אבל באינטרנט ב30/04/17 יש זוכרים שרים ומספרים בבריכת הסולטן

ככה רשום באינטרנט

ושמח שהגרמניות עפו 

וזה גם בשנים שהכדורגל לא היה בשיאו וברמה של היום 

עמוק באדמה

ומאז הגביע עם האוזניים הגדולות היה שלנו 

וזה להזכירך אחרי שהכנסנו 3 חתיכות לרשת של בופון , מה לעשות ,

אז שיחקתם רגיל , עד שהבנתם שעם בארסה אין לשחק רגיל

או בונקר ומתפרצות או כלום , וזה מה שעשיתם היום , כל המצבים שלכם

רק בגלל שכל שחקני בארסה עלו , וגם אחרי כל זה , לא הייתם שווים גול , למעט המקרה של סמי חדירה

שאם לא היה אגואיסט היה גומר את המשחק לגמרי 

אין קישור, אין הגנה, שוער בינוני

ניימאר מכדרר יותר מרכז בכדורסל ואם פעם השלישיה הקדמית לא טובה ביחד

מאמן בינוני ללא אמביציה וקיבלת סוף עידן

בונקרטוס ,

היו שווים מולנו רק גול אחד , כל השאר באו מהשמיים ,

ברצלונה לא שיחקה טוב לא במשחק הראשון ולא במשחק היום 

יובנטוס היתה ראויה יותר לעלייה , אבל לא בגלל שהיא אגדת כדורגל

אלא בגלל שהיא קבוצה שיודעת לעשות הגנה ומול בארסה עשתה בונקר רציני .

החלושה של ברצלונה היא קבוצות שיודעות לעשות הגנה , 

מול ריאל מדריד יובנטוס לא תחזיק מעמד , יובנטוס ידעה לגנוב גולים בבית שלה

ואז להמשיך להתבצר בגומלין

לידך אפילו אלי אוחנה נשמע חכם...

קודם כל, יובנטוס לא עשתה בונקר, היא עשתה תצוגת תכלית הגנתית. אני מוכן להתערב שאם המשחק היה ממשיך עוד שבוע עדיין ברצלונה לא הייתה שמה גול, למה?

נורא פשוט. כדורגל מתחיל בלא לספוג. לא ספגת לא הפסדת, כל ילד בקט- רגל יודע את זה, יובה לא סופגת והיא כובשת וגם היום יובה הייתה שווה יותר גולים מברצלונה(שתי בעיטות חלשות מאוד של היגוואין ועוד אחת של סמי חדירה ועוד) מי שעבד קשה יותר היו היה טר שטגן ולא בופון.

יובה סגרה אזורי מסירה והפקירה שחקנים לא יעילים (אומטיטי בוסקטס ורגל שמאל של סרגיו רוברטו) היא הפגינה הרבה יותר מרק שכל ויכולת הקרבה.

לא הייתה עזרה מהשופטים לברצלונה אז היא חלה? לא מצליחה לכבוש?. תפנים, בארסה שלך קבוצה חלשה, מאוד חלשה והיא תמשיך לפסיד

יובנטוס אגדת כדורגל. ללא ספק, אחד אחד שם אגדות כדורגל. בופון קייליני בונוצי ודני אלבס אגדות.

תן לי את ריאל תן לי את באיירן תן לי שילוב של כולם ביחד יובנטוס תיקח את האלופות אינדיסמיה יובה, פורצה יובה 

הבעיה העיקרית של בארסה , זה לא חוסר החוכמה שלה

זה שכל מהלך שמוביל לגול לוקח רבע עד עשרים דקות ,

ואם יש מולה בונקר מוצלח? זה יכול לקחת חצי שעה , נוסיף את זה שכל שחקן יובנטוס בגובה של הר 

ונקבל את התוצאה , חוסר בשערים , אתה יודע למה הקבוצה שלך לא הכניסה גול? כי כמו שטענתי בהתחלה

אתם סתם בלון שיתפוצץ , יודעים להשיג גולים מהשמיים ואז להכנס לבונקר חלומי

(חוץ מאחד מהגולים שהיו לפני הגומלין)

בארסה מחפשת את הגול יותר מידי זמן כי כולם מתבנקרים מולה , ולרוב זה בעוכרה

יובנטוס כמו יובנטוס ידעה לסחוט את הלימון הזה עד תום ואתה יודע את זה ,

אתה יודע , שברגע שתפגשו קבוצה התקפית עם מתפרצות לא ישאר לכם סיכוי ,

ואני חותם לך כבר עכשיו שאם ריאל פוגשת אתכם אתם נעלמים במהירות שהגעתם

הקהילה הבבלית המשיכה ממוסד הנשיאות בזמן הגמרא עבור למוסד הגאונות והחזיקה בסמכות רבה עיני כל ישראל היו נשואים אליה היו לה זכויות שילטוניות מסוימות והם החליפו את מוסד הסנהדרין במידה זו או אחרת ולכן דעתם (התלמוד הבבלי) היתה מאוד רלוונטי . מה גם שעוצמה כלכלית ופוליטית מאפשרים ביתר קלות הקמת מפעל אדיר כמו כתיבה ועריכת התלמוד הבבלי..

לעומתו התלמוד הירושלמי לא היה כה בר מזל להיווצר לחכמים ולקהילות היותר משפיעות ועשירותמה גם שהקהילה היהודית הא"י די הוכחדה והופרעה וממלא שאין אנשים לספרים שלך אין מי שנושא אותם בקיא בהם ומנהיג על פיהם את היהדות אז הספרים שלך מקבלים פחות רלוונטיות.

בס"ד

כי יהדות א"י סבלה מרדיפות וגזירות קשות

כי הוא ערוך זוועה

כי אף אחד לא למד אותו

כי לא נשארו כמעט כתבי יד

ובמידה רבה ארבעת האחרונים הם תוצאות בהשתלשלות

אבל גם לא שגוי מהיסוד.

אני חושב שצריך להסביר את המושג "תורת ארץ ישראל" בצורה אחרת. הירושלמי יכול להיות ביטוי של צורת לימוד שמתאימה לארץ ישראל, אבל צורת הלימוד והמסקנות הן שני דברים שונים.

(אני גם לא יודע כמה מחלוקות בבלי-ירושלמי יש בכלל ועד כמה הן דרמטיות).

בס"ד

בירושלמי אין סדר קדשים ובבבלי יש

עם זה אתה מסכים?

בס"ד

מה "מקדשי" במסכת פאה?

תלויים במקדש וגם תרומות מעשרות וחלה נוגעות בטהרות

בס"ד

מה זה זבחים-מנחות-בכורות-תמורה-מעילה-תמיד לעומת ביכורים-מעשר שני-חלה... איך לא שמתי לב..

אם אתה מתכוון לסך המסכתות המקדשיות אז אפשר להוסיף גם את מסכת שקלים החסרה בבלי מסדר מועד. מסתבר שאתה לא מודע לזה אבל ככל הנראה בירושלמי כן היה את סדר קדשים כמובא בכמה ראשונים מה שמוסיף את מסכתות תמיד וקינים שחסרות ממנו בבבלי. כמו כן סביר שהיה בו גם סדר טהרות אבל לזה לא מצאתי סמך.

נ"ב

לא הבנתי על מה התוקפנות (אולי רצית להדגיש את ההבדל בין נועם לחובלים... ).

בס"ד

כולנו מכירים את הרמב"ם, "חמישה סדרים" וכו'. אבל אחרי כל זאת אמירה כאילו כדי ללמוד את עניין המקדש צריך להתמקד בירושלמי היא הפך האמת. (היום, במציאות שלנו, שסדר קדשים אבד לנו כנראה עד שנזכה לתחית המתים ולשחזורו על ידי ר' יוסי בר זבידא או מישהו).

צודק, הייתי צריך להיות יותר מנומס. לא יודע מה קרה לי, טעיתי.

נכון שהיום לצערנו חסרים סדרי קדשים וטהרות מהירושלמי והבבלי עולה עליו בזה מבחינה כמותית, אבל כיוון שהוא כן עסק בהן רואים בו כסמכות בנושאים האלו יותר מאשר הבבלי שעסק בהן כדרך אגב (מעין 'סוגיא בדוכתא').

אתה מדבר על העריכה הישנה

אבל עוז והדר הוציאו עריכה חדשה (וטובה) משלהם

בס"ד

אני לא מדבר על עיצוב הדף אלא על עריכת השקלא וטריא. לרמה כזאת של חוצפה אני לא מאמין שאפילו עוז והדר הגיעו

כן זה נכון שהירושלמי יותר מקצר ומשאיר הרבה קושיות בלי תירוץ

ולכן יותר קשה להבין אותו.

אבל אני חושב שזה דווקא בגלל המעלה של הירושלמי

"במחשכים הושיבני זו תלמודה של בבל"

ר' זירא כשעלה לא"י התענה 100 תעניות בשביל לשכוח את התלמוד הבבלי

כדי ללמוד כמו שצריך את התלמוד הישראלי/ירושלמי.

אולי עכשיו כשחזרנו מהגלות אנחנו גם יותר ראויים להבין כמו שצריך את התלמוד הירושלמי,

וכמובן שהשינוי מגיע בשלבים ויש עוד המון לאן להתקדם.

בס"ד

אני לא מדבר על צורת החשיבה ועל מה נחשב קושיה ומה ברור לעומת מה דורש יותר בירור, שאין ספק שזה עוד הבדל משמעותי, אלא על העריכה של מה שכן כתוב

העובדה שאין שום רמז מתי מתחילה ונגמרת קושיה ומתי מתחיל ונגמר תירוץ, העובדה שמדלגים על מילים ואותיות בחפיף, זה לא בגלל המעלה שלו זה בגלל שהוא ערוך על הפנים. כנראה במידה רבה כי לא היה זמן לערוך אותו אלא דחפו הכל בזריזות בתקופת הרדיפות, אבל כנראה גם כי באמת הם לא היו מספיק דקדקנים (עיין לדוג' בבלי ב"ק ו: "האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא", עירובין נג: "בני גליל דלא דייקי לישנא").

אבל זה לא סותר שמעלתו של הירושלמי יותר גבוהה מהבבלי.

באמת מעניין אם חלק מהגאולה זה ללמוד את הירושלמי בצורה יותר רצינית.

בס"ד

אני לא מבין במעלות גבוהות ונמוכות יותר, אז אני לא יכול להביע דעה בעניין, אבל חשוב להבין שיש בו בעיות רציניות ואי אפשר לקדש אותן כ'סימנים' לגדלותו.

גם אני לא בטוח לגבי המעלה

אני פשוט חושב ככה כי זה מה שקראתי פה- תלמוד – חב"דפדיה

ויש בזה הרבה היגיון

בעיקר משום מעלתה של א"י (והסיפור על ר' זירא)

(ונראלי גם ששמעתי את זה מרב מסויים, שמתעסק הרבה בירושלמי)

שהוא הרבה יותר רחב.

(חוץ מהסיבות החיצוניות שקמנו ונתעודד כבר מנה).

התלמוד הוא קודם כל חיבור הלכתי ממנו הפוסקים למדו את כל ההלכות, התלמוד הבבלי הועדף כבר מתקופת הגאונים כמקור הסמכותי העיקרי לפסיקת הלכה ולכן בעיקר הוא נלמד מאז. לכן התחברו עליו רוב ככל הפירושים והחיבורים בתקופת הראשונים, מה שגרם עוד יותר להזנחת הירושלמי.

למה העדיפו את התלמוד הבבלי כסמכות הלכתית יותר מהירושלמי? הגאונים והראשונים נתנו לזה כמה הסברים.

מפנה לשרשור שהיה פה לא מזמן בהקשר הזה - מישהו פה מכיר את הרב דוד בר-חיים? התוודעתי אליו השבוע, - צעירים מעל עשרים

אך בראשית דברי אתייחס למה שכתבו למטה על דילוג אותיות "בחפיף".

דילוג על אותיות לא נובע מסיבה של קוצר זמן, אלא מסיבה שכך הייתה הארמית בארץ ישראל.

אינה דומה הארמית של התלמוד הבבלי לארמית של התלמוד הירושלמי לארמית של הזוהר וכו'.

בעקבות הרדיפות והתקופות הקשות שהיו בא"י לא הספיקו לערוך את התלמוד הירושלמי כמו שצריך, בניגוד לבבלי שנערך פעמיים (ר' ב"ב קנז, ב).

מיעוט הלומדים בו גרם לשיבושים, כדברי רבי יעקב בכרך (מאמר עבור חזקיהו המלך, אות כב, דף יד, ב): "ואנכי הדל באלפי הנני מוסיף כי מעוט הלומדים בו הסב מעוט השגחת הלומדים בו, ומעוט השגחת הלומדים בו הסב מעוט הלומדים בו". וכבר כתב הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן צו): "ואין עומדין עליו רק אחד בדור".

אחד הקשיים הנובעים מלימוד הירושלמי הוא חסרון פירוש כרש"י (אג"מ יו"ד ד', לו, אות ט).

ורק אוסיף ציטוט אחד נוסף:

"ולהיות הבבלי האחרון ומבואר יותר שבקו כולי עלמא ירושלמי ואזלי בתר בבלי (ראה גם רש"י ב"מ פו, א ד"ה סוף הוראה), שלשון הירושלמי הוא משונה הרבה ונראה שבכוונה רצו לכתוב לשון מגומגם, וראיה דאיתא התם בסוף דמאי ה"ז מי שיש לו כלכלה והוא מבקש לעשרה נוטל שני תשועין ותישוע של תישוע שהם עשרה מעשר ותשעה מעשר שני, ופריך ויאמר תשע עשרה למה לי שני תשועים ותישוע של תישוע א"ר זירא דברי חכמים וחידותם, הרי שהיו מדברים דרך חדות לכתחילה ולא שהיו חסרים ידיעת לשון הקודש, בפרט רבי יוחנן שראינו לשונו בכמה מקומות צח ונקי ודעת שפתיו ברור מללו. ואפשר היה זה כדי לחבב התורה על לומדיה ותהיה יקרה בעיניהם שעמלו בה ולא השיגו ההלכות בסקירה אחת, ע"ד שבא בריש שבת לכי תיכול עלה כורא דמילתא" (רבי יעקב חאגיז, הקדמה בדרכי המשנה שנמצא בספר "תחלת חכמה", ד"ה ואחר שחוברו ששה סדרים, נדפס בספר הכריתות, מהדורת ורשא, דף לט, א).

אשמח להרחיב בהזדמנות אחרת ו\או באישי.

בס"ד

במרכז יש יריד של מלא ספרים, ולא ראיתי קטלוג

בס"ד

זה מספיק קרוב כדי לעבור בשניהם

מתחיל להיגמר להם הכסף

בנוסף גם לב לדעת ביטלו את המבחן של ניסן (כמעט לכולם)

נכון @*צועד* ?

אני חושב שגם ההופעות עלו יותר משנה שעברה.

וכנראה שביטלו את המבחן כי יש להם מחסור בכסף.

תנסה לשאול בפורום ביינישים..

פרטים באישי.

אולי נלמד חברותא? 

אם וכשתחליט לעבור נדבר...

אם הוא מחפש גם תנאי פנימייה לא חושב שיש מקומות שיאפשרו גם וגם 

אני מעדיף לשכור לעצמי דירה גם אם זה יהיה יקר....

אבל חשוב להיות בנחת. ולזכור מה הרצוי כן שותף עם המצוי...

בהצלחה!

הה' אוהב אותנו על עצם בריאתנו כבני מלכים, מזלנו. אז בוא נסתכל גם אנחנו על עצמנו ככה

חוסר האיזון שבין הדרישה מעצמך

לבין ההכלה שלא הכל אפשר

הוא המבחן המעשי לענווה.

ההתקדמות... זה דבר משמח בעצמו.

אבל תכלס, אם לא היה הבדל בין הרצוי למצוי לא היינו מתקדמים.  כי לא היה לאן..

אבל אי אפשר לשפוט... כל אחד והסרטים שלו

שחיה בבריכה (מוקדם ממש.. או בלילה שלא תגידי שאין זמן לכייף

להרשם לקורס מעניין אומנות/היסטוריה משהו מגניב

הקיץ הגיע - גיחות לים

להכנס לאליאקספרס להוסיף לסל קניות משהו כל פעם שמרגישה חוסר סיפוק וריגוש

למצא חברות ולעשות איתן כייף - להפגש בבית קפה עם חברה, לבקר חברות שהתחתנו לראות מה השתנה.. איך הילדים גדלו וכאלה..

תשני תספורת, תקני בגדים חדשים, ספרים חדשים, 

טיול ליילי בירושלים או בחורשה

תשמעי שירים

נישואין זה , בין היתר, יכולת קבלת החלטות קריטיות בזמן הנכון. זה גם אדרנלין מתפוצץ וחוויה מתמשכת... לזאת התכוונתי