הקהילה הבבלית המשיכה ממוסד הנשיאות בזמן הגמרא עבור למוסד הגאונות והחזיקה בסמכות רבה עיני כל ישראל היו נשואים אליה היו לה זכויות שילטוניות מסוימות והם החליפו את מוסד הסנהדרין במידה זו או אחרת ולכן דעתם (התלמוד הבבלי) היתה מאוד רלוונטי . מה גם שעוצמה כלכלית ופוליטית מאפשרים ביתר קלות הקמת מפעל אדיר כמו כתיבה ועריכת התלמוד הבבלי..

לעומתו התלמוד הירושלמי לא היה כה בר מזל להיווצר לחכמים ולקהילות היותר משפיעות ועשירותמה גם שהקהילה היהודית הא"י די הוכחדה והופרעה וממלא שאין אנשים לספרים שלך אין מי שנושא אותם בקיא בהם ומנהיג על פיהם את היהדות אז הספרים שלך מקבלים פחות רלוונטיות.

בס"ד

כי יהדות א"י סבלה מרדיפות וגזירות קשות

כי הוא ערוך זוועה

כי אף אחד לא למד אותו

כי לא נשארו כמעט כתבי יד

ובמידה רבה ארבעת האחרונים הם תוצאות בהשתלשלות

אבל גם לא שגוי מהיסוד.

אני חושב שצריך להסביר את המושג "תורת ארץ ישראל" בצורה אחרת. הירושלמי יכול להיות ביטוי של צורת לימוד שמתאימה לארץ ישראל, אבל צורת הלימוד והמסקנות הן שני דברים שונים.

(אני גם לא יודע כמה מחלוקות בבלי-ירושלמי יש בכלל ועד כמה הן דרמטיות).

בס"ד

בירושלמי אין סדר קדשים ובבבלי יש

עם זה אתה מסכים?

בס"ד

מה "מקדשי" במסכת פאה?

תלויים במקדש וגם תרומות מעשרות וחלה נוגעות בטהרות

בס"ד

מה זה זבחים-מנחות-בכורות-תמורה-מעילה-תמיד לעומת ביכורים-מעשר שני-חלה... איך לא שמתי לב..

אם אתה מתכוון לסך המסכתות המקדשיות אז אפשר להוסיף גם את מסכת שקלים החסרה בבלי מסדר מועד. מסתבר שאתה לא מודע לזה אבל ככל הנראה בירושלמי כן היה את סדר קדשים כמובא בכמה ראשונים מה שמוסיף את מסכתות תמיד וקינים שחסרות ממנו בבבלי. כמו כן סביר שהיה בו גם סדר טהרות אבל לזה לא מצאתי סמך.

נ"ב

לא הבנתי על מה התוקפנות (אולי רצית להדגיש את ההבדל בין נועם לחובלים... ).

בס"ד

כולנו מכירים את הרמב"ם, "חמישה סדרים" וכו'. אבל אחרי כל זאת אמירה כאילו כדי ללמוד את עניין המקדש צריך להתמקד בירושלמי היא הפך האמת. (היום, במציאות שלנו, שסדר קדשים אבד לנו כנראה עד שנזכה לתחית המתים ולשחזורו על ידי ר' יוסי בר זבידא או מישהו).

צודק, הייתי צריך להיות יותר מנומס. לא יודע מה קרה לי, טעיתי.

נכון שהיום לצערנו חסרים סדרי קדשים וטהרות מהירושלמי והבבלי עולה עליו בזה מבחינה כמותית, אבל כיוון שהוא כן עסק בהן רואים בו כסמכות בנושאים האלו יותר מאשר הבבלי שעסק בהן כדרך אגב (מעין 'סוגיא בדוכתא').

אתה מדבר על העריכה הישנה

אבל עוז והדר הוציאו עריכה חדשה (וטובה) משלהם

בס"ד

אני לא מדבר על עיצוב הדף אלא על עריכת השקלא וטריא. לרמה כזאת של חוצפה אני לא מאמין שאפילו עוז והדר הגיעו

כן זה נכון שהירושלמי יותר מקצר ומשאיר הרבה קושיות בלי תירוץ

ולכן יותר קשה להבין אותו.

אבל אני חושב שזה דווקא בגלל המעלה של הירושלמי

"במחשכים הושיבני זו תלמודה של בבל"

ר' זירא כשעלה לא"י התענה 100 תעניות בשביל לשכוח את התלמוד הבבלי

כדי ללמוד כמו שצריך את התלמוד הישראלי/ירושלמי.

אולי עכשיו כשחזרנו מהגלות אנחנו גם יותר ראויים להבין כמו שצריך את התלמוד הירושלמי,

וכמובן שהשינוי מגיע בשלבים ויש עוד המון לאן להתקדם.

בס"ד

אני לא מדבר על צורת החשיבה ועל מה נחשב קושיה ומה ברור לעומת מה דורש יותר בירור, שאין ספק שזה עוד הבדל משמעותי, אלא על העריכה של מה שכן כתוב

העובדה שאין שום רמז מתי מתחילה ונגמרת קושיה ומתי מתחיל ונגמר תירוץ, העובדה שמדלגים על מילים ואותיות בחפיף, זה לא בגלל המעלה שלו זה בגלל שהוא ערוך על הפנים. כנראה במידה רבה כי לא היה זמן לערוך אותו אלא דחפו הכל בזריזות בתקופת הרדיפות, אבל כנראה גם כי באמת הם לא היו מספיק דקדקנים (עיין לדוג' בבלי ב"ק ו: "האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא", עירובין נג: "בני גליל דלא דייקי לישנא").

אבל זה לא סותר שמעלתו של הירושלמי יותר גבוהה מהבבלי.

באמת מעניין אם חלק מהגאולה זה ללמוד את הירושלמי בצורה יותר רצינית.

בס"ד

אני לא מבין במעלות גבוהות ונמוכות יותר, אז אני לא יכול להביע דעה בעניין, אבל חשוב להבין שיש בו בעיות רציניות ואי אפשר לקדש אותן כ'סימנים' לגדלותו.

גם אני לא בטוח לגבי המעלה

אני פשוט חושב ככה כי זה מה שקראתי פה- תלמוד – חב"דפדיה

ויש בזה הרבה היגיון

בעיקר משום מעלתה של א"י (והסיפור על ר' זירא)

(ונראלי גם ששמעתי את זה מרב מסויים, שמתעסק הרבה בירושלמי)

שהוא הרבה יותר רחב.

(חוץ מהסיבות החיצוניות שקמנו ונתעודד כבר מנה).

התלמוד הוא קודם כל חיבור הלכתי ממנו הפוסקים למדו את כל ההלכות, התלמוד הבבלי הועדף כבר מתקופת הגאונים כמקור הסמכותי העיקרי לפסיקת הלכה ולכן בעיקר הוא נלמד מאז. לכן התחברו עליו רוב ככל הפירושים והחיבורים בתקופת הראשונים, מה שגרם עוד יותר להזנחת הירושלמי.

למה העדיפו את התלמוד הבבלי כסמכות הלכתית יותר מהירושלמי? הגאונים והראשונים נתנו לזה כמה הסברים.

מפנה לשרשור שהיה פה לא מזמן בהקשר הזה - מישהו פה מכיר את הרב דוד בר-חיים? התוודעתי אליו השבוע, - צעירים מעל עשרים

אך בראשית דברי אתייחס למה שכתבו למטה על דילוג אותיות "בחפיף".

דילוג על אותיות לא נובע מסיבה של קוצר זמן, אלא מסיבה שכך הייתה הארמית בארץ ישראל.

אינה דומה הארמית של התלמוד הבבלי לארמית של התלמוד הירושלמי לארמית של הזוהר וכו'.

בעקבות הרדיפות והתקופות הקשות שהיו בא"י לא הספיקו לערוך את התלמוד הירושלמי כמו שצריך, בניגוד לבבלי שנערך פעמיים (ר' ב"ב קנז, ב).

מיעוט הלומדים בו גרם לשיבושים, כדברי רבי יעקב בכרך (מאמר עבור חזקיהו המלך, אות כב, דף יד, ב): "ואנכי הדל באלפי הנני מוסיף כי מעוט הלומדים בו הסב מעוט השגחת הלומדים בו, ומעוט השגחת הלומדים בו הסב מעוט הלומדים בו". וכבר כתב הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן צו): "ואין עומדין עליו רק אחד בדור".

אחד הקשיים הנובעים מלימוד הירושלמי הוא חסרון פירוש כרש"י (אג"מ יו"ד ד', לו, אות ט).

ורק אוסיף ציטוט אחד נוסף:

"ולהיות הבבלי האחרון ומבואר יותר שבקו כולי עלמא ירושלמי ואזלי בתר בבלי (ראה גם רש"י ב"מ פו, א ד"ה סוף הוראה), שלשון הירושלמי הוא משונה הרבה ונראה שבכוונה רצו לכתוב לשון מגומגם, וראיה דאיתא התם בסוף דמאי ה"ז מי שיש לו כלכלה והוא מבקש לעשרה נוטל שני תשועין ותישוע של תישוע שהם עשרה מעשר ותשעה מעשר שני, ופריך ויאמר תשע עשרה למה לי שני תשועים ותישוע של תישוע א"ר זירא דברי חכמים וחידותם, הרי שהיו מדברים דרך חדות לכתחילה ולא שהיו חסרים ידיעת לשון הקודש, בפרט רבי יוחנן שראינו לשונו בכמה מקומות צח ונקי ודעת שפתיו ברור מללו. ואפשר היה זה כדי לחבב התורה על לומדיה ותהיה יקרה בעיניהם שעמלו בה ולא השיגו ההלכות בסקירה אחת, ע"ד שבא בריש שבת לכי תיכול עלה כורא דמילתא" (רבי יעקב חאגיז, הקדמה בדרכי המשנה שנמצא בספר "תחלת חכמה", ד"ה ואחר שחוברו ששה סדרים, נדפס בספר הכריתות, מהדורת ורשא, דף לט, א).

אשמח להרחיב בהזדמנות אחרת ו\או באישי.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר