פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1271)

ירושלים איפשו.. נכון?

כשאת מעלה תלחצי על "הוסף תמונה" ולא על "הוסף כקישור"

זה מוריד אותו אוטומאטית לפלאפון..
וזה וידאו.

20160505104920.3gp

אולי זה יעבוד לך?

עוד לא ניסיתי להעלות סירטון אך תנסה לראות אם עוד אופציה חוץ מכך שרשום "הוסף כקישור"

תמצאי איזה משהו שלא ידעתי, כמו לחיצה ארוכה או משהו כזה

אני חייב לך כבר ערימות של דולרים, אבל אל תשכחי שאם היית מלמדת אותי שיטה להעלות רק את היית מרוויחה מזה, אני כבר ראיתי את הסרטון..

מנסה לעוף עליי, אה?


אני חיה גם בלי הסירטון הזה
ב"ה

פשוט הפלאפון שלי סנוב.
הוא לא מוריד כל סירטון..

תכלס אין לי מושג...

פשוט זה נראה מקום חרדי כלשהוא...

מסתבר שצריך להיות מהאזור כדי להכיר .

אבל המוווון חרדים אכן מכירים שם וכששאלתי איפה זה בפעם הראשונה כולם הסתכלו עליי כאילו "מה את לא יודעת?!" "באמת צריך להסביר לך עכשיו?!" חחח

אז ליודעת.

נכנעים לרמז?

מי שלא חרדי ולא מסתובב בערים חרדיות כמוני למשל יצליח?!

כמו שראיתם יש שם תחנה. וזו התחנה הכי מוכרת בעיר הזו אצל החרדים. וכולם קוראים לה על שם הבית כנסת שצמוד לה.

פא"י
רחובות
@מה שאני חושבת

חששתי כבר שמא יעבור עוד יום ללא ניחוש מוצלח

יפה מאד @ה-מיוחד הצלת את המצב!

מצה עם שוקולדדדד!!
של טעמן..
הפרווה.

אין תקציב לנוטלה..

ותשמרי את הטעמן אצלך. אישית מעדיף את השחר

ואעביר לך ת'טעמן לא..?
תחשוב על זה ותחזיר תשובה.
לא בלחץ.

ממש ירצה..
יש לנו תקציב לזה משי?!

יש לי סיכוי להכיר אבל זה לא עולה. משהו שקשור לדחיסת הסרטון..

 

 

שיר טרי ישר מהמקלדת (הוא אמור להיות מעודד בעיקרון, לא כ"כ יצא לי... ) :

 

 

החלום ושברו

 

חלום הייתי כחולם,

ייעודי מימים ימימה.

גמרתי אומר ונדריי אשלם,

להגשימו נשבעתי ואקיימה.

 

כהולך דרכים הייתי,

שאל יעדו מבט מישיר.

אך כשה אובד תעיתי,

לא זה הדרך ולא זו העיר.

 

איכה דרכי אבדתי,

מהר סרתי מן המסילה.

לחזור לתלם לא ידעתי,

מי האיש יורנו ואשאלה.

 

חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה,

אפתחה לי פתח תקווה.

אקומה נא ואסובבה הבירה,

אבקשה דרכי - אמצא הנתיבה.

 

אף כי ישנתי ליבי המה,

וכי נפלתי קמתי גם שבעה.

על חלומי נלחמתי ובאתי שמה,

האל אזרני כח והקימותי השבועה.

עתה אשכב וארדם - לשם אשובה ואחלמה.

 

אז בסוף מצאת את הדרך, לא?
למה חלום ושברו? זה לא שבר והחלמתו?..

בגללך בדקתי מה זה ''חצני נערתי'',
וזה מקסים שאתה משלב כ''כ הרבה ארמזים.
ב''אקומה נא...'' רק תהיתי, איך אתה יודע שהדרך תתחיל מסביב לבירה דווקא.. (או שבכלל לא לזה הכוונה. ואם לא אז אני מסוקרנת למה ''הבירה'' ולא ''בבירה''.)

ה''לשם אשובה ואחלמה'' מבריק לגמרי. (זה מזכיר לי שפעם מישהו מצא ברז ממש יפה. וכשהוא בנה את הבית שלו, הוא שם שם את הברז. ומאז מתהלכת חופשייה הטענה שהבית נבנה כדי שיהיה לברז מקום.

אז גם אם בשביל זה כל השיר
וגם אם לא. מקום מכובד בוודאי מגיע לו
ולחתום את השיר הזה זה מצויין.)

 

יש פה משחק מילים:

"חלום ושברו" = חלום ופתרונו כלשון הפסוק "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ", והכוונה היא שבסופו של דבר החלום בא על פתרונו = התגשם.

מצד שני יש את היחס לשבר שבא לידי ביטוי באיבוד הדרך.

 

לכל עיר יש דרך שמגיעה אליה, איפה שלא תהיה - אם תסובב את החומה בשלב כלשהו בהכרח תגיע לדרך. זו הייתה הכוונה. (כמובן על משקל הפסוק "אקומה נא ואסובבה בעיר" רק ששם המשמעות בתוך העיר כי הרעיה מחפשת אדם, אבל הדרך היא מחוץ לעיר ולכן הסיבוב מבחוץ).

 

ה"לשם אשובה ואחלמה" הייתה דווקא הברקה של הסוף, חיפשתי איך לבטא רצון להתקדמות נוספת אחרי העמידה במטרה (ושוב חן חן).

 

נ"ב

הופתעתי, ציפיתי לחטוף ממך פטיש על החרוז הלא חרוזי "מישיר" - "העיר"...

 

לא עלה בדעתי.

(בהכרח תגיע לדרך, בעז''ה זו גם תהיה הנכונה..)

ולא בחנתי את החרוזים, וזה אומר טוב על התוכן..

בבית השלישי, בשורה הרביעית-
"מי האיש *יורנו* ואשאלה"
לא אמור להיות *יורני*?

 

ולשאלתך - יש כאן משחק מילים:

המקור הוא בלשון הפסוק "מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר", ולכן יורנו - במשמעו יורה אותנו.

ובהשאלה השתמשתי בו בתור "יורנו" - יורה אותו = את הדרך, דהיינו יורה לי את הדרך.

 

אני נהנית מהסגנון המעט פיוטי, הישן והטוב..

מה שלי דווקא קפץ לעין זה המשפט "לא זה הדרך ולא זו העיר" ואחכ מי האיש יורנו המסילה... אני לא יודעת אם זו הכוונה ואם כן אז סמויה, שלא זאת הדרך להעיר...מחפש אדם שדרכו ומשנתו היא בניחותא ללא מוסר...
אבל אולי תעיתי, בכל זאת, זה רעיון נחמד ..

והשיבוץ של שיר השירים ולשם שבו ואחלמה( שהיא גם אבן ייעודית ומזכירה את עבודת הכהן ) וגם של יעקב אבינו, מאוד יפה והופך את הכל לאווירה עתיקת יומין.

עד כאן

( וסליחה אם המצאתי משהו שלא לרוחו..)


שיהיה לכולם בוקר טוב ונפלא!

סך הכל נדהמתי מהאמנות..

אלוף אתה..

פשוט יום השואה היה היום אז לא ידעתי אם לשים חיוך היום או לא 

 

ב"ה שהכל בסדר אצלך

"ואביא אתכם אלי"!

....

לא יודע מה הייתי עושה, נראה לי אומר לנהג שמצאתי משהו ומביא לו את מספר

לכל שטר יש מספר שטר, אם מישהו מזה את מספר השטרות תחזירי לו.

את לא משננת את מספרי השטרות שנמצאים אצלך בארנק בכל רגע נתון? 

 

<צ>

כשאני מושך כסף, לראות אם זה מספר עוקב או לא..

אתחיל להסתכל על השטרות שלי..

זה לא יתן לך כלום, מניסיון

זה מסקרן נורא!

אכפת לי הסכומים, לא המספור של השטרות

מה עם המשמעות שמעבר?
|פרצוף חרטטן|

תורת הסוד, מספרים סודיים והדברים שמעבר פחות מדברים אליי. 

 

לא בטוח שזה שטוח (איזו שירה! איזו פואטיקה! חגיגה לאסתטיקה)

כסף? ברור שזה שטוח

אליי קודים סודיים מדברים להפליא!
(שלך שלי ושלי שלי)
האסטתיקה חוגגת ואני מתמוגגת.

לכסף אין סימנים כיון שכל הזמן מעבירים אותו מיד ליד
אמנם אם זה נמצא בתוך ארנק מסוים או גומיה מיוחדת חייבת להכריז
אמנם יש לדון גם כשיש סימנים כיון שרוב האנשים היו לוקחים את הכסף אם כן יש כאן יאוש בעלים ודומה לההיא תאנה

שהסכום נחשב סימן, אבל יש צדדים אחרים להתיר לך לקחת על אף שיש סימן. הכי טוב שתשאלי רב.

כתוב דוקא אם מונחים בסדר מסוים שנראה שהניחו אותו בכוונה שם ולא שנפל חייב להכריז אבל סתם סכום לא.
וככ כתוב שם שסימן בגוף המטבע לא נחשב כי מטבע זה דבר הניתן להוצאה ושמא הוציא ונפל מאחר

לא למחלקת אבדות
ולא לנהג.

זה כסף.. הם יקחו אותו ברוב המקרים לעצמם וגם כל עוד אין בו סימנים הוא שייך לך..
אם כי אולי הסכום יהווה סימן.
שאלת רב הכי טוב.

אני יכולה להפנות אותך אליה אם זה מועיל

אשמח לעזור לך אם תרצי ..אני בקושי כאן אז ישלי מייל shilaty12@gmail.com

@@לדעת דרכיך

ברגע זה,
אחרי שאני כבר עמוק במיטה התבשרתי בשורה מתוקה וכיפית ממש ממש. מפתיעה ממש!!!
תודה רבה לך השם יתברך!!!

אבל, אאוטטנג..

אם שייך- מזל טוב

מעניין באמת, נראה לי על כל בשורה כמעט אפשר להגיד מזל טוב..

אבל לא,
זה לא אירוסין, לידה, זבד הבת או משהו בסיגנון.
משהו קטן ומתוק בשבילי.
ואני מסקרן (אולי) וזה לא יפה לסקרן.
אז לילה טוב!

 

זכית בגלידת חרוסת!

 

חלומו של כל חייל אה!?

לא..

שיש פה שירשור שעוסק בי.. נו..

\מסמיק\
למרות שזה מפרגן..

אשריכם על ההתעניינות..

וכבר הסברתי..
תודה על הזיכוי

באתי לשאול למה פתחת כ''כ מוקדם.
(ואז גיליתי מה השעה)

איזה יום הפוך.
ומבאס. ומתסכל
ומייאש.

(לק ר וא בין
המיל י ם , לא
הכוונה לרווחי ם
ולאנ ט רים. גם כשזה נראה
כ ך)
הו התיחכום.

צריכים לדבר הרבה במשך היום,

איך לא כואב לכם הגרון???

איך לא נגמרות לכם המילים??

|מותש|

בשביל שאתם תוכלו לישון

מה זה היה היריות האלה פתאום? אני יודעת שלא חתונה בכפר
זה היה קרוב מדי.

ועבר זמן מאז שיריתי לאחרונה..

כבר חשבתי שאני אגלה סוף סוף מה זה היה היריות האלה!
כמעט שאלתי איזה חייל שם ובסוף התביישתי. חבל.

אבל אני חושבת שאת חושבת שאני חושבת על מה שאת חושבת

חח זה כיף להגיד את זה מהר  תנסי גם

לילה טוב

................אני נואשת.

חח אוי כמה פתטי

תני למח לנוח
לא צריך לחשוב הרבה...

אבל כדאי שאצחצח שוב אחרי הקרונפלקס שנשנשתי.....

טוב. אני פשוט אחשוב על כלום.

כן זה רעיון טוב! גאון או לא גאון של אמא?!

מה שאני חושב הוא שמה שאני חושבת חושבת הוא שמה שאני חושבת חושבת הוא חשוב. ועם זאת, אני חושב שמה שאני חושב שמה שאני חושבת חושבת אינו בהכרח מה שמה שאני חושבת חושבת שמה שאני חושבת חושבת. 

 

ניסיתי. היתה לזה משמעות. אני לא בטוח שאצליח לשחזר אותה עכשיו... 

אשריך.

בדיוק עכשיו, בכניסת יום השואה תשעו,
בעודי מהרהר על סביי וסבתותי שחלקם בחיים,
ומפעם לפעם אני שומע את הזוועות מפיהם שלהם,
של אלו ממש העומדים לפניי,
אני חושב כמוך ומצטמרר,
יכול להיות שזה הסבא העומד לפניי עבר את הסיפור הזה!???

אני חייב שכל ילדיי ידעו את זה מכלי ראשון.
שכל ילדי ישראל יידעו את זה מכלי ראשון.

אני רק רציתי לברוח ולטפס על הקירות לנשום אוויר בהרצאות מניצולים במוסדות הלימוד.

אבל מצד שני גם חיסלתי את ככללל ספרי השואה מהספריה בילדותי.

מרגיש לי שכבר הייתי שם.
אולי בגלל זה אני לא מסוגלת לשמוע.
ואולי, וזה הכי הגיוני, בגלל שהייתי ילדה רגישה ושכבר היה לי מספיק על הראש.
אני חושבת שכן צריך להתחשב באלו שקשה להם לשמוע ולא להעמיס יותר מדי, אלא לתת להם להסתקרן לבד.
לפעמים הפעולה של הדחיפה דווקא גורמת לרתיעה חמורה וסתם מזיקה.
( עובדה שספרים דווקא כן עניינו אותי )

אני אישית לא הייתי רוצה שהילדים שלי ישבו עם בחילה סחרחורת ורצון בלתי נשלט להקיא או מצוקת אוויר בחדר סגור עם מורה ששומרת בפתח שאסור לצאת בשיחה עם ניצול שואה.
מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך...

חשוב לדעת איך כן להעביר את המסר הזה בצורה טובה ונכונה.
לנו יש הזדמנות כזו .

בס"ד

כמו שאני לא מסוגל לשמוע על מחלות, ותמיד ביקשתי לצאת כשהגיע משהו לספר על מחלה שחלה בה והבריא. אלא כוונתי היא שאנחנו אלה שנצטרך להיות השרביט שמעביר את סיפור השואה. אנחנו אלה שנצטרך לשמוע את כל מה ששמענו ולהעביר אותו הלאה.

אנחנו שמענו מכלי ראשון, הילדים שלנו ישמעו מאתנו, ואנחנו צריכים להעביר להם את זה בצורה הנכונה על מנת שלא יקום דור בעוד עשרות שנים ויכיר שואה אחרת לחלוטין.

מעניין אותי איך ניתן להעביר את זה נכון.
אולי פשוט לספר על זה בנחת ...

לא נשמע לי מורכב מידי,


אחיינית שלי, ילדה, כבר כתבה למורה שלה לשיעורי בית את הסיפור על סבא רבה שלה,
אבא שלה פשוט סיפר לה אותו.

שמבינים שכל בניית בית כנסת
הוצאת ספרי לימוד.
הקמת משפחות.

כל אלו נקמה באלו אשר ניסו להשמידנו
הסיפורים יזכרו לדורות

 

חטפתי סחרחורת מהפרדוקס במשפט הזה....

 

הזכיר לי את החתימה שלי משום מה.

נראה לי זה בדיוק הפרדוקס של הענווה.

"שפן הוא פיקח," אמר פו בקול מהורהר. "כן," אמר חזרזיר, "הוא פיקח." "ויש לו שכל." "כן," אמר חזרזיר, "יש לשפן שכל." הייתה שתיקה ארוכה. "אני חושב," אמר פו, "שבגלל זה הוא לא מבין שום דבר"

במחשבה שניה
הפואנטה אחרת לגמרי.
אבל כל העסק מוזר לי, כי אני זוכרת שאהבתי את האמירה הזאת ממש ממש לפני כמה שנים (זה למה אני יודעת אותה בע''פ..) והרגשתי שהיא נכונה וקולעת כ''כ. ועכשיו אני כבר לא בטוחה מה בה היה נראה לי מדוייק ונכון.

 

המפשט הזה מוכר לי? 

(ולא, לא קראתי/ראיתי פו הדוב)

 

יש מצב שכתבת את זה כבר?

 

עניתי לך במסר.

 

חזק ואמץ!

אם התחלת טיפול זה אכן קשה ברמות שרק אתה יכול לתאר לעצמך, כי זה לא קושי מהעולם הזה.

אבל מנסיון אישי מר (ומתוק ) זה באמת עובר!

עכשיו, אתה בתוך הקושי האדיר הזה, תבכה, תבכה, תבכה, תבכה, תתן לעצמך להרגיש את הכל שוב.

לעבור מקום עבודה באמת יכול להיות הכרחי במצב שלך וגם לנוח הרבה.
אם אפשר שתמשיך בתעסוקה מועטה ככל שתהיה העיקר שתהיה,

ועכשיו, בתוך הקושי הזה שאתה חווה שוב, או אולי לראשונה בעוצמות כי בתור ילדים אי אפשא להכיל כאב אדיר כזה, גם לא בתור מבוגרים, תתן לעצמך צ'פחה שהלכת לטיפול. שאתה מעיז להתמודד מול הקושי הזה שוב. פנים מול פנים.
אני לא חושבת שמישהו בעולם יותר גיבור ממך עכשיו ואני הכי רצינית שיש, גם לא קומנדו ולא יחידה מובחרת וסודית.
עכשיו אולי נראה לך שהוא ניצח אותך והכריע אותך ושאין סיכוי שבעולם שתבריא מזה, אבל אל תאמין.
אתה תצא מזה, אתה תצא מזה נקודה.
כן, אולי יישארו צלקות וזה בסדר.
אז אולי לא תהיה מושלם וזה בסדר.

עכשיו אתה חווה את זה שוב וזה יכול לקחת תקופה עד שיצא- אבל מה שאתה מרגיש וחווה שוב- אם אתה בטיפול נכון- אז זה יוצא לתמיד.
נכון, את המראות לא תשכח, אבל החוויה הקשה והעיקרית יוצאת יוצאת יוצאת ותפנה מקום לדברים הטובים שרוצים למלא אותך.

זה כמו דם יבש שמקלפים ומושך איתו שערות ורקמות....ככה זה, עברת מלחמה ועכשיו אתה זוכה להחלים.
לאט לאט, לאט לאט.
לאט לאט הטראומה מפשירה ונמסה ותרגיש שאתה מתמלא שוב בכוחות חדשים, בחיים.

ומשהו שעזר לי זה לפנות לאבות ולאמהות, לשורשים שלי, שהם ההורים האמיתיים שלי, ולבקש מהם שיתפללו עליי.
שרה רבקה רחל ולאה
אברהם יצחק ויעקב
משה אהרון יוסף ודוד
אמרתי להם שאני הבת שלהם ושהם ההורים שלי אז שישברו את השמיים בשבילי כי אני כבר לא מסוגלת לעמוד בזה.
אני חושבת שבזכותם אני פה היום.
כי באמת כבר אי אפשר לתאר בכלל באיזה קושי הייתי, ולא ראיתי סיכוי לצאת מזה.

מקווה שעזרתי,אם יש עוד משהו שאוכל לעזור בשמחה

היא אמרה שאני ארגיש את זה פעם שנייה וכו אבל אני רואה כל יום שעור איך אני נשבר ומתנפץ לרסיסים אני בלי מצב רוח בלי אנרגיות עם חוסר שעות אדיר ועכשיו בכלל התברר לי שמי שהייצי אמור לישון אצלם(בבית אני לא מצליח לישון) לא יכולים השבוע וזה בכלל שבר אותי כי בניתי על זה שאוכל ללכת לישון סוף סוף... חלמתי על זה שאני הולך לישון...( כן כן הייתם מאמינים שאדם יכול לחלום על זה שהוא הולך לישון..?)

אני כבר לא יודע מה הצעד הבא שלי (אם בכלל) נמאס לי מהחיים עד שבא לי למות

טוב, אתה מבין שאתה במצב עכשיו ממש של חולה, נכון?
זה אומר לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב.
זה אומר לשמוע מוזיקה חיובית ושקטה/מקפיצה.( אפילו שספירת העומר )
זה אומר לרקוד עם עצמך .
זה אומר לצייר או לצלם או לעסוק בתחביב שמאפיין ומרגיע אותך.לגדל צמח..

וזה יעבור. אני בעצמי לא מאמינה שאני אומרת עכשיו את המילים הללו למישהו אחר.
כי לא ידעתי בכלל איך אשרוד מחר.

לא ממש הבנתי את העניין של השינה. -אתה כבר לא ישן בבית? יש משפחה שאתה ישן אצלם?
נשמע נורא.

בעצם הדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה מנוחה.
שינה זה באמת לא דבר פשוט בתקופה כזאת.
מה עם קריאת שמע? או לפחות חלק ממנה? יש פסוקים שממש עוזרים.לפחות אמורים.

ושאלונת.אתה לא חייב לענות המטפלת היא מומחית בעניין של טראומות? כמה זמן הטיפול? כל כמה זמן נפגשים?
( נשמע שהטיפול אכן יעיל ומוציא דברים אך נראה לי חשוב לוודא )

מה עם שינה ביום ובלילה להיות ער- ואולי ללמוד? או ללכת לישון אחרי ערבית או שקיעה ולהתפלל ערבית פלג ולקום בחצות ללמוד?
אני לא יודעת אם אתה בעניין הזה בכלל אבל אצלנו כשהייתי מפחדת בעלי היה קם ללמוד וזה היה עוזר לי מאוד לפחדים.

ויש לי עוד רעיון- לעשות ריצה או התעמלות מתישה כל ערב ואחכ מקלחת זה גם עוזר לנקות את הרעלים הפיזיים והנפשיים מהגוף וגם ממש עוזר לישון.
גם תה מליסה ( ולפני השינה עם חלב-מרדים ) מאוד מרגיע, אולי שווה לנסות .

ויש לי עוד המלצות- על פרחי באך- יש רסקיו לילה, רק חשוב לעשות פעם בשבועיים הפסקה כדי שלא ייפתח רצף טיפולי או ללכת לטיפול תומך נוסף בפרחי באך.
על כדורי הרגעה ושינה אני בכלל לא ממליצה, כי זה ממכר, ובעזרת השם בקרוב תצא מזה.

ודבר חשוב נוסף. תאמר לעצמך, בתוך כל התקופה הקשה הזאת, בתוך כל דמעה שיורדת ובתוך כל קושי שעולה- שאתה הולך לצאת מזה. תאמר לעצמך את המשפט הזה שוב ושוב. שאתה הולך להבריא מזה.
הרסו לך את החיים פעם אחת- אבל לא יקחו לך אותם שוב.
זה החיים שלך וזכותך לחיות טוב! זכותך להרגיש טוב!
השם רוצה שיהיה לך טוב!
ויגיע הזמן, זה יקרה בקרוב בעזרת השם, שהעננים האפורים ייעלמו, ויתגלו השמיים התכולים.
השמש היפה והחיים הטובים.
בעזרת השם תזכה להעניק לילדיך ילדות טובה ומאושרת, ולחיות חיים טובים.
חדשים ומאושרים...
אולי תתחיל לחלום גם על זה

שהוא יודע איפה אני גר ומאז אני בסיוט.. יש לי בית ומשפחה ואני בורח לרחוב בשביל לישון על ספסל שעה שעתיים...

יש לי אלרגיה לחלב אז זה לא יעזור חחח
גם אם ישלמו לי אני לא הולך לקחת את החימיקלים האלו בעז"ה 
לצאת לריצה וכו לא אפשרי כי אני בקושי מצליח ללכת מרוב שאני גמור פיזית (ונפשית) השממים יהפכו לכחול אולי אחרי שאני אתאבד או אמות.. כי אני שומע את המשפט הזה שנים ובנתים כלום לא קורה..

האמת שכבר חשבתי שזו מתיחה עצובה אבל אני עונה כי אם זה אמיתי אז מקווה שיעזור.

אני גם לא האמנתי שזה יעבור, וחשבתי שהמטפלת התבלבלה או לא יודעת אבל זה פשוט קרה.
כמו שהעננים פתאום הולכים.
לא, לא ביום אחד פתאום הכל נהיה ורוד, עדיין לא.אבל טוב נהיה.


אני שואלת שוב לגבי המטפלת כי זה נשמע קריטי המצב.
אני מכירה מישהי שמומחית לזה מאוד וכל פגישה אצלה זה כמו עשר מפגשים אצל מטפלת טובה, אם תרצה פרטים אוכל לתת בשמחה בפרטי.

ולא. השמיים לא יהפכו לכחול אחרי מה שרשמת. השם יהפוך את המצב.
אנחנו לא מבינים למה עברנו את השואה הזאת, לא מבינים כלום.
אבל השם תכנן את זה ויש לו עוד תכניות לגבינו...
אז לא נשאר אלא לתת לטיפול לעשות את שלו. והשם ירפא.
ועכשיו כשזה יוצא סוף סוף החיים יוכלו להיות חיים.
קשה קשה קשה וזה עוד מעט יעבור. זה כנראה הליבה של הקושי יוצאת ואז זה הכי קשה, אבל אחכ נהיה הכי טוב ונקי.
עכשיו הכל מילים נבובות אולי אבל גם שביב אמונה ללא רגש זה סוג של אחיזה בזמן כזה.

(אשמח לשמוע אם עזרתי במשהו מכל מה שכתבתי )

בס"ד

 

ה' שומר עליך

ה' איתך תמיד

הכל לגמרי לטובה גם אם לא נראה כך

 

אני ממש חושב שכדאי לך ללמוד את הספר בגן האמונה. מכיר אותו?

 

ולגבי מה שכתבת שאתה מפחד לישון בבית שלך אז למה אתה לא עובר דירה/מחליף כתובת?

 

כל הכבוד שהחלטת לעשות טיפול.

אתה כ"כ שפיץ על זה שאתה מתמודד ובטוח שאתה מאוד מאוד מיוחד! כזה ניסיון/תפקיד אדם מיוחד יקבל.

 

ממליץ לך מאוד גם על סדרת שיעורים בערוץ מאיר שעוסקת בנושא:

ד"ר מיכאל אבולעפיה

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=56724&cat_id=4260

תודה
@שם ה' מבטחו

1. ספטמבר 39.

2. הסכם אי לוחמה בין רוסיה לגרמניה שבמסגרתה חלקו את פולין והאזור בניהם חצי חצי.

3. ההפצוות של חיל האויר הגרמני על בריטניה.

4. סטלינגרד.

5. 1945 לא זוכרת בדיוק מתי.

6. מפקד מרד גטו וורשה מטעם הארגון היהודי הלוחם.

7. לא יודעת.

8. בחלק משטחי צרפת -דרום צרפת אזור וישי ומדינות ערב שהיו בשליטה צרפתית - לבנון , סוריה.

9. פלישת כוחות בעלות הברית לחוף נורמדי שמסמל את נק' המפנה במלחמה. מאז הגרמנים התחילו להפסיד. כמדומני קיץ-סתיו 42.

 

 

1. ספטמבר 1939

2. הסכם בין רוסיה לגרמניה (לא בטוחה אם לגבי אי התערבות של רוסיה במלחמה)

3.ההתקפה האוירית על בריטניה

4.סטאלינגראד

5. יולי (?) 1945

6.

7. קו חפירות בין גרמניה לצרפת שם ניסו למנוע את הפלישה הגרמנית (לא בטוחה) בסוף הגרמנים עקפו את הקו ותקפו דרך בלגיה.

8 צרפת (צפון ?)

9 פלישה של  הבריטים לחוף נורמנדי 

10. ... תובנות למיניהן

 

חידון נחמד

 

עריכה: תיקון ב-2. מדובר על הסכם לגבי חלוקת פולין. וכן ב-5. ספטמבר 1945

 

 

יהי זכרם ברוך.

שהמשפחות החרדיות,. . מדירות את רגליהן מבתי העלמין ביום הזיכרון לחללי צה"ל.

 

מבחינת המשפחות יום הזיכרון אינו רלוונטי, הם עולים לקבר רק ביום הזיכרון הפרטי שבו יקירם נפל.

זה לא קשור בהכרח למשפחות חרדיות. סבא שלי (שבבירור לא היה חרדי) סירב בתוקף לעלות ביום הזיכרון לקבר של הבן שלו, מפני שלטענתו מדובר ביום אבל לאומי ולא ביום אבל פרטי. לגמרי ולחלוטין מתוך ממלכתיות. הוא הוריש את המנהג לילדיו אחריו. 

הבמה לשנאה הזאת קיימת גם ככה, רק שבערוץ 7 גם רואים שמי שיוצר את הגל הזה אלו שונאי חרדים חובשי כיפות סרוגות
זה טוב כי ככה לאט לאט עוד אנשים מתפקחים ומתרחקים מהממלכתיות.

למשל הפעם זה כתוב שחור ע"ג לבן שהמשפחות 'כן' עולות לקבר ורק לא עטלות ביום הזיכרון.. זה פרט שבתקשורת הכללית משתדלים להעלים...

ב"ה
יש פה דבר מדהים,
תלמידי ישיבה (וזה לא משנה איזה בכלל) עולים כחלק מאבל לאומי לקבר של חייל שלא בטוח שיש מי דחעלה לקבר שלו,
נכון, יכול להיות שיש כאלו משפחות שכן עולים. אבל פה לא מחייב בכלל.
ויש פה רצון שבזמן שכל עם ישראל נותל חלק בהתיחדות עם הנופלים ותפילה לזכרם לא ישארו מחוץ לכלל פרט שיכול להיות שהמשפחה בכלל מנסים להתעלם או לשכוח (כמובן שזה לא מחייב שכל המשפחות כאלה, אבל בהחלט יש)

בגלל שהם חרדים לא כואב להם שנהרג להם בן/אח/קרוב משפחה?
אייך הגיעו למסקנה הזו שחרדים לא עולים לקבר ולא אומרים על החלל קדיש?!
אותי הכתבה הזו מכעיסה מאוד. כי כיום יש חרדים בצה"ל וגם אז היה, ואין צורך בהתייפייפות הזו...
אז הם לא עולים לקבר ביום הזיכרון, ולא עומדים בצפירה, ולא שמים כיפה סרוגה.. - זה יותר קשה מחילוני שמחלל שבת! או מצעדי הגאווה?!
משם מה יש לי תחושה לפעמים שאנחנו יותר לאומיים מדתיים..


אם כבר - שילכו ויגידו קדיש על קברים של חילוניים גמורים ששם יש יותר סיכוי שאין מי שיגיד
או לקברים של אנשים שאין להם משפחה/משפחה כבר מבוגרת..

אנשים שמתייחסים לציונות הדתית כ"כל עם ישראל" גורמים לי לדפוק את הראש בקיר!

צאו כבר מהבועה שאתם חיים בא!

את אצטרך מעקב רפואי אני יודע למי לפנות

ב"ה
לא מכיר אותך ולא ממש מעניין אותי גם.
אתה לא תכניס לי מילים לפה, ובטח ובטח שלא תוציא לעז על משפחתי וחברי.
אם יש לך בעיה עם דברים שאמרתי תפנה את הדברים שלך אלי,
אתה לא מכיר אותי.
מקווה שהראש שלך לא כואב יותר מידי..

אתה מתייחס אליך ואל הנוהגים כמוך כ'כל עם ישראל'. אתם מיעוט בעם ישראל!

ב"ה
שאמר לי ''אתם ואתם ואתם ואתם..''
אמרתי לו - מי זה אתם?
אז הוא ענה לי בערך כמוך..

וכתבתי את זה ככה סתם כי זה הסתדר לי בתור המשך של צה מהבועה (ע"ד צא מהתיבה).


אבל הי, למה להתייחס לדבר האידיוטי שאמרתי אם אפשר להתפס על ההכללה בתגובה שלו ולא להתייחס לתוכן עצמו...

אין כל כך פרסום...

מנהג מגונה מאוד

הייתי כותב כאן יותר חריף, רק ימחקו לי.

הוא הרבה יותר מורכב משהוא מוצג בכתבה או בדיון פה.

 

יש כאלה שהמשפחה שלהם עולים לקבר ומתייחסים אליהם בכבוד כקדושים רק לא בתאריך הרשמי.

יש כאלה שהמשפחה שלהם מעדיפה לקבור את העניין ולשכוח שהם היו בכלל

 

כל מקרה כזה צריך להיות נידון לגופו.

 

 

(במקרה שאני מכיר בשוליים משרותי הצבאי - חרדל"שים ממאה שערים שהמשפחה נאבקה עם הצבא שלא לבצע לוויה צבאית, לקבור, ולשכוח בעוד אח של ההרוג - חרדל"ש , רצה בכלל לקבור אותו בקיבוץ חילוני בקבורה אזרחית (לא דתית)).

 

אני מאמינה שיש גם בדואים ודרוזים ששרתו בצה"ל ומעוניינים לעלות בזמנים אחרים. או משפחות לחללים שמתגוררות בחו"ל מגיעים רק פעם בשנה ביום היורצאיט האמיתי.

 

הם לא מעוניינים להגיע ביום הזיכרון, זכותם.

 

ישיבה מעוניינת לארגן קבוצה שתפלל לעילוי נשמתם?- מה טוב.

(כל עוד לא מדובר בהתערבות בחיי הפרט אין בזה בעיה. במלחמת צוק איתן חולקו מאות שמות של חיילים לתפילה כשחלקם כלל לא היו מודעים לכך שיש מישהו שמתפלל ולומד תורה עבורם).

 

אבל להציג בנ"א בצורה שלילית כי משנת חייו (החרדית) לא תואמת את השקפת כתב התקשורת זו כבר חוצפה.

יש פה שימוש ציני ומגעיל באנשים שנהרגו על קידוש השם לצורך פרסום וקידום האג'נדה המגעילה שלהם.

כתב בהחדשות ניסה ללכת לכיוון ההוא ולדבר נגד הציבור החרדי והרב לא הסכים.

 

הוא הדגיש שאין להיכנס לתוך עינינם הפרטיים של המשפחות החרדיות וכל מבצע הקדיש בא כחלק משותפות העם וההכרה הטוב כלפי החיילים.

 

המראיין ניסה לנהל שיח עם הרב לגבי העיינין שכל שנה תופס את התקשורת.

אח"כ לקחו את הכתבה הזו וניפחו אותה למימדים הזויים. עיוותו אותה ללא היכר.

 

במקום לקחת את הראיון הזה ולהדגיש את הרעיון המבורך שמצד אחד מכבד ומבין את המשפחות החרדיות וההחלטה שלהם לגבי יום הזיכרון, ומצד שני ייזכה עשרות נשמות יהודיות.

משום מה החליטו לקחת את הראיון וליצור ממנו כתבה כ"כ מעוותת וחסרת פרופורציות שזה מבחיל.

 

למה לבחוש בקערה הזו שוב ושוב..?

אם ישיבה החליטה לשלוח קבוצה להתפלל על הקברים שינעם להם.

(זה לא מצווה מן התורה להגיע באותו היום אבל זה רעיון יפה ומקובל).

 

ההדגשה של חצי-משפט מתוך שיחה שלימה שמערערת את ההחלטה של המשפחות החרדיות הייתה שטות. והכותרת היא בכלל סיפור פרובוקטיבי בפני עצמו.

ויש לי עוד מה להוסיף בעז"ה אשתדל יותר מאוחר.

נחלאות?
ירושלים לפי האבן הירושלמית
נחלאות זה השכונה היחידה שאני מכיר (גם מאה שערים אבל לא נראה לי שיש לך מה לחפש שמה)

אבל כן ירושלים
נראה לי יש מימין ציור קיר, אבל זכור לי שיש רק בשוק וביפו. וזה ממש לא נראה שניהם..

אבל כמו שכתבתי זאת השכונה היחידה שאני מכיר. מה אכפת לי לנסות?!
ובטוח זה לא השוק

זה לא ברובע ולא נחלאות.
נראה לי גאולה איפה שהוא.

ברקע.
גם פחות נשאר מקומות עם גגות אדומים בגאולה.

של הגן שם?

הייתי בנסיעה ברכבת למרכז העיר, וירדתי קודם לבדוק.

או שזה מול השוק

נחלאות צדק
כל הכבוד!!

ו @חסדי @חסדי הים כחושבני שתיארת במדוייק מאיפה צולמה התמונה..



(צולם בחנוכה שנה שעברה..)