על הגרמנים כולנו יודעים.
על הרוסים רובנו יודעים
היפנים הכי הפתיעו אותי לרעה. עם תרבות שמקדשת את המוות ממש כמו המוסלמים
מספר את הסיפור של המלחמה בצורה מדהימה
פרקים כל אחד שעה ומשהו אבל שווה
היפנים היו סוג של מתאבדים , החיילים האמריקאים לא לקחו סיכון ועשו הרבה וידואיי הריגה
תרבות שקידשה מוות ובאמצעות שתי פצצות החליפה דיסק למעל 50 שנה.
אלא יש להם לאומיות חזקה וסטנדרטים גבוהים של דרישה עצמית.
כל אלה ביחד הופכים כישלון בקרב לדבר אישי. ממילא המוטיבציה גבוהה.
כל זה בלי להכניס את התעמולה שלהם למשוואה.
מה שכן, בתחומים מסוימים אמות המוסר של המזרח הרחוק באמת שונות מאוד...
(לא ראיתי את הסדרה).
שבתחילת הסדרה כשראיתי לראשונה לא ידעתי שיהיו קטעים לא מצונזרים
לכן בקטע מאוד מסויים אם אני לא טועה בפרק הראשון או השני יש קטע לא צנוע.
רק אומר..
סתאאאם בטח שכן ![]()
ראיתי חלק ממנה, באנגלית, כשהייתי בתיכונית.
יש בסוף הפרק האחרון שלה הקדשה מיוחדת לכל
אותם צלמים צבאיים ואזרחיים שהורישו לאנושות את הסרטים.
אותי זה ריגש בזמנו.
בלי ההתקפה על פרל ארבור אולי אמריקה לא הייתה נכנסת למלחמה
אין לי מושג איך הגרמנים הסכימו לתקיפה היפנית כשהם יודעים שצריך לשמור על ארה"ב מחוץ לתמונה
הדוכס מירוסלבהם מקדשים את המוות, התאבדויות זה דבר תרבותי אצלם, הם עושים מתקיפה מינית בדיחה לטלוויזיה.
הם עם מטורף וחולני.
לא משנה , וחוץ מזה
פעם שמעתי שהקוריאנים או משהו כזה הם מעם ישראל איכשהו עם השבטים האבודים
הם שמו במערכת לימוד שלהם את הגמרא או משהו כזה..
לכפר על אובדן הכבוד וזה מה שמביא כבוד למשפחה. שהוא דוקר את עצמו בבטן וקורע מצד לצד את המעיים. ![]()
הדרום קוריאנים לא מעם ישראל, הם פשוט מאוד מאוד מעריכים את עם ישראל. כל יהודי אצלם נחשב אוצר.
הם אכן הכניסו את הגמרא לחוק חינוך חובה בניגוד למצב אצלנו.
אבל אלה לא סוגיות הלכתיות בעיון, כמובן. אלא רובן אגדתות, כלומר דברי חכמה קלים.
כמדומני שרבנים מחב"ד עבדו איתם על החומר (לא יודע איך הם מתמודדים עם ה"גוי שלמד תורה חייב מיתה").
חחח נקרעתי מצחוק צריך להתאבד כדי לכפר על אובדן הכבוד... ![]()
חחחחחחחחח
ומאיפה אתה יודע שהדרום קוריאנים לא מעם ישראל?
יודע , שמעתי פעם אחת שאיזה עם לא יודע יפן סין לא יודע איזה קוריאה..
אחד מהם , קיצר הם ..טוב בעצם אולי זה לא כל כך סטרילי להגיד את זה כאן..אבל ייאאאאלה
בקיצור הם מנגבים..אחרי שירותים עם יד מסויימת לא זוכר איזה , ולא ביד השניה..
וזה הזכיר לי איזה משהו שפעם קראתי בקשר להנחת תפילין שלא ל..נגב? ביד שאתה...מניח..כן
אז מעניין הדבר הזה...
מבחינה הלכתית, אין שום סיבה שהם יהיו יהודים.
גם בגלל מה שנקרא "משפחה שנטמעה" וכו' (באלו יוחסין מפורט העניין, צריך לראות במפרשים).
אבל אל תשכח שהם בכלל לא טוענים שהם יהודים, ופרט לעובדה הזאת, גם אם היו יהודים, הם כנראה התבוללו באלף השנים האחרונות לפחות מה שלא השאיר בהם יותר מדי יהדות.
לגבי הדברים שמזכירים, ידוע (ממדרשים דוגמאת פרקי היכלות כמדומני) שחכמי ישראל היו בקשרים עם חכמי המזרח.
לא לחינם הרבה אנשים טסים למזרח לחפש חכמה ושם אומרים להם "מה יש ליהודי לחפש פה?!".
דוגמאות מפורסמות, הרב ארם צבר, סיון רהב מאיר ועוד...
אבל אתה מבין ש..אם עשרת השבטים האבודים עתידים לחזור ,
זה חייב להיות אחד מהעמים האלה לא? איזה עוד עמים יש?
מזכיר לי את כל הקטע עם הנהר ההוא שזורק אבנים ..סמבטיון משהו ..
לגבי הידע שיש במזרח , אתה צודק
אבל לדעתי הסיבה אחרת , אומרים שהם למדו את כל המידע הזה איכשהו מאברהם אבינו
או מבני הענק , יש על זה הסבר..כל הקטע של נוח והמבול..
פעם שאלתי שאלה מעניינת ,
הרי ידוע שמותר לדבר לשון הרע על גויים "לא תלך רכיל בעמך" זה לא נאמר על הגויים אלא בעמך
השאלה , אם יש עשרת שבטים אבודים , איך אפשר לדעת ? אולי אנחנו לא יודעים שהם מעם ישראל ?
ובכלל! איך זה שאנחנו לא יודעים עליהם , כי אין מצב שיהדותם נעלמה מהעולם , יהודים ישמרו על המסורת (למרות כל הגלויות עדין נשארנו נאמנים למקור תמיד)
מוזכר על אור החיים הקדוש כמדומני שעבר את נהר סמבטיון. קיימו שם את כל המצוות ככתבן.
הם כנראה מבודדים פשוט.
כן יש דעה כזאת של הרב זמיר כהן שהראשונים בתרבות שלהם תואמים את הזמן ואת התיאור של הבנים המאוחרים של אברהם אבינו שהמדרש מספר שנתן להם מתנות שהם סוגי חכמה ושלח אותם לקדם (=אל המזרח).
אל תשכח שיכול להיות שהם יודעים שנגזרה עליהם גזירה, ולכן הם לא מתוודעים אלינו. או שהם חיים באיזורים ממש נידחים.
ויש גם דיעה שעשרת השבטים לא חוזרים (רבי עקיבא אומר ככה, אבל המפרשים מסבירים שם שהכוונה לדור הראשון עצמו שהוגלה). צריך קצת לעיין שם כדי להבין.
בכל מקרה אם הם היו לא כל-כך מבודדים והם נטמעו אין להם סיבה לחזור כי הם כבר לא יהודים
ולגבי הנהר , נו באמת אני לא מקבל את הטיעון הזה על הנהר שאי אפשר לעבור אותו ,
יש לך מטוסים, היום כל מקום מנוטר , איך אי אפשר לדעת מה יש שם?.
לא זוכר איפה זה היה, נראה לי בדרום אמריקה, אבל חקרו שם יער שאי אפשר לגשת אליו במטוסים ומסוקים ומצאו שם כמה וכמה מינים חדשים, לפני בערך 5 שנים
שום קשר ליהדות
שום כבוד
שום עדינות
הכל מאד מאד חיצוני ו "עטיפה יפה".
אין מה להתפעל מהם.
צריך לזכור את דברי רש"י-
"וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם."
רשי אומר שמסר להם שם טומאה
ואני שמעתי שכל חכמות המזרח [תורות שלהם וכו']- זהה"מתנות" האלה.
ככה שאין להם שום כוונה טהורה
וגם מה שהם תמיד אומרים לכל האנשים היהודים שנוסעים אליהם- אין לכם מה לחפש פה, לכו למקור!
הרחוק.
המניע להבין את התורה - גמרא- לא מגיע ממניע נקי.
נראלי.
האופי דומה.
תקן אותי אם טעיתי.
הסינים מעריכים את החכמה היהודית, ומכבדים אותה, אבל לא שמים אותה מעל שלהם ממש (אלא אם מדובר במלומדים בודהיסטית ושאר ירקות למיניהם שכן מבינים ששלנו יותר משלהם).
הקוריאנים מעריצים את עם ישראל בצורה בלתי נתפסת, ואצלם חכמת ישראל מעוגנת בחוק ולא רק בתרבות.
הסינים עם מאוד מנומס וצנוע, על פניו, אבל הם אנשים די קרים ונוטרי טינה כאלה.
הקוריאנים עם הרבה יותר עדין.
מצהיר מראש, אין בדברי שום שבח לאף אחד, אני לא עובד על "לא תחנם"! 
שבט נרדף שאוהב יהודים...כמה כאלה כבר יש?
היה בשנחאי שאיפשרו ליהודים להגיע ולהינצל
זה יפה מאד
וככה ישיבת מיר שרדה.
אבל עדיין
אני לא חושבת שזה בא להגיד לנו משהו יוצא דופן כלפיהם.
הדוכס מירוסלבהסינים הם פרווה.
הקוריאנים מעריצים בצורה כמעט אובססיבית.
והזמן
שיש משהו אצלינו
שאין שם.
תופעה: מיליוני קוריאנים לומדים יהדות
http://www.israelhayom.co.il/article/225599
לא תאמינו מה היחס כלפי יהודים במדינות אסיה - גלובס (פה מסתבר שיש נתונים על עוד מדינות).
אח"כ]
אני עדיין חושבתשזה לא התעניינות גריידא
אלא יש משהו אינטרסנטי בזה.
על אף שביסוד- כן, לדעת שיש ביהודים משהו ולהעריך את התורה שלהם- זה בשבילנו עוד הוכחה על אמיתות והייחוד התורה
שלנו.
לעם ישראל
![]()
ולא באנקדוטות.
וממה שאני זוכר, הסמוראים הוצאו מחוץ לחוק ביפן.
אלו שנשארו (אם בכלל) לא באמת משפיעים על השגרה.
לא יודע מאיפה הבאת שהתאבדות אצלם זה תרבותי ונורמטיבי.
השורשים של הטרנד הזה התחילו לפני 900-800 שנה. זה כבר לא אקטואלי, ב"ה.
התרבות היפנית הרבה פחות מסורתית ממה שהיא הייתה לפני מלחה"ע.
הדת לא דבר כל כך דומיננטית אצלם, לכן הם גמישים מאוד לשינויים.
לא סיימתי, אבל מקבל את ההערה.
במה מתבטאת האכזריות שלהם?
היפנים של פעם לא היו פחות גרועים מהאירופאים של פעם, המזרח התיכון של פעם וכו'.
באופן כללי, לא היה כיף "פעם". אני יכול לחשוב על מדינות בימינו גרועות בהרבה.
קשה לומר על גננות שזו אכזריות של ממש (אנחנו מרססים צמחים, למשל) ומחזיקי מפתחות זו אנקדוטה.
אני מבין שהם דווקא יותר מתורבתים ביחס לסביבה שלהם. יש אצלם נהיה לכיוון אורח החיים המערבי (לטוב ולרע).
יש גם אגרת של הרב קוק שכותב עליהם דווקא דברים די מחמיאים.
אתה ברצינות מנסה לסנגר על עם שהתוכניות שלהם בטלוויזיה כוללות השפלה ותקיפה מינית ועוד שאר זוועות? 
זה דבר ידוע היום שתוכניות יפניות זה דבר מטורלל
אני מקטרג על כולם בצורה שווה.
אני חושב שבכל העמים הרמה היא ככה-ככה...
לא צופה בתכניות יפניות, אז קשה לי לומר,
אבל צניעות זו תכונה שמעט מאוד עמים כבר יכולים להתהדר בה.
זה היה מזעזע
שאנשים לא יקבלו רעיונות לחפש דברים בגוגל
משיח בן דוד
אחרי זה
אל תשאל אותי מזה אומר
ווסאבי הוא טחון לגמרי, בדיעבד לא אמורה להיות בו בעיה לא?
חומץ אורץ, מה הבעיה?
דפי אורז, כנ"ל טחונים, לא?
הרטבים אני מבין, הסינים והיפנים מכניסים להם חיות משונות.
למה ג'ינג'ר? וסאקי?!?
הדוכס מירוסלבאחרונהכותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
שעניתי , בלי להרגיש ולתת את הדעת על מה שעברת.
אני מצטערת שעברת סבל. ועוד כילד, כנער...
זה לא מנחם, אני יודעת, אבל גם הבנים שלי
עברו מדי פעם משהו כזה. בילד השני ניסיתי
לעשות משהו, עם הראשון, בכלל לא.
אבל, זה עלול לקרות בכל מערכת חינוך;
יש רביים/מורים כאלה ויש אחרים.
אולי זה יחדד את הרגישות שלך
לילדים שלך. גם זה משהו טוב.
בהצלחה!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
גם בדברים הקטנים כמו שתיארת
אבל גם בדברים הגדולים
אני בחרתי את הדרך שלי
בחרתי להישאר דתיה
בחרתי להישאר דוסית
בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי
וכו'...
זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך