הקהילה הבבלית המשיכה ממוסד הנשיאות בזמן הגמרא עבור למוסד הגאונות והחזיקה בסמכות רבה עיני כל ישראל היו נשואים אליה היו לה זכויות שילטוניות מסוימות והם החליפו את מוסד הסנהדרין במידה זו או אחרת ולכן דעתם (התלמוד הבבלי) היתה מאוד רלוונטי . מה גם שעוצמה כלכלית ופוליטית מאפשרים ביתר קלות הקמת מפעל אדיר כמו כתיבה ועריכת התלמוד הבבלי..

לעומתו התלמוד הירושלמי לא היה כה בר מזל להיווצר לחכמים ולקהילות היותר משפיעות ועשירותמה גם שהקהילה היהודית הא"י די הוכחדה והופרעה וממלא שאין אנשים לספרים שלך אין מי שנושא אותם בקיא בהם ומנהיג על פיהם את היהדות אז הספרים שלך מקבלים פחות רלוונטיות.

בס"ד

כי יהדות א"י סבלה מרדיפות וגזירות קשות

כי הוא ערוך זוועה

כי אף אחד לא למד אותו

כי לא נשארו כמעט כתבי יד

ובמידה רבה ארבעת האחרונים הם תוצאות בהשתלשלות

אבל גם לא שגוי מהיסוד.

אני חושב שצריך להסביר את המושג "תורת ארץ ישראל" בצורה אחרת. הירושלמי יכול להיות ביטוי של צורת לימוד שמתאימה לארץ ישראל, אבל צורת הלימוד והמסקנות הן שני דברים שונים.

(אני גם לא יודע כמה מחלוקות בבלי-ירושלמי יש בכלל ועד כמה הן דרמטיות).

בס"ד

בירושלמי אין סדר קדשים ובבבלי יש

עם זה אתה מסכים?

בס"ד

מה "מקדשי" במסכת פאה?

תלויים במקדש וגם תרומות מעשרות וחלה נוגעות בטהרות

בס"ד

מה זה זבחים-מנחות-בכורות-תמורה-מעילה-תמיד לעומת ביכורים-מעשר שני-חלה... איך לא שמתי לב..

אם אתה מתכוון לסך המסכתות המקדשיות אז אפשר להוסיף גם את מסכת שקלים החסרה בבלי מסדר מועד. מסתבר שאתה לא מודע לזה אבל ככל הנראה בירושלמי כן היה את סדר קדשים כמובא בכמה ראשונים מה שמוסיף את מסכתות תמיד וקינים שחסרות ממנו בבבלי. כמו כן סביר שהיה בו גם סדר טהרות אבל לזה לא מצאתי סמך.

נ"ב

לא הבנתי על מה התוקפנות (אולי רצית להדגיש את ההבדל בין נועם לחובלים... ).

בס"ד

כולנו מכירים את הרמב"ם, "חמישה סדרים" וכו'. אבל אחרי כל זאת אמירה כאילו כדי ללמוד את עניין המקדש צריך להתמקד בירושלמי היא הפך האמת. (היום, במציאות שלנו, שסדר קדשים אבד לנו כנראה עד שנזכה לתחית המתים ולשחזורו על ידי ר' יוסי בר זבידא או מישהו).

צודק, הייתי צריך להיות יותר מנומס. לא יודע מה קרה לי, טעיתי.

נכון שהיום לצערנו חסרים סדרי קדשים וטהרות מהירושלמי והבבלי עולה עליו בזה מבחינה כמותית, אבל כיוון שהוא כן עסק בהן רואים בו כסמכות בנושאים האלו יותר מאשר הבבלי שעסק בהן כדרך אגב (מעין 'סוגיא בדוכתא').

אתה מדבר על העריכה הישנה

אבל עוז והדר הוציאו עריכה חדשה (וטובה) משלהם

בס"ד

אני לא מדבר על עיצוב הדף אלא על עריכת השקלא וטריא. לרמה כזאת של חוצפה אני לא מאמין שאפילו עוז והדר הגיעו

כן זה נכון שהירושלמי יותר מקצר ומשאיר הרבה קושיות בלי תירוץ

ולכן יותר קשה להבין אותו.

אבל אני חושב שזה דווקא בגלל המעלה של הירושלמי

"במחשכים הושיבני זו תלמודה של בבל"

ר' זירא כשעלה לא"י התענה 100 תעניות בשביל לשכוח את התלמוד הבבלי

כדי ללמוד כמו שצריך את התלמוד הישראלי/ירושלמי.

אולי עכשיו כשחזרנו מהגלות אנחנו גם יותר ראויים להבין כמו שצריך את התלמוד הירושלמי,

וכמובן שהשינוי מגיע בשלבים ויש עוד המון לאן להתקדם.

בס"ד

אני לא מדבר על צורת החשיבה ועל מה נחשב קושיה ומה ברור לעומת מה דורש יותר בירור, שאין ספק שזה עוד הבדל משמעותי, אלא על העריכה של מה שכן כתוב

העובדה שאין שום רמז מתי מתחילה ונגמרת קושיה ומתי מתחיל ונגמר תירוץ, העובדה שמדלגים על מילים ואותיות בחפיף, זה לא בגלל המעלה שלו זה בגלל שהוא ערוך על הפנים. כנראה במידה רבה כי לא היה זמן לערוך אותו אלא דחפו הכל בזריזות בתקופת הרדיפות, אבל כנראה גם כי באמת הם לא היו מספיק דקדקנים (עיין לדוג' בבלי ב"ק ו: "האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא", עירובין נג: "בני גליל דלא דייקי לישנא").

אבל זה לא סותר שמעלתו של הירושלמי יותר גבוהה מהבבלי.

באמת מעניין אם חלק מהגאולה זה ללמוד את הירושלמי בצורה יותר רצינית.

בס"ד

אני לא מבין במעלות גבוהות ונמוכות יותר, אז אני לא יכול להביע דעה בעניין, אבל חשוב להבין שיש בו בעיות רציניות ואי אפשר לקדש אותן כ'סימנים' לגדלותו.

גם אני לא בטוח לגבי המעלה

אני פשוט חושב ככה כי זה מה שקראתי פה- תלמוד – חב"דפדיה

ויש בזה הרבה היגיון

בעיקר משום מעלתה של א"י (והסיפור על ר' זירא)

(ונראלי גם ששמעתי את זה מרב מסויים, שמתעסק הרבה בירושלמי)

שהוא הרבה יותר רחב.

(חוץ מהסיבות החיצוניות שקמנו ונתעודד כבר מנה).

התלמוד הוא קודם כל חיבור הלכתי ממנו הפוסקים למדו את כל ההלכות, התלמוד הבבלי הועדף כבר מתקופת הגאונים כמקור הסמכותי העיקרי לפסיקת הלכה ולכן בעיקר הוא נלמד מאז. לכן התחברו עליו רוב ככל הפירושים והחיבורים בתקופת הראשונים, מה שגרם עוד יותר להזנחת הירושלמי.

למה העדיפו את התלמוד הבבלי כסמכות הלכתית יותר מהירושלמי? הגאונים והראשונים נתנו לזה כמה הסברים.

מפנה לשרשור שהיה פה לא מזמן בהקשר הזה - מישהו פה מכיר את הרב דוד בר-חיים? התוודעתי אליו השבוע, - צעירים מעל עשרים

אך בראשית דברי אתייחס למה שכתבו למטה על דילוג אותיות "בחפיף".

דילוג על אותיות לא נובע מסיבה של קוצר זמן, אלא מסיבה שכך הייתה הארמית בארץ ישראל.

אינה דומה הארמית של התלמוד הבבלי לארמית של התלמוד הירושלמי לארמית של הזוהר וכו'.

בעקבות הרדיפות והתקופות הקשות שהיו בא"י לא הספיקו לערוך את התלמוד הירושלמי כמו שצריך, בניגוד לבבלי שנערך פעמיים (ר' ב"ב קנז, ב).

מיעוט הלומדים בו גרם לשיבושים, כדברי רבי יעקב בכרך (מאמר עבור חזקיהו המלך, אות כב, דף יד, ב): "ואנכי הדל באלפי הנני מוסיף כי מעוט הלומדים בו הסב מעוט השגחת הלומדים בו, ומעוט השגחת הלומדים בו הסב מעוט הלומדים בו". וכבר כתב הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן צו): "ואין עומדין עליו רק אחד בדור".

אחד הקשיים הנובעים מלימוד הירושלמי הוא חסרון פירוש כרש"י (אג"מ יו"ד ד', לו, אות ט).

ורק אוסיף ציטוט אחד נוסף:

"ולהיות הבבלי האחרון ומבואר יותר שבקו כולי עלמא ירושלמי ואזלי בתר בבלי (ראה גם רש"י ב"מ פו, א ד"ה סוף הוראה), שלשון הירושלמי הוא משונה הרבה ונראה שבכוונה רצו לכתוב לשון מגומגם, וראיה דאיתא התם בסוף דמאי ה"ז מי שיש לו כלכלה והוא מבקש לעשרה נוטל שני תשועין ותישוע של תישוע שהם עשרה מעשר ותשעה מעשר שני, ופריך ויאמר תשע עשרה למה לי שני תשועים ותישוע של תישוע א"ר זירא דברי חכמים וחידותם, הרי שהיו מדברים דרך חדות לכתחילה ולא שהיו חסרים ידיעת לשון הקודש, בפרט רבי יוחנן שראינו לשונו בכמה מקומות צח ונקי ודעת שפתיו ברור מללו. ואפשר היה זה כדי לחבב התורה על לומדיה ותהיה יקרה בעיניהם שעמלו בה ולא השיגו ההלכות בסקירה אחת, ע"ד שבא בריש שבת לכי תיכול עלה כורא דמילתא" (רבי יעקב חאגיז, הקדמה בדרכי המשנה שנמצא בספר "תחלת חכמה", ד"ה ואחר שחוברו ששה סדרים, נדפס בספר הכריתות, מהדורת ורשא, דף לט, א).

אשמח להרחיב בהזדמנות אחרת ו\או באישי.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי