הקופה?

והאם הוא בלתי נמנע?
(דוגמאות-לימודים/עבודה נסיעות חוסר אוכל,שתיית קפה מרובה,לחץ נפשי )

ברמת העיקרון הפיתרון טמון בהחלטה..ועד כמה חשוב לך לצאת ממנו.
(כשמבינים שהרבה צרות מגיעות מהסטרס יותר קל להחליט)
לדוגמה-שינוי סדר עדיפויות,
נגיד אתה מחליט שהנסיעות הכי גורמות לך לסטרס אז לנסות משהו יותר נוח כמו מעבר דירה למקום קרוב,או רכב,תחבורה אחרת,או טרמפ מסודר.
אם זה אומר ללכת שעה לפני כי התחבורה יותר נוחה..
שינה בזמנים מסודרים,אכילה מסודרת,לא לדלג על ארוחות..
פרחי באך גם תורמים,ואפשר גם ללכת לטיפול הוליסטי קבוע כלשהו.

מסג',רפלקסולוגיה,שיאצו,הומאופטיה,אבני חן (ממליצה)
מח אחד (לא מכירה אבל שמעתי המלצות).
גם פעילות גופנית תורמת מאוד,למשל בריכה בערב,ריצה,משחק במגרש,ואם יש לחץ כלכלי אני ממש ממליצה לנסות את זה במקום טיפול.
יום טיול..
אני באופן אישי גם חושבת שחשוב להמציא זמן עבור התחביבים,למרות שברור לי שבעת סטרס זה לא מה שמעניין..
העיקר זה לתת מקום לנפש וללמוד לפעול על פי יכולות הגוף נפש שלך ולא מעבר.
(אגב,יש כאלו שאינם רואים אור שמש במקום עבודתם,זה גם מוסיף לסטרס)
שיהיה בהצלחה!

בדרך כלל מה שמטעם הקופה זה טיפול יותר קצר,כעשרים דקות,
כשטיפול פרטי זה שעה..אז תברר את העניין ותעשה את השיקול.
אם זה רק לעשות טוב בנפש בלי להכנס לטיפול עומק רציני-נראה לי נחמד.
לטיפול עומק הייתי הולכת כבר באופן פרטי.

השאלה מה עושים לטווח הארוך? רסקיו ובאך וכו' זה יעיל להרגע אבל זה תחושה שנמשכת הרבה

זה לחץ של לימודים, עבודה, זוגיות הכל ביחד.. 

שהבעיה היא שיש לך בלאגן, והלחץ הוא מהתחושה של העומס של 'הכל ביחד'.
כלומר שמה שמכביד הוא החלל שבין העומסים הספציפיים ולאו דווקא הם עצמם, בבחינת 'השלם גדול מסך חלקיו'.
אם זה כך אולי תנסה לעשות לך סדר בין הדברים שהמעסיקים אותך ודורשים ממך כוחות, להגדיר גבולות גזרה לכל אחד מהם בזמן ובדרישות שאתה דורש מעצמך (וככה גם תראה אם יש צורך לצמצם בהן). לפעמים כמו בעולם הפיזי - כשעושים סדר בבלאגן, גם אם הכל נשאר ורק משנה מקום, העומס כבר לא נראה כל כך נורא.

ככל שמתעכבים המצב נהיה קשה יותר לפתרון.

 

בעיקרון יש הרבה דרכים להפחית מתח כדי להתמודד יותר טוב עם תקופות כאלה, אם זה משהו חולף.

למשל צמחי מרפא כמו פסיפלורה, אשווגנדה, מליסה וכו'.

ארוך
כאשר משתמשים בזה באופן סדיר.

לא חקרתי אבל יש לזה השפעה חיובית.

@אדר היקר

ואיפה משיגים את כל הצמחים האלה?

בעלי מקצוע שעוסקים בזה

זה אחד המומלצים!!

 

אני יודע.. ולכן הגבתי...

 

כמה דברים בסיסים והכרחים-
*שינה, הגוף צריך לעבור למצב של הדממה כדי שיהיו חו כוחות לנתב את עצמו אח"כ.
רצוי גם צהריים - אבל זאת כנראה בקשה מוגזמת מידי.

*תזונה-מוזמן להתייעץ עם תזונאית. יש דברים שמרגיעים ויש דברים שמעודדים לחץ לדוג' סוכר.

ספורט-זה עוזר ממש ! בתקופת מבחנים אני זוקפת את ההצלחה לספורט, זה כל כך משחרר ומסייע.

חשיבה חיובית- לתרגל לראות את הדברים באור חיובי. להשליך על ה' שהכל יסתדר ויבוא על מקומו בצורה הכי שלמה וטובה.


לפרוט את המשימות- אל תסתכל על המטלות או הצרות כשמקשה אחת.
עליך לפרט כל דבר בפני עצמו. ולכתוב מה הוא דורש ממך.
מבעיה 1 ענקית לכמה דברים קטנים ולא מזיקים- נראה שיותר קל להתמודד.

בסוף- יש לחץ שמדרבן אותנו לפעול וממקסם את היכולות שלנו
ויש לחץ משתק או לחץ מכביד.
תמצא את האיזון- זה ככ שווה את זה ונצרך לכל החיים.
בהצלחה

הבעייה זה התסמינים המתלווים לזה.

כל צורת טיפול היא השקעת משאבים שהיו יכולים להיות מופנים לאפיק מועיל.

ובזמן שהם לא מועילים, המצב הנפשי יכול להידרדר.

 

סטרס זה לא לחץ של לחכות לטלפון חשוב. זה עניין רציני.

אגב- הן לא "פסיכולוגיות" במובן הפסיכיאטרי.

יש בהן כן משהו שמשפיע על הצד הנפשי.

הרעיון הוא ללמוד איך להתמודד עם מצבים כאלו- לרכוש כלים ומיומנות.
אולי להיעזר באדם מקצועי שיתן לך קריאת כיוון ויעניק כמה טיפים.

בהצלחה וכל הכבוד על המודעות והאחריות לעבוד על כך!

המאמץ לעשות סדר בבלאגן הוא בעצמו יכול להיות גורם ללחץ נפשי.

יש אנשים שיפחדו לרוץ וזה יגרום להם לחץ שמא הרצועה בברך תקרע.
כל דבר הוא תלוי אדם.

זה רב שמעביר שיעורים על ביטחון בה וכדומה שיורידו ממך תלחץ.. גם הרב פנגר יש לו שיעורים כאלה

את דבריו.

לפי הפרופורציה בין רשימת הבנים לזו של הבנות - אין ספק שזה צל"ש לבנות (אם כי אפשר קצת ללמד זכות, שאצלן זה לא על חשבון ה"סדר ערב"..).

יש כמה ערים שזה לא כ"כ עובד...


אשריכם!

בהודעה אם יש או אין

 

בנות זה ההפך אתה מבין

כיף

רק אני וההגה (ומוסיקה מתאימה)....

חוה"מ סוכות. הכל חשוך אבל יש תנועת רכבים
מחזה מאוד יפה

אם הייתי יודעת מה אני רוצה לא הייתי שואלת

לכן שאלתי כי אני מניחה שאני אצא לאותם מקומות שהייתי בהם בעבר..

ובאלי לגוון לשם שינוי

 

הפעם

ברוך ה'.

 

תמצאי לך זוג לטיול,

ואפשר קטעים משביל ישראל.

זה פשוט ללכת בכיף.

 

חופש טוב

אמרה מי שהתכווצו לה הרגליים יום וחצי
והתיישבה.




שמורת נחל כזיב
פחות קשה ויפה מאד.

אמרה שנית.

צוק מנרה בצפון (קרוב לקריית שמונה) מתחם עם מלא ספורט אתגרי אומגה, טיפוס הרים, טרמפולינות ענקיות כאלה עם חבלים - ממש כיף שם אפשר להיכנס רק לאטרקציות או להזמין חדר ואז האטרקציות ״חינם״ (כלולות במחיר ;) )

בכל מיני מקומות בצפון יש בקיץ קטיף תפוחים ובכל מיני מקומות בדרום יש קטיף (בציר) ענבים

מסלולי אופניים באזור של ירושלים/בית שמש וגם באזור יש הרבה טרקטורונים/סוסים אם את אוהבת

ראש הנקרה - טיול לאורך החוף או ברכבל

אני אוהבת ממש את הים במעגן מיכאל לינת אוהלים או סתם מהבוקר עד הערב

מערת רשבי בפקיעין (כפר ערבי/דרוזי) בכמ האנשים שם מאוד נחמדים והעלייה למערה מדהימה! מקום נעים ופסטורלי כיף לשבת שם במיוחד בקיץ כי ישר מלא צל ואוויר נעים

קיאקים בצפון

לא עולה לי עוד כרגע :/

סבלנות מה נעשה.. כנראה היחס שלך משפיע עליה מאד לטובה

נראה שיש לה. אבל מבחינת כולם זו חברה רגילה. כל יום טלפון של 3 שעות. אם עניתי, גם אם אמרתי שאני ממהרת וצריכה לסגור היא המשיכה לדבר. 3 שעות על השעון. והיא היתה במצוקה והכל. לא נעים לנתק בפרצוף.

 

עשיתי הרבה עבודה עצמית...

 

לא עבודה עצמית לענות תמיד. להיפך.

 

עבודה עצמית לבחור מתי להתייחס.

 

היא למדה שאני עונה לה רק בוואצאפ ולא בטלפון. בהתחלה קצת נפגעה. והתגברה על זה. ואני חזרתי לחיים נורמלים.

 

הייתי יוצאת מקבוצת וואצאפ וכותבת לה שקשה לי עם הרבה קבוצות ובלה בלה בלה.

 

ונותנת מענה בפרטי לפי כוחות הנפש שלי.

 

חשוב מאוד לא לפגוע בה (ולא רק בגלל שהיא מיוחדת)

 

אבל חשוב גם להישאר שפויים בעצמנו.

 

ובסופו של דבר, כששמים גבול לקשר, הקשר טוב ובריא יותר לכל הצדדים.

 

מהרבה סיבות.

 

במחשבה ראשונה אני נוטה לומר שלהתייחס אליה אם וכמה שאת מסוגלת, לעשות לה טוב. אבל כשזה כבר פוגע בך, תוכלי להסביר לה שאת לא יכולה לענות לה, או לפחות להוריד את התדירות, אבל תאשימי את הלחץ בלימודים, או גמילה משימוש בפלאפון, או משהו אחר, שלא תקבל תחושה ש"נמאס לך ממנה" וקשה לך לשמוע אותה כל כך הרבה. נשמע שהיא יכולה להיות יותר פגיעה מאדם רגיל.

בקיצור, יש להשתדל לא לפגוע בה כמה שאפשר, עד שזה פוגע בך - מוציא אותך מדעתך, מפריע לך בסדר יום וכו'.

ככה נראה לי לפני שחשבתי על זה מספיק. אם יהיו שינויים אעדכן.

(ואני לא בטוח שלספק לאדם את כל הצרכים הרגשיים שלו זה חלק ממצוות אהבת ישראל, אבל אולי בילדה כזו זה שונה.)

אליה הודעות, ובזמנים שיש לך יותר זמן להקשיב להודעות, רק אז תשלחי הודעה.

לי היה מקרה דומה, שיש אחד שאני בקשר אתו, והוא אדם שיש לו הסתכלות שלילית וחשדנית על העולם, והוא חוזר הרבה על עצמו, ולכן השיחות אתו מתארכות, ואני פשוט רק מוסיף מילות הסכמה קצרות לכל הנאום שלו כדי להראות שאני מקשיב.
אני שונא לדבר אתו, מצד שני הוא אוהב אותי מאוד, ואומר שאני מבין היחידים שבעולם שמחזיקים אותו.

הוא אדם שאם אתה מראה לו יותר מדי שאתה מתייחס אליו, אז הוא מגזים. נגיד, שבוע שעבר שוחחתי אתו בטלפון ערב שבת לקרוב ל40 דקות, ואז הוא הגיע פתאום לבית שלי כמה דקות לפני שבת.

מה שאני עושה מעכשיו, שרק כשיש לי זמן, אני מתייחס אליו, וגם אז אני מנסה לקצר.

ב. לטובתה היא צריכה קשר עם בנות גילה. וללמוד התנהלות נכונה מול אנשים שהיא אוהבת ומעריכה.
ג. את יכולה להסביר לה שאת מדריכה של הרבה בנות ואת בחורה עסוקה ב''ה, אז בעיה שכל אחת תשלח לך מלא הודעות ותצרף אותך לעוד קבוצות. ולכן, את תשמחי שתשלח לך פעם בשבוע שבת שלום (או איך שמתאים לך) או במקרים מאד דחופים מאד שהיא צריכה אותך.
ד. כדי לעזור לה, תזכירי לה שאת עסוקה, בלי הרבה מילים: " עסוקה חמדתי", לשדר לה שאת אוהבת אותה, ותדברו בזמן המתאים.

(מניסיוני עם בת דודה שנייה חמודה, אל תיבהלי גם אם היא 'נעלבת', אין לזה לגיטמציה. את אוהבת אותה וזה בסדר שהיא תדע כיצד מתאים להתנהל מולך כמדריכה ולא חברה. דבר שחשוב לה ללמוד כמו כל בנאדם בוגר)


עשי חיל יקרה! ומוזמנת לאישי בכיף

@חסדי הים, @רחפת..,

שמתם לב שלא מדובר בבת רגילה, אלא בעלת "לקויות מיוחדות"? נשמע לי שכתבתם איך להתייחס לסתם חניכה בלי להתייחס לנקודה הזאת (מכירים את העולם הזה?)

מה שכן, זה בהחלט תלוי באופי ה"לקויות", אם היא מסוגלת להבין בצורה בוגרת וכו' אז אני אסכים שצריך להסביר לה לגופו של עניין ולא להתחמק באמתלאות שונות, ושהיא לא צריכה להשתדל יותר מידי לעזור לה, אלא יותר לתת לה כיוון לעזור לעצמה (להתחבר עם בנות גילה וכדומה).

אבל רציתי להדגיש שלפעמים ילדים כאלה לוקחים דחייה כל כך קשה, ובשבילם מדריכים וחברים קרובים הם כל העולם שלהם, אז צריך להיות מאוד זהיר, ובמידת הצורך לשדר שאין שום דחייה, רק אילוצים מעצבנים...

הם גם צריכים גבולות מסודרים עם הרבה אהבה.

וזה תלוי על איזה רקע הלקות שלה. אם יש לה קושי ריגשי, הייתי מתייעצת עם האמא איך היא ממליצה להגיב לילדה.

@רחפת.. ו @חסדי הים
תודה רבה!

@ע מ
זו בדיוק הנקודה, *נראה לי* שהיא יכולה לקחת את זה קשה, כי הייתי עבורה "דמות תומכת".
אני לא יודעת בעצמי איך היא לוקחת את זה,כי מצד אחד, היא שלחה לי 10 הודעות קוליות ברצף ולבבות וכו'..הגבתי לה בצורה חמימה מאוד(למרות שאני יודעת שזה לא בהכרח הכי נכון מצד המעשה. לא מצד הרגש.) והסברתי לה שהייתי בלימודים ולכן לא עניתי, ומצד שני, היא כתבה לי פתאום "טוב ביי סליחה"(לא רציתי שהיא תרגיש שהיא מציקה לאדם שהיא אוהבת אז כתבתי לה שזה בסדר וכו') .

לדעתי זו לקות קוגנטיבית מסויימת(בנוסף ללקות חיצונית נוספת) שמשפיעה על ההיבט הריגשי. היא גם מאוד פגיעה . לכן העלתי את השאלה. אני לא יודעת מה לעשות..

לדעתי, הכי נכון לשאול אדם שמבין בצרכים ובדינמיקה של אנשים עם קושי כזה.

בסיפור קצת לא ברור כמה דברים. אתן בקשר כיום? הכוונה היא, אחת לשבוע היא פוגשת אותך בפעילות?
או שזה משהו מהעבר והקשר נמשך עד עכשיו?

בנוסף, לא ברור מהי יכולת ההבנה של החניכה? איך היא מבחינה קוגנטיבית? מבחינה חברתית?
מבינה מצבים חברתיים או פחות?

הקשר אלייך הוא משהו יוצא דופן? או שהיא תקפוץ על עוד המון אנשים ברחוב ותשלח הודעות בתפוצה רחבה?

קצת קשה לי לענות כי אני לא מבינה את מכלול התמונה. אז אנסה בקטנה.
לדעתי, אם יש לה קושי רגשי - זאת ממש זכות ואולי גם חובה להיות שם עבורה. (כמה ואיך- צריך לברר).
בטח שהוא במצב לא שגרתי.
אבל גם בעזרה לזולת יש גבול-
אצלך אני חושבת שאת יכולה להעביר את הקבוצה להשתק. את לא צריכה להגיב שם ואולי אם היא ברמה כזאת שהיא יכולה להבין , תאמרי לה שזאת קבוצת חברות ואולי לא נעים לחברות שלה שהיא צירפה אותך.
אז שאת חושבת שזה נכון שתצאי משם.
וזה לרגע לא אומר שאת לא רוצה קשר איתה (תדברי איתה בשפה שלה..)
שתשמחי לדבר איתה אבל שתדע שלא תמיד את פנויה.
שאת באוניברסיטה ויש לך המון מבחנים ועבודות - זה תמיד נשמע משהו רציני גם אם את לומדת מדעי הדשא.

הייתי יוזמת פעם אחת אפילו מצידי מפגש של לצאת לגלידה או משהו.
אם נגיד היא שולחת לך הודעה ביום ראשון :
"היי אופטי, מה קורה?
היה לי היום שיעור פסנתר
וניגנתי.. .... "
אז יש 2 אופציות:
1. לחכות שהיא תרשום הכל ובסוף לשלוח לה הודעה מתלהבת
"איזה כיף.. את פשוט מוכשרת.
אני אוהבת אותך!"
2."איזה כיף, אשמח לקפוץ ביום חמישי לשמוע את היצירה.
אדבר איתך בחמישי ואבוא."

אם היא מחפשת את היחס שלך אולי זה יענה על הצורך הזה.

בכללי, אני הייתי חושבת אם זאת הייתה הבת שלי.
איך הייתי רוצה שיתחסו אליה?
כעול? כמטרד?
מבינה שזה יכול להעיק . אבל תשמחי שיש לך זכות לתת לה קצת תשומת לב ושמחה.
אם היא קופצת עלייך זה כנראה אומר משהו

אז לשים על שקט. לא להתעלם לגמרי.
ששולחים הודעות אז שיהיו מתלהבות וחיוביות- לגיטימי גם לומר שאת עסוקה.

זהו.. בהצלחה ענקית ענקית ענקית וישר כח ❤

חשוב לי לציין שאני חלילה לא מסתכלת עליה כמטרד, ההפך, היא מאוד אהובה עלי ולכן העלתי את עצם השאלה, כי חשוב לי לא לפגוע בה למרות שיש לחץ בלימודים וכו'.

ראיתי אותה בכל מיני סיטואציות,היא לא קופצת סתם על אנשים(אבל כן יכולה לצעוק מרחוק לאנשים).

מבחינה חברתית היא יכולה להתחבר לילדות שקטנות ממנה,אבל היא לא תרגיש "שווה" להיות עם קטנות, אז היא תתחבר לאלו שבנות גילה, והיא לא תראה "רגילה" על ידן (קשה לי להשתמש במונחים האלו. עצוב). היא יכולה גם להפגע מהן.

בעקרון סיימתי להדריך לפני כמה שנים,אך מפני שהיא גרה קרוב אלי אני כן יכולה לראות אותה לפעמים.
הקשר ממשיך בוואצאפ כרגע כפי שתארתי.

אני יכולה לנסות את מה שאמרת, לומר לה שלא נעים לחברות שלה שאני בקבוצה איתן, אבל אני צופה את התגובה שלה." לא,אופטי..פליז פליז פליז"
עצוב לי לכתוב את זה,כי אני יודעת שזה בשבילה משהו..אז אולי להשתיק קבוצה וזהו..
כן חשוב גבול מסויים, אבל כאן זה עדין, כי מבחינה רגשית זה יכול "להחיות אותה" שאני עונה לה,שהיא קיבלה יחס והיא מקובלת/אהודה.

ברור לי שאמשיך לענות לה במינון ובאהבה.
@ע מ , כנראה שמה שייעצת זו הדרך הטובה למנוע ממנה להרגיש לא חשובה בעיני (מפני מענה "בשיהוי")במידה והיא אולי הרגישה כך חלילה. פשוט 'להפיל את זה' על הלימודים.[כך נהגתי בערך]

תודה מורמור❤

כנראה שלא הייתי ברורה. ברור לי שאת לא מסתכלת עליה כמטרד.
אצלי המנגנון עובד כך ולעיתים זה עוזר לי לקבל החלטות כיצד לפעול.
בהצלחה לך 😘

רגשות הם מלאכה מורכבת... בלי היכרות מעמיקה עם הצדדים והנתונים על האדם זה קשה.

 

אבל בקווים כלליים, נראה לי, שיש פה שני צדדים, וכפי שכתוב בירושלמי- "צד אחד אש וצד אחד קרח",

ואין ברירה אלא ללכת בין הטיפות. במיוחד מתוך העובדה שאת לא רוצה רק "שקט" אלא באמת רוצה

בטובתה.

 

צד אחד- לא לענות- עצמיות שלך ועצמיות שלה

אדם הוא יצור שזקוק לעצמיות שלו. בסופו של דבר אדם צריך ושואף להיות עצמאי לחייו, לבטא את עצמו

ולהימנע מהדברים שמזיקים לו. 
למה היא פוגעת בעצמיות שלך- כי היא "דורשת" ממך משהו שאת לא תמיד יכולה לספק לה, ואולי אפילו

לא נכון ובריא לך לספק לה. ברגע שבו את מתחילה לחשבן את השאלה- "אני אענה לה למרות שלא מתאים\שייך\

נוח\אפשרי לי כרגע, כדי שלא תיפגע" אז היא שוללת ממך את החירות שאת זקוקה לה.

אני יודע שהדבר נשמע קשה, הרי לא לפגוע בה זה גם חלק ממך(כלומר, זה לא חיצוני לך אלא שיקול פנימי שלך),

אני אתייחס לזה בהמשך.

עוד נקודה בצד הזה היא העצמיות שלה - יכול להיות שהקשר איתך משמש לה כ"תחליף" ומונע ממנה להתקדם

הלאה, למעשה, מתוך מקום טוב את עלולה ליצור אצלה קשר לא בריא אלייך, שמאפשר לה להרגיש שיש לה

חברה, ומאפשר לה לא להתאמץ כדי ליצור חברויות חדשות(והן קשות לה, לך היא תעדיף דווקא להישאר במוכר),
כשלמעשה - את לא באמת באותו מקום שהיית ואין לך את היכולת להיות שם בשבילה כמו חברה שהיא זקוקה 

לה באמת.

 

צד אחד - לענות- כנ"ל

עצמיות שלך - כמו שאמרתי בסוף דברי למעלה- להיות רחמנית, להיות טובת לב, זה עצמי לך, וככזאת את 

לא רוצה לפגוע באדם אחר, כלומר- זה לא נוגד אלא אפילו להפך מבטא את העצמיות שלך במקום הזה של טוב

לב, אכפתיות וכו'.
עצמיות שלה- יכול להיות מאוד שהיא זקוקה לתמיכה הרגשית שהקשר איתך נותן לה. שהמקום שלך בעיניה

 מאפשר לך לחזק אותה, את תחושת הערך העצמית שלה, את תחושת היכולת שלה, ומתוך כך להצמיח בה כוחות

לעשות דברים.

 

לכן נראה שצריך פה מלאכת מחשבת- ללכת בין הטיפות, בצורה כזו שמצד אחד את נמצאת כדי לתמוך ולבטא

את הקשר שלכן(שכן את אומרת שאת מרגישה קשר אליה ואכפת לך ממנה) ועם זאת את לא פוגעת לא בעצמך

ולא בה.

אני חושב שנכון לשלוח לה הודעה ולהגיד שאת מצטערת, שאת עמוסה מאוד ויש לך עומס רב ולכן הרבה פעמים

לא תוכלי לענות לה, בטח שלא מיד. אך עם זאת להשתדל, פעם בכמה זמן לתת לה מקום- לשלוח לה הודעה שיש

לך 10 דק' עכשיו שאתה יכולה להתכתב איתה, ותוך כדי להתעניין בה ולהעביר מסרים מצמיחים- כמו "מאמינה בך",

"יש לך כוחות גדולים", "את חברה טובה" וכו', להתעניין במצב החברתי שלה ולעודד אותה לשפר אותו אם צריך או עם

כל דבר אחר. ברגע שתהיה עסוקה בדברים אחרים בהכרח גם הזמן והפנאי לפנות אלייך יפחתו.

 

מקווה שעזרתי...  

תודה רבה !

וואי, זה לא קל בכלל, אבל צריך לשים גבולות כדי שזה לא יתפתח למקום תלותי .. מצידה כמובן . 

ושוב הכול בלי לפגוע בה כי מן הסתם שהיא רגישה נורא .. 

שיהיה בהצלחה  

אז תסבירי לה שמתי שאת לא עונה את עסוקה חוץ מזה עופי על האהבה הזאת נשמעת בובית

תגידי לה שאת לא נמצאת ככ בווצאפ, וכשמתראות תתיחסי אליה יפה.

ולא להתעלם לגמרי אין בעיה

בס"ד

 

לא קראתי את כל התגובות אבל חשבתי שאולי אוכל לנסות להוסיף משהו קטן.

בכיוון של חלק ממה שכתב matan, הרעיון של לנסות לעזור לה ליצור קשרים עם חברות בגיל שלה ולא במקום זה להשאר רק עם הקשר איתך.

 

האם יש מדריכה שמחליפה אותך כיום? אולי אפשר לבקש ממנה לנסות יותר לפתח איתה קשר?

חשבת אולי לנסות לעלות את הנושא הזה איתה בשיא העדינות מתוך מטרה של לנסות לייעץ לה ולראות איך את יכולה לעזור לה לטפח וליצור קשר עם בנות גילה?להבין איפה בדיוק היא נתקעת ולתת לה עצות וליווי?

ההורים שלה יודעים את הקושי הזה?

 

ולגבי הקושי שבהודעות, אולי אפשר לנסות להגיד לה בשיחה שאת באמת ממש ממש ממש עסוקה ושאת ממש אוהבת אותה מכל הלב ושאת ממש רוצה לדבר איתה אבל פשוט אין לך זמן בגלל הלימודים ובמקום אולי שתקבעו כל יום בשעה מסויימת/קבועה 10 דקות לשוחח/להתכתב? ככה זה יותר יפנה לך את שאר היום...

כל הכבוד לך

 

 

אז כדאי פשוט לנהל את זה

תקבעי איתה מפגש
תזמיני אותה לשבת

כרגע היא זאת שרודפת אחרייך אז זה בהגזמה

אשרייך

 

לענות אחת לכמה ימים , הודעה קטנה שמראה שאכפת לך ממנה , יותר מזה,

אפילו כשהיא לא כותבת לך , למשל אחרי שבוע תכתבי לה "היי מה שלומך ?" וכל זה ,

זה יראה לה שאת מצד אחד דואגת לה ואוהבת אותה

ומצד שני לא רוצה לפגוע בה כשאת מצמצמת את התגובות שלך אליה

להרגיל אותה לתבנית מסויימת שאת עונה רק בימים מסויימים בשעות מסויימות

ובד בבד לתת לה את ההרגשה שלא "נעלמת לה"

@לחפש את האור הרעיון יכול להועיל,אבל אין לי אינטרקציה עם חברותיה. כמובן שההורים שלה מודעים למצב,לא הייתי מגדירה אותה כילדה רגילה. היא מטופלת. לכן, לתת לה עצות לא יעזור, זה יכנס ויצא לה מהראש..היא מתנהגת בצורה מסויימת כי כך היא.
לא ידוע לי על מדריכה שמחליפה אותי כיום.

@חליל הרועים לא הייתי מגדירה את זה כתלות,כי היא לא חיה רק אותי. היא פשוט רוצה ומצפה ממני ליחס כשהיא שולחת הודעות.
מה ש @משיח בן דוד
אמר בדומה ל @חיה רוז נשמע כדרך בריאה יותר להתנהל. אעשה זאת בעדינות...

מי -עוד רוצה לפתוח שירשור שימחק במהרה - וער? - צעירים מעל עשרים
זהו
לילה טוב

מקווה לישון בזמן הקרוב

 

 

צריך לעשות עבודה. היא מוכנה אבל ה' יעזור (מתפלל)

חוזר מחתונה
איך אני יקום מחר 🙈 ה' ישמור

 

 

תכף הולך לישון......

מחר פרידה.

ההכנות פה.....

זה המקום להודות לכולכם
על הסבלנות
וגם ל

@רחפת
@לב טהור
@כנפיים
@מבקש אמונה
@משיח בן דוד
@לך דומיה
@גלויה
@לקוס
@זוהרת בטורקיז
@הפי
@השאלה.
@מחודשת.
@ינון

ולעוד הרבה אנשים שבוודאי שכחתי
על הרבה טוב שב"ה קיים... שסייעו לי במהלך התקופה הזו.
תודה!

 

כל הכוחות נובעים ממך ובזכות ה' כמובן!

 וכמובן -->    (חייב..)

התרגשתי.
מתרגשת....

 

 

הייתי בסיעתא דשמייא. ממש ממש ממש.

 

בס"ד

שיהיה לך המונמון הצלחה!!!

הכל הכל זה ממך! ואת אלופה ממש עם כל ההשקעה והסבלנות שיש לך!
התלמידים שלך פשוט זכו!!

אחרי שינה של כמה שעות טובות, הזמנים הכי יעילים שלי כרגע

 

מעניין לבדוק האם אני סתם עצלנית שלא פועלת מתוך עייפות או שיש אנשים על OFF כשהם עייפים.. 

אולי חוץ מלוחמי מילואים (היה לוחם שייטת מבוגר) ביחידות מיוחדות, הראו את זה פעם בתוכנית בדיסקברי.

הביצועים שלהם עולים!

שאני ואמרת.....

אולי יש לי מכשירי האזנה?

נתפסתי על חם??

על פושר.

איזה מרגש היה לי יאווווו



סיימתי את הכיפה חעחד
הוא זרח!!
והקראתי את הברכההפ לסיום

ואניחושבת שהם התרגשו....




וחסד. חסד חסד...



חסד השם ואהבת השם לגמרי.
הלוואי שהמתוקים האלה יזכו...

לכל הפחות הקוגנטיביות

יעשה מאמץ אחרון.....

 

 

 

היו לי כמה לילות לבנים כאלה בחיי

 

זה קצת כמו העליית הכי קשה- אבל זה כבר סוף המסלול....

אמכי איפה שבת ואיפה אנחנו.. 

"מי זה בא?"

ישנה לסירוגין. רק לסיים להקליד תמערך.

#שכירים_שהם_לא_עובדי_הוראה

לא להאמין שהשנה הסתיימה

לי נשאר שבוע וזהו