אם מבקשים את הנ"ל, למה הכוונה? לא נראה לי שהכיסוי מעניין, נכון? תעודה וספח אולי? הייתם מביניהם שצריך את כל הספח? רק את מה שרואים כשפותחים את התעודה?

אולי זה ניסוח בינלאומי אחיד שהגיוני לתעודות זהות במדינות אחרות?

יותר צנוע!
זה ממש כל כך קולע למציאות של ימינו. [אם כי אני בדרך לא כל כך שם לב מה הולך ברחוב, אבל הבנתי מכמה דברים שזו המציאות.]

עכשיו אכן יורד גשם בירושלים.

כן כן, עוד מעט עוברות 7 שנים מאז שסיימתי. 

 

(שנתיים ש״ל, תודה ששאלתם).

 

שוטו.

 

 

יְּכוֹלִין לְתַקֵּן

לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת - לְבַל יִפֹּל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקֵל עַל-יְדֵי מַעֲשָׂיו - עָנָה וְאָמַר:
אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן.
(ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה קי"ב)

 

יש לי ספק לגבי אות מסוימת במגילה

אפשר כבר להתפלל שחרית?
זכור לי עמידה אחרי הנץ.. תקנו אם אני טועה. תודה!

איך היה פורים.
לי היה ממש טוב ברוך ה'

כילדה, גרתי באיזור חרדי.
פורים מבחינתי היה חג שפחדתי לצאת החוצה.
פחדתי מהילדים שעשו עם הקפצונים והזיקוקים.
ומהבחורי ישיבה שהיו מטרידים מילולית גם ילדות כשהיו שיכורים.
מסתובבים שיכורים, מביטים, שורקים, צועקים הערות. לפעמים אפילו ידיים.
אין מצב שהייתי הולכת לבד בחוץ.

שנה שעברה שיתפתי את זה בקבוצה של בנות— והיו שם לא מעט שהזדהו.
גיליתי שזה קורה בעוד מקומות.

תעשו טובה, אם אתם רואים בחור שיכור שמטריד מישהי— תתערבו.
ואם אתם חוששים שהשכרות תוציא מכם יחס לא מכבד לנשים— אל תשתו.

מי בהנגובר?

אני לא....

חלק ממאמר של הרב דוד דב לבנון (מאתר 'ישיבה')

אנו מוצאים במצוות פורים דגש מיוחד על אחדות בישראל, מה שלא מצאנו בחג אחר, כגון במצות משלוח מנות איש לרעהו, וכפי שפירש מצווה זאת בספר מנות הלוי, שטעם המצווה להרבות באהבה אחוה ורעות בישראל.

 

לפי פירוש אחד בריטב"א (על מסכת מגילה דף ג), חדוש גדול נאמר כאן, שמבטלין את כל המצוות כולן למקרא מגילה, ואע"פ שמקרא מגילה מצוה מדברי סופרים, עקרו חכמים דבר מן התורה בשב ואל תעשה לכבוד הנס, (ואף לפי פירוש התוס' והר"ן, שהכוונה היא להקדים מקרא מגילה לשאר מצוות, ולא לבטלם לגמרי, יש כאן חדוש שלא מצאנו בשאר מצוות). ואע"פ שהטעם לדבר הוא כדי שיוכלו להאסף כולם ביחד לפרסומי ניסא, אולם מן הפסוק "משפחה ומשפחה" נראה שרצו לבטא כאן רעיון של אחדות, "משפחה ומשפחה" כולם ביחד.
וכך מודגש בכתוב "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות" בלשון יחיד כאיש אחד בלב אחד. וכן "נקהלו ועמוד על נפשם" בלשון יחיד להביע את רעיון האחדות שאפפה את כולם.

 

מדוע הדגישו חז"ל כל כך את עניין האחדות בפורים?
נראה שזה היה חטאם של ישראל באותו הדור, ועל זה היו צפויים לעונש אלמלא באו מרדכי ואסתר ותקנו אותו פגם.
נראה למצוא זאת בדברי המן למלך אחשורוש, (חז"ל פרשו כל מקום שנאמר במגילה "המלך", כלפי מלכו של עולם, ורצו ללמדנו בכך, שהקב"ה הוא זה שהנהיג את העולם ע"י המלך אחשורוש), וכך אמר לו המן הרשע (אסתר פרק ג,ח):

"ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם: אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך".

 

לא תתגודדו בפורים
לאחר כל הנאמר לעיל, מופלא הדבר שדוקא בפורים מתעוררת השאלה של "לא תתגודדו - לא תעשו אגודות אגודות", מובא בגמרא (יבמות יג:) "תנן התם: מגילה נקראת באחד עשר, ובשנים עשר, ובשלשה עשר, ובארבעה עשר, ובחמשה עשר, לא פחות ולא יותר. אמר ליה ר"ל לר' יוחנן, איקרי כאן: (דברים י"ד) לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות?".
ואולי זה החידוש של פורים, שאף דבר שנראה כמחלוקת, בפורים הוא אפשרי ומתקבל בישראל בלא רושם של מחלוקת, כיון שבפורים זכינו לדרגת האחדות, ומורגש בו שגם המחלוקת נובעת משורש אחד.

והנה ה"שם משמואל" (פורים דף קע) הקשה בשם אביו האבני נזר, מדוע בספק מוקפין מברכין ביום י"ד על מקרא מגילה, לפי רוב העולם, מאחר שהוא ספק שלא הוכרע, וקורין את המגילה בשני ימים? ותירץ, שבאמת שורש אחד לשני הימים, ולכן האסור בהספד ותענית אסור של זה בזה, ורק הנגלה מחולק לשנים, וכאשר יש ספק אם מוקף, ואי אפשר לדעת ע"פ הנגלה איזה יום הוא פורים, נקבע לנהוג על פי השורש שהוא אחד, שאפילו הוא מוקף יכול לקרוא בי"ד ולברך בו. אלא שמכלל ספק לא יצאנו וצריך לנהוג מספק שני ימי פורים.

ממש מחפשת מקומות נחמדים למוצ''ש וראשון.
שייתנו משמעות ושמחה אמיתית
לא חובה אלכוהול וכאלה ;)

בעברית ניתן למאפה השם אוזן המן (בריבוי: אוזני המן), כיוון שצורתו מזכירה את מבנהָ של האוזן. האגדה מקשרת בין צורת המשולש ובין צורת אוזנו של המן הרשע לאחר תלייתו. כדי להקל על הדוברים את הסיבוכיות בהוספת תווית היידוע לשם המאכל (האוזן המן לעומת אוזן ההמן) או בהטייתו ובספירתו (אוזן המן אחד לעומת אחת), הציע הבלשן יצחק אבינרי את התחדיש אָזְנְמָן ב-1962. לפי עדותו, החידוש הילך בחוגים פדגוגיים בישראל וזכה לאהדתו של הסופר לוין קיפניס.

הבצק מעוצב בצורת כיסנים, ומכאן שמו ביידיש המן טאַש ("כיס המן", נהגה: homen tash). בגרמנית נקרא המאפה מוֹן-טאשֶה (Mohntasche), כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים (מאָן טאַש, על-פי הכתיב ביידיש).

באנגלית אוזני המן נקראות הָמָנְטַאשֶן (Hamantaschen).

פּוּרִים!!!

וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל לֵב, וּלְשַׂמֵּחַ גַּם אֲחֵרִים, לְשַׂמֵּחַ כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים בְּחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ, בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְנַחַת וּלְרָצוֹן, וּתְקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִשְּׁתִיָּתֵינוּ וְשִׂמְחוֹתֵינוּ בַּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ. וְנִזְכֶּה גַּם עַתָּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְהַנֵּס הַגָּדוֹל וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל פּוּרִים, לְהַכְנִיעַ וּלְגָרֵשׁ וְלַעֲקוֹר וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק וְזֻהֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְלִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחַת פּוּרִים עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בְּךָ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, וְלִקְדֻשַּׁת פֶּסַח בֶּאֱמֶת. וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי". (ליקוטי תפילות, תנינא, ל"ז)

 

קראתי היום מגילה ואקרא גם מחר בבוקר.
בעז"ה אשן בראשון בירושלים. אז השאלה אם אני מחוייבת לקרוא מגילה 4 פעמים (גם בראשון בערב ושני)?

תודה לעונים!

נ.ב
אני ספרדייה. אם זה מידע חשוב..

שתתמלאו ותוציאו כל טוב!
שתכירו טוב את הטוב הטמון בכם. 🍰