לדעתי פנאטיות זה להחמיר כשלא צריך [על חשבון אחרים/מפני השלום והדברים ארוכים]

נראה לי שלזה כיוון המשורר

אפשר לכבד ולא לחייב חייל דתי בזה.זה הדבר הסביר לעשות..

ב.דבר שני,אין כאן כל החמרה,מן הדין שאסור לשמוע שירת נשים בהופעה חיה,ישנם פוסקים המתירים דרך הרדיו אם לא מכירים אך הזמרת נראת וכו',אפשר לקרוא בפניני הלכה:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/1831

ג.אי אפשר ליישר קו עם מה שאסור בגלל שהוא בצבא,אי אפשר להבין את הגישה שאתה מציעה מבחינה אמונית.

ד.אם אפשר להיות שם ולא לעבור על ההלכה אולי יש דרך ואולי אפשר(אני לא יודע איך באיזו צורה ואם בכלל, אני מגיב רק על מה שנכתב)

או אולי נוהג כמוך....

יש מצבים בחיים שאתה צריך לעשות החלטה בשניות ועשית החלטה. זה בסדר

אני כותב את זה כעקרון בלי קשר מסויים לסיטואציה שפלצור תיאר

מה שנאמר לגבי שאינו מכיר את המראה של הזמרת נאמר בשמיעת שיר דרך הרדיו,מהיכן אפשר להסיק את מה שאת אומרת לגבי הופעה חיה ?

אלא זה היקל מסיבות שונות (שאינן קשורות לשמיעת שירת נשים,אלא מהנזק שעלול להגרם מיציאה כזו) להשאר,הנאה בעל קורחו,כלומר זה לא שמותר לשמוע,אלא זה רק היקל להשאר

אם היית סתם אחד מהקהל- יכולת לצאת או להישאר בצללים, 

דוקא בגלל שאתה אמור לייצג את הדתיים- ראוי לך שלא לשבת (לעמוד?) בשקט, כאשר דורסים את הערכים החשובים לך-להם.

אם אתה נשאר, אתה לא באמת מייצג

(או שאני נאיבית)

אם אתה נראה "ממש דוס", כדבריך, גם לכך יש ערך. חייל "ממש דוס" שמניף דגל - זה יפה, זה אסתטי, זה מרגש, זה ממלא בגאווה...

אתה מתגלח בספירת העומר או שאישרו לך להשתתף בטקס בלי להתגלח?

כי ע"פ החדשות לא מאשרים השנה לחיילים מזוקנים להשתתף בטקסים.

ולשאלתך:

הייתי שואל רב.

כי מצד אחד אין לי בעיה הלכתית עם זה (בלי להסתכל ובלי להינות),

אבל מצד שני יש עניין של מראית עין ומתן לגיטימציה לכפיית חיילים דתיים אחרים.

כלומר נניח שגם אם הוא עומד לידה על הבמה והיא שרה לה טריללילילי (בעצב עמוק, כמובן ) אז הוא ישפיל מבטו וכולם יסתכלו על התופעה, ניחא.

אבל לא להנות? ואם היא שרה מדהים?  איך אפשר אם אני שומעת משהו יפה לא להנות ממנו? איך?

זה כמו שיעמידו אותי על צוק גבוה אל מול נוף מרהיב ויאמרו לי נשמה, אל תהני מהנוף.

אז מה, פתאום אומר וואלה גועל נפש של נוף, טפיי על הנוף הדוחה הזה.. ככה?

חבר'ה ההלכה היא לא סתם מערכת דבילית של חוקים שניתן (ואנחנו מנסים?) לעקוף. היא אמיתית. היא חכמה. היא קדושה.

וכשיש סתירה בין רצון ה' לבין רצון המפקד \ הצבא\ המדינה

יש לנו בחירה אחת, בלבד.

ושום התחכמות לא תעזור פה.

ה' הוא מלך מלכי המלכים ואותו אנחנו עובדים,
לא אף אחד אחר. 

אבל למעשה, בתוך המערכת ההלכתית קיימים כללים שמאפשרים לעשות בסיטואציה X מעשה Y, ואילו בסיטואציה Z מעשה A. אין דבר כזה "אסור לחלל שבת", כי במצבים של פיקוח נפש חובה לחלל שבת. כך ייתכן שלא כל מקרה של בת ששרה יהיה אסור. דווקא מפני שאין זו מערכת דבילית של חוקים ונהגים (בניגוד לנהלים בירוקרטיים, לדוגמה) - אז היא יותר מורכבת מאמירות כמו "כשיש סתירה בין רצון ה' לבין רצון המפקד / הצבא / המדינה". ולכך התייחס @ימ''ל, למיטב הבנתי. 

אז לא הייתה פה שאלה.

מדובר כאן באיך נראה אם לעומת ההלכה, שהיא היא רצון ה' האמיתי.

כשנפסיק לפחד, שנהיה אחד עם אלוקנו ולא נערבב את החילוניות והאיסורים אל תוך עבודת השם ומרחב החיים בכלל, כשנהיה בעצמאות אמיתית - לא נצטרך לשאול עצמנו את השאלות האלו. הכל יהיה מאוד ברור.

סוגיות הלכתיות היו גם לגבי גיוס לצבא הרוסי. לא היתה לנו עצמאות, והמצב היה הרבה פחות מאידיאלי, ובכל זאת נשאלו שאלות ונידונו סוגיות שלהלכה היה מה לומר בהן, והסתפקו במה שיש. אז באסה לנו, במרחב הציבורי יש חילוניות ואיסורים, ולכן עבודת השם חייבת להתחשב בהם, והפסיקות חייבות להתייחס אליהם. כי זו המציאות, וכפי שאת כתבת בעצמך - ההלכה איננה מערכת דבילית, אלא קשורה בטבורהּ למציאות. 

גם הטענה ש"איך ניראה אם" בהכרח איננו שיקול הלכתי איננה בהכרח נכונה (מתירים סמיכה לנשים כדי לעשות להן נחת רוח, לדוגמה. לא בדיוק אותו שיקול, אבל גם אני מניח שאם היית נוטלת חלק בדיון אז היית אומרת 'לעשות נחת רוח לעומת ההלכה' וכו'. אבל את רואה שלפחות יש דעה שסבורה שזה שיקול). 

עבודת השם שאני מכירה לא מתחשבת בחילוניות ולא מנסה לרצות אותה. אלא את אדון העולמים לבדו.

כאמור, ולהבדיל, גם לצבא הצאר התגייסו יהודים, והם באו לשאול שאלות כיצד לעשות את זה וקיבלו תשובות מרבנים, ואף רב לא ביקש לרצות את הצאר, אני מבטיח לך. 

באיסורים. במקום לרצות את ה' 

אתה באמת לא רואה מה הקשר ללרצות?

כי כפי שכתבתי לך, גם את ה'נשים' ביקשו לרצות באמצעות היתר סמיכה על קרבנות שלא לצורך, ובכל זאת זה עבר. השיקול לרצות את המערכת הוא לא כי רוצים לצפצף על דבר ה' כדי לרצות את המערכת, אלא מתוך תפיסה שגם בריצוי המערכת יש ערך במקרים מסוימים (וע"ע מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל, גדול השלום וכן הלאה). 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בסופו של דבר גם אתה כותב במפורש שהסיטואציה הנידונה עשויה להוות שיקול לגבי הסוגייה הנידונה. פשוט החלטת שאני הייתי חושב שזה שיקול לקולא (לא כתבתי מה דעתי בנושא, וגם קשה לי לחוות דעה בנושא, וככל הנראה כשלעצמי הייתי משתדל להימנע מהגעה לטקס, משלל שיקולים, בין היתר גם שירת נשים, ובלי קשר ככל הנראה גם הייתי מסרב לקבל את הכבוד להניף את הדגל), ושאתה חושב שזה שיקול לחומרא (שזה קשור כבר לפיסקה האחרונה שכתבת). בסופו של דבר אין בינינו מחלוקת על עצם המנגנון ההלכתי (בהקשר הזה). 

השיקול להחמיר הוא לא הלכתי אלא עניין של שיקול דעת פרקטי, האם להשתתפות שלי יהיו השלכות על אחרים.

ההלכה היא אותה הלכה.

ברור שמבחינה עקרונית ההלכה, מעצם היותה מערכת חוקים פרקטית, מתייחסת למציאות והמציאות משתנה. אבל בהקשר הזה אין הבדל לדעתי בין אם זה היה טקס ליום הזיכרון או ערב שירה (מעבר לשיקול הלא הלכתי הנוסף של התרבות שמייצג ערב כזה).

שזה כבר סתם הופך להיפכא מסתברא, וזה לא כ"כ נעים. משהו אומר לי שאם הייתי כותב שזה סתם שיקול פרקטי לחומרא היית אומר לי שאני בכלל לא מבין, ושמדובר בשיקול פנים-הלכתי. 

ובכל אופן, שוב גם אתה כותב שעל עצם המנגנון ההלכתי אין בינינו מחלוקת, רק על השאלה האם בסוגיות הקשורות למדיניות ביחס למדינה קיימים שיקולים כאלו שמשפיעים על המערכת ההלכתית וכיצד. 

זה לא נכון. אישית (או יותר נכון וירטואלית) אני דווקא די מחבב אותך. ואפילו מסכים עם הגישה שלך בהרבה עניינים.

גם בעניין הזה של הדינמיות ההלכתית אני מסכים עקרונית, רק לא בהקשר הזה.

וגם לגבי סוגיות הקשורות למדיניות ביחס למדינה זה לא גורף, התייחסתי בהקשר לשאלה הזאת בלבד.

תגיד למפקד שלך שהוא לא יכול להכריח אותך להיכנס למועדון חשפנות.

מישהו (לא דתי) סיפר לי לא מזמן שהוא היה בבית חב"ד במזרח ואחת המטיילות נעמדה במרכז החדר עם הגיטרה והתחילה לשיר.. השליח והשליחה בדיוק לא היו במקום והבחורים שם נכנסו לדילמה מה לעשות עד שאחד מהם ביקש ממנה להפסיק כי זה נוגד את ההלכה. 

הבחורה נפגעה והתלוננה אז הבחור שסיפר לי את זה ניגש אליה ואמר לה שזה מקום דתי שמנוהל ע"פ הלכה ואלו החוקים של ההלכה, בדיוק כמו שלא היית מתפשטת על עמוד פה באמצע החדר ככה אל תשירי בפני קהל גברי, כי ע"פ הלכה- שניהם ערווה. 

אבל שניהם על אותו ציר של חשיפת צדדים אישיים עד אינטימיים.

אוסיף בנימה אישית שאני אמנם משתדל שלא לשמוע שירת נשים מוקלטת להנאתי, אבל אני כן מוכן בדרך כלל לשמוע קטעי שירה מוקלטת פעם אחת, למשל באתרי יצירה כדי להביע דעה טכנית, או כשמדובר בשירים קלאסיים שאני רוצה להכיר. רציתי לומר, בכל מקרה, שלפני כמה חודשים נתקלתי ביצירה שכזאת, דווקא טובה וראויה מבחינה ערכית, אבל בעקבות הביצוע ההוא הבנתי היטב היטב למה חז"ל הרחיקו משירת נשים. השירה היתה יפה ומושכת באופן שכבר לא נעים, ובמיוחד כשאני יודע שמדובר באישה נשואה, ולמרות שאני לא מכיר אותה, ושזאת הקלטה. בעקבות המקרה הזה לקחתי כמה צעדים נוספים אחורה.

הוא אמר שהוא לא מזוהה עם הדגל ומה שהדגל מסמל והוא לא מוכן לזה. 

קיבל כמה שעות ביציאה...

@פלצור

@פלצור, מה באמת?

די נו. אנחנו בעד היפה והקדוש, ימ"ל...

יש מצב שזה יעזור.

לעבור למצב שולחן עבודה (תצוגה כמו של מחשב) ואז יש את כל האפשרויות שיש במחשב כמו קישורים וסמיילים וכו'.

זה לא אמור להיות קשור לתיוגים אבל אולי בכל זאת זה יעזור.

(זה אפשרי רק למי שגולש דרך הדפדפן ולא דרך האפליקציה) 

אם כן אז הוא הצליח

שמי שעושה נגדו רעש יכבד אם הוא יסביר לו בעדינות ובכבוד. (והדוגמאות רבות, לצערי..)

אבל אין צורך לפתוח על זה דיון.

נו נו

בהקשר הנוכחי של השרשור זה גדול..

התרבות הנוצרית חדרה אלינו חזק.

ואין לנו עניין להגחיך חלילה את הרב קוק... אז אנחנו נשארים עם הביטוי המקורי כמו שהוא.

כשאני משתמשת בביטוי הזה, ברור גם לי וגם למאזין שלי מה דעתי האמתית על סוג הצדקות של האפיפיור.

לא מדובר על הופעה חיה בכלל

http://www.yeshiva.org.il/midrash/1831

כדי להגיד לדתי לנהוג נגד אמונתו

הצבא כן!!!

מה עושים עכשיו?!

לפחות באדישות (המראה זילזול חמור) לערכיהם של החילם הדתיים - זה שזה לא פוגעני בעני חלק מהאנשים כאן זה מסביר למה הצבא אף פעם לא מתייחס לדלי"ם ברצינות

http://www.yeshiva.org.il/midrash/1831

ב.אלו שאומרים שזה "סתם שטויות" וכו' צריכים לעשות חושבים איפה הם נמצאים שהם מרשים לעצמם לגזול את זכות הדיבור מההלכה ולהכריע במקומה.

אז סתם היה לי חבל על הנצלו"ש

לא מצד האיסור אלה מצד ה"חינוך" של המערכת

כשאתה משועבד (גם אם למען מטרה ראויה) למערכת שלא אכפת לה מהדת - אתה חייב להיות פנאט באופן מיותר

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הבחור מגיש תוכנית על יהדות כבר מעל שנה בערוץ 20. זה שהוא לא אבשלום קור זה משהו אחר...

הוא, למיטב ידיעתי, לא מגדיר את עצמו כאדם דתי. 

כדתי. 
ילדיו בהחלט למדו במוסדות לימוד דתיים.

במקרה הוא בערך חבר של המשפחה המורחבת שלי. 

זה לא אומר שהוא לא שומר מצוות ברמה כזו או אחרת, ולא אומר שהוא לא תותח יותר מרובנו בתחום התנ"ך וכו' - אבל לפחות לפי מה שאני יודע הוא לא מגדיר את עצמו כדתי, ואני אומנם לא מתחייב אבל לדעתי ראיתי אותו לפחות כמה פעמים ללא כיפה לראשו (ולא בסיטואציות שאפשר להגיד שזה רגעי בגלל רוח וכו' ) ככה שיש לי יסוד להגיד מה שאמרתי, במחילה.

זה לא כדי להטיל בו דופי אלא כמו שכתב מרדכי, רק לדייק בנתונים...

ונראה לעין מי שרואה אותו (למשל, זה שאינו הולך עם כיפה) - ככה שאין כאן גילוי מיוחד או ללגלג על אדם - להיפך, אמרתי, על אף שאינו מגדיר עצמו כדתי לגמרי, והוא גלוי ראש לא פעם - למרות זאת, הוא מוערך מאוד ויכול להביס רבים מאוד מאיתנו בידיעותיו התורניות.

וכל מה שנכתב היה בסך הכל כדי להעמיד דברים על דיוקם לאחר שנאמר מה שנאמר על גיא זו-ארץ, שאינו דתי ואינו לובש כיפה ביומיום, היה חשוב לי להזכיר שגם המנחה הקודם בערך באותו מעמד של זו-ארץ, כך שהשינוי במחינה "דית" לא באמת כזה משמעותי (מבחינה ערכית/משהו אחר - ייתכן...)

תשאל את הרב שלך

תחליט לפי מה יעשה קידוש השם יותר

ממה שאני יודעת יש הרבה דעות למה זאת ערווה בשירת נשים, ושירים של יום הזיכרון לא נחשבים לכאלה. משום מה בשנים האחרונות זה הפך למקובל להילחם בזה, מה שפעם לא היו מייחסים כל כך חשיבות. 

וגם עכשיו יש טקסים שתראה רבנים שיושבים ומקשיבים לשירת נשים

בדיוק כמו הנחת תפילין לנשים

וגידול חזירים בא''י לעומת ארנבות

לקחו משהו שולי יחסית והפכו אותו למלחמת קודש

שדרך אגב לדעתי רק גורמת ליותר ריחוק בין חילונים לדתיים ומציירת את הדתיים כאיזה פנאטים פרימיטיבים שונאי נשים

שנועד להוציא לעז על הדתיים כדי למתן את כוחם

וכי שציינת לצערינו הוא השיג את מטרתו

ב.זה לא יחס אובייקטיבי טבעי,כך התקשורת הציגה את זה,ואם רצתה ולא היו גם חילונים ומסורתיים רבים השומרים כשרות לדוגמא,אז הם היו יכולים להציג גם את שמירת הכשרות או כל נושא בעולם בצורה כזו.

כדאי שלא להתפתות ולחשוב שמדובר ביחס אובייקטיבי טבעי,זה כחה של התקשורת לטוב ולרע.

בנוגע לתקשורת בארץ בעיקר לרע, בצורת לבוש של עידוד מסרים אלטרנטיביים, הצגה מגמתית של נושאים הקשורים ליהדות וללאומיות, והסתה סלקטיבית.במידה רבה מדובר בתעמולה מתמשכת של עידוד השקפת עולם צרה ומסויימת.

לצערנו..

בדרך כלל, לא כופים על אדם דתי איסורים, לא קלים ולא חמורים. 

אנחנו במדינה דמוקרטית וחופשית, כך שיש חופש לאזרחים, וגם חופש הדת הוא עיקרון במדינה.

גם בצבא, שמטבעו הוא מסגרת שהאדם פחות חופשי בה לפעול כרצונו, יש ניסיון ללכת לקראת החייל הדתי.

בנושא של שירת נשים, נוצרת בעיה של כפייה על חיילים דתיים.

יש להעיר, שזו התנגשות מיותרת לגמרי, תפקידו של הצבא להגן על בטחון המדינה ואזרחיה, והמשימה הזו לא תפגע כהוא זה אם יאפשרו לכל מי שרוצה לא לשמוע שירת נשים.

היו כמה דוסים שהחליטו להמנע מזה (בלי הפגנה) והצבא הפך את לגיהד 

מרגע שהצבא החליט לריב על (ולהפוך את זה לשאלת דיברי הרב ודיברי התלמיד - למי שומעים) הוא לא הותיר בררה הלכתית אלה להפוך את זה לעניין עקרוני (לפי חלק מהפוסקים אפילו פיקוח נפש)

השאלה היא לא שירת נשים כן או לא. אלה ציות לפקודה שהמפקד יודע שהיא בעייתית או עמידה על עקרונות הדת מחוץ לבית המדרש

שהאיסור הוא משום מעשה בשהיה

[בדיוק כמו נעליים ממוסמרות בשבת]

=>לפחות לפי הגמרא אין האיסור על החזיר

אלא על מה שמסמל [עובדה שלפני כן היה אפשר ]

שהפך את החזיר לסמל ולא את הארנבת

ד''א לדעתי בגלל ששירת נשים זה סמל

דינה כחזיר [ממש לא בכל המובנים] לאסור

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי