פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1269)

מבחינה תחבירית

אפשר לשלוח באישי.

אור ומים ומזון ומנוחה

דרך ארץ קדמה לתורה

להיות ארץ

להיות אדמה

להיות

מצרפת מספר קטעים שעלו לי עכשיו בעקבות השאלה...

 

 "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט)

האדם נברא בתבנית של הקב"ה.

לדעת את הקב"ה ילמד אותנו מהו האדם. וכן הפוך. 

 

הרב קוק באורות הקודש

"ואני בתוך הגולה", האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם. חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו, בכך שהקשיב לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי. חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה "איכה!?". חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו. חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה. וכה הולך העולם וצולל באובדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח. וכיוון שאין אני, אין הוא, וודאי וודאי שאין אתה.

- הרב קוק

{ מתוך הספר "אורות הקודש" (ג' ק"מ) }

 

לדעתי מציג את התפתחות האדם בחיבור לאני הפנימי, נשמתי שבו

 

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא... / שאול טשרניחובסקי

 

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת,

כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים יֶלֶד

מִתְלַבֵּט, נִכְשָׁל עַל כָּל גּוּשׁ וְעִי־אֲדָמָה,

בְּעוֹד בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ וּלְבֹא־דֵעַ עָרוּךְ

מִזְבֵּחַ, עָלָיו יַקְטִיר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ

לִמְלֶכֶת־הַשָּׁמַיִם, לְכוֹכָב וּמַזָּלוֹת.

וְאַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים וּבְמִלְחֶמֶת־יֵשׁוּת,

וּמְגִלַּת־סֵפֶר חַיָּיו הוֹלְכָה מִתְפָּרֶשֶׁת, –

וּבָאוּ אֶחָד אֶחָד, וְיִגָּלֶה פֵּשֶׁר

כָּל אוֹת וָאוֹת וְסֵמֶל סֵמֶל כָּל הַבָּאוֹת,

שֶׁחֹקְקוּ עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ, –

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ.

 

וּבְאוֹתָהּ פִּנַּת־אֶרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ נוֹלַדְתִּי,

בְּמֶרְחַב הָעֲרָבָה הַמַּכְחֶלֶת חוֹלְמוֹת

הַבָּמוֹת, בָּמוֹת־קֹדֶשׁ, עַל גַּב קִבְרֵי־פֶלֶא.

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ שוֹפְכָן, אֵין יוֹדֵעַ מָתַי

וּמִי הָאִישׁ הַנָּם בְּחֵיקָן שְׁנָתוֹ־עוֹלָם.

וּפְסִילִים לוּטִים אַבְקוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹבְלִים

מַבִּיטִים לְעֵבֶר גְּבוּלִים אִלְּמִים וַאֲפוֹרִים,

כְּאוֹתָהּ הָעֲרָבָה עַצְמָהּ טֶרֶם גֶּשֶׁם

בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ אֱלוּל וְהִיא מִתְבַּקַּעַת

לִרְגָבִים גְּדוֹלִים בְּתוֹךְ מִשְׁבֶּצֶת סְדָקִים סְדָקִים.

מַמְלָכוֹת צָצוֹת וּמַמְלָכוֹת עוֹבְרוֹת־חוֹלְפוֹת,

וּגְבוּלֵי מְדִינוֹת הוֹלְכִים וּמִטַשְׁטְשִׁים וְחוֹזְרִים,

וְהֵנָּה עַל מְכוֹנָן עוֹמְדוֹת כַּמַּצֵבוֹת

עַל־גַּבֵּי עָבָר־פֶּלִאי גָדוֹל, נִשְׁכַּח לְעוֹלָם,

עַד כְּדֵי לְהִמָּחוֹת מִנִּי שִׁיר וְאַגָּדָה.

 

בְּאוֹתָהּ פִּנַּת־אֶרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ נוֹלַדְתִּי,

יָגוּרוּ נִשְׁרֵי־שָׂדֶה, בּוֹדְדֵי־הָעֲרָבָה,

עֲנָקִים כִּבְדֵי־כָנָף שְׁחֻמָּה, שְׁחֻמֵּי נוֹצָה,

כִּגְדִישֵׁי־חִטָּה, אֲשֶׁר שְׁכֵחוּם קוֹצְרִים קָיִץ,

שְׁזוּפֵי קָדִים וַאֲכוּלֵי חֹם וָגֶשֶׁם.

וְיֵשׁ מִשְּׂחָקִים יֵרֵד נֶשֶׁר עַל אֵם־דֶּרֶךְ,

וְאָדָם קָרֵב קָרֵב אֵלָיו, וּבַמֶּרְחָק

יתְבּוֹנֵן בּוֹ, וּבְלִבּוֹ גַם יְהַרְהֵר: "מַה־זֹּאת?

שָׁם גָּדִישׁ וְלֹא גָּדִישׁ, צִפּוֹר וְלֹא צִפּוֹר"...

וּבְעוּגוֹ עוּגוֹת אֵל אַדִּירוֹת בַּשָּׁמַיִם,

וְזָרַק אֶת צִוְחָתוֹ צִוְחַת־פֶּרֶא אָרְצָה,

מִי יָבִין לוֹ, מִי יֵדַע לָמָּה קוֹרֵאת צִפּוֹר:

הֲקוֹל אֲנָחהָ זְרוּקָה בָּאָה אוֹ זֶה שִׁירוֹ,

עֲרִירִי לְאֶפֶס לֵבָב קוֹלֵט וּלְלֹא בַת־קוֹל.

בּוֹדֵדָה גַם צִוְחָתוֹ... בָּעֲרָבָה תָמוּת...

 

בְּאוֹתָהּ פִּנַּת־אֶרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ נוֹלַדְתִּי,

יֵשׁ נָע וְנָד מֵאָז מֵעוֹלָם, נוֹדֵד נִצִחִי^[1];

אֵין שָׂדֶה, אֲשֶׁר בּוֹ לֹא עָבַר, שְׁבִיל וָדֶרֶךְ,

אֲשֶׁר לֹא פָגַע בָּם, אֲשֶׁר לֹא הִפְסִיק אוֹתָם,

וּמִכְּנַף־אֶרֶץ וְעַד כְּנַף־אֶרֶץ יָטוּשׂ יַחֲלֹף.

הְַיַדְעֶּתם מִי הוּא וּמַה שְּׁמוֹ? – הֲלֹא הָרוּחַ!

עֲנָנִים יֵשׁ יְנַהֵג כְּבֵדִים כַּעֹפֶרֶת,

וְיֵשׁ יִשְׁתּוֹלֵל בַּמֶּרְחַבְיָה, טָס, מְפַרְכֵּס;

יֵשׁ יִרְדֹף עָבֵי־אָבָק לְהַחְשִׁיךְ צָהֳרָיִם,

וְיֵשׁ יִתְהוֹלֵל בְּתוֹךֱ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג, קֶרַח,

וְאֵין לוֹ מַעְצוֹר, וְאֵין מִי עוֹמֵד בְּפָנָיו.

וְאוּלָם כְּהַפְנוֹתוֹ פָנָיו נֶגְבָּה... נֶגְבָּה,

בִּרְצוֹתוֹ לָבוֹא עַד הַיָּם הַדְּרוֹמִי,

נִצָּבִים לוֹ לְשָׂטָן, גָּדְרוּ דַרְכּוֹ פִתְאֹם

הַסְּלָעִים וְהֶהָרִים אֲשֶׁר מִימוֹת־עוֹלָם.

 

וּכְתַבְנִית אוֹתָהּ פִּנָּה, אֲשֶׁר בָּהּ נוֹלַדְתִּי,

הִתְפָּרְשׁוּ תּוֹלְדוֹת חַיָּי, נִגְלָה גַם מַזָּלִי,

טָוִיתִי אֶת חֲלוֹמִי כְּצַלְמָה וְכִדְמוּתָהּ:

בְּנֶפֶשׁ חָפְשִׁית, חַפָּה מִכָּל סְדָק וָקֶרַע,

וּבְלֵבָב שָׁלֵם בְּכָל נִימָיו בְּנִיב־הַרְמוֹנְיָה

הָיִיתִי תּוֹעֶה גַּלְמוּד בַּעֲדַת בְּנֵי־עַמִּי,

עֲמוּסֵי בִרְכַּת "קְבָרִים גְּדוֹלִים" וְקִלְלָתָם.

וְשִׁירִי נָכְרִי, שִׁירִי זָר לְלֵב אֻמָּתִי,

עֲרִירִי כִּי הוֹפִיעַ וַעֲרִירִי יֵלֵךְ,

בְּאֶפֶס לֵבָב קוֹלֵט אוֹתוֹ וּלְלֹא־בַת־קוֹל,

כְּאוֹתָהּ צִוְחַת נֶשֶׁר בּוֹדֵד, צִוְחַת־פֶּרֶא.

וּכְאוֹתָהּ רוּחַ, אֲשֶׁר תִּדֹּד לְעוֹלָמִים,

נָדַדְתִּי מִיָּם וְעַד יָם כָּל יְמֵי־חַיָּי.

וַיְהִי בִרְצוֹתִי לָבוֹא עַד הַיָּם הַדְּרוֹמִי,

וַיִּגְדְּרוּ דַרְכִּי הָרִים... וְאֵיפֹה אֶבְנֶה קִנִּי?

 

עוֹד מֶרְחָב וְעוֹד דְּרָכִים! אַיֵּה מַקְלִי – אֵלֵךְ...

 

לדעתי מציג את התפתחות האדם כמעוצב על ידי סביבתו

 

מדרג הצרכים של מסלו שמתארת לדעתי את התפתחות העיסוק של האדם מדאגה לצרכיו הבסיסים עד למימוש עצמי

 

תיאוריה שנבנתה מתוך תצפיות על ילדים. השלבים של פיאז'ה שמתארים את התפתחותו הקוגניטבית, ההבנה של האדם מינקות לבגרות

משלב תנועתי תחושתי שמביאים הכל לפה עד ליכולת חשיבה מופשטת.

מתארת מאוד ת'כלס מה רואים במציאות שלפנינו

 

 

השלבים של אריקסון שגם מתארים את הדילמות בהתפתחות לאורך החיים.

 

לדעתי, יש לקחת בביקורת את ההייחסויות הפסיכולוגיות, אבל יש נקודה בכל אחד ששופך אור על צלם האדם.

 

ומעל כל אלו-

"כי בצלם אלוקים עשה את האדם"

האדם נברא בתבנית של הקב"ה.

לדעת את הקב"ה ילמד אותנו מהו האדם. וכן הפוך. 

 

ולמלא תפקידו בעולם

" יזאת <תורת> האדם'- אתם קרויים אדם";
" 'אדם כי ימות באוהל'- אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה"- כמו הזרע שנראה כמת, אמנם מתכוננת לצמיחה גדולה!

חיות שונות כל כך שונה.

נגיד, סוס כמעט לא נח, אמנם יש עכברים מסוימים שישנים רוב היום.

אני יודע מאיפה ההגיג המצוטט הזה. מגניב שאני עוד זוכר.)

נכון ספר מיוחד?

במיוחד בהקשר האישי של התקופה שבה התוודעתי אליו.

גם אני התוודעתי אליו במצב שנכנס לליבי במיוחד.

ספר עצום. נפשי כזה

@עד@עדן.
@חדש מדונדש

@עדידפ
@עדידפ
@@פלצור
@חסדי הים
@בן של מלך
@הדסי שושה
@נולאית
@יטבתה
@יטבתה

@ימ''ל
@אייסקרים
@הולם במיוחד
@מתבגר
@צ@צריך עיון
@ארוון
@נערת טבע
@רחפת..
@חלוששש
@אושר תמידי
@@סנה בוער
@איש חשוב

@מ@משיח בן דוד
@משיח נאו בפומ!
@משנה למלך

(תודה, נפש. מעניין למה הוא מתמקד ב''עבודת חברו'' דווקא..)

|מסמיק|

הוא לא אמר
גם להביט על טובות של חברות!!!!....

חיזקת ושימחת!

יום טוב!

בס"ד

באמת אדם שלא רק הבין את הנפש האנושית, אלא גם את הנשמה,
וכל כך כיף לי כל פעם מחדש לקרוא את מה שאת מפרסמת כאן ולהתפעם. מהחוכמה, מההבנה שלו, מההיכרות שלו עם נשמת האדם וכמיהתה אל אלוקים, ואת נפש האדם ואת דרך תיקונה!

תודה נפש חיה על העצות הטובות מרבינו שאת מביאה כל פעם!

בס"ד

יש היום כל כך הרבה נשמות אבודות שמחפשות רועה שיחזיר אותן לדרך שלהן... (לאו דווקא דתית, אלא הדרך הזאת של החיים שלהם, שהן איבדו ושהן מגששות אחריו בעיוורון)

ואני לא חבדניקית

התורה שלו חיה והציון שלו חי.

והוא חי פה, בתוכנו.

האש שלי תוקד עד ביאת המשיח ....

שנזכה לבעור ממנה ולהתחמם בצילה

גם כשהוא חי - לא היו לו הרבה חסידים. כנראה שאם הוא היה חי היום - פשוט לא היית אומרת עליו את זה עד לאחר מותו. 

 

אנחנו אוהבים את המתים, ומדברים סרה בחיים ("ירידת הדורות"), וככה נשמות אבודות שמחפשות רועה לא מסוגלות למצוא אותו, כי מעצם ההגדרה הרועה מת, ומעריכים אותו רק לאחר מותו. 

 

(המשפטים הדכאוניים הללו נכתבים לכבוד יום השנה לפטירתו של הרב ליכטנשטיין... סלחו לי על המלנכוליה). 

עד שירדתי למשפט האחרון...

צדיקים פועלים במותם יותר מאשר בחייהם.

ידוע.

מעניין המשפט הזה "אנו אוהבים את המתים"...

ואני רוצה גם לגלות לך משהו...

הרב קוק היה נרדף תתקנו אותי אם אני טועה, עד סוף ימיו. והרבה רבנים חלקו עליו ועל שיטתו.
גם שנים לאחר פטירתו.

רק לאחר שנים זכה להערכה.

אגב, עובדה שלא הרבה יודעים אותה היא שעל שולחנו היה ספר קבוע פתוח בזמן שהיה רושם את חידושיו והוא ליקוטי מוהרן. הוא גם כתב ממנו חידושים אך מחמת המחלוקות שהיו על רבנו נמנע מלכתוב את שמו כדי שיתקבלו דבריו.

גם הרב קרליבך ועוד צדיקים היו נוהגים כך, ללמוד את משנתו בסתר.

( יתכן וכמה פרטים יצאו שגויים תחת מקלדתי ועמכם הסליחה, מי שרוצה לחזות בזה יש חוברת ושמה אם אני לא טועה "ירידת הדורות" שם כתוב על גדולים שהיו לומדים את תורתו )

הוא לא דוגמא מצויינת לרועה שהוערך כבר בחייו?..

ובכל מקרה מעמדו 'השתדרג' פלאים לאחר מותו. גם בקרב תלמידיו. 

(ולפעמים זה מעצבן ממש.)

בס"ד

שלא בזמנו, אלא בזמן הגאולה תורתו תהפוך למקובלת וידועה ושאנשים ממש יתפסו לזה והיא תהיה 'נצרכת', או במילים אחרות רבי נחמן ראה את הנולד וכתב לא לדורו אלא לדורנו
וכך זה מסתדר עם מה שהוא אמר שבדור שבו
'עצותיו', תהיינה מופצות וידועות ומקובלות על כלל ישראל ונצרכות,, זה יהיה דור או תקופת המשיח

אז בהחלט אפשר להגיד שליקוטי מהור"ן זה מוכר, אולי לא כולם יודעים או קוראים כל יום מליקוטי מוהר"ן אבל כן אנשים יודעים מה זה, וזה נהיה משהו מקובל והעצות האלה, גם בענייני הנפש והמידות וגם בענייני הקשר של אדם לאלוקיו באמת מדבר אל הציבור - מה שלא בטוח שהיה 'תופס' אנשים לפני כמה עשרות ועשרות שנים

 

שהמוות מנטרל את רוב האמוציות שבמחלוקות הנובעות משבטיות ומהצורך להשוות בין "הרב ההוא" ל"רב שלי".

(למעט מקרים בהם בונים סביב האישיות כת / כתה לאחר מותה ואז מתעוררות שוב האמוציות)

 

"ירידת הדורות" היא תופעה אחרת הקיימת גם בין דורות שעברו מזמן (היא אומנם קצת מעליבה ולכן מקובל לחלוק על אמיתותה). 

 

ולכבוד יום השנה לפטירתו של הרב ליכטנשטיין - כאן הובאה כתבת זיכרון נפלאה לזכרו.

 

ותודה על התיוג

שנזכה! 😎

שקשוקה
טוסטים
חביתה (של התנזים)
מלווח
עוגיות פשתן
פנקייק/בלינצ'ס
בשר (אם אתם רציניים)
קציצות טונה (קל להכנה, חפשי בגוגל)

אני כזה לא יצירתי

בשר? שמת לב מה השעה?

חביתה, צנימים, גבינה וסלט
אבל אם את מהמשקיעים תגידי, יש לי כמה רעיונות

אה, לא משנה, קראתי שוב וזה לא סקיירים.
מסתבר שאני גבר.
הצילו.


מי שיודע מה זה סקיירים - שירים יד! 🙋

|סמיילי מגלגל עיניים| |ושוב|

ארוחת הערב (לילה ) זו הארוחה היחידה המשותפת.

אבל אני לא מהמשקיעים. תודה

אחלה רעיונות!

נלך על קציצות טונה ושקשוקה.

להכין בשבילך... ולהוסיף לך מתנה...

היום יום האם!

ולא להכין אוכל זה ברירת המחדל.   אני לא מחובבות המטבח.

Mothers day

יסכימו איתי החיילים שפה??

בהקשר עם "להכניע הקליפות, שהן המניעות והבלבולים וכו'"?
הממממ

(אממ, את, כאן, יכולה להגיב או לא להגיב, מבחינתי... מה שבא לך)

ובכל אופן, תודה על התיוג

תהייה היגיונית.. במיוחד אם היא בלילה.

אחרי לילה לבן..


ואתה קורע.. אתה אלוף אחי.. 😁😁😁

סתם כך לומר, שאיזה כיף שיצא לי אתמול ובימים האחרונים להתקל כאן באנשים כאלה טובים. תודה לכם

אבל מה הקשר צינון?!

אור עולה בבוקר, חודש הגאולה....

עמישראל מתוק. צדיקים.

שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה.

יש לכם זכות עצומה.

ו...חכו לי,
אני תכף חוזר..

רק כשמכירים את זה מקרוב יודעים להעריך מהו לימוד תורה

חח מקנאה בכם קצת

@arixon
@לבי ובשרי
@עדי@עדי.
@חלושששש
@נולאית
@כוחות שמימיים
@שמן פשתן
@פלצור
@הולם במיוחד
@עוד סתם אחד
@עוגי פלצת
@חסדי הים
@פנסאי
@משיח בן דוד


ועוד ועוד
קצרה היריעה וקצר זכרוני...

תהנו!

בס"ד

איזה כיף לי על התיוג!!!!

@נפש חיה. תבורכי על ההתמדה שלך!!🌸

ליישם?

תודה נפש.

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/17-2.htm

 

אם אתה מזדמן לספריות אולי יעזור לך הספר של ד"ר שילם ורהפטיג

"דיני עבודה במשפט העברי" וכאן התוכן שלו:

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143991

 

 

התכוונתי למקורות מידע חוקתי (של המדינה) ולא תורני.

 

נ.ב. זה די דחוף. שוב תודה

בספר כתר י - דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה גם מידע על החוקים. נדמה לי שזה אמין ובשפה ברורה, אבל אני לא מספיק מכיר.

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

אשריך!
בהצלחה רבה בזמן קיץ!
לימוד פורה!
(ואהבתי את העוד יותר פחות.
גם אני מנסה להכניס את זה יותר ויותר לשיח הישראלי..)

 

הייתי אצלו פעם שבת בבית, לצערי אני לא זוכר כלום כמעט.